שוטרים פלסטינים פתחו באש אתמול בלילה על חבורת מתפללים בדרכם חזרה מקבר יוסף. מהירי נהרג בן-יוסף לבנת. בן יוסף הוא לפחות היוסף השלישי שנהרג בקבר יוסף. וכל זה קורה קצת פחות מעשרים שנה אחרי שיצחק נרצח בכיכר רבין.

מצחיק? אולי. מוקדם מדי? בהחלט.

הבעיה היא שכל השחקנים פועלים לפי אותה אסטרטגיה

עדכון:
1. כאשר הצד השני נחשב פחות אנושי, אז צריך לנרמל את זה לפי מפתח:
(הרוג שלנו = k * (הרוגים שלהם))
k מכונה במקרה זה פקטור הדה-הומניזציה.

2. ההסתברות להפסקת אש היא ממילא מכפלת הנכונויות, שהיא קבוע כלשהו שאינו קטן מכל אפסילון, אבל בהחלט מרובם.

מר שחק-אותה-בטוח, פחד תמיד ממטוסים.
ארז שמפו במזוודה, אמר שלום לילדים.
כל חייו לעלות על טיסה הוא חפץ,
כשהמטוס התרסק, חשב:”כוס אמ-אמק ערס”.
האין זה אירוני? אתם לא חושבים?

מר ג’וליאנו מר, חצי מפה חצי משם,
שמאלני וערבי ויהודי וגם וגם.
מטרור לתאטרון, את העולם רץ לתקן,
אבל בסוף הוא גמר כמו אבי לינקולן,
האין זה אירוני, אתם לא חושבים?

זה כמו קסאם שנופל בלב שועפט,
כמו נובל לשלום לאבו עלא עראפת,
כמו בכיר בש”ס שהוא גם שר המשפטים,
או מיי גאד, מי היה מאמין?

נתניהו בראיון בלעדי  לסב”א:   התקיפות שלנו ברצועה זה כלום, תראו איך האנגלים משתוללים, וכולה נהרגה להם אזרחית אחת.

מקורות בטחוניים מוסרים כי הפיגוע באיתמר מהווה חלק ממדיניות פלסטינית חדשה המכונה ‘מע”מ’.

באיזורים הכתומים תתקיים מכירת חיסול