בפרשת האזינו, אותה אנחנו קוראים היום, מופיעה שירה מפי משה לפני מותו על הר נבו.
אני הכי אוהב את הפסוק “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט” כי זה נשמע לי על חתול.
שבת שלום.
בפרשת האזינו, אותה אנחנו קוראים היום, מופיעה שירה מפי משה לפני מותו על הר נבו.
אני הכי אוהב את הפסוק “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט” כי זה נשמע לי על חתול.
שבת שלום.
אתמול ניגשה אליי איזו אישה מבוגרת ברחוב ושאלה IF I קאן אנסר some שאלות לסקר שהיא עורכת. אמרתי יס, והיא התחילה לשאול ולעשות כאילו היא רושמת מה שאני אומר. העניין היה ישו, ובגלל שהיא מסיונרית אז היא לא האשימה שהלשנתי או הרגתי אותו, אלא רמזה לאיזו טעות לגבי הברית הישנה, זה התנ”ך, ולגבי אלו שלפני – ובוודאי אחרי הצליבה – לא הבינו את ישו. היא צודקת. אבל כמו שאמרתי לה לגבי אמונה ודת שזה לא קשור. גם רוב הנוצרים לא הבינו את ישו. הוא לא איש פשוט ולמרות שזה לא נראה ככה, הוא דורש די הרבה. מה, קיבלת כאפה, תבקש עוד אחת? זין! משה הרבה יותר פשוט ונותן פשוט לבני ישראל את התורה ובתוכה המצוות.
השבוע אנחנו קוראים את פרשות ניצבים – וילך, ומשה מתחיל את דברי הסיכום שלו, שעוסקים בסופו של דבר ב”תעשו את מה שאני אומר – ויהיה טוב”, לא “טוב רוקדים מסביב לטרנזיט כמו דבילים”. טוב טוב. סבבה. יעני. אז זהו. הבעיה שהוא לא הסביר בספר *בדיוק* מה לעשות. או שהעם שכח. או שהמצווה היא לדון במה המצווה בדיוק ולריב על זה עם יהודים אחרים. או שבכלל כל מה שרע הוא בגלל שפשוט לא הבינו אותו. את משה. ככה זה.
ועוד דבר אחד. זה ומשהו שמטריד אותי. כתוב “וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת–עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם”. הוא כותב את זה שהוא כותב. איך הוא לא נתקע?
שבת שלום.
על פי פרשת שופטים אותה קוראים השבוע, אז בטרם כיבוש של עיר, יש להציע לתושבים להיכנע בדרכי שלום.
אם יסכימו אז להפוך אותם לעבדים, ככתוב “וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ.”
באין כניעה, ניתן להטיל מצור על העיר.
אחר כך יש לפרוץ אל העיר ולהרוג רק את הזכרים.
חשוב להדגיש: גם בזמן מצור ומלחמה, אין לכרות עצי פרי.
די קרוב, לא?
שבת שלום (ועבדות)
שימו לב, פרשת ראה. 126 פסוקים. הברכה והקללה – ישמרו מצוות יש ברכה, מפרים: קללה. פשוט מאוד.
אף אחד כולל אף אחד לא מגיע להר גריזים או הר עיבל בלי שהוא חושב על זה.
עוד השבוע: כולם כולל כולם – מנתצים את האלילים של העמים הכבושים. לא רוצה לראות פה איזה פסל פריון שמישהו הביא מאיזה כנענית פטישיסטית. אז בלי זה.
קורבנות, אני מזכיר: שבט לוי. בבית המקדש. עד שנבנה אותו אז במשכן. לא מוכן שיהיו פה מקריבים בבתים, בכפרים או אמיאת. אחרי שנגיע אולי ואני מדגיש – אולי, נקים לכם מזבחות מקומיים.
שימו לב: נדרים ונדבות לשם. שחיטה, לא כקורבן, בכל מקום. אבל! אני מזכיר לכם בלי שטויות. לא אוכלים בשר עם הדם. מעשרות ובכורות רק רק רק בירושלים.
יש עוד כמה דברים שאינם לרוח ה’. זה לא כרת אבל לא מתאים. לא בא לי להתחיל להעלות פה אנשים לסקילות. אסור עבודה זרה, שאף אחד לא ישרוף לי פה בנים או בנות.
אין להאמין לאדם המציג עצמו כנביא…מה שימי? וואלה לא יודע. אם יהיה נביא תדעו. ושאלות בסוף.
אדם המסית לעבודת אלילים – מוות בסקילה. אם אתם רואים עיר שלמה בעבודת אלילים – מרכזים את כל התושבים ברחוב אחד, ומעלים באש. כן, זה ההוראות. פתיחה באש.
כמה דברים אחרונים: בלי תספורות מוזרות פה כמו הגויים. אתם הבנים של הקב”ה. למרות שחלק מכם לא נראים ככה. סתם. שקט שקט. עיניים אליי: אוכל. לגבי אוכל – אסור לאכול בעלי חיים שאינם טהורים אם זה אומר שרץ, בעלי חיים קטנים הרוחשים על הארץ, נבלה וכוליי. זה כולל גמל ארנבת שפן, חזיר. כן, מה לעשות. ואסור גדי בחלב אימו. זה ההוראות.
יש פה גם דיני עבדות ומעשרות ועוד כל מיני דברים לעניים, תקראו אחר כך. לא נראה שזה כל כך משנה. לסיכום אני מזכיר לא לסוע בטרמפים.
יאללה שבת שלום.
אחי אין לי כוח, וגם לא קורה שם שום דבר מעניין. עוד פעם תהיו טובים אז יהוה יהרוג את כל האויבים שלכם והגבולות מהמדבר ועד לבנון. לא הבנתי אם כולל סיני ורצועת ביטחון. בקיצור, לא מעניין. תשים לקט?
“וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי–שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ (…) חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד”
ואז שוב. שוב ושוב. כי הוא יכול.
שבת שלום.
בפרשת דברים מתחיל מעין סיכום של משה על הדברים שעשה ואמר והוראות להמשך, זה ממשיך בשבועות הבאים וחוזר על עצמו כמו פרשן באולפן פתוח במלחמה.
אני חושב שראיתי את אחד מהיערים מדבר על שאין לו מושג אם יש או אין הפסקת אש במשך שעה וחצי. רצוף. באמצע הוא גם הראה את זה בריקוד ושר וכולם מחאו לו כפיים חוץ מרוני דניאל שרק קרץ.
שבת שלום.
“וַיִּסְעוּ, מִמַּקְהֵלֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּתָחַת”.
פרשת מסעי היא האחרונה לספר במדבר. היא עוסקת בסיכום המסע מרעמסס עד ערבות אדום לקראת תחילת המבצע.
ההוראה של השם: “-וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם–עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ”. כלומר שצריך להרוג את כל עובדי האלילים להרוס את המקדשים ולמחות כל זכר.
ואז להגיד: “לא יודעים, זה היה ככה כשהגענו”.
שבת שלום.
בפרשת השבוע, מטות, מתואר הפרויקט האחרון של משה: הרג המדיינים שהחטיאו את עם ישראל.
למשימה נשלח הכהן פנחס, שקודם לאחר שפילח את גופו של זמרי בן סלוא ואת המדיינית שעליו בחנית. פנחס כהן זה, יוצא בראש 12 אלף חייל למשימה וחוזר עטור ניצחון.
הבעיה: שרי הצבא הישראלים הביאו איתם את הנשים המדייניות, שבגללן בכלל הכל התחיל!
כן, נראה יונית שהפרשה אינה מתאימה כלל לאירועים השבוע. ככל הנראה מישהו ברבנות הצבאית לא שם לב, אולי הופתע מהתנ״ך. במטכ״ל לא מודאגים כל כך, אומרים לנו שם, כי בסופו של דבר המציאות תתאים לכתובים.
שבת שלום.
שבת שלום.