השבוע אנחנו קוראים את פרשת מצורע.
ככה: אם יש איש מצורע אז מגרשים אותו לשבוע ימים. אחרי שהוא חוזר, הכהן יוצא אליו וקובע אם חלפה הצרעת. ואז, שימו לב – לוקחים 2 ציפורים, מקל, צמר ואזוב. את אחת הציפורים הורגים (את השנייה שומרים בצד), ושמים את הדם שלה בכד ואז טובלים את המקל עם הצמר וגם את הציפור השנייה (זוכרים אותה?) טובלים. ואז מתיזים את הגועל על המצורע כמובן שבע פעמים ואז הציפור השנייה משחררים. זה עוד לא נגמר. 8 ימים אחר כך המצורע צריך לגלח את כל השיער שלו ולהביא: שני כבשים זכרים, 1 כבשה נקבה ודייסת סולת. ואז הורגים את כל החיות ושופכים את הכל על המצורע – שבטח חשב שלא יכול להיות יותר גרוע.
אגב, מצורע שלא יכול להשיג מספיק כבשים רשאי להביא עד שני יונים.
ממה שנראה לי הכל קומבינה של הכהנים להשיג את הדייסה. כמו ששדות תעופה זו מזימה למכור M&M. כי כאילו, הכהן קובע אם מישהו מצורע וטמא והוא גם קובע אם הוא נרפא. אני יודע שלא היו רופאים אבל זה באמת קצת חשוד.
בהמשך מוסבר על צרעת הבתים. ככתוב “וּבָא אֲשֶׁר-לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי בַּבָּיִת”. נראה לו! “וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן-הַקִּיר”. עכשיו מה, אם יש לבית צרעת אז בסמכות כהן מחוזי לאטום את הבית ואפילו להרוס אותו. וזהו, לסיכום הודעה לזבים וזבות: דעו כי “אִישׁ, כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ–זוֹבוֹ, טָמֵא הוּא”.
אבל זה לא נורא, שבעה נקיים ושני יונים לכהן וסבבה. תגידי תודה שלא צרעת :|
אביב מזרחי הוא :|
