לא נגענו (מהדורה כפולה)

זה מתוך הארץ:

 

אחרי הילד השישי מתחיל המבט המזוגג בעיניים

וגם זה:

המוני בני ובנות 14 שמבינים עכשיו את משמעות החיים יצאו לרחובות

שמו של החשוד

בית המשפט התיר לפרסם רק את שמו הפרטי של הדולה החשוד במעשים מגונים.

שם המשפחה שלו יפורסם בעיתונות הכתובה כשהוא כתוב במיץ לימון וצריך יהיה לחמם את העיתון מעל נר כדי לראות. לחליפין יפורסם שמו באינטרנט בקוד ASCII, וקריינים יורשו לומר אותו רק בשפת הבי”ת.

(המקור להפניה – חדר 404)

מסר בינארי סודי

ב”הארץ” מחפשים מישהו שיודע לקרוא בינארי, אז אם אתם מכירים מהנדס בינארי שמחפש עבודה – הפנו אותו אל כתב האדריכלות של העיתון לאנשים חושבים.

העורך זה איזה אפס אחד

בהמשך הכתבה העלילה מסתבכת, כאשר מסתבר שזהו בעצם משפט למזל טוב מקודד ב ASCII:

גם ממבו ג'מבו טכני וגם ממבו ג'מבו

אם כי אני מוכרח להודות שלא ברור אם מה שאמור להביא מזל טוב זה תוכן המשפט, העובדה שהוא נשמר בסוד או גם זה וגם זה.

בין הפותרים נכונה יוגרלו 3 אותיות בקוד בינארי (שפת אסקי).

חשיפה: כך סירבה טוויטר להצעת הרכישה של גוגל

בטוויטר כינו את הצעת הרכישה, בסכום של 4  מיליארד דולר, “מעליבה”. לידינו הגיעה ההצעה המקורית, שלמעשה היתה בסך 4,000 מיליארד (4 טריליון) דולר:

“Hi guys, We were just thinking about buying your company. We really think you’re doing a great job and would like to offer you 4,000,000,000,000$ for it. Let us know if you’re in.”

אלא שהיא נשלחה דרך טוויטר.

הרב אבינר נגד הטוקבקים

הרב אבינר פסק שאסור לקרוא טוקבקים, כי זה רק לשון הרע והלבנת פנים.

ראשון!1

אז הוא יקרא במקומנו וישלח לינקים במייל אם יהיה משהו מצחיק.

אז כמה סטודנטים הלכו אתמול להפגנה?

הסטודנטים ומערכת וואלה טוענים שהיו לפחות עשרת אלפים, באנרג’י מוכנים להסכים ל 8,000, ובטמקא זה כבר 6,000.

מהמשטרה נמסר שלפי מספר הפחים שנשרפו בכלל לא היתה הפגנה אתמול.

בכל זאת, לספור אנשים זה קשה:

 

לא נגענו – משקפופריוּת קטלנית

נער הלך לאיבוד בשמורת עין בוקק, ומסתבר שמשקפיים זה הרבה יותר מסוכן ממה שחשבנו.

ואולי זה כי יש ערסים בשמורה

אגב, בסוף מצאו אותו. ההימור שלנו נכון לשעה מוקדמת זו (8:00) – הטוקבקים יתחלקו בין אנשים שמודים לאלוהים על שמצאו אותו, לאנשים שנכנסים בדתיים על זה שהם לא יודעים לטייל ו/או לשמור על הילדים שלהם.

ליבי במזרח

במסגרת תוכנית העל שעיקרה להרוויח המון כסף, התחלנו לקרוא “דה מרקר”. הופתענו לגלות כי בעיתונות הכלכלית, קונספט ה”כיוון” קיבל משמעות חדשה:

 

דה מרקר מפלח נבחנים

 

על מנת שקוראינו הנאמנים לא יישארו מאחור (ידוע שפקדונות שקליים הם כל כך 2009), הרי לכם מפת עולם מעודכנת:

 

 

בתמונה: מלא גויים