תום ותהום
הוראות לאם עבריה
דַּאֲגִי שֶׁיֹּאכַל
וַהֲכִי חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא
זֹאת אוֹמֶרֶת חָזָק
כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק מֵהַזַּן
הַנֶּאֱבָק
וְשֶׁיֵּדַע לְהִסְתַּכֵּל לָהֶם בָּעֵינַיִם
וְלֶאֱכֹל בְּפֶה סָגוּר,
וְלִזְכֹּר לְגַלּוֹת לוֹ מַזָּלוֹת
עַד גִּיל עֶשְׂרִים וְאַחַת תַּגִּיעַ לַיָּרֵחַ.
לֹא לְהַזְכִּיר
חָלָל שֶׁל מַטָּה
תָּמִיד לְהַבִּיט מַעְלָה
שֶׁיִּתְרוֹמַם
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיִּשְׁתַּבַּח
כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְבָּרַךְ
השיר הזה שלי התפרסם לראשונה בדקה 1 ואני מפרסם אותו כאן שוב לכבוד צאתה של האנתולוגיה "תום ותהום- תפילת הקדיש בספרות העברית" בעריכת יורם ורטה וירון דוד שבה הוא מופיע גם כן.
האנתולוגיה הגיעה אלי בדואר אתמול וכבר מצאתי בה מספר פנינים (חלקן פנינים שכבר שכחתי מהן), בינהן שיר יפהפה (כתמיד) של רמי סערי, שלום עליכם בקטע מתוך מוטל בן פייסי החזן, ויוסף עוזר עם שיר אמיץ בשם "פליטי גטו סדום"שאצטט ממנו מספר שורות:
"ונעלה את הפחדנות על ראש בריחתנו
נברח מכל המדינות:
כל הילדים למדינות השכנות
וכל הילדים האחרים למדינות האחרות"
השורשים של ההקרבה הישראלית נמצאים כבר בינקות.
כתבתי על זה פעם:
http://www.notes.co.il/aviva/55038.asp
יפיפה כלומר נורא.
ומדוייק.
הוא קיבל אמש "את פרס האקדמיה ללשון עברית על תרומתו הייחודית להעשרת מאגר הספרות המתורגמת לעברית"
ואין ראוי ממנו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833007,00.html
לאביבה- כשנולדתי המיילדת אמרה לאמא שלי "מזל טוב עוד חייל נולד", מאז החברה הישראלית קצת "התפתחה" כלומר לא אומרים את מה שכולם יודעים.
לאסתי- כן ראיתי שהוא קיבל את הפרס ואכן אין ראוי ממנו. בכלל המקרה של אדם מוכשר כמו רמי שלא מצא את מקומו בחברה הישראלית (ואני מאמין לו כשהוא אומר שזה בגלל צרות עין של אנשים) הוא סיפור מעציב. כמה כישרון ויופי הוא הביא לשפה העברית.
והכותרת של האנתולוגיה לקוחה משיר יפהפה (במידה רבה פואמה) של יאיר הורביץ הנקרא "תום ותהום וקיים" לזכרו אביו, אשר אם איני טועה ראה אור לראשונה בשנת 1978 בקובץ "מקום"
הקדיש אגב, במקורה היתה תפילה לאחר לימוד תורה
איך התגלגלה לאזכרת נשמות ולבית הקברות? ככל הנראה בעקבות הטבח ביהודי אשכנז בשנת 1099. בדור אחר כך החלו גם לראשונה משתמשים בנוסח ראשוני של תפילה אזכרת נשמות/יזכור. מכאן הדברים התפשטו בכל קהילות ישראל.
וגם הגיעו לידי כך שמשוררים קושרים בין התפילה על גדולת האל, ובין פטירת היקרים להם.
השיר תום ותהום פורסם אף הוא באנתולוגיה.
בפתיחה היפה שכתב ירון דוד לספר הוא מתיחס לגלגולים השונים של הקדיש עד לנוסח הידוע לנו בתור קדיש יתום. גלגולים מעניינים. אני חושב שיש קשר בין הבחירה להלל את האל כאשר מישהו קרוב אליך נפטר ובין הקבלה של המוות בחברה הישראלית שבה המדינה מספקת תחליף (רעוע) לאלוהות.
שמח להכיר את דקה..
ועוד שיר נהדר שלך..
אחזור לעוד..