“עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.”
שבת שלום.
“עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.”
שבת שלום.
פרשת חוקת מתחילה בהוראות שחיטת פרה אדומה ומסתיימת בדרמה צבאית לא קטנה. אה, ונפרדים משתי דמויות.
הפרה המסתורית והנדירה היא אכן בהמה עם שערות אדומות והתורה מרחיבה שאין בה מום ולא עבדה מעולם בשדה. לאחר שישחטו את אותו בעל חיים מסכן, ולא, אי אפשר לטבען את זה, יש לשרוף אותה, להוסיף תולעת ולערבב וכך לטהר טומאה של מי שנגע בגופה או באישה בנידה שזה דברים טמאים – לא כמו אפר פרה שרופה עם תולעת טהורה.
ושימו לב לאחות של משה – מרים, שתהיה בריאה – שמתה. מסתבר שהיא הייתה אחראית למים או משהו מה שמייבש את כולם ולעשות סיפור ארוך קצר – משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים (מים). וגם אהרון מת. אלעזר נכנס לנעליו הגדולות ומחליף אותו לאחר שעבר חפיפה על הפרה והתולעת.
סוף הפרשה מגולל את מסע בני ישראל להבאת שלום לכנען. זה כולל את מלך ערד שמובס לאחר שהתקיף את בני ישראל ללא כל התגרות, חוץ מזה שהם באו לכבוש את הממלכה שלו. בהמשך נראה שגם סיחון האמורי לא שם לב לפתק שהיהודים השאירו על המקרר כשיצאו למצרים שהם יחזרו והיאהוד עושים איתו חתירה לשלום ומושיטים יד גם לעוג מלך הבשן שנכבש גם הוא.
כדי לחגוג את כל זה מכינים עוגה ענקית מבשר פרה אדומה ותולעים ושופכים את זה על הראש של אלעזר הכהן בשנתו. הוא כולו קם בשוק מהזובור, ומשה נקרע מצחוק אבל זה נשמע קטוע למה הוא מגמגם.
שבת שלום.
במשבר המנהיגות הראשון הורגים משה והשם, 250 בני משפחת קורח.
כשהעם כועס על כך המגפה תהרוג עוד 14,700.
מסתמן: הוא לא יכעס יותר עד ספר שופטים. או לפחות ישמור בלב.
שבת שלום.
נראה שהמרגלים ששולח משה אל ארץ ישראל מביאים לו את המידע שביקש אבל מוסיפים עליו דברים לא רלוונטיים. נניח, שהארץ לא ריקה. “עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן”. מוזר! נראה שאיזה שבט שכח לנעול לפני היציאה למצרים!!!
המרגלים עוד מוסיפים לבאס בלי שנתבקשו ולהרוס את הקונספציה: ו”הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא”.
לעשות סיפור ארוך קצר: העם שמילל רוצה לחזור למצרים נענש ב-40 שנה במדבר, ולאחר מכן מפר את הוראות הדרג המשה ויוצא בכל זאת להילחם והפסיד.
בסוף הפרק מוצאים מישהו שמקושש עצים בשבת אז הורגים אותו.
שבת שלום.
הבעל אינו יודע
אם אשתו בגדה בו.
אז הוא לוקח אותה
אל הכהן.
הכהן, לוקח מים, מערבב עם חול ונותן לה לשתות.
אם הקיאה – היא סוטה.
אם לא, אז בסדר.
“נחזור מחר, תודה על העזרה מר כהן”, הוא כורך ידו סביב מותניה.
גורר אותה משם.
שבת שלום.
כמו שכולם יודעים התחלנו ספר חדש – במדבר.
בדרך כלל בפתיחה של יצירה ינסו לגרום לך להישאר עם תיאור אפי, התרחשות או משהו מותח. אצל יהודים זה לספור כמה יש.
ככה: בשבט ראובן יש 46,500, בשמעון 59,300, גד: 45,650, יהודה: 74,600, יששכר: 54,40, זבולון: 57,400, אפרים: 40,500,מנשה: 32,200, בנימין: 35,400, דן: 62,700, אשר: 41,500, נפתלי: 53,400, סך הכל 603,505 חניכים, לא כולל שבט לוי שמשרתים בקודש או משהו והיו 20 אלף.
קיצור, אם זה היה נניח לפני 3,446 שנה, בקצב ריבוי טבעי רגיל, כלומר 1.096% בשנה, בניכוי השואה (:-(), אז יש היום בערך 12 אלף מיליארד מיליארד יהודים בעולם.
איפה הם?
שבת שלום.
פרשת בחוקותי היא הפרשה האחרונה בספר ויקרא שהיה די משעמם ואני לא חושב שקרה בו משהו משמעותי. זה שוב מחזיר אותי לשיר של אש וקרח 3 ו4 וקצת מחמש, שווואלה, אם היו אומרים לי שזו ההשראה לגמרי הייתי קונה את זה.
בכל מקרה, נראה שבמשחקי הכס – הסדרה, דווקא מבינים את זה ועוסקים רק בהתרחשויות משמעותיות ולדעתי אפילו יוותרו על כל דבר שלא מקדם את העניינים קונקרטית.
יש שיאמרו שזה עדיין לא זה, במיוחד העונה הזו (4), אני די מסכים. זה לאו דווקא שאין התרחשויות. אם נבדוק כל פרק לגופו נראה שיש עלילה. הבעיה היא שהפרקים פשוט לא כתובים טוב, אלא מאוד סביר וזה לא מעניין אותי במיוחד.
הניתוח של זה מבחינה מקצועית זה הוא פשוט לחזור למקורות – בלי בכלל לנתח צירי עלילה ודמויות. זה פשוט לא כתוב טוב. אין תסריט. דיאלוגים פח. וגם המשחק די גרוע. כאילו פאק, את צריכה לגלם נסיכה צעירה ומתנשאת אבל נחמדה ויפה שיש לה דרקונים. בטוח שזה יכול להיות יותר מעניין משכנה של מישהו בפלורנטין שעובדת בפאב במקביל ללימודים במכללה למנהל וגרה עם 3 שותפים ניג’סים שאחד מהם מתעקש ללבוש שריון כל היום אפילו שחם רצח!
שבת שלום
“שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ”. זו מצוות השמיטה אשר נמצאת במרכזה של פרשת בהר אותה אנו קוראים היום.
כלומר, זה מה שיגידו רוב הכותבים על הפרשה או שימצאו דרך אחרת נפתלת כדי כדי ליישב את הסתירה בין דבריה, לבין לא להיות גזען חשוך.
ככה: עבד יהודי הוא שכיר, לא עוסק בעבודות בזויות ורק עד שנת היובל ׁ(7 שנות שמיטה) – ואז משוחרר. עבד גוי הוא לכל החיים. אגב, יהודי בעבדות אצל גוי, יש להתארגן ולפדות אותו. ברור.
כמובן, לא חייבים לקחת הכל. אפשר בהחלט להתעלם מהנחת היסוד בפרשה הזו לפיה יהודים שווים יותר. כמו שמתעלמים מזה שבשנת היובל כל הקרקעות חוזרות לבעלים הראשון, ושאסור לקחת ריבית על הלוואה.
שבת שלום.
“בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהֹוָה” – אני מתחיל לחשוב שהדתיים לא מספרים לנו מה באמת קורה בספר הזה.
פרשת “אמור” – מתחילים.
הפרשה החותמת את הטרילוגיה אחרי-מות, קדושים, אמור, היא מפגן של דברים מוזרים ביותר אבל ממש. כאילו, וואו. נניח, קחו את הבן של שלומית בת דברי. אז נכון, הוא חצי מצרי, ונכון, הוא קילל את השם, אבל ככה? לסקול למוות? אתם קצת לא בסדר??
עוד בפרשה: הוראות לכהנים שלא יתחתנו עם גרושות ככתוב “אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדשׁ הוּא לֵאלֹהָיו ותלך עם מכנסי נמר ותאפר אפר בידה כן, לא יחללה”. מה לא? שבת שלום :(
השבוע אנחנו קוראים את פרשת קדושים שזה המון מצוות.
ככה: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.” כרגיל אוקי? ואז יש שם: כיבוד הורים, שבת, איסור עבודה זרה, מותר לאכול את הזבח יומיים (מה?), השארת שיבולים לעניים ואשכולות בכרם, אסור לגנוב, אסור לשקר להלין שכר, אסור לקלל, אסור להטעות (אוויר!).
ועוד: משפט צדק, אסור רכילות, צריך לעזור אם צריך, אסור שנאת אחים, איסור הרבעה ושעטנז. מותר לשכב עם שפחה!!!!!!!! ישששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!! ממשיכים: לא לאכול דם, לא להתגלח, לא לקעקע, אסור למסור את הבת לזנות, לכבד תלמידי חכמים, לא לבזות את הגר וזהו בערך. אה צריך להרוג בסקילה מי שהולך לידעונים ומעלים באוב וזה.
מעניין אם איזה אחד בא מהאירוע של משה לאוהל וכולו בשוק מפריד אריגים צועק על הבן שלו שיפסיק לאכול דם, מספר לבת שלו שאחרי הכל היא לא הולכת להיות זונה והולך לסקילת מעלים באוב. אני חייב לשאול משהו: עומד לקרות משהו בספר הזה? זה קצת כמו משחקי הכס, סתם אווירה לא?
שבת שלום