גם אתן שבעתן מהמונופול של הארץ על שאלוני טריוויה שמאלץ אותנו להמתין עד ליום שישי?
מדור הטריוויה של סרטן בגב האומה, מאת דן קופר ועבגד יבאור, מעניק לכן עשרים (ואחת) שאלות בימי החול! אבל לא רק!
הפעם – ספיישל טריוויית חלל לסוף השבוע, בשיתוף אוניברסיטת החלל הבינלאומית, ולכבוד שבוע החלל שהסתיים השבוע.
.
.
.
.
.
.
.
* השאלות מנוסחות בלשון נקבה אך מתייחסות לגברים ונשים כאחת
ייעצו בכתיבת הפוסט הזה, ותרמו דוגמאות מנסיונן המקצועי: am_ph, מיכל טרודלר, ExMaahal, והילה נגה.
לפני שמתחילים: אם אתה חושב שהמצב של נשים בהייטק מצוין, ונמאס לך מתרבות הפי.סי. וההשתקה של גברים שבסך הכל רוצים לדבר על פסיכולוגיה אבולוציונית שהתאימה את חלקנו לתפקידים טכנולוגים ואת חלקנו לטפל בתינוקות – בבקשה דלג על הפוסט הזה, אל תגיב לו, קח לך איזה ספר טוב של איין ראנד וקצת פחמימות והנח לנו.
בתמונה: פחמימות
הפוסט הזה נכתב בהשראת כל מיני מקרים בתעשיית ההייטק (בגוגל ובאובר, ובכתבה הזאת) ובהשראת תגובות של כל מיני גברים בעלי כוונות טובות, שמבינים שיש לנו – העובדים והמנהלים בהייטק הישראלי – בעיה בכל הנוגע לנשים – ביחס הפרטני שלנו אליהן, בנורמות החברתיות, ובנורמות הארגוניות. יש לנו הרבה מילים יפות על דייברסיטי, ואנחנו פמיניסטים בנשמה והכל אחלה, אבל בסופו של דבר, עם כל הכוונות הטובות, כשאנחנו מרימים את הראש לראות מי הקולגות מסביבנו, אנחנו רואים בעיקר גברים.
– מה זה? למה אין פה נשים בחברה?
– כי אנחנו דוגמני סטוק, אין הרבה נשים בדוגמנות
אם תשאלו נשים מהתחום, ואני שאלתי, אחת הסיבות המרכזיות היא שזו סביבה שמקשה על נשים יותר מעל גברים. אני יודע שלחלקכם זה נשמע ממש תמוה. אני יודע כי זה סיפור דומה להטרדות רחוב – נשים וגברים חיים בעולמות כמעט מקבילים – נשים מוטרדות ברחוב, צועקים עליהן, נוגעים בהן, וגבר יכול להגיע בשקט לגיל 30 בלי שיהיה לו מושג שזו החוויה היומיומית של הרבה מהנשים סביבו. הייתי במקום הזה, לקח לי זמן והרבה סיפורים מזעזעים להאמין, והתבאסתי עמוקות.
But I digress.
הסביבה הזו שמקשה על נשים – היא אנחנו, הגברים בהייטק. ובניגוד למה שהאינטואיציה הגברית שלכם מספרת לכם – הבעיה היא לא רק האפס ההוא שחושב שנשים לא יודעות לתכנת ואשכרה אומר את זה במפורש. יש הרבה דברים קטנים אחרים במהלך היום שהופכים את חוויית העבודה של אשה בהייטק לקשה יותר, ופוטנציאלית משפילה ומקטינה לאין ערוך יותר מזו שלנו.
בואו נעצור רגע לדבר על הדברים הקטנים האלה שקורים לאשה במהלך היום, ההערה הלא-במקום, ההתייחסות למראה החיצוני, הבדיחה על נשים וטכנולוגיה, הדאחקה על הפמינאציות האלה: דמיינו אדם עם סיכה, שמסתובב במשרד ודוקר אתכם מדי פעם. כל דקירה כשלעצמה לא מאד כואבת, ואולי הוא מחייך ואומר שזה היה בצחוק, אבל אחרי כמה פעמים אתם תתהפכו עליו, והמתבונן מהצד יחשוב שהתחלקתם על השכל, כי כולה סיכה, מה אתם עושים עניין? אתם קצת היסטרים, אולי זה הזמן הזה בחודש הא?
בואנה, לאנשים שאני אוהב לדקור בסיכה מדי פעם פשוט אין חוש הומור. חבל.
וכשאומרים שסביבת העבודה קשה לנשים, לא מתכוונים שהשולחנות לא מתאימים, אלא מתכוונים לבני האדם האחרים, הגברים שעובדים שם. זה מבאס כי זה אומר שיש לכולנו חלק בזה, אבל זה גם מעודד – כי זה אומר שיש לנו מה לעשות.
אז מה יש לנו לעשות?
הו, אני שמח ששאלתם.
מה לא לעשות –
מי שמגיעה ככה לראיון עבודה – לקבל מיד!
רשות הדיבור לבן מאירי ולאיציק פישר:
טוב, עם כל הכבוד לשטויות וההטרלות של “מישהו לריב איתו”, אתם מפספסים את הדבר הכיפי ביותר שם – פרצת אבטחה שתיתן לכם להזריק מה שתרצו לצד השני, לפחות עד שיעשו טיפה אבטחת קלט שם (מן הסתם לא כל מה שתרצו, אבל מספיק שטויות כיפיות).
למשל, אם תכתבו
<script> document.getElementById(“chatbox”).style.color = “red”; </script>
תצבעו את הטקסט באדום
או למשל <img src=”http://khaosok-smiley.com/wp-content/gallery/miscellaneous/green_smiley.png” alt=”Smiley face” width=”42″ height=”42″>
תכניסו תמונה של סמיילי חמוד
ואם למשל תכניסו את הדבר הבא:
<script>alert(“שלום צדיק, יש לך חמש דקות להניח תפילין?”);</script>
יפתח בצד השני (ואצלכם) הפופאפ שבתמונה.
זו פרצה די גדולה באבטחה, אבל בתור קוסמים דרגה 8 בדיפווב זה לא מפריע לנו יותר מדי. בזכות כוחות עג”ג היינו עושים את זה גם בלי הפרצה.
—
עידכון #1 – בן ממשיך ומספר:
עכשיו הכיף עלה שלב. אפשר להפעיל גם סאונד בצד השני. התחלתי משטויות של קטעי סאונד כמו “העמוד ישמיד את עצמו תוך 3 2 1” אחר כך המשכתי לשימוש באתר http://vozme.com/index.php?lang=en שמייצר קבצי קול מטקסט, אבל הוא רובוטי ובעייתי ליצור דיבור עברי מטקסט אנגלי, אז כעת אני פשוט מפעיל לאנשים ברקע את Heat of the moment של אסיה (לינק לשיר בפורמט mp3) ואני והצד השני דנים על השלום על רקע שירי רוק טובים.
כאן לא יספיק שיר ביוטיוב, וצריך לינק ישיר לקובץ mp3 שנמצא ברשת. מצאתם כזה? הכניסו את הקוד הבא לצ’ט: <embed height=”0″ width=”0″ src=”myMp3Url.mp3″>
(כאשר במקום myMp3Url.mp3 כמובן יש להכניס את כתובת האינטרנט של קובץ ה mp3 שמצאתם.)
—
הקלדה בשם הצד השני:
<script type=”text/javascript”> document.getElementById(‘m’).value = ‘new value’; var elem = document.getElementById(‘send_button’); if (typeof elem.onclick == “function”) { elem.onclick.apply(elem); }if (typeof elem.click == “function”) { elem.click.apply(elem); }</script>
(יש להחליף את new value בטקסט שאותו רוצים להכניס)
ואם אתם רוצים עם אינטרוול שיחזור על עצמו ויתקע את הצד השני גם בשיחות הבאות:
<script type=”text/javascript”> setInterval(function(){ document.getElementById(‘m’).value = ‘ביבי המלך’; var elem = document.getElementById(‘send_button’); if (typeof elem.onclick == “function”) { elem.onclick.apply(elem); }if (typeof elem.click == “function”) { elem.click.apply(elem); }},3000); </script>
כאשר צריך להחליף את הביטוי “ביבי המלך” במה שזה לא יהיה שאתם רוצים שהצד השני יגיד מעכשיו לכל בני שיחו.
להדגמה חיה שכוללת השתלטותו של יצחק רבין ז”ל על הצ’ט הקליקו כאן.
הבוקר הודיע אלכס סונג’קוביץ’, מנכ”ל החברה ההיא מהאפליקציה של הפלוצים, על רכישת החברה שמייצרת את Yo. במסיבת העיתונאים פירט סונג’קוביץ: “אנחנו רואים את הרכישה כמהלך אסטרטגי, במסגרתו האפשרות של אנשים לשלוח פלוצים אלו לאלו היא רק חלק מהעניין. מעל לכל חשוב לנו להקל על כל הגברים מעל גיל 50 שמתלוננים בשיחות סלון על הדרדרות תרבות הסטארטאפים וכמה שהעידן שלנו חלול ושטחי. עם היכולות המשולבות של החברות שלנו, אנשים יוכלו לרפרר חברה אחת בלבד ולקבל אנקדוטה מנצחת.”
אלכס סונג’קוביץ’, מנכ”ל החברה הזאתי מהפלוצים
סונג’קוביץ לא פסל על הסף את הפן האקדמי, “ברור שזה לחם בשביל מרצים לכלכלה התנהגותית אבל לא רק הם, אנחנו חושבים על כל המרצים למנהל עסקים שמחפשים סיפור פיקנטי לפתוח בו את הקורס ולתת לסטודנטים תחושה שנמצא מולם אדם מעודכן שיפקח להם את העינים עם תובנות מבריקות.”
טרם נמסר על מחיר הרכישה.
בחור בשם מטונדה סמבס פנה אלי בצ’ט בפייסבוק, מסתבר שהוא עורך דין ממדינת טוגו שבאפריקה (שתי אצבעות מניגריה) ומה-אתם-יודעים – אדם עם שם משפחה כמו שלי השאיר ירושה ענקית וכל מה שאני צריך לעשות זה לתת את הפרטים שלי.
להלן תיעוד שיחתנו בינתיים:
אני מקווה שיש לו הרבה סבלנות להמשיך.
לי יש.
כידוע, מאז מהפכת האינטרנט אי שם בתחילת שנות האלפיים, הולכים ומתדלדלים מחצבי הפיקסלים העולמיים. כרייה מוגברת של פיקסלים באפריקה המשוונית בתנאי עבדות גורמת למחיקת אזורי גידול ייחודיים, כמו צוקי הכורכר האנדמיים של גאבון וספריות עירוניות בקריית שמונה.
התפלגות צריכת הפיקסלים במגזרים שונים
מחקרים מראים כי הפקת הפיקסלים כבר הגיעה לשיאה, ומעתה תהייה דעיכה מתמדת ביכולת המערכת האקולוגית לספק פיקסלים לצרכינו השונים, מטלפונים סלולרים ועד צנזור תמונות של טייסים. לכן, הוחלט במערכת סרטן בגב האומה לעבור לתצוגה ברזולוציה של 640×400, ולא להביא יותר סרטונים מיוטיוב, הידועים כצרכני פיקסלים כבדים.
בתמונה: בזבוז של פיקסלים
אל תבזבו את משאבי הכדור! לא נחייה על חשבון הדורות הבאים!