באדיבות טמקא:

ואנחנו, כתמיד, כאן בשביל להבהיר:

מה שאלגנטי במעגל הזה,הוא שאי אפשר לצאת ממנו, אבל גם אי אפשר להיכנס אליו

ולמי שזה מזכיר את הגרף הקודם בנושא, שיפנה את התלונות שלו אל המציאות וההטיה ההשמאלנית שלה.

עידכון: שר הבטחון שלנו מונה להיות דובר הזרוע הצבאית של חמאס, מתוך “הארץ”:

עוד מסר ברק כי הזרוע הצבאית תגיב בזמן ובמקום הנוחים לה

בהמשך אמר ברק שמתוך 150 חפצים מעופפים רק אחד פגע, הצהרה שאין לזלזל בה, כשהיא מגיעה מפיו של עב”ם מקצועי (שפעם טעו לחשוב שהוא טיל שיוט חכם, ואחר כך תפוח אדמה לוהט ואחר כך נמאס לכולם מהדימויים. זה היה בדיוק בתקופה שהבינו שמשהו מסריח בממלכת דנמרק, ושקלישאות כבר לא הולכות כמו לחמניות טריות. זאת היתה תחילתו של סופו של עידן*).

*  יש כוכבית נוספת בפוסט הזה, ממש ליד המילה “עידן”

הבעיה היא שכל השחקנים פועלים לפי אותה אסטרטגיה

עדכון:
1. כאשר הצד השני נחשב פחות אנושי, אז צריך לנרמל את זה לפי מפתח:
(הרוג שלנו = k * (הרוגים שלהם))
k מכונה במקרה זה פקטור הדה-הומניזציה.

2. ההסתברות להפסקת אש היא ממילא מכפלת הנכונויות, שהיא קבוע כלשהו שאינו קטן מכל אפסילון, אבל בהחלט מרובם.

בעקבות הכותרת מעוררת ההשראה של טמקא:

טמקא, הופכים כל טרגדיה לפארסה

* במקור רציתי גרף של ההסתברות שהגרף הזה יתדרדר ל Self reference, אבל אז הבנתי שזה קבוע.

כעת נותר להראות שחרדים מאמינים ואז מכיוון שגם P וגם not P נובע שהכל יכיח, ובפרט קיום האל, אין יור פייס דקארט

(בעניין דומה, הסאבטקסט של השיר “אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להשען” הוא: אנחנו לא עובדים, וגם ההורים לא עבדו ועכשיו אין ממי לבקש כסף אלא מהנהג בצומת שיקנה חוברות של רבי נחמן.)