“שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ”. זו מצוות השמיטה אשר נמצאת במרכזה של פרשת בהר אותה אנו קוראים היום.

כלומר, זה מה שיגידו רוב הכותבים על הפרשה או שימצאו דרך אחרת נפתלת כדי כדי ליישב את הסתירה בין דבריה, לבין לא להיות גזען חשוך.

ככה: עבד יהודי הוא שכיר, לא עוסק בעבודות בזויות ורק עד שנת היובל ׁ(7 שנות שמיטה) – ואז משוחרר. עבד גוי הוא לכל החיים. אגב, יהודי בעבדות אצל גוי, יש להתארגן ולפדות אותו. ברור.

כמובן, לא חייבים לקחת הכל. אפשר בהחלט להתעלם מהנחת היסוד בפרשה הזו לפיה יהודים שווים יותר. כמו שמתעלמים מזה שבשנת היובל כל הקרקעות חוזרות לבעלים הראשון, ושאסור לקחת ריבית על הלוואה.

שבת שלום.

בתמונה: משתמט

אביב מזרחי הוא :|