כל מה שאנושי–אנושי מדי
תמונתו של צוריאן גריי הם עולים על הבמה, אם אפשר לקרוא כך למרחב המצומצם, המוגבה מעט, של קפה ביאליק, מקום שהניינטיז עמדו בו מלכת. עשרים שנה פחות או יותר חלפו מאז הפעמים האחרונות שהיינו שם, עוד לפני שהכרנו, אבל שום דבר לא השתנה. ערן צור נעמד מול המיקרופון, באותו מראה בדיוק, נמוך וכחוש, אבל עם […]
3 במאי, 2015
