שיר שבועי #32

כְּדֵי לִהְיוֹת נָאוֹר
אָמַרְתִּי “בֹּקֶר אוֹר”
לַמְּאַבְטַחַת

כְּדֵי לִהְיוֹת שִׁוְיוֹנִי
קָרָאתִי “אֲדוֹנִי”
לַמְּנַקֶּה

כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻזָּן מִגְדָּרִית
בְּתוֹךְ מִגְבְּלוֹת הַשָּׂפָה הַעִבְרִית
כָּתַבְתִּי בַּשִׁיר מְאַבְטַחַת אִשָּׁה
וּמְנַקֶּה גֶּבֶר וְלֹא לְהֶפֶךְ

(כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת)

יומולדת שנתיים לבלוג + שי לקוראים

השנה השניה לקיומו של הבלוג היתה רצופה אירועים ותהפוכות, כאשר איפשהו במהלכה העברתי (עבגד) את עיקר פעילותי לפייסבוק. לייש והריב”ס המשיכו פה מדי פעם, וגם אני ניסיתי, אבל האמת היא שהאופי המזעזע של הרשת החברתית הולם יותר את כל הקונספט של תגובה לאירועי היום והשבוע בפוליטיקה ובכלל. בין שאר הנסיונות שלי להחיות את פעילותי בבלוג היה את סיכום הממים השבועי שהחזיק אמנם רק 6 שבועות (עם הפסקות), אבל לפחות נתן השראה לדוסים מצייצים, שהחלו לפרסם סיכום משלהם, והיה את המדריך לשעת צרה לממיסטית הצעירה שפורסם לאחרונה כשירות לציבור, ואני מקווה ששירת מישהו.

קצת סטטיסטיקה: לפי Statcounter היו כמעט 60,000 גולשים שונים באתר במשך השנה האחרונה, אבל זה כפי הנראה שקר נתעב. מה שבטוח הוא שכמו בשנה שעברה הדף הנצפה ביותר (אחרי דף הבית) הוא הפתגמומט עם 7744 טעינות, אחריו הסטיקר לשבת, שעיצב לייש, עם 1529 טעינות ובמקום השלישי סיכום הממים החמישי, עם 1349 כניסות. אכן, שנה קשה, והבלוג הידלדל, וגם שירים שבועיים פורסמו רק שבעה עשר, שזה אומר בקושי שיר אחד כל שלושה שבועות. בשורה התחתונה: אם יש מישהו שצריך לשים כובע מצחיק ולשבת בפינה זה כנראה אני.

ביום ההולדת של הבלוג בשנה שעברה חילקנו לקוראים עותק דיגיטלי של הספר “שירים אותו דבר” שכתבתי וריכז את השירים שפורסמו עד לאותה תקופה. השנה, כיוון שראיתי שכתבתי רק 17 שירים, שלא בטוח שכולם ראויים לראות PDF, קראתי לעזרתי את ערן הדס, אמן, משורר ואיש רב מעללים שמעולם לא החלפתי איתו מילה קודם לכן (אם כי פעם צפיתי בהרצאה שנתן). הצעתי לערן את האתגר הבא – אני אקח כל אחד מ 17 השירים שיש לי, אעביר אותם עיבוד כלשהו, גוגל טרנזלייט או פוטושופ או כל דבר אחר שיעלה על הדעת, אתה, ערן, תקבל את השירים רק בצורתם המעובדת ותנסה לכתוב משהו בתגובה לזה. התוצאה, בעיני, לא פחות ממרתקת. נראה לי קצת התפלספות להסביר למה ועדיף ממילא לקרוא את הדבר עצמו ולא פרשנות, אז רק אוסיף שמשהושלמה המלאכה חיפשנו שם לפרוייקט.
ערן הציע את “קריאות ביניים“, וכך היה.

תהיו חזקים ומזל טוב לכולנו.
ע.

שיר שבועי #31

 
 

לֶאֱרֹז סְפָרִים בְּאַרְגָּז קַרְטוֹן
וְלִסְגֹּר עִם מַסְקִינְג טֵייְפּ
וְלֶאֱרֹז אֶת הָאַרְגָּז הַסָּגוּר
בְּאַרְגָּז קַרְטוֹן גָּדוֹל

וְאוֹתוֹ – בְּתוֹךְ אַרְגָּז קַרְטוֹן
גָּדוֹל אַף מִמֶּנּוּ

וְשׁוּב
וְשׁוּב

עַד שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּיִת

 
 

***

 
 

סיכום ממים שבועי #1

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

(הקליקו על התמונה להגדלה, הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

עדיין בשלבי בירור עצמי והגדרת יעדים

עזרו: אלי, נתאי, שלומית, ליאת, שחר, אריאל ועידוק.

דיסקליימר: הבחירות מאד מוטות ולא מתיימרות להוות סקירה מקיפה של ממים בעברית. מטבע הדברים רוב מה שהגיע לכאן היה של שמאלנים שאני מכיר, אז… נו… תתמודדו.

הממים והאירועים

 

תפילת השלווה

תפילת השלווה שמשמשת בכמה תכניות 12 שלבים, דוגמת אלכוהוליסטים אנונימיים ומכורים אנונימיים, גויסה על ידי לטובת קבוצת תמיכה לגזענים אנונימיים. אלי (לא ישי) חשב שיותר מוצלח לשים את בתור שלט במשרד של אלי ישי.

סודני דנון

אלי בורא את סודני דנון, הכפיל הסודני של אחד מטובי גזענינו, המככב בפרסומות של משרד התיירות הסודני.

אלי ישי מלבין את פניו ברבים

בראיון למעריב אלי ישי אמר “רוב האנשים שבאים הנה הם מוסלמים שחושבים שהארץ בכלל לא שייכת לנו, לאדם הלבן”. אלי (לא ישי) הגיב בזריזות בשיבוץ של ישי בתפקיד הקולוניאליסט המסורתי עם הכובע וכל האקססוריז.

רגב קונטס TM

דן ק. הביא צילומסך של תגובה של רגב קונטס להפגנת המחאה החברתית שהיתה בשבת הקודמת. בתגובה כתב קונטס “מת על זה שאתם עוד משתמשים בסיסמאות שיצרתי עם צוות הקריאייטיב שלי בקיץ שעבר וממשיכים להטעות את הציבור כאילו זאת אותה מחאה שממשיכה”. שיבי פרסם את המילים והלחן ואלי הכניס את גולום לתמונה.

הנזיר שמצא פראיירים

אילן בן-דב מוכר את פרטנר, וההפסדים יגולגלו על המון אנשים אחרים, אבל לא עליו. תומר פרסיקו כתב פוסט על הקשר בין בן-דב לניו-אייג’. שחר סיכם בקוואן בהשראת יואל הופמן.

ביבי בעין בלתי מזויינת

כוכב נגה חלף השבוע על פני השמש, אבל זה היה קצת מוקדם בבוקר, אז למי שפיספס – שיבי סיפק שיחזור עם הכוכב הספציפי של מדינת ישראל.

 אסור להשוות

מה יותר גרוע מלהשוות לחצי תולעת בתפוח נגוס? תחת, כי זה גס. ביום רביעי שעבר דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בהצעות חוק המבקשות לאסור שימוש בסמלים ובכינויים עם זיקה לשואה או לנאציזם. מבול השוואות ירד עלינו השבוע בעקבות זאת: אני הכנתי לפי רעיון של אפרת מ. את היטלר מושווה לעצמו. סבא ברוור ריפרר לממים משנות השלושים ולממים משנות השלושים של המאה ה-22. שחר הבהיר שאסור להשוות בין אנסים מימין לאנסים-לכאורה משמאל, בין מצחיקים ללא מצחיקים וגם ריפרר ל”תילטף אותי” של רחלי ר. שיבי הראה את פינוקי משתתף בחגיגה. מהר מאד, באדיבות שיבי וערן מ., זה גלש אל מתחת לחגורה וקפץ את הכריש [הכניסו כאן בדיחה על כרישים ומפשעות].

התא הגאה של הכהניסטים

 מסתבר שיש מי שמנסה למכור חולצות של “כהנא צדק” באמצעות פייסבוק. אלי וסבא ברוור חשבו שאם כבר כהניסטים גאים – אז עד הסוף, ואריאל ויסמן הציע ליין חולצות לילדים.

הקוזאק הנגזל לומד הגנה עצמית

כמה תמונות דלפו מהקורס להגנה עצמית של מרזל ובן ארי בשכונת התקווה. את אריאל ויסמן זה לקח לכיוונים של סטריט פייטר (ועוד גרסה).אלי הלך על ג’דיי לפי רעיון של נתאי פ.  אלי גם דחף לשם את ברוס לי.

מקלדות של…

הכל התחיל כשסבא ברוור פרסם מקלדת לימנים. לא הרבה מאוחר יותר, אור רייכרט פרסם מקלדת לסמולנים. במקביל, כמות מסויימת של ימנים חסרי חוש הומור דיווחו על המקלדת של ברוור לפייסבוק ואילצו אותו להסיר אותה. נחשו מה קרה למקלדת של רייכרט? (רמז: הלינק הקודם עדיין עובד). זה הוביל לעוד כמה ספין-אופים, ביניהם המקלדת לפמיניסטיות של קשת א. אחרי עוד כמה מקלדות שהורידו לברוור (מישהו שם בימין ממש לא מחבב אותו) הוא העלה גרסה אחת, עם כפתור אחד בלבד, שמצליחה לשרוד בינתיים, אם הלינק הזה לא שבור.

משרד החוץ נלחם בחוצנים

להקת הווקה-פיפל אינם מציגים את עצמם כישראלים אלא כחוצנים. מישהו במשרד החוץ התעצבן על זה. אלי  הגיב כאן ושחר כאן.

איש הטרולולו מת וחתול עף לאחר המוות

איש הטרולולו, תופעת אינטרנט מעניינת (עוד על כך בויקיפדיה), מת השבוע. בנוסף, אמן הולנדי הפך את חתולו המת להליקופטר. אני שילבתי ביניהם, וסבא ברוור עשה מזה פרסומת למוזיאון חיל האוויר בחצרים.