מקש הרווח וארבעה ספרים נוספים: החדש של ערן הדס

שלא תגידו שרק מתלוננים פה – ערן הדס הוציא בימים אלו 5 ספרים בכריכה אחת, ממש מנייר וזה.

אני קצת משוחד, כי ערן הוא חבר, אבל לדעתי זו אחת הדרכים החכמות ביותר להוציא 30 שקל – מקבלים בתוך עטיפה אחת (שאיירה קרן כץ) את Era? של צאלה כץ, סנטר שנכתב במהלך יום אחד בדיזינגוף סנטר, אנשים שאתה עשוי להכיר שהוא אוסף ניסויים בשירה מתוכנתת, Heavy Meta – שירי רשת וטכנולוגיה, והאחרון שבהם – מקש הרווח.

נסיים בשיר אחד מתוך Era? שחביב עלי במיוחד, כי שמעתי אותו לראשונה מצוטט מהזיכרון על ידי המשורר בזמן ניגוב חומוס:

מוחים

אתה מנגב חומוס כפי שמנגבים זיעה
אני מנגבת חומוס כפי שמנגבים דמעות
אוכלים ומוחים
לך הפיתה, לי הבצל

המדריך לשעת צרה לממיסטית הצעירה

אז החלטת להכין מם? מצויין. לרשותך עומדים אתרים שמייצרים ממים אוטומטית, ולחליפין את יכולה להכין בעשר אצבעותייך, מקלדת ועכברך מם באמצעות תכנת עיצוב. למעט כמה מילים על אתרים לייצור ממים, פונטים וסקירה מאד לא ממצה של תכנות שאפשר להשתמש בהן, אתייחס כאן בעיקר לפוטושופ. בנוסף – אין לי שום השכלה מסודרת בעיצוב או בשימוש בפוטושופ, ולכן המדריך הזה הוא בחזקת Quick and Dirty למי שמעוניין להשיג תוצאות סבירות בזמן קצר.

והערה אחרונה למנטפקים – מם, אימג’ מאקרו, אותה מהפכה מבחינתי, דיונים על האם משהו מסויים הוא מם ומשהו אחר הוא לא – יזכו להתעלמות רבתי שלא לומר מחיקה. לכו לריב על זה בפייסבוק או משהו.

אתרים לייצור ממים

קוויקמם – לא תומך בעברית, אבל נוח מאד לשימוש.

מםג’נרייטור – תומך בעברית, עובד סבבה לגמרי, אבל כמו אתרים רבים שהתמיכה בכתיבה מימין לשמאל בהם לוקה בחסר – הוא מתקשה עם סימני שאלה או סימני קריאה בסוף משפט.

מםקראנץ’ – אתר נוח להפליא שלא מוסיף סימן מים ולא מחרבש את סימני השאלה בסוף משפט. כמו באחרים, גם כאן לא תהיה לכם שליטה בפונט או במעברי השורה, אבל זו כנראה הבחירה הכי סימפטית. ותודה לדין על ההפניה.

 

תןגאג – מחולל הממים העברי הראשון, כנראה. נכון לרגע זה (9 באוגוסט 2012) תומך בהעלאת תמונות ממחשב המשתמש בלבד, אף כי נאמר לי שבקרוב מאד יתמוך גם בבחירת תמונות. החלק הטיפה מבאסת הוא שהמחולל מוסיף שני (!) סימני מים בתחתית התמונה.

עדכון (יוני 2013): אני לקבל יכול פלאפל – מחולל ממים מוצלח ונוח. גם הוא, כמו המחולל של תןגאג מוסיף סימן מים ומכאן נעלה את הקריאה למתכנתי ומתכנתות ישראל – הניחו את האגו בצד ותנו לנו מחולל עברי בלי סימן מים אידיוטי. אנחנו הרי לא נותנים קרדיט ליוצרי התמונה המקורית, אז רבאק, שחררו.

עשי זאת בעצמך – לבחור תכנת עיצוב

אז כדי לבחור פונטים לבד, לשלוט על מעברי שורה, להיפטר מסימני מים מעצבנים שהאתר מוסיף, ולהכניס שטיקים ויזואלים (כמו לחבר שני ממים, במקרה הפשוט ביותר) – צריך כבר תכנת עיצוב.

התכנות העומדות לרשותך הן רבות, נסקור בקצרה כמה מהאופציות הפופולריות:

צייר – תכנת הציור שמגיעה עם כל מערכת הפעלה “חלונות”. זה על הפנים, מכוער בטירוף, אבל לפעמים אין ברירה, אם את בעבודה ואי אפשר להתקין שום דבר אחר (אני אחסוך פה התייחסות משעשעת-כלשהו לרעיון שאת מכינה ממים בעבודה).

PowerPoint – תכנת המצגות שבאה עם חבילת אופיס של מייקרוסופט היא כנראה האופציה הקלה ביותר לעשות ממים שלא מערבים עיבוד תמונה. יש כאלה לא מעט, אבל נכון לכתיבת שורות אלה, אפשר למצוא אותם בעיקר ב”דוסים מצייצים” (ויש שם דברים מצויינים). מלבד הדף ההוא, לפחות בפיד שלי, רוב האנשים עברו להשתמש בממים בצורתם הסטנדרטית בתגובות בלבד ולא כפוסטים עצמאיים.

GIMP – תכנה חינמית שרבים וטובים מוציאים ממנה תוצאות סימפטיות מאד, אני לא הצלחתי להתרגל אליה, אבל זה רק אני. אם את הולכת על GIMP, אז הנה מדריך להוספת קו תוחם (outline) לטקסט, דבר די הכרחי בממים שיקבל התייחסות בהמשך המדריך הזה.

פוטושופ – כנראה תכנת העיצוב הנפוצה בעולם. היא אינה חינמית, אבל כמובן שאפשר למצוא גרסאות פרוצות שלה באינטרנט, לא שזה מה שאני משתמש בו, כמובן. חשוב מאד להקפיד להשתמש ב Photoshop ME, כאשר משמעות ה ME היא Middle East, דהיינו תמיכה בעברית ושפות דומות (לא ניסיתי אבל זה נשמע הגיוני). אם כבר את מחפשת את התכנה באינטרנט, הייתי ממליץ לגגל את הביטוי photoshop ME portable. תכנה שהיא portable אינה דורשת התקנה, אלא רק פתיחת הקבצים לתיקיה, שזה כמובן מאד נוח ומספיק לצרכינו.

Paint.net – תוכנה חינמית וחופשית, קלה לשימוש ובעלת יכולות סבירות, למי שרוצה להשיג תוצאות די טובות בזמן  קצר. ברשת ניתנן למצוא לה הרבה מדריכים (כמו למשל זה) ותוספים שמשדרגים את היכולות שלה, וניתן לשלב אותה עם תוכנות מורכבות ממנה לצורך ביצוע דברים נקודתיים.

פונטים

בחירה

בממים באנגלית נהוג להשתמש בפונט בשם Impact, שמגיע עם מערכות ההפעלה של מייקרוסופט ממילא. הפונט שהכי מזכיר אותו בעברית ומגיע עם מערכת ההפעלה הוא Tahoma, אף על פי שהוא די מכוער. פונטים עבריים יפים יותר ניתן להוריד מאתר הפונטים של מאיר סדן: עוקץ. לפני מספר חודשים השתרש במידה מסויימת השימוש בפונט טורינג כתחליף ל Impact בממים עבריים. אם אני לא טועה זה היה רעיון של אלי. בבלוני טקסט בסגנון קומיקס מקובל השימוש בפונטים פטל ושוקו.

התקנה

במערכות ההפעלה של מייקרוסופט מספיק בדרך כלל לגרור את קבצי הפונט לתיקיית הפונטים. הנה הוראות יותר מפורטות.

מכינים מם או פוטושופ למתחילים

אני עובד עם גרסה CS3 של פוטושופ, אבל מנסיוני בגרסה 5 זה עובד בערך אותו הדבר.

הדבר הראשון שצריך להבין בנוגע לפוטושופ (ונכון גם לגימפ) הוא שהעבודה היא בשכבות (layers), כלומר כל קובץ פוטושופ (קבצים עם סיומת .psd) מכיל למעשה הרבה תמונות, בגדלים שונים, שמונחות זו על גבי זו. חלק מהאיזורים בתמונה העליונה עשויים להיות שקופים ולכן דרכם תבצבץ התמונה שמתחתיה. בנוסף ניתן להפעיל אפקטים גרפיים שונים בנפרד על כל שכבה, למזג שכבות ועוד ועוד. רשימת השכבות והסדר שלהן אמורה להופיע על המסך כבר כשפותחים את התכנה, ובכל מקרה – F7 משמש כדי להסתיר/לגלות את הרשימה הזו.

רשימת השכבות – F7 מעלים/מגלה אותה

 כעת בחרי תמונת בסיס, למשל זו של ביבי צופה באולימפיאדה ומוחא כפיים, כי הוא נראה קצת דביל שם ובטוח אפשר לעשות עם זה משהו.


מצאי את התמונה בגוגל או בפייסבוק, וכעת אין צורך לשמור אותה, מספיק קליק ימני עם העכבר ולבחור “Copy”. חזרי לחלון של הפוטושופ ובחרי בתפריט File את New, ואפשר ללחוץ Ctrl-n במקום. יופיע החלון הבא:

מידות התמונה שהתכנה בחרה לבד מתאימות בדיוק לתמונה שהעתקת לפני רגע, ככה זה, פוטושופ מספיק חכם לנחש שאם העתקת תמונה והתחלת פרוייקט חדש, סביר להניח שתרצי להעתיק את התמונה לתוך הפרוייקט. לכן מספיק לבחור שם לפרוייקט (ולא מוכרחים) וללחוץ על OK.

כשיפתח חלון חדש, לבן וריק, לחצי Ctrl-V כדי להעתיק את התמונה לתוכו.

פוטושופ נותן לשכבות שמות סטנדרטיים: Layer 1, Layer 2 וכו’. אנשים טובים ממני משקיעים ונותנים שמות לשכבות (קליק ימני על שם השכבה, ובחירה של Layer Properties) לפי מה שיש בהן, כדי להקל על ההתמצאות אחר כך. אנחנו חאפרים, וממילא לא עובדים עם המון שכבות, לכן נדלג על זה.

מוסיפים תמונה וקצת משחקים

(אם רק מעניין אותך להוסיף טקסט, אפשר לדלג על החלק הזה)

כעת נרצה לנצל את כוחו העצום של פוטושופ כדי להלביש תמונה חביבה על הטלוויזיה, במקום מה שיש שם כרגע, למשל את התמונה הזו:

גם כאן מספיק קליק ימני על התמונה ו Copy, ואז Ctrl-V כשאת בתוך פוטושופ וזה יביא אותך למצב הבא.

כעת תרצי ודאי להלביש את יובל שם-טוב על מסך הטלוויזיה, אבל הוא בפרספקטיבה, אז תצטרכי “לקמט” את התמונה קצת. בחרי בצד שמאל את כלי הבחירה ווודאי שבשורה העליונה יש V בתיבת הסימון שליד Auto Select Layer. זה צריך להיראות כך: . זו לא נקודה מהותית אבל הנה הסיבה – כשאת עובדת, צריך להגיד לפוטושופ על איזו שכבה את עובדת כרגע (עובדים עליהן בנפרד כמעט כל הזמן, זה אחד היתרונות של עבודה בשכבות). דרך אחת לעשות זאת היא לבחור בתפריט השכבות את השכבה הפעילה מבחינתך. דרך אחרת היא לבחור בצד שמאל את כלי הבחירה ואז לעשות קליק על פרט כלשהו מתוך השכבה הרלבנטית, ואם ה Auto Select מסומן כנ”ל – זה יעבוד וזה הרבה יותר נוח בעבודה שוטפת.

ועכשיו מגיע הקטע שאני קצת אחפף, אבל שצריך לשחק איתו קצת כדי ללמוד, זה באמת לא מסובך. מרגע שבחרת את השכבה של יובל שם-טוב – אם תלחצי על Ctrl-T זה יכניס אותך למצב שנקרא Free Transform, דהיינו משחק חופשי עם המימדים והזווית של השכבה. נקטין אותה בערך לגודל של הטלוויזיה ונזיז אותה לשם, בסיום השינויים לחצי על Enter.

אבל זה לא נראה טוב, כי הטלוויזיה מונחת בפרספקטיבה שכזו. לכן וודאי שהשכבה הרלבנטית מסומנת ובחרי בתפריט Edit את Transform ובתוכו את Perspective. כעת אם תגררי עם העכבר את הריבועים הקטנים שבפינות השכבה הפעילה, התמונה תקבל פרספקטיבה בכל מיני כיוונים, בחרי משהו בערך מתאים ולחצי על Enter.

אבל עכשיו יש פס קטן למטה. לחצי שוב על Ctrl-T. אם תעמידי את העכבר ליד אחת הפינות של השכבה, אבל לא ממש עליה, הסמן של העכבר יקבל צורה משונה של קשת, ואז אפשר לסובב את השכבה לזווית אחרת. עשי זאת, ועכשיו זה כבר די מתאים:

מה שקצת מוזר עכשיו זה שאמנם לשכת ראש הממשלה, ובטח יש להם טכנולוגיה טובה, אבל הטלוויזיה חדה מדי, כי באמת זו לא תמונה מהטלוויזיה. כדי לתקן את זה, בדקי שהשכבה שאנחנו עובדים עליה היא עדיין יובל שם-טוב, וכעת בחרי בתפריט Filters את Gaussian Blur ושם את הערך 0.7, למשל. זה כבר נראה יחסית אמין. אם מתחשק לך לשחק גם עם איזון הצבעים של השכבה, הבהירות או הניגודיות שלה, בתפריט Image בחרי את Adjustments ושם תמצאי את מבוקשך. במקרה שלנו הסתפקתי במה שעשינו עד כה וקיבלנו:

ועכשיו – טקסט

האמת שזה החלק הבאמת קל: קודם בחרי את כלי הטקסט ברשימה שמשמאל , בתפריט שיופיע בחלק העליון אפשר לבחור פונט, צבע, גודל, הדגשה ועוד:

כעת בחרי איפה למקם את הטקסט והקלידי אותו. Enter רגיל עובר שורה, ואפשר ללחוץ על ה Enter הימני במקלדת כשתגמרי לכתוב את הטקסט.

שימי לב שהטקסט יוצר שכבה חדשה, שכבת טקסט, שלא את כל האפקטים הרגילים אפשר להפעיל עליה (אם כי אפשר להזיז, לסובב וכו’), כשתנסי להפעיל עליה אפקט אחר, כמו למשל Blur, פוטושופ ישאל אותך האם לעשות לה Reasterize, שבעצם אומר שזו תהפוך להיות שכבה גרפית רגילה וכבר לא תוכלי לערוך את הטקסט שבתוכה כמו קודם, אז חכי עם אפקטים כאלה עד אחרי שתהיי בטוחה שזה הטקסט שאת רוצה.

כדי להוסיף קו תוחם מסביב לטקסט, צריך לוודא שהשכבה הפעילה היא שכבת הטקסט הרצויה ואז לבחור בתפריט Layer את Layer Style ובתוכו את Stroke. בתפריט שיפתח אפשר לבחור את צבע הקו התוחם, גדלו וכך הלאה, בדרך כלל 3 פיקסלים זה מספיק, אבל זה לגמרי תלוי בגודל התמונה שעובדים איתה.

אחרי שתלחצי על OK בעצם סיימנו את העבודה על התמונה ונותר לייצא אותה. בתוך תפריט File בחרי ב Save As ושם, מתחת לשם הקובץ, אפשר לבחור את הפורמט. כפי שכתבתי קודם – אפשר PNG (פורמט לא דחוס ואיכותי) או JPEG (פורמט יותר דחוס), זה לא באמת משנה אם מה שאנחנו עוסקים בו הוא ממים בפייסבוק, בכל זאת.

ואז את שומרת את הקובץ. אני ממליץ גם לשמור בנפרד את קובץ ה psd, למקרה שתרצי לעשות עוד וריאציה על אותו מם, אם כבר עבדת, אז לשנות את הטקסט יקח לך 20 שניות, אם שמרת את קובץ ה psd. בכל אופן, הנה מה שיצא לי, לא מבריק, לא עמוק, אבל אני מקווה שלאלו מכן שזו התנסות ראשונה עם פוטושופ זה לא היה לגמרי מיותר.

סיכום ממים שבועי #6 (14-20.7.2012)

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית.

איסוף: איתמר שאלתיאל, ג’ון בראון, עבגד יבאור, עידו קינן, אריאל וייסמן, דן קופר, עמיר שיבי, שחר, נתאי פרץ, ואחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה מפלצתית שבה כל הממים בגודלם המקורי, ותודה לנתאי על האיחסון)

 

משה סילמן

סילמן הצית את עצמו במהלך הצעדה של המחאה החברתית בתל-אביב ומת מפצעיו היום (התגובות לכך קרוב לוודאי יופיעו בסיכום של השבוע הבא).
עבגד פרסם מם נבואי כמה שעות טרם האירוע, סבאח היה הראשון לזהות את הספין התקשורתי המתבקש, שיבי סימן את האחראים, והציע לייעל את התור בביטוח לאומי.

הדף הפופולארי “דברים שמעצבנים אותי” זכה לטייק אוף מקאברי במיוחד באדיבותו של אריאל וייסמן על דברים שמעצבנים אדם שמצית את עצמו. החיקוי הטעה רבים, שהגיעו למסקנה שמפעילת הדף התחלקה על השכל, והיא נאלצה לפרסם הבהרה.

סילמן הותיר אחריו מכתב התאבדות, שבו מנה את האשמים במצבו, ביניהם פקידי ממשלה, ראש הממשלה ושר האוצר. ב”ישראל היום” פרסמו את המכתב בהשמטת שמותיהם של נתניהו ושטייניץ, ודן קופר חשב שאם כבר אז כבר.

בקבוצת “זהירות! זה השמאל הקיצוני”, שאחראית למספר עצום של אירועי חוק פו בתקופה האחרונה, הציבו את כל האירוע בפרספקטיבה.

אמיר חצרוני

אחת התגובות הפרובוקטיביות יותר למעשהו של סילמן הגיעה מאמיר חצרוני, פרופסור לתקשורת מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, שאחראי לפנינים כגון “עצם ההצתה לא עושה עלי רושם. ייתכן אפילו שנפטרנו בזול מפרזיט”. שי דשא ניסה לגלות הבנה למצבו, שחר העלה את האפשרות שמדובר בניסוי, ושיבי אמר שיתכן שזה ההסבר הסביר ביותר מבין המוצעים.
לבסוף – שחר הזכיר לנו מאיפה אנחנו מכירים את הבחור ושיטותיו, וכולם הלכו הביתה לראות את גרסת הבמאי.

אוניברסיטה נולדה

במזל טוב נולדה לישראל אוניברסיטה תשיעית, הלא היא המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון, והפילוסורפטור של שחר תהה מה יקרה עכשיו למרכז הבינתחומי.

אלעד לרנר ריפרר למשחקי הפונטים מהשבועות הקודמים, ינון גבע הציע אוניברסיטה נוספת, עבגד הכין שתי טיוטות למסע הפרסום של האוניברסיטה החדשה, ודן קופר הציג את מסע הפרסום החדש של אוניברסיטת חיפה.

ההכרזה על מעמדו החדש של המוסד האקדמי הביאה לגל השערות בדבר מראה פניה של האוניברסיטה הטריה – אספסקי לוי הציג את מועדון הדיבייט, שיבי הציג הרצאה של המרצה הפופולארי פרופסור חצרוני, נתאי פרץ הביע ספקות באשר ליכולות האקדמיות של האוניברסיטה, וג’ון בראון הציג את הפיתוח הטכנולוגי האחרון שהגיע משם, וגם את זה שאחריו.

בעוד ששיבי רמז להומוגניות הפוליטית של האוניברסיטה ויהונתן גרשוני תהה על הדיסוננס הקוגניטיבי, עבגד חשב שאם באמת רוצים, מוצאים גם שם מגוון, וב HebFun מכניסים למשחק את  Overly Attached Girlfriend המפורסמת, למרות שרגע אחר כך נשבר להם מכל העסק (שזה כמו ללכת למטא, אבל בעצבים).

אמנות חוצה מגזרים

זויה צ’רקסקי פרסמה כבר לפני זמן מה סדרת ציורים שמספרת את סיפור ההתאקלמות של משפחת עולים מרוסיה בישראל של תחילת שנות התשעים. בשבוע האחרון הציורים עוררו פולמוס רבתי סביב הייצוג של מזרחיים בתור הישראלים הברברים והרעים, למשל אצל אורטל בן דיין (הקליקו על אחריותכם בלבד). שיבי ריפרר למחאה החברתית בהשראת לירון, וייסמן ניסה להסביר שבסך הכל איציק פלאפל ניסה להיות נחמד לגיברת, ושחר אמר שזה היה בכלל איציק אחר. איתמר שאלתיאל הציע קצת איזון קדוש מהצד האשכנזי, ושיבי זרם בכיוון דומה, אבל בקטע של סמולנים.

 פכים בפוליטיקה

– שאול מופז ו”קדימה”, בדרך החוצה מהקואליציה, מקבלים פליק בטוסיק משחר שנזכר ב”חוק וסדר”.

– הפילוסורפטור ב”אני לקבל יכול פלאפל” תוהה אם לוזר חדש נולד.

– חברי הכנסת קיבלו לתאי הדואר שלהם עותקים של הברית החדשה והתנ”ך כרוכים יחדיו. לח”כ דוקטור מיכאל בן-ארי זה העלה את הדם לראש והוא קרע את הספר באופן ספונטני בדיוק כשבמקרה היה שם מישהו לצלם את כל הסיפור. עידוק ועבגד הלכו על משחק המילים המתבקש, ושחר חשב שהאיש  סך הכל מתוסכל מיחסיו עם הקב”ה.

– הליכודניקים החדשים רותמים את ג’ון לנון כדי לשכנע מתפקדים.

– שלי יחימוביץ’ תומכת באוניברסיטה באריאל ומשכנעת את שחר שהקרב האמיתי הוא בינה לבין ביבי.

– ברוך מרזל פרסם בדף הרשמי שלו פוטושופ מעודן ומתוחכם של אחמד טיבי כחזיר, שיבי רק מראה שאפשר להשוות.

– המחאה המתפצלת מטילה קשיים חדשים על כוחות הביטחון, ג’ון בראון יודע מי ישמח לסייע.

– בקול ישראל רוצים לצרף את מנחם בן לתכנית הבוקר על מנת שיאזן את קרן נויבך, שיבי מתנבא איך יראה האיזון הזה.

דוסים מצייצים

דף הפייסבוק “דוסים מצייצים” נפתח לפני פחות משבוע, וזכה כבר ללמעלה מ 400 לייקים. זה לא נושך, זה מעלה חיוך לפרקים, לא תיתקלו שם במילים גסות ודימויים מטרידים או מעוררי מחשבה במיוחד, וזה הרבה יותר ממים במשמעות המקורית שלהם מכמעט כל דבר אחר ברשימה הזו. הנה דוגמה אחת, של אריאל פלסקין, ועוד אחת, ללא קרדיט.

פיגוע בבולגריה

בפיגוע טרור בבולגריה נהרגו ונפצעו ישראלים רבים, ב”אני לקבל יכול פלאפל” מנסחים את תגובת המדינה.

הרב אלישיב (1910-2012)

הרב יוסף שלום אלישיב נפטר בגיל 102, עמיר שיבי ויקיר רטקוביץ’ משווים, אלא מה.

שונות

– אורי שוסטר, עמרי בליך ואור יניר מציגים את ליין הילדים של ספרי רסלינג.

אחת ההברקות המוצלחות מדף הממים של האוניברסיטה העברית (שהוא די אחלה בכללי) מגיעה מאילן מילר.

– לי איפרגן על הקשר בין משחקי הכס ליחסי מזרחים אשכנזים (לא ספר של רסלינג).

– סיפוריהם הקשים של נפגעי ביטוח לאומי, שנפוצו בין השאר דרך הבלוג טיוח לאומי, עוררו את האנשים ב HebFun להצביע על הכתובת שלהם בתור משהו שצריך היה לעורר חשד כבר מזמן.

 

סיכום ממים שבועי #5 (8-13.7.2012)

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית.

איסוף: עבגד יבאור, עידו קינן, סבאח ברוור, דן קופר, עמיר שיבי, שחר, נתאי פרץ, ואחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה מפלצתית שבה כל הממים בגודלם המקורי, ותודה לנתאי על האיחסון)

המחאה החברתית (שלל פכים)

– דפני ליף מתווכחת עם שוטר, אביתר גת מקשיב ומדווח על הנאמר.

– ערן ורד מצלם שוטרים שעוקבים אחרי לירון אחדות, בעמוד “הכסא המתנדנד” קצת מרחמים על האידיוטים החביבים.

– ליף כותבת על האצבעות “אנחנו השתנינו, עכשיו תורם” ומזמינה את כולם להצטרף אליה להפגנה בשבת, שיבי דואג שליף תסתבך עם המאפיה, עבגד מרפרר לאחים בלוז, ובן מאירי לממנטו.

–  “אנחנו השתנינו, עכשיו תורם” מנסה להפוך למם: שחר מטה כתף ואחר כך מנטפק.- שתי הפגנות נפרדות בתל אביב במלאת שנה למחאה, שיבי מתלבט, החתול של שרדינגר לא (אצל שחר) ומורפאוס מתקשה להסביר את ההבדל (אצל דן קופר).

גיוס לכולם

הרב עמאר טען שרעידת האדמה היא בשל הנסיון לגייס חרדים, בקרוב: הסרט (אורי שטרנפלד).


היה כיבוש?”

ועדה בראשות השופט אדמונד לוי קובעת שישראל אינה כובש צבאי בשטחי יהודה ושומרון.

בפינה הימנית: יהונתן גרשוני ממחיש את כאבו של השמאל, ואת הדילמות העתידיות שלו ואריאל פלסקין מביא תגובה מפי טליה ששון (שהכינה את דו”ח המאחזים).

בפינה השמאלית: ג’ון בראון מראה את לוי מציג את הדו”ח, מסביר לביבי ככה שהוא יבין, וחייל ישראלי משכנע פלסטיני באמיתות הדברים. עבגד חוגג את האופטימיות העיקשת, שחר מביא תגובה מפי גולדה מאיר, שתומכת בדו”ח, Uri Ashi מרפרר למקטרת של מגריט, נתאי דווקא סימפטי לחזון האוטופי של לוי, ורק שיבי חושב שהכל תלוי באופן שבו מסתכלים על הדברים.

אל תבואו, באמא שלי לא שווה

נתניהו רוצה להתחיל קמפיין באפריקה שמרתיע אנשים מלבוא לישראל. ג’ון בראון מתחיל בישיבת קריאייטיב, מציע מודעה בהשראת “הפמליה”, שמתייחסת להצתה של דירתם של זוג אריתראים בירושלים, ומצביע על פילוח השוק המתבקש.

אמנות חרדית

“בצלאל” תקים שלוחה חרדית בירושלים. שיבי וחנה מנסים להעריך איך יראה בוטיצ’לי. סבאח בראוור הולך למודרנה. שיבי משווה ומעלה בכמה מהקלאסיקות של דה-וינצ’י.

משפט אולמרט

רן לוקאר מזכיר לכולנו את אולמרט הצעיר, שיבי אומר שבעצם כולנו צריכים סוללת עורכי דין, ומרפרר לממנטו, ושחר מתנבא בנוגע לתוצאות סיפור הולילנד.

ביבי מאייר

ראש הממשלה העניק ציור פרי עטו לספורטאי המשלחת האולימפית. אריאל ויסמן סבור שהיה אפשר להשקיע קצת יותר.

הילדים שלנו לעולם לא ידעו

בעקבות המם הנוסטלגי המפורסם עם הקלטת והעיפרון, עידוק וג’וני מקוננים על השתלטות הטכנולוגיה על חיינו, עבגד מקונן על התדרדרותם של לימודי המתמטיקה (ואיתי מגיב), ודן קופר על הפיצול במחאה החברתית.

שלום, אייזנר

מסתבר שלהצטלם עם שלום אייזנר ברכבת הקלה נהיה סוג של קטע, אריאל ויסמן מבאר, ודן קופר משער מה נאמר במפגש ההיסטורי הזה.

שונות:

– התספורת של שליט הזכירה לשיבי את שוקי זיקרי של עולם הפיננסים.

– שלומי, הדס, נתאי ועבגד חושפים את זהותו של המחבל המתאבד הראשון בהיסטוריה.

– באקט של ריקליימינג, המם “רוצה לראות בולבול של בדואי” הופך להזמנה להפגנה נגד הריסת הכפר אל עראקיב (אבל לא באמת).

– באוניברסיטת תל-אביב מתכוננים למבחנים בשיטת בן-ארי.

– רינה ארטשטיין מזכירה שבאמת אף פעם אסור להשוות (למרות מאמר מדעי חשוב שמראה שאפשר).

– אריאל ויסמן מראה מה באמת קרה במפגש הפסגה של פרס ויאיר לפיד, וגם חושף את החבר החדש בקבוצת המוזרים מהאינטרנט (לא לבעלי לב חלש או טעם טוב).

סיכום ממים שבועי #2

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

(הקליקו על התמונה להגדלה, הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

עזרו: אמרגני מניפולציות שונים.

דיסקליימר: הבחירות מאד מוטות ולא מתיימרות להוות סקירה מקיפה של ממים בעברית. 

הממים והאירועים

מלחמת הריפורטים

מבחינת הממיסטים (ורק מבחינתם) אחד האירועים החשובים השבוע היה מלחמת הריפורטים, במסגרתה התארגנויות ימין שונות, שהתמיכה והמימון להן נבדקים בימים אלו, דיווחו על כמעט כל מה שיצא מתחת ידיו של עמיר כפוגעני, כולל תמונות של הילדים. עוד ספגו דיווחים והטרדות: ברוור, אסתי סגל, דנית, אלי וכותב שורות אלו. עמיר העלה וריאציה למם הפלסטיני הציני וכמעט נשבר, ברוור הציע שיציקו למי שבאמת חשוב. בהמשך העלו חלק מהממיסטים תכנים שהורדו כולל הטקסט שהתקבל מפייסבוק שהתמונה סומנה כפוגענית, למשל את מם השלווה התמים-למדי של אלי ישי מהשבוע שעבר. אני חששתי שאנחנו עלולים להרחיק לכת, ואלי קישר ל Inception, שחר חשב שאנחנו מגזימים, ואמנם יש נטיה להאשים את השמאל בכל, אבל שאסור להשוות. כרגע המלחמה נמשכת בעצימות נמוכה יותר, ולאן היא תוביל עוד מוקדם לומר, אבל אפשר לשאול את רזי ברקאי.

החשיבה המעוותת של השמאל

מדי פעם יש ימנים שעושים ממים, ומדי פעם יש ימנים דבילים שעושים זאת. אחד מהם הכין את המם הזה, אלי שילב את ה”תילטף אותי” של רחלי רוטנר, ואני הלכתי למטא, תיכף אשוב.

אנסטסיה מיכאלי vs. כל ההומואים

ביום רביעי אנסטסיה מיכאלי הסבירה שהומואים הם קרבנות תקיפה מינית שמתאבדים בגיל 40. אז נכון שהיה כיף להכנס באנסטסיה מיכאלי, וויטה תיעדה זאת היטב עבור טמקא, אז אחסוך לכם את הרפרנסים אחד לאחד כי ויטה מקבלת על זה כסף ואני לא. מה שכן, די מהר הקו הממיסטי עבר לאופן שבו העסק הזה הוא מעין משחק “תראו ציפור” של הממשלה, בזמן שיש דו”ח על המרמרה והמון בעיות אחרות במדינה. עמיר הציג מי עומד מאחורי העניין (רמז: זה מתחרז עם שיבי), אלי חשף את פניה האמיתיים בתור טרולית מן השורה, ואני חיברתי ל”לייק א בוס”.

עוז אלמוג vs. כל הערסים

עוז אלמוג חושב שהסכנה הקיומית הגדולה שאורבת לישראל היא אנשים שמדברים בקולי קולות באייפון שלהם ברכבת. עמיר השווה, אלי חשב שאסור להשוות.

טוביה הפליט

שירה מביאה עדות לטובת הפליטים מ”כנר על הגג”. היה מי שאמר שהיא “מוכיחה שמם יכול להיות לפעמים פשוט מרגש ואמיתי”, והיה מי שאמר שזה בכלל לא מם (אני) אבל מה חשוב מה אני חושב, אני בסך הכל כותב פה.

דודלינג איזראל

אני פשוט אצטט את עמיר: “בשבוע הבא ייפגש רה”מ בנימין נתניהו עם יו”ר גוגל אריק שמידט. לקראת הביקור אנו מכינים doodle שיורכב מסמלים ישראליים ומבקשים את עזרתכם ברעיונות. מה מסמל את ישראל בעיניכם.” והנה הצעה אחת שלו, אחת של ג’ון ואחת נוספת של ג’ון.

 כהנא באשינג

תחביב שתופס תאוצה – השבוע גייסתי את יהודה עמיחי, נתאי נתן וריאציה גאה ללוגו המפורסם ואלי חיבר למם הידוע של Hello yes this is dog.

יובל שטייניץ ו- 4 במאה

שר האוצר התבטא בנוגע לחוק הסופרים המוצע ואמר “כתבתי 4 ספרים רבי מכר ואני יודע כמה קשה לסופרים לחיות בכבוד”. נתאי, אלי ואני נחלצנו לברר מה הם בדיוק, והצענו אותם במבצע של צומטסקי לכבוד שבוע הספר + ספר מתנה בתגובות.

הוזלות בשבוע הספר

לכבוד שבוע הספר – ברוור הציע לנו את 25 שנים של בדידות ואת 19.84 של ג’ורג’ אורוול, לפי רעיון של לריסה וביצוע של אלי.

גיא זהר נותן בהם פתגמים

זהר ייסד בתכניתו את פינת הפתגם הערבי. אריאל ויסמן חשב שאם כבר אז כבר.

במחנה מעודד תרבות אונס

עיתון במחנה פירסם כתבה המסקרת חוויות מקורס ב”אמנות הפיתוי”, כפי הנראה מהמרכז לאמנות הפיתוי (מאפ”י), שעמד במרכזן של כמה שערוריות בעבר. אלי הציג את סטס סגין, דמות מרכזית במאפ”י, כגיבור משחק מחשב, שחר חשב שזה בעצם יופי של מילואים ואלי ראה כי טוב והוסיף קורס דומה לחמאס, כי למה שרק החיילים שלנו יהנו מכל הטוב הזה.

דובר צה”ל גאה להציג

בדף הפייסבוק של דו”צ העלו תמונה של חיילים מחזיקים ידים לכבוד שבוע הגאווה, באתר timesofisrael טענו שהתמונה מפוברקת, ואלי הגיב.

ביבי מלך המגרש

ראש הממשלה הפיץ תמונה שלו משחק כדורגל, ויותר מאוחר שלו עצמו מגובס בעקבות פגיעה בגיד. אלי חשב שהוא בסה”כ מדגים מה צריך לעשות עם הפליטים, אריאל ויסמן יותר ראה אותו על סקטים בקטע של וינטאג’ או בתור בסטריט פייטר. שחר הגיע למסקנה שזה לא מקרי שרה”מ הוא הממיסט הפורה ביותר בשטח והעיר על כך.

זמני המתנה

נתאי העיר שזמני ההמתנה במוקדים הסלולריים אינם המצאה חדשה.

הי, זה רוב סטארק

יו”ר האופוזיציה סיפרה שהיא קוראת את “משחקי הכס”, ונראה שהיא מבסוטה מהוריאציה הלא כל-כך מצחיקה שעשו בישראל על התאמת דמויות פוליטיות לדמויות בספר (היא רוב סטארק). ב”תותח הקדוש” חשבו שמתאים להכניס את רוח הדברים לעימות שלה עם שטייניץ.

אברי גזעד

בתכנית המילה האחרונה אמר גלעד פחות או יותר את הדברים הבאים “אבל בל נשכח שהמתדפקים על דלתותינו שייכים לאיסלאם, והאיסלאם היום הוא המחלה הקשה ביותר המשתוללת בעולם. הוא מרעיל את המאמינים בו ומרעיל כל מקום שהוא מגיע אליו”. אמיתי הציע הוראות היתקלות באברי, ג’סט אין קייס.

פרס לפרס

נשיא המדינה קיבל את מדליית החירות מברק אובמה. אני חשבתי שבגילו המתקדם של פרס ראוי להעמיד את הדברים בפרספקטיבה, שחר הזכיר שגם בוב דילן קיבל ורחלי לקחה את זה צעד אחד נמוך יותר. כדי לסגור את הפינה – שחר קישר לתמונת דו”צ.

מחלות ופליטים

ג’ון סיכם בקצרה את ההשוואות של פליטים למחלות.

מם הנפל של השבוע

התגובה של אלי ליציאה של עוז אלמוג, כל הערסים, קאובויז, הכל היה שם, חוץ מלייקים.

סיכום ממים שבועי #1

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

(הקליקו על התמונה להגדלה, הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

עדיין בשלבי בירור עצמי והגדרת יעדים

עזרו: אלי, נתאי, שלומית, ליאת, שחר, אריאל ועידוק.

דיסקליימר: הבחירות מאד מוטות ולא מתיימרות להוות סקירה מקיפה של ממים בעברית. מטבע הדברים רוב מה שהגיע לכאן היה של שמאלנים שאני מכיר, אז… נו… תתמודדו.

הממים והאירועים

 

תפילת השלווה

תפילת השלווה שמשמשת בכמה תכניות 12 שלבים, דוגמת אלכוהוליסטים אנונימיים ומכורים אנונימיים, גויסה על ידי לטובת קבוצת תמיכה לגזענים אנונימיים. אלי (לא ישי) חשב שיותר מוצלח לשים את בתור שלט במשרד של אלי ישי.

סודני דנון

אלי בורא את סודני דנון, הכפיל הסודני של אחד מטובי גזענינו, המככב בפרסומות של משרד התיירות הסודני.

אלי ישי מלבין את פניו ברבים

בראיון למעריב אלי ישי אמר “רוב האנשים שבאים הנה הם מוסלמים שחושבים שהארץ בכלל לא שייכת לנו, לאדם הלבן”. אלי (לא ישי) הגיב בזריזות בשיבוץ של ישי בתפקיד הקולוניאליסט המסורתי עם הכובע וכל האקססוריז.

רגב קונטס TM

דן ק. הביא צילומסך של תגובה של רגב קונטס להפגנת המחאה החברתית שהיתה בשבת הקודמת. בתגובה כתב קונטס “מת על זה שאתם עוד משתמשים בסיסמאות שיצרתי עם צוות הקריאייטיב שלי בקיץ שעבר וממשיכים להטעות את הציבור כאילו זאת אותה מחאה שממשיכה”. שיבי פרסם את המילים והלחן ואלי הכניס את גולום לתמונה.

הנזיר שמצא פראיירים

אילן בן-דב מוכר את פרטנר, וההפסדים יגולגלו על המון אנשים אחרים, אבל לא עליו. תומר פרסיקו כתב פוסט על הקשר בין בן-דב לניו-אייג’. שחר סיכם בקוואן בהשראת יואל הופמן.

ביבי בעין בלתי מזויינת

כוכב נגה חלף השבוע על פני השמש, אבל זה היה קצת מוקדם בבוקר, אז למי שפיספס – שיבי סיפק שיחזור עם הכוכב הספציפי של מדינת ישראל.

 אסור להשוות

מה יותר גרוע מלהשוות לחצי תולעת בתפוח נגוס? תחת, כי זה גס. ביום רביעי שעבר דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בהצעות חוק המבקשות לאסור שימוש בסמלים ובכינויים עם זיקה לשואה או לנאציזם. מבול השוואות ירד עלינו השבוע בעקבות זאת: אני הכנתי לפי רעיון של אפרת מ. את היטלר מושווה לעצמו. סבא ברוור ריפרר לממים משנות השלושים ולממים משנות השלושים של המאה ה-22. שחר הבהיר שאסור להשוות בין אנסים מימין לאנסים-לכאורה משמאל, בין מצחיקים ללא מצחיקים וגם ריפרר ל”תילטף אותי” של רחלי ר. שיבי הראה את פינוקי משתתף בחגיגה. מהר מאד, באדיבות שיבי וערן מ., זה גלש אל מתחת לחגורה וקפץ את הכריש [הכניסו כאן בדיחה על כרישים ומפשעות].

התא הגאה של הכהניסטים

 מסתבר שיש מי שמנסה למכור חולצות של “כהנא צדק” באמצעות פייסבוק. אלי וסבא ברוור חשבו שאם כבר כהניסטים גאים – אז עד הסוף, ואריאל ויסמן הציע ליין חולצות לילדים.

הקוזאק הנגזל לומד הגנה עצמית

כמה תמונות דלפו מהקורס להגנה עצמית של מרזל ובן ארי בשכונת התקווה. את אריאל ויסמן זה לקח לכיוונים של סטריט פייטר (ועוד גרסה).אלי הלך על ג’דיי לפי רעיון של נתאי פ.  אלי גם דחף לשם את ברוס לי.

מקלדות של…

הכל התחיל כשסבא ברוור פרסם מקלדת לימנים. לא הרבה מאוחר יותר, אור רייכרט פרסם מקלדת לסמולנים. במקביל, כמות מסויימת של ימנים חסרי חוש הומור דיווחו על המקלדת של ברוור לפייסבוק ואילצו אותו להסיר אותה. נחשו מה קרה למקלדת של רייכרט? (רמז: הלינק הקודם עדיין עובד). זה הוביל לעוד כמה ספין-אופים, ביניהם המקלדת לפמיניסטיות של קשת א. אחרי עוד כמה מקלדות שהורידו לברוור (מישהו שם בימין ממש לא מחבב אותו) הוא העלה גרסה אחת, עם כפתור אחד בלבד, שמצליחה לשרוד בינתיים, אם הלינק הזה לא שבור.

משרד החוץ נלחם בחוצנים

להקת הווקה-פיפל אינם מציגים את עצמם כישראלים אלא כחוצנים. מישהו במשרד החוץ התעצבן על זה. אלי  הגיב כאן ושחר כאן.

איש הטרולולו מת וחתול עף לאחר המוות

איש הטרולולו, תופעת אינטרנט מעניינת (עוד על כך בויקיפדיה), מת השבוע. בנוסף, אמן הולנדי הפך את חתולו המת להליקופטר. אני שילבתי ביניהם, וסבא ברוור עשה מזה פרסומת למוזיאון חיל האוויר בחצרים.