ברוכים הבאים למשחק השני באליפות העולם (מחוז אפריקה), והפעם ייפגשו נבחרת קונגו ונבחרת אתיופיה. נזכיר לכם כי ההתמודדות מוכרעת על פי קולות הקוראים והקוראות, אז בבקשה לא לשכוח להצביע (הסקר בתחתית העמוד).

יש גביע

לפני שנתחיל, חדשות טובות – למי שפספס, יש לאליפות גביע, באדיבות עידו הירשברג מ- בום פאף פאו אקשן. לגביע עדיין לא נקבע שם, אז נשמח לשמוע הצעות.

גביע סרברניצה

משחק השבוע

מפה

לאחר שבשבוע שעבר הובסה מדינה קטנה על ידי מדינה קטנה עוד יותר, הפעם דאגנו למתחרות גדולות ומכובדות. קונגו היא אחת המדינות העשירות בעולם (במשאבי טבע). אתיופיה היא בעלת האוכלוסייה השניה בגודלה באפריקה, והיא גם אחת מ-2 המדינות האפריקאיות ששמרו על עצמאותן בתקופת המירוץ לאפריקה (את השניה, ליבריה, נפגוש בהמשך התחרות, אבל היא בעצמה היתה מעין קולוניה). ולענייננו- במהלך כשנתיים בשנות השמונים, מתו באתיופיה יותר ממיליון איש. עשר שנים לאחר מכן פרצה מלחמה בקונגו, בה מתו מעל לחמישה מליון אנשים.

אתיופיה

ובמקום השלישי מנגיסטו!

ב 1974, בזמן שהדבר האפריקאי הכי מעניין מבחינת העולם המערבי היתה זאיר (לימים הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וגו’) שאכלה 2:0, 3:0 ו 9:0 מסקוטלנד, ברזיל ויוגוסלביה בהתאמה במונדיאל, השתלטה החונטה הצבאית האתיופית דרג (Derg) על אתיופיה, בהדיחה את הקיסר היילה סילאסי (והיי לצופים בבית). באותו רגע בדיוק המציא הקיסר המודח את הפתגם “יש דרג ויש זרג, ואת הזרג מקבל סילאסי”. לימים נשמט חלקו השני של הפתגם. מעטים הבחינו בהולדתה של אחת הנבחרות המבטיחות יותר בתחום רצח העם, אתיופיה של שנות השמונים. מנגיסטו היילה מרים (והיי לרותי גם כן), ממנהיגי הדרג ומאמן הנבחרת, התעורר בוקר אחד לגלות שבאופן לא בלתי מועיל, בכירי הדרג האחרים מצאו את מותם בפתאומיות. מנגיסטו הבין שכדי שיהיה לו סיכוי כלשהו בתחרות על אליפות מחוז אפריקה ברצח המוני, הוא צריך להכין את הקרקע, או יותר נכון – להלאים אותה ולמוטט את החקלאים והחקלאות באתיופיה. עכשיו, אמר לעצמו מנגיסטו, כל מה שאני צריך זה שתהיה בצורת, ואם זה לא יעזור, אז לא קוראים לי מנג’יטסו. איכשהו למרות שבאמת לא קראו לו מנג’יטסו, אלא מנגיסטו, זה עזר. בצורות שהיכו במדינה בראשית שנות השמונים, במקביל לחילוקי דעות אחרים, תרמו להצלחת הנבחרת, אבל אסור להמעיט בתפקידו של מנגיסטו, שמנע העברת מזון לאיזורים שלמים במדינה שהוכרזו מורדים, ועשה מה שאפשר כדי שהעולם המערבי לא ישמע על זה כלום. זה עבד למשך זמן לא מועט, שבמהלכו מתו כמיליון איש, ועוד מיליונים אחרים חלו, איבדו את בתיהם, ולא צולמו לנשיונל ג’יאוגרפיק אפילו פעם אחת. כשהעולם כבר שמע על זה איכשהו, הוא גייס קצת כסף (שחלקו, במהלך מבריק, הלך לרכישת כלי נשק) והוציא סינגל “האם הם יודעים שעכשיו חג המולד?”, ששמו המקורי “האם הם זוכרים איך נראה סנדוויץ’?” הוחלף לאחר שהתקשו למצוא חרוז למילה “סנדוויץ'”. הכסף שהגיע שימש כתירוץ מחוכם לממשלה להסיר מעצמה אחריות למצב. כשכבר כן התערבו, זה סוכם בדחיסת אנשים למטוסים ויישובם-מחדש בדרום, טקטיקה מבטיחה שהוכיחה את עצמה כשעוד עשרות אלפים מתו בדרך, ומאות אלפים ברחו לסודאן. לסיכום, חבר השופטים, נבחרת אתיופיה 84-85, אף על פי שנעזרה בחסדיו של מזג האוויר, פעלה בנחישות, ובעזרת תכנון ארוך טווח של המאמן (שפרש בינתיים לחיי נוחות בזימבאבווה), הצליחה להגיע להישגים מרשימים בכל קנה מידה

.

קונגו

לפני שנספר על קונגו, הבהרה. יש קונגו המקורית, ויש קונגו המקורית מקורית. קונגו המקורית הם חבורה של ילדות קטנות עם אבולה, ולכן לא נוסיף עליהם ולו עוד מלה.

תמונה קבוצתית, יום גיבוש מחלקתי 1905

קונגו הוקמה כתוכנית הפנסיה של מלך בלגיה, שידע שהממלכה שלו היא סוג של בדיחה ורצה לדאוג לעתידו הכלכלי. תחת שליטתו הפכה המדינה למעצמה עולמית בשווקי הגומי, עבדות, שנהב, כריתת ידיים, רצח, נחושת, וכו. החלפת הנהלה ב- 1908 (בגלל כמה יפי נפש מערביים) הקנתה לקולוניה מעט חמצן, אבל בסופו של דבר, ב-1961 איבדו הבלגים את אחיזתם.

ההרעשה בחורשה, 1974

אם זה לא הספיק, נוספה הצרה שראש הממשלה החדש, לומומבה, היה כפוי טובה.  לשמחתם של הבלגים, לומומבה לא הסתדר עם אף אחד –   הנשיא (פיטורין הדדיים),  הצבא (העלה לכולם פרט להם את המשכורת), האו”ם (דרש שיעזרו לו להלחם במתנגדיו). עם קצת עזרה מה-CIA,  לומומבה הופל, והוחלף (לאחר 4 שנים ומיליון הרוגים) בקולונל מובוטו, בעברו משת”פ של הבלגים, ובהמשך שליט משועמם שהתמקד בצבירת ארמונות, טיסות בקונקורד, והסתחבקות עם נשיאים אמריקאים. ממדינה פרטית- למושבה בלגית-לקלפטוקרטיה, קונגו (כעת זאיר) הגיעה לשנות ה-90 עשירה במשאבים אבל מפורקת. האינפלציה התקרבה ל-10,000%, מוסדות השלטון לא תפקדו, הצבא התמחה  במכירת סחורה גנובה, ומובוטו נותר מבודד (כמעט) לגמרי, עם שבטים מורדים ברחבי המדינה, ושכנים לא ידידותיים בעליל.

מנהיגי רואנדה ואוגנדה במשא ומתן

התירוצים למתקפה היו מגוונים – לאוגנדה ואנגולה נמאס היה מכך שזאיר שימשה בסיס לארגוני מורדים. רואנדה (כעת תחת שלטון טוטסי) לא שכחה שמובוטו תמך בצבא ההוטו, מה גם שאותם חיילי הוטו ישבו עתה בזאיר, וחברו עם מקומיים במטרה להשמיד את קהילת המהגרים הרואנדים (רובם בני טוטסי). באמצעות איש קש מקומי, לורן קבילה, בוגר ביה”ס הבינ”ל למהפכות, ההתקפה המשולבת הוצגה כמרד לגיטימי במנהיג מושחת. תוך זמן קצר (ומאות אלפי הרוגים) הודח מובוטו (1997), וקבילה עלה לשלטון.

בקונגו היום ישנם כ- 30,000 חיילים-ילדים

תוך זמן קצר עוד יותר, קבילה שכח את מקומו בהיררכיה, התנער מרואנדה ואוגנדה, וב- 1998 התחדשה הלחימה. הפעם הצטרפו כולם לחגיגה – רואנדה, אוגנדה, בורונדי, נמיביה, צ’ד, אנגולה, וזימבבוואה, אף אחת לא רצתה לפספס את החלק שלה בשלל היהלומים, הזהב, הקובלט והקולטן. המלחמה הסתיימה רשמית ב-2001, כששומר ראש סורר התנקש בקבילה, זה הוחלף בבנו ג’וזף, והנשיא החדש התחיל בשיקום המדינה. באופן לא רשמי, עד 2008 המשיכו למות במדינה בקצב של עשרות אלפים בחודש, וגם היום איכות החיים לא בשמיים

.

הצבעה

זהו. אנא זכרו לממש את זכותכם המולדת להצביע על צרות של אחרים, כי מי שמצביע – משפיע, וגם מוכיח שלא כרתו לו את היד:

- סליחה, אתה יודע איך מגיעים לנצרת?

ב.מ.: שמעת שהחוק הישראלי לא חל בשטחים?
א.ב.ג: שטויות במיץ.
ב.מ.: מה זאת אומרת?
א.ב.ג: כבר שנים שהוא חל על פלסטינים.

לכל רשומות “הח”כים ועוזריהם”

החלטנו להחיות את פינת “הח”כים ועוזריהם”, שחלפה מהעולם כשעברנו מהפרינט לאינטרנט. המדור עוסק בחייהם של יהודים בני ימינו ובמאבקם הצודק בשאר בני ימינו.

- "המדורים הישנים היו יותר מצחיקים"

ב.מ.: שמעתי שרדפת אחרי ערבים
א.ב.ג: כן, חשתי איום לציבור המתפללים
ב.מ.: כי היו להם מקלות גדולים?
א.ב.ג: לא הייתי אומר גדולים
ב.מ.: מה זאת אומרת?
א.ב.ג.: אחרי דקה-שתיים מתרגלים

ובכן, זה באמת קורה. ההתמודדות הראשונה באליפות העולם ברצח עם (מחוז אפריקה) יוצאת לדרך, בהשתתפות הקבוצות סיירה “אלפרד יהלומים” לאונה, ורואנדה 1994. המנצחת תיקבע על פי הצבעותיכם (בתחתית העמוד).

מפה לבנה

נתחיל במעט רקע על המשתתפות. נתון מפתיע מעט הוא גודלן המגוחך (פחות מ-5 ס”מ, כפי שאפשר לראות במפה),  אבל כמו שאמר המשוררקוזאק הידוע, ויטאלי נגזל:

“לא חשוב גודל הכלב בקרב, חשובה כמות כלי הנשק ולדעת איפה ריכוזי האוכלוסיה”.

חוץ מזה, רואנדה היתה קולוניה בלגית בעוד סיירה לאונה היתה בריטית. בקיצור, תקראו בוויקיפידיה. הישגי הקבוצות הן השמדת כ- 800,000 בני טוטסי על ידי השליטים (מבני ההוטו) ב- 1994 ברואנדה, ומלחמת שליטה בסיירה לאונה (בין 1991 ל- 2002) שגבתה את חייהם של כ- 50,000 איש, ואת הגפיים של  20,000 נוספים. בסיירה לאונה המוטיבציה לשלוט די ברורה – יש מלא יהלומים, וגם בוקסיט. ברואנדה יש מעט מאד משאבים, אבל עוד פחות אהבה בין שתי הקבוצות העיקריות, ההוטו והטוטסי.

אגב, אם כבר נמאס לכם, אתם מוזמנים כבר עכשיו להצביע בתחתית העמוד.

נותנת החסות הרשמית של נבחרת רואנדה

רואנדה 1994

אם יש קבוצה אפריקאית בלתי נשכחת, הרי שזו רואנדה 1994.

היום קשה לזכור, אך בהתחלה היתה סקפטיות רבה לגבי סיכויי המדינה הקטנה והפסטורלית להגיע הישגים משמעותיים. אפילו אחרי פתיחה מוצלחת, רק חלק קטן מאמצעי התקשורת העויינת הצטרפו לתומכים, בעוד הרוב המשיכו לפקפק.

ילד רואנדי בתפילה מסורתית

כמו סינדרלה אמיתית, רואנדה לא התרגשה מחוסר האמונה. תחת הדרכת מאמנה הצרפתי הציגו שחקניה יכולת יוצאת מן הכלל-טוב , והביסה יריבות אימתניות רבות. בסיום הקמפיין נרשמו לזכותה כ-800,000 נרצחים, (ב- 100 ימים)’ הישג מרשים לכל הדעות.

ההוטו חוזרים מרמי לוי

כנקודה שלילית נציין כי למרות ההצלחה הגדולה, רבים ברואנדה (בעיקר אוהדי הקבוצות העניות במדינה), הרגישו כי הישגי הנבחרת לא נוגעים להם, וכצעד מחאה עזבו כמה דקות לפני סיום המשחק האחרון. התירוץ הרווח היה שאיפה להתחמק מהפקקים בדרך לקיגאלי.

סיירה “אלפרד יהלומים” לאונה

רונדו מחזור י"א

לא, היד שלו לא נמצאת בכיס

אם מסתכלים על השורה הסטטיסטית בלבד, נראה שנבחרת סיירה לאונה חסרת סיכוי – בסה”כ 50,000 נרצחים ב- 11 שנה. אבל שלא במפתיע, יש דברים שהסטטיסטיקה לא מגלה. למרות הכסף הגדול שנכנס ממשקיעים זרים, הקבוצות המקומיות לא התפתו להצלחה קלה. אנשי מקצוע עם חזון בנו תוכנית אימונים מסודרת, השקיעו בנוער, וגם לא הזניחו את נשות המדינה. הוסיפו מעט ייעוץ חיצוני, ואין זה פלא שרוב העם לא נותר אדיש, והצטרפו גם הם למאמץ.

לסיכום, חבר השופטים, ייתכן שהיהלומים מפריטאון, כפי שכונו בחיבה, אולי לא היו הנבחרת הטובה ביותר, אבל לכל הפחות, הם ראויים לנקודות על סגנון.

מותג התכשיטים הרשמי של אליפות העולם (מחוז אפריקה)

זהו. אם הגעתם עד לפה, סימן שבטח דילגתם על רוב הלינקים. גם אנחנו. אל תשכחו להצביע.

עדכון – למרות דיווחים רבים על נסיונות להטיית הבחירות, כולל הטלת טרור על גולשים בקלפיות בסיירה לאונה, ועדת הבחירות החליטה לאשר את תוצאות הבחירות, ולהכריז על ניצחונה של רואנדה 1994, ועל הדחתה בטרם עת של סיירה לאונה.

לפני שיעזבו אותנו לתהום הנשיה, שחקני נבחרת סיירה לאונה שלחו סרטון של חגיגות ההדחה בפריטאון הבירה. שווה צפייה (אבל לא קל).

מי מאיתנו לא חלם כילד שהוא רוצח עם? האוויר הפתוח, הרצח, העם. כבר אלפי שנים שדמיונם של ילדים נשבה בסיפורי הרפקאותיהם של הגדולים מכולם, החל במלכי ישראל דרך חילוקי הדעות המקצועיים שבין הספרדים ליושבי יבשת אמריקה, ועד לדור הנוכחי, שבסיועה של הטכנולוגיה המודרנית ודבקות במטרה, מגיע לתוצאות שלא היו מביישות סוס מונגולי.

אם לוקחים בחשבון את המסורת, האווירה, הפוטנציאל הכלכלי, והרצח, פשוט מקומם את העין ודוקר את הלב להיווכח שבעוד ספרי פודלים וציידי יונים זכו לעמוד על הבמה, ב-2011 רצח העם עדיין אינו ספורט אולימפי.
לצערנו, בירור של המחלקה המשפטית העלה כי על מנת להשיג הכרה כענף אולימפי, יש צורך בזמן, כסף, קשרים, וספורט. גם אם נתגבר על הבעיה התקנונית של הסבת ייעודה של קרן הבירה, עדיין נסבול מחסרונם של זמן, קשרים, וספורט.
ברוח היזמות והחוצפה הישראלית וכל זה, צוות “סרטן בגב האומה” החליט לקחת את החוק לידיים, ולקיים אליפות משלנו. היות והחלום האולימפי כבר נגוז, לא ראינו טעם בקיום אירועים פיזיים. במקום זאת (ועקב מגבלות תקציביות) נתמקד ברציחות מן העבר.

הטורניר יתקיים כדלהלן – בכל פעם תיערך התמודדות בין שני רוצחי עם ידועים. המנצח יתקדם לשלב הבא, אז תיערך התמודדות בינו לבין מנצח אחר. המנצח מהתמודדות זו יתמודד מול המנצח מהתמודדות דומה שנערכה בין שני מנצחים מהתמודדויות קודמות. נניח שיש לנו 2 מנצחים מהתמודדויות קודמות, אז לאחר התמודדות בינהם נישאר עם מתמודד אחד, ולכן ע“פ ההנחה בסופו של דבר נשאר עם מתמודד אחד, להלן “המנצח“. על שם המנצח יקרא גשר (גשר רצח–עם) ואולי גם ייכתב לו שיר בהלחנת אתניקס (“אדום עולה זה זימבבוואה”).

הניצחון, כמובן, מוכרע על ידי קוראינו הנאמנים והנאמנות (וגם אלו שבעד קשר פתוח) – הקבוצה שתקבל יותר הצבעות תעבור לשלב הבא. חשבנו שזה יגביר את תחושת הקהילתיות והביחד.
וכעת לבירוקרטיה- באמצעות הגרלה הוגנת קבענו את לוח המשחקים הבא:

לוח המשחקים

בהתמודדות הראשונה (החל ביום שני, ועד שמספיק קוראים יצביעו או שקוראים יצביעו מספיק פעמים) ייפגשו סיירה “יהלומי אלפרד” לאונה ו- רואנדה 1994.
דבר אחרון – קוראינו חדי העין בוודאי שמו לב לכך שכל הנבחרות באליפות הן מיבשת אפריקה הרחוקה. אם נראה כי טוב (כלומר אם תצביעו ותגיבו), נמשיך למחוזות אחרים. אם לא, לא נורא. בורמה, ארמניה, קמבודיה וחברותיהן כבר ינוחו בקבר.

עדכון –

במשחק הראשון בטורניר גברה  רואנדה 1994 על סיירה לאונה, 28-4

בנוסף, חדשות משמחות – יש גביע!

הגביע הקדוש

הגביע עוצב בידי החבוב המוכשר עידו הירשברג, מ- בום פאף פאו אקשן, שהוא כמו האתר שלנו, רק בפורמט קומיקס, מצחיק, ועם קוראים.

חוץ מזה, החלטנו לרכב על גל האינטראקטיביות, ולבקש מכם להציע שם לגביע. השם הראשון עליו חשבנו הוא “הגביע על שם כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות“, אבל זה ארוך מדי ולא קליט. בקיצור, אנא גרדו בפדחת ועשו מה שצריך כדי להראות אחת ולתמיד שלמישהו באתר הזה יש כישרון, גם אם זה לא הכותבים.

אין באמור לעיל לשמש עידוד ואו קריאה לרצוח עם. רצח עם הוא עיסוק מסוכן מטבעו ועלול להוביל לפציעות ואו מוות. העיסוק ברצח צריך להיעשות אך ורק תוך שמירה על כללי הבטיחות, ותחת פיקוחהדרכה של רוצח עם מנוסה (מעל 500 רציחות יום, ודי הרבה לילה, לא זוכר בדיוק כמה אבל זה מספר מרשים בכל סטנדרט).

איכשהו בסקרים האחרונים, הרוב המכריע של המצביעים בוחר באופציה “תשובה מתחכמת”, אז בואו נסגור את הפינה הזאת:

מוישל, שוילם, נויחם ומנדל יצאו לטיול של שבת קודש בשכונתם בירושלים. כששבו מזריקת החיתולים, התבלבלו לפתע ושכחו אם מנהיגם הראשי והדגול הוא הרב אלישיב, שקיבל מהחזון איש שקיבל מהרמב”ם שקיבל מראשונים שקיבלו מריש לקיש שקיבל מיהושע שקיבל ממשה בהר סיני מהקב”ה, או שמא דיקן בית הספר לכישוף הוגוורטס, עובד כוכבים ומזלות משוקץ בועל חזירים בנידתם ומחטט באף בשבת עם אתרוג לא מעושר בהכשר הרב מחפוד. ילדים יקרים, אנא עזרו למצוא את ההבדלים בין הרב אלישיב לבין דמבלדור.

התמונות באדיבות גוגל

סקר לכבוד הדחת גלנט

לְקַבָּלַת נָצִיג

שֵׁרוּת

יֵשׁ לְהַקיש

אֶפֶס.

***