תודעה כוזבת

פעם היו כאן פוסקים, אפשר היה לסמוך על חזן ויערי שיפרסמו מאמר מערכת ב'על המשמר' ויפתרו את הבעיה, אבל היום, איפה? אין זכר. אז מי לעזאזל יגיד לי מה עושים בשנה שבה חל אחד במאי ביום השואה?

כל מיני סיבות התחברו זו לזו וגרמו לפוסט הזה שייכתב באיחור מתסכל של כמה ימים, ובכל זאת, מוטב מאוחר. חתיכת גיל שלושים ושלוש, כבר כתבתי פעם, ולא הוספתי. עכשיו הגיע הזמן. A man told me to beware of thirty three He said: "it was not an easy time for me" but I'll get through Even […]

1. אתמול זה נגמר. באופן לא לחלוטין מתוכנן מצידי, ובהחלטה של הרגע האחרון נשלחתי לצפות בנתיחה של אחת הגופות, והחיה הזו שהיתה מונחת לצידי במשך כמה ימים כמקור לאותות אלקטרוניים, אבסטרקטית כמעט, שכבה מולי פעם נוספת, אחרי שהומתה באופן שהוא באמת מהיר ונטול כאבים. זרמי חשמל שיוריים עוד גרמו לאי אילו תנועות, האיברים הפנימיים פתוחים […]

1. בדיון שהתפתח סביב פוסט המומחה מתעצבן שלי (שנכתב כתגובה לההדיוט מתלהם של אסא וולפסון) עלה גם נושא הניסויים בבעלי חיים, לא היה לי נוח לספר אז שאני עומד, לראשונה בחיי, לפני השתתפות בניסוי כזה. עכשיו כשיומו האחרון של ניסוי עומד להתחיל אני יכול לנסות ולהתייחס התייחסות ראשונית. איתמר אמר באחת התגובות שם שמי שמשתתף […]

טיסות הן עדיין נדירות למדי, נדירות דיין כדי שכל אחת תיקשר באחרות באיזו רשת אסוציאטיבית של נימים, בתחושות דז'ה וו ובהשוואות בלתי פוסקות. ההתרגשות הגדלה שליוותה את הטיסות של ילדותי התפוגגה כבר מזמן, שעה של אריזה ברגע האחרון החליפה את הלילה חסר השינה שלפני ההתייצבות בשדה, ועדיין, די במסטיק קינמון זר כדי להעלות בי את […]

עדכון מחדר המערכת: לאורך כתיבת הפוסט הזה תהיתי לא מעט מדוע אני בוחר לכתוב אתו בגוף שני, מחשבות שהובילו אותי להתעורר באמצע הלילה ולשנות את משפט הסיום שלו (זה שלפני הכוכבית). אחרי שתיים עשרה שעות של טיסה, עשר דקת לפני טיסת ההמשך היעודה אתה מוצא את עצמך עובר סוף סוף את המסכת האינסופית של בדיקות […]

הפוסט הזה הוא אחרית דבר ומבוא להרבה אחרים, לכאלה שנכתבו, לכאלה שייכתבו, כמו גם לכאלה של ייכתבו לעולם. הייתי בן חמש ומשהו, ואלה היו ימים אחרים. מכירים את הפתיחה של 'סופת קרח' (הספר, לא הסרט). ריק מודי נותן שם רשימת אינוונטר מסחררת ומעוררת השתאות של הבדלים, שוליים למראית עין, בין שנות השבעים בהן מתרחשת עלילת […]

האמת היא שתמיד ידעתי שיצוץ משהו ברגע האחרון וימנע ממני את ההשתתפות בערב השמדת האינטרנט, ובכל זאת עד היום בבוקר עוד קיוויתי לנצח את המציאות. עכשיו אני מרים ידיים. כשקיבלתי את ההזמנה הראשונית ממיטל עוד חשבתי שהערב הזה ייפול על נסיעת עבודה שתמנע ממני להשתתף בו, שתי דקות אחרי התשובה השלילית עלה בדעתי שדווקא היעדרות […]