פוסתמונות
בחודשים האחרונים אינני מוצא מילים לחוויה ההודית והמילים אינן מוצאות אותי, לכן החלטתי להעלות פוסט שעיקרו תמונות… בתקווה להעביר חלק מהחוויוה:
רק בהודו הרחוב מזכיר לך שכל יום הוא סיבה למסיבה:
– והממשל מזכיר לך, שהטבע הוא האלוהים והאלוהים הוא הטבע:
אותו ממשל הוא זה המאפשר לעובדי מדינה להראות גם כך:
פערי המעמדות ניכרים בכל מני דרכים- אם יש לך כסף תוכל להנשא אל המקדש בצורה הזו:
הדרך בהודו מזמנת מפגשים בין מזרח למערב, למשל הרגע בו אתה משווה את ציוד הטיולים שלך עם הציוד המקומי:
אך ככל שאני מטייל אני מבין שהמסקנה היא אחת, העולם הוא אותו עולם (רק הפוך)
ואיפה אתה בכל אלה?
האם הצלחת למצוא את מקומך שם?
אני הבחור שמביט על העולם הפוך
😀
הכנסת לחום אוגוסט האפרורי שלנו.
נפלא.
איזה יופי, והכותרות המלבבות כל כך מוסיפות.
ליעל- תודה, זאת הזדמנות לומר לך שגם אני נהנתי מהמסע שלך.
לאסתי- האמת שברגעים אלו אני נמס על האגם בסרינגר (קשמיר), אבל לפחות צבעוני 🙂
תודה על הביקור שנתת לי בהודו ומעניין אותי באמת לשאול אותך (כי לא הייתי שם וכשאני קוראת את גנדי נראה לי שאנחנו לא אותו עולם) האם אתה חושב שההודים והישראלים זה אותו עולם?
תודה בעז.
אי אפשר להכנס לאותו עולם פעמיים
הגעגוע
🙂
http://www.susansontag.com/prize/onTranslation.shtml
העולם כהודו
while travelling in india i think a lot about Gandi's autobiography which is one of the most inspiring books i have read. i do believe it is the same world and that gand himself manifests some deep things in the human nature. of course it's not everyday that we come across a person like gandi, and ofcourse the indian society is much different than ours, however people are people all over the world, and it's one of the most wonderfull things in life (at least for me).
האמת היא שאני נוטה להסכים אתך ועם גנדהי שאדם הוא אדם הוא אדם בכל מקום ובכל רגע הקושי מתעורר נוכח האכזריות אבל כנראה שגם היא חלק מנפש האדם.
שא ברכה שהזכרת לי את זה