בעקבות הפרסום על החולצות שעיצבו חיילים במתקפה על עזה, שמעודדות רצח של ילדים ונשים בהריון, ובעקבות הפוסט אצל טלילה, נזכרתי בשיר שלי שהתפרסם לפני שנתיים ב'דקה' והחלטתי להעלות אותו גם לבלוג (דרך אגב לכל אלו שב"שוק" מהתנהגות "חיילנו", כמעט בכל מבצע וגם בזמן שיגרה חיילי צה"ל מוציאים חולצות עם תכנים דומים).
 
הוראות לאם עברייה
דַּאֲגִי שֶׁיֹּאכַל
וַהֲכִי חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא
זֹאת אוֹמֶרֶת חָזָק
כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק מֵהַזַּן
הַנֶּאֱבָק
וְשֶׁיֵּדַע לְהִסְתַּכֵּל לָהֶם בָּעֵינַיִם
לֶאֱכֹל בְּפֶה סָגוּר,
וְלִזְכֹּר לְגַלּוֹת לוֹ מַזָּלוֹת
עַד גִּיל עֶשְׂרִים וְאַחַת תַּגִּיעַ לַיָּרֵחַ.
לֹא לְהַזְכִּיר
חָלָל שֶׁל מַטָּה
תָּמִיד לְהַבִּיט מַעְלָה
שֶׁיִּתְרוֹמַם
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיִּשְׁתַּבַּח
כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְבָּרַךְ
 
 
* ובנימה יותר אופטימית ואפילו שמחה, אני רוצה להמליץ לכם לבקר באתר החדש של בסטרבות של אסנת סקובלינסקי.