אז החלטת להכין מם? מצויין. לרשותך עומדים אתרים שמייצרים ממים אוטומטית, ולחליפין את יכולה להכין בעשר אצבעותייך, מקלדת ועכברך מם באמצעות תכנת עיצוב. למעט כמה מילים על אתרים לייצור ממים, פונטים וסקירה מאד לא ממצה של תכנות שאפשר להשתמש בהן, אתייחס כאן בעיקר לפוטושופ. בנוסף – אין לי שום השכלה מסודרת בעיצוב או בשימוש בפוטושופ, ולכן המדריך הזה הוא בחזקת Quick and Dirty למי שמעוניין להשיג תוצאות סבירות בזמן קצר.

והערה אחרונה למנטפקים – מם, אימג’ מאקרו, אותה מהפכה מבחינתי, דיונים על האם משהו מסויים הוא מם ומשהו אחר הוא לא – יזכו להתעלמות רבתי שלא לומר מחיקה. לכו לריב על זה בפייסבוק או משהו.

אתרים לייצור ממים

קוויקמם – לא תומך בעברית, אבל נוח מאד לשימוש.

מםג’נרייטור – תומך בעברית, עובד סבבה לגמרי, אבל כמו אתרים רבים שהתמיכה בכתיבה מימין לשמאל בהם לוקה בחסר – הוא מתקשה עם סימני שאלה או סימני קריאה בסוף משפט.

מםקראנץ’ – אתר נוח להפליא שלא מוסיף סימן מים ולא מחרבש את סימני השאלה בסוף משפט. כמו באחרים, גם כאן לא תהיה לכם שליטה בפונט או במעברי השורה, אבל זו כנראה הבחירה הכי סימפטית. ותודה לדין על ההפניה.

תןגאג – מחולל הממים העברי הראשון, כנראה. נכון לרגע זה (9 באוגוסט 2012) תומך בהעלאת תמונות ממחשב המשתמש בלבד, אף כי נאמר לי שבקרוב מאד יתמוך גם בבחירת תמונות. החלק הטיפה מבאסת הוא שהמחולל מוסיף שני (!) סימני מים בתחתית התמונה.

עדכון (יוני 2013): אני לקבל יכול פלאפל – מחולל ממים מוצלח ונוח. גם הוא, כמו המחולל של תןגאג מוסיף סימן מים ומכאן נעלה את הקריאה למתכנתי ומתכנתות ישראל – הניחו את האגו בצד ותנו לנו מחולל עברי בלי סימן מים אידיוטי. אנחנו הרי לא נותנים קרדיט ליוצרי התמונה המקורית, אז רבאק, שחררו.

עשי זאת בעצמך – לבחור תכנת עיצוב

אז כדי לבחור פונטים לבד, לשלוט על מעברי שורה, להיפטר מסימני מים מעצבנים שהאתר מוסיף, ולהכניס שטיקים ויזואלים (כמו לחבר שני ממים, במקרה הפשוט ביותר) – צריך כבר תכנת עיצוב.

התכנות העומדות לרשותך הן רבות, נסקור בקצרה כמה מהאופציות הפופולריות:

צייר – תכנת הציור שמגיעה עם כל מערכת הפעלה “חלונות”. זה על הפנים, מכוער בטירוף, אבל לפעמים אין ברירה, אם את בעבודה ואי אפשר להתקין שום דבר אחר (אני אחסוך פה התייחסות משעשעת-כלשהו לרעיון שאת מכינה ממים בעבודה).

PowerPoint – תכנת המצגות שבאה עם חבילת אופיס של מייקרוסופט היא כנראה האופציה הקלה ביותר לעשות ממים שלא מערבים עיבוד תמונה. יש כאלה לא מעט, אבל נכון לכתיבת שורות אלה, אפשר למצוא אותם בעיקר ב”דוסים מצייצים” (ויש שם דברים מצויינים). מלבד הדף ההוא, לפחות בפיד שלי, רוב האנשים עברו להשתמש בממים בצורתם הסטנדרטית בתגובות בלבד ולא כפוסטים עצמאיים.

GIMP – תכנה חינמית שרבים וטובים מוציאים ממנה תוצאות סימפטיות מאד, אני לא הצלחתי להתרגל אליה, אבל זה רק אני. אם את הולכת על GIMP, אז הנה מדריך להוספת קו תוחם (outline) לטקסט, דבר די הכרחי בממים שיקבל התייחסות בהמשך המדריך הזה.

פוטושופ – כנראה תכנת העיצוב הנפוצה בעולם. היא אינה חינמית, אבל כמובן שאפשר למצוא גרסאות פרוצות שלה באינטרנט, לא שזה מה שאני משתמש בו, כמובן. חשוב מאד להקפיד להשתמש ב Photoshop ME, כאשר משמעות ה ME היא Middle East, דהיינו תמיכה בעברית ושפות דומות (לא ניסיתי אבל זה נשמע הגיוני). אם כבר את מחפשת את התכנה באינטרנט, הייתי ממליץ לגגל את הביטוי photoshop ME portable. תכנה שהיא portable אינה דורשת התקנה, אלא רק פתיחת הקבצים לתיקיה, שזה כמובן מאד נוח ומספיק לצרכינו.

Paint.net – תוכנה חינמית וחופשית, קלה לשימוש ובעלת יכולות סבירות, למי שרוצה להשיג תוצאות די טובות בזמן  קצר. ברשת ניתנן למצוא לה הרבה מדריכים (כמו למשל זה) ותוספים שמשדרגים את היכולות שלה, וניתן לשלב אותה עם תוכנות מורכבות ממנה לצורך ביצוע דברים נקודתיים.

פונטים

בחירה

בממים באנגלית נהוג להשתמש בפונט בשם Impact, שמגיע עם מערכות ההפעלה של מייקרוסופט ממילא. הפונט שהכי מזכיר אותו בעברית ומגיע עם מערכת ההפעלה הוא Tahoma, אף על פי שהוא די מכוער. פונטים עבריים יפים יותר ניתן להוריד מאתר הפונטים של מאיר סדן: עוקץ. לפני מספר חודשים השתרש במידה מסויימת השימוש בפונט טורינג כתחליף ל Impact בממים עבריים. אם אני לא טועה זה היה רעיון של אלי. בבלוני טקסט בסגנון קומיקס מקובל השימוש בפונטים פטל ושוקו.

התקנה

במערכות ההפעלה של מייקרוסופט מספיק בדרך כלל לגרור את קבצי הפונט לתיקיית הפונטים. הנה הוראות יותר מפורטות.

מכינים מם או פוטושופ למתחילים

אני עובד עם גרסה CS3 של פוטושופ, אבל מנסיוני בגרסה 5 זה עובד בערך אותו הדבר.

הדבר הראשון שצריך להבין בנוגע לפוטושופ (ונכון גם לגימפ) הוא שהעבודה היא בשכבות (layers), כלומר כל קובץ פוטושופ (קבצים עם סיומת .psd) מכיל למעשה הרבה תמונות, בגדלים שונים, שמונחות זו על גבי זו. חלק מהאיזורים בתמונה העליונה עשויים להיות שקופים ולכן דרכם תבצבץ התמונה שמתחתיה. בנוסף ניתן להפעיל אפקטים גרפיים שונים בנפרד על כל שכבה, למזג שכבות ועוד ועוד. רשימת השכבות והסדר שלהן אמורה להופיע על המסך כבר כשפותחים את התכנה, ובכל מקרה – F7 משמש כדי להסתיר/לגלות את הרשימה הזו.

רשימת השכבות – F7 מעלים/מגלה אותה

 כעת בחרי תמונת בסיס, למשל זו של ביבי צופה באולימפיאדה ומוחא כפיים, כי הוא נראה קצת דביל שם ובטוח אפשר לעשות עם זה משהו.

מצאי את התמונה בגוגל או בפייסבוק, וכעת אין צורך לשמור אותה, מספיק קליק ימני עם העכבר ולבחור “Copy”. חזרי לחלון של הפוטושופ ובחרי בתפריט File את New, ואפשר ללחוץ Ctrl-n במקום. יופיע החלון הבא:

מידות התמונה שהתכנה בחרה לבד מתאימות בדיוק לתמונה שהעתקת לפני רגע, ככה זה, פוטושופ מספיק חכם לנחש שאם העתקת תמונה והתחלת פרוייקט חדש, סביר להניח שתרצי להעתיק את התמונה לתוך הפרוייקט. לכן מספיק לבחור שם לפרוייקט (ולא מוכרחים) וללחוץ על OK.

כשיפתח חלון חדש, לבן וריק, לחצי Ctrl-V כדי להעתיק את התמונה לתוכו.

פוטושופ נותן לשכבות שמות סטנדרטיים: Layer 1, Layer 2 וכו’. אנשים טובים ממני משקיעים ונותנים שמות לשכבות (קליק ימני על שם השכבה, ובחירה של Layer Properties) לפי מה שיש בהן, כדי להקל על ההתמצאות אחר כך. אנחנו חאפרים, וממילא לא עובדים עם המון שכבות, לכן נדלג על זה.

מוסיפים תמונה וקצת משחקים

(אם רק מעניין אותך להוסיף טקסט, אפשר לדלג על החלק הזה)

כעת נרצה לנצל את כוחו העצום של פוטושופ כדי להלביש תמונה חביבה על הטלוויזיה, במקום מה שיש שם כרגע, למשל את התמונה הזו:

גם כאן מספיק קליק ימני על התמונה ו Copy, ואז Ctrl-V כשאת בתוך פוטושופ וזה יביא אותך למצב הבא.

כעת תרצי ודאי להלביש את יובל שם-טוב על מסך הטלוויזיה, אבל הוא בפרספקטיבה, אז תצטרכי “לקמט” את התמונה קצת. בחרי בצד שמאל את כלי הבחירה ווודאי שבשורה העליונה יש V בתיבת הסימון שליד Auto Select Layer. זה צריך להיראות כך: . זו לא נקודה מהותית אבל הנה הסיבה – כשאת עובדת, צריך להגיד לפוטושופ על איזו שכבה את עובדת כרגע (עובדים עליהן בנפרד כמעט כל הזמן, זה אחד היתרונות של עבודה בשכבות). דרך אחת לעשות זאת היא לבחור בתפריט השכבות את השכבה הפעילה מבחינתך. דרך אחרת היא לבחור בצד שמאל את כלי הבחירה ואז לעשות קליק על פרט כלשהו מתוך השכבה הרלבנטית, ואם ה Auto Select מסומן כנ”ל – זה יעבוד וזה הרבה יותר נוח בעבודה שוטפת.

ועכשיו מגיע הקטע שאני קצת אחפף, אבל שצריך לשחק איתו קצת כדי ללמוד, זה באמת לא מסובך. מרגע שבחרת את השכבה של יובל שם-טוב – אם תלחצי על Ctrl-T זה יכניס אותך למצב שנקרא Free Transform, דהיינו משחק חופשי עם המימדים והזווית של השכבה. נקטין אותה בערך לגודל של הטלוויזיה ונזיז אותה לשם, בסיום השינויים לחצי על Enter.

אבל זה לא נראה טוב, כי הטלוויזיה מונחת בפרספקטיבה שכזו. לכן וודאי שהשכבה הרלבנטית מסומנת ובחרי בתפריט Edit את Transform ובתוכו את Perspective. כעת אם תגררי עם העכבר את הריבועים הקטנים שבפינות השכבה הפעילה, התמונה תקבל פרספקטיבה בכל מיני כיוונים, בחרי משהו בערך מתאים ולחצי על Enter.

אבל עכשיו יש פס קטן למטה. לחצי שוב על Ctrl-T. אם תעמידי את העכבר ליד אחת הפינות של השכבה, אבל לא ממש עליה, הסמן של העכבר יקבל צורה משונה של קשת, ואז אפשר לסובב את השכבה לזווית אחרת. עשי זאת, ועכשיו זה כבר די מתאים:

מה שקצת מוזר עכשיו זה שאמנם לשכת ראש הממשלה, ובטח יש להם טכנולוגיה טובה, אבל הטלוויזיה חדה מדי, כי באמת זו לא תמונה מהטלוויזיה. כדי לתקן את זה, בדקי שהשכבה שאנחנו עובדים עליה היא עדיין יובל שם-טוב, וכעת בחרי בתפריט Filters את Gaussian Blur ושם את הערך 0.7, למשל. זה כבר נראה יחסית אמין. אם מתחשק לך לשחק גם עם איזון הצבעים של השכבה, הבהירות או הניגודיות שלה, בתפריט Image בחרי את Adjustments ושם תמצאי את מבוקשך. במקרה שלנו הסתפקתי במה שעשינו עד כה וקיבלנו:

ועכשיו – טקסט

האמת שזה החלק הבאמת קל: קודם בחרי את כלי הטקסט ברשימה שמשמאל , בתפריט שיופיע בחלק העליון אפשר לבחור פונט, צבע, גודל, הדגשה ועוד:

כעת בחרי איפה למקם את הטקסט והקלידי אותו. Enter רגיל עובר שורה, ואפשר ללחוץ על ה Enter הימני במקלדת כשתגמרי לכתוב את הטקסט.

שימי לב שהטקסט יוצר שכבה חדשה, שכבת טקסט, שלא את כל האפקטים הרגילים אפשר להפעיל עליה (אם כי אפשר להזיז, לסובב וכו’), כשתנסי להפעיל עליה אפקט אחר, כמו למשל Blur, פוטושופ ישאל אותך האם לעשות לה Reasterize, שבעצם אומר שזו תהפוך להיות שכבה גרפית רגילה וכבר לא תוכלי לערוך את הטקסט שבתוכה כמו קודם, אז חכי עם אפקטים כאלה עד אחרי שתהיי בטוחה שזה הטקסט שאת רוצה.

כדי להוסיף קו תוחם מסביב לטקסט, צריך לוודא שהשכבה הפעילה היא שכבת הטקסט הרצויה ואז לבחור בתפריט Layer את Layer Style ובתוכו את Stroke. בתפריט שיפתח אפשר לבחור את צבע הקו התוחם, גדלו וכך הלאה, בדרך כלל 3 פיקסלים זה מספיק, אבל זה לגמרי תלוי בגודל התמונה שעובדים איתה.

אחרי שתלחצי על OK בעצם סיימנו את העבודה על התמונה ונותר לייצא אותה. בתוך תפריט File בחרי ב Save As ושם, מתחת לשם הקובץ, אפשר לבחור את הפורמט. כפי שכתבתי קודם – אפשר PNG (פורמט לא דחוס ואיכותי) או JPEG (פורמט יותר דחוס), זה לא באמת משנה אם מה שאנחנו עוסקים בו הוא ממים בפייסבוק, בכל זאת.

ואז את שומרת את הקובץ. אני ממליץ גם לשמור בנפרד את קובץ ה psd, למקרה שתרצי לעשות עוד וריאציה על אותו מם, אם כבר עבדת, אז לשנות את הטקסט יקח לך 20 שניות, אם שמרת את קובץ ה psd. בכל אופן, הנה מה שיצא לי, לא מבריק, לא עמוק, אבל אני מקווה שלאלו מכן שזו התנסות ראשונה עם פוטושופ זה לא היה לגמרי מיותר.

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית.

אספו וכתבו: עבגד יבאור, עידו קינן, הדס רשף, דן קופר, עמיר שיבי, נתאי פרץ ואחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה מפלצתית שבה כל הממים בגודלם המקורי, ותודה לנתאי על האיחסון)

צ’ק או המחאה החברתית?

הציור השבועי לילד: סבאח ברוור מציע לחפש לאן נעלם חופש הביטוי?

עונת המחאות הגדולה נפתחת עם מעצרה של דפני ליף בהפגנה ברוטשילד. מוטי אהרונוביץ’ מכריז על מלחמת הכוכבים, בופינקה מוצא את זה פורנוגרפי, דניאל קופצ’ינסקי מסביר שככה זה ברגולציה ונתאי פרץ רומז שיש אנשים אחרים שיותר דחוף לעצור. אלכס דובוב מזכיר שעשו את זה קודם, בהתנחלויות, ושיבי מזכיר שגם אז השמאל הקיצוני (שכולנו נגדו, כמובן) דיבר על זה.

שוטר שנראה כמודד מכונית עם אוהל על הגג זכה לטיפול אוהב. האישה שמגישה פרח לשוטר הואשמה בנסיון תקיפה על רקע אלרגי ואחזקת סמים קלים, ואף זכתה למם סטייל רחלי רוטנר, אבל לא רחלי עשתה אותו אז הוא לא מי-יודע-מה-חמודי, כנ”ל פינוקי.

ההפגנה באבן גבירול ביום שבת הפכה להפגנת עמלת שורה, כשמפגינים ניפצו שמשות של בנקים בתל אביב (ניוז1 קובעים שסודנים שכורים הם המנפצים). ניר זייד מסביר למפגינים את טעותם, מתן פאבר בודק מה המצב בבנקים במצרים, עידוק רוצה לשמוע עוד על אלימות בהפגנות, אריאל ויסמן מזכיר איפה הם למדו את זה, והדס רשף תוהה מי ניפץ את הזכוכית. שיבי ומיכאל קמינר חושבים שאוחיון ואייזנר, נו, אתם יודעים. למשחקי הכס מותר להשוות? ולג’ון בראון יש הצעה חלופית איך לדבר עם הטייקונים. ואל תשכחו מי הקורבנות האמיתיים, שנשארים עם הטראומה הרבה אחרי שהממיסטים כבר עברו לנושא הבא.

בתמונה שאנחנו מעריכים שתהפוך לאחד הסמלים הזכורים של המחאה, המפגינה לירון אחדות נעצרת בהפגנת עמלת שורה, משחררת את ידה מזו של השוטר, משלבת איתו ידיים והולכת איתו בחיוך רחב (תמונה שהיא בחרה לתמונת הפרופיל שלה). מאוחר יותר היא תואשם באלימות נגד שוטרים, לא לפני שתהפוך לכוכבת ממים, כמו כאן, בתמונת בדרך לחתונה עוצרים לכתוב צ’ק.

נתאי והדס תומכים במאבק ללא עוררין למרות שהוא נהיה נורא אלים ואנרכיסטי. רינה חושבת שהגיע הזמן להציב דרישות רציניות, וניב מיכאלי מזכיר למוחים ששלי יחימוביץ’ תמכה ברון חולדאי. מעריב בוחרים צד בנוגע למחאה בשבת, וויסמן חושף עוד כתבות מן הארכיון.

“התותח הקדוש” מפגיזים בקומיקס אפי על האלימות במחאה החברתית. ומה הקווים האדומים של המשטרה?

גל רודף גל ונשבר

שנה אחרי שדפני ליף עזבה ראיון איתו באמצע, שרון גל מ”לילה כלכלי” שוב מסתכסך עם פעילי המחאה החברתית. ג’ון בראון מציע הסבר אלטרנטיבי, שיבי מציץ מאחורי הקלעים, איתמר שאלתיאל ואלי לוין מוסיפים עוד על האובססיביות הקונספירטיביות כנגד המחאה ומוצאים את האויב האמיתי, ושיבי נשאר לצפות בהמשך התוכנית.

מדינה קטנה מוקפת

ולדימיר פוטין, שליטה האהוב של רוסיה, מגיע לביקור בנתניה ובישראל, נפגש עם בנימין נתניהו, מעלה זכרונות ומזמר שירי ילדים עם אביגדור ליברמן. אגב, מה הגירסה הסובייטית ל”ברוסיה הסובייטית”?

ובינתיים, בדרום: צה”ל מפיץ תמונה שמספרת כמה רקטות נורו על ישראל, ומבקש “שתפו את התמונה,כי תקשורת המיינסטרים לא תעשה זאת”. מעתה מ”צ הוא מם צבאי. אפרופו, צבה כבר עשית?

ובינתיים, בדרום העוד יותר רחוק: האחים המוסלמים עולים לשלטון במצרים ומזכירים את סכנות המהפכה.

ובינתיים, במזרח: סמי מיכאל מכתיר את ישראל כמדינה גזענית וניצה בן דב תוהה איך הוא מדבר ככה אחרי שקיבל כל כך הרבה כיבודים, מיכאל מבקש שיספרו לו עוד על זה אצל שחר.

שיבי עדיין חי

עמיר שיבי מסולק שוב מפייסבוק, נלחם כבן-ארי ונדפק כלביאה, זוכה לקבוצת מחאה (עמיר שיבי עדיין חי, למרות שאסור להשוות, מזכיר רועי פיטשון) וחוזר מן הכפור, לא לפני שהוא מספר על היאוש בבידוד במודיעין ועל הקונספירציה הדמוגרפית של מארק זאקרברג ובנצי גופשטיין.

כהנא בולד צדק?

עוז פורמן הציע את “מגנטו צדק”, איתמר שרק שפירא הצטרף, מם נולד (ויטלי מיז’יריצקי, בן מאירי, רון עשור, הוד רז ושמרית עשור).

תמונה של משחק מילים על בת הים הקטנה (אריאל) והגופן (אריאל) סחפה את אומת הרשת העברית לאיזה שתי דקות.

צינזור צילום האינסטגרם של מישל יבור בעירום עושה כותרות. יעל גורן מזכירה שבלייזר היו שם קודם.

מטא: ספר לי עוד על רגעי הפחד

מם “ספר לי עוד על זה” קופץ את הכריש, באדיבות שימוש יתר אצל ממיסטים מימין ומשמאל כאחד (למרות שכפי שיהונתן גרשוני מזכיר, כל הממים בשמאל). אחרי נסיון החייאה, אנחנו נאלצים להכריז על שעת המוות.

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

השתתפו: עבגד יבאור, עידו קינן, נתאי פרץ, אלי, שחר.

(הקליקו על התמונה להגדלה לגודל מלא [תוקן]. הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

אשששששששששששששש

דו”ח המבקר על השריפה בכרמל יוצא. עמיר שיבי חוזר למקורות, מתרשם מהמבקר ומצביע על האשמים. שחר מטיל אחריות מיוחדת ואיתמר שאלתיאל מציע עולם אלטרנטיבי.

שריפה מסוג אחר מחוללת ח”כ אנסטסיה מיכאלי, שממשיכה להטריל. ג’ון בראון מציע טיפול תרופתי, שחר עושה הפלה, שיבי חושב שזו שיטה, גיא גולד מביא את תגובתו של אביגדור ליברמן, 10גאג את זו של אמנון אברמוביץ’ ו-HebFun מפצחים את השיטה. אלי מציע את מודל חמשת שלבי האבל ע”פ סמואלסון-מיכאלבסקי.

 עוד יזיז של הקהילה, אורי אריאל, מתבטא נגד גיוס הומואים ולסביות לצה”ל, שיבי מציע לו שעשועון לשעת לילה מאוחרת ונתאי מראה שלו רק היו תמונות צבעוניות של דגל הדיו, האתוס הציוני היה קצת יותר סובלני. וגם התבטאות עבר של ח”כ איברהים צרצור, ידיד הקהילה והמדינה, זוכה למיום.

אפריקה-ישראל

הסודנים עוזבים את ישראל, עבגד ושיבי מתעדים, אייל גור מזכיר שבגין היה מתיפייף ועידוק מציין שהפליטים הווייטנאמים לא היו כושים חולי איידס נתאי פרץ ואלי מציגים את ספרו החדש של דוד גרוסמן.

ישראל ראשונה בשיעור העוני מבין מדינות ה-OECD, שיבי מדגים ומדגיש. כשבכפר מנדא תוקפים סודאנים, השמאל הצבוע נזכר שאסור להשוות (HebFun). מיכאל בן ארי (שיבי) מנצל את הגראדים על אילת לסטנדאפ.

מהנעשה בימין הלא-קיצוני

איילת שקד מ”ישראל שלי” מתראיינת למוסף הארץ. א. מנסה לפענח את דמותה.

שלא במפתיע, צילומסך של עמוד “כולנו נגד השמאל הקיצוני” תוקף את מארק זאקרברג על שנישא לגויה מעורר מהומות, למרות שהוא מפוברק. היוצר (אבישי ברוור) מביא גם ראיות לפעילות של העמוד נגד גנדי. לא זה, המקורי.

כתבה ב”ידיעות אחרונות” על מלחמת הריפורטים בין “כולנו נגד השמאל הקיצוני” לעמיר שיבי מקבלת שער אלטרנטיבי (אריאל ויסמן), שמסביר מה באמת עומד מאחורי הקרבות: סובלימציה של תשוקה הומו-אירוטית קיצונית – כי פוטושופ זה קיצוני.

ובום!

סערת כתבת “אמנות הפיתוי” של “במחנה” ממשיכה + גילוי (אבישי )מתיה על הטרדה מינית בצבא ב”הציור השבועי לילד” = מם (שיבי). בהמשך לקורס החיזור הצה”לי, ג’ון ושיבי מראים את חיילינו מתרגלים על הפלסטיניות במחסום.

H&O בפרסומת לחשפנות, אפרת וליהי מגיבות בממים, עבגד ושחר הולכם על שיבוש של הלוגו.

מה ערבי-ישראלי בעיניך?

ידיעות אחרונות מפרסם תמונה מפרוייקט תיירות-לוחמה להתנחלויות, יאיר קורן (ועוד הרבה אחרים) משווה לחמאס, שחר מוצא השראה במקום אחר.

בטייבה מתנגדים להקמת מרכז חלל ע”ש אילן רמון כי הוא היה טייס בחיל האוויר. HebFun מביאים את תגובתו של ליברמן.

מובארק על ערש דווי, נתאי מזכיר מי עדיין חי.

מה אשכנזי בעיניך, שאלה אורטל בן דיין, ובעקבות הצלחת הסטטוס הוסיפה ושאלה: מה גברי בעיניך. זו התשובה (שיבי).

יאיר לפיד

ואפרופו מה ישראלי בעיניך, יאיר לפיד מפרסם תמונת ילדות של בנו יואב לכבוד יום הולדתו, ומנצל את ההזדמנות לתעמולה: “אני מתנצל שאני באיחור ניכר עם המדינה שהבטחתי לך”. אריאל וייסמן מחבר אותו לטור הזכור לשמצה “אחיי העבדים“. עידוק מוצא את התמונה המקבילה של טומי לפיד, ואלי מכניס את עינת שרוף וסוגר את העסקה. מאוחר יותר, בראיון ליונית לוי, לפיד מספר שהוא לא אוהב להשתמש בבתו האוטיסטית. קומיקס יאיר לפיד סוגר את הפינה הזאת.

ועוד על עיתונות אובייקטיבית: סבר פלוצקר רומז לפברוק ראיון תמיכה במדיניות הממשלה ב”ישראל היום”. עמיר שיבי וג’ון בראון מביאים את הכותרת של מחר.

בינתיים, במקום אחר בגלקסיה

הוויאג’ר יוצאת מתחומי מערכת השמש, שיבי מקנא.

וכו’

מגה-מם התניידות סלולרית, גחלת שעדיין לוחשת ברשת (HebFun).

פרויקט השאלת האופניים “תל אופן” ממשיך לספק שירות בעייתי. פרנקי סימון מזכיר שעם כל הכאב, אסור להשוות.

• אליזרין זרוב ויסברג ממתגת את עצמה לדעת. הצפי לשבוע הבא: מתקפת ממים ורודה.

מטא-ממים

* התקשורת מתחילה להתעניין בממים, שחר יוזם את תנועת המוזרים מהאינטרנט. עבגד יבאור מחפש בנרות ממיסטים ימנים, רינה ארטשטיין מנסה ונסוגה להרהורי מטא, אלי מנחש איך הם יראו. אריאל פלקסין לא מתרשם, הלל גרשוני מגחך. אנונימי מעלה את עמוד “סמול ימין – סטטוסים ימניים מצייצים“. איחלנו לחייל בהצלחה.

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

(הקליקו על התמונה להגדלה, הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

עזרו: אמרגני מניפולציות שונים.

דיסקליימר: הבחירות מאד מוטות ולא מתיימרות להוות סקירה מקיפה של ממים בעברית. 

הממים והאירועים

מלחמת הריפורטים

מבחינת הממיסטים (ורק מבחינתם) אחד האירועים החשובים השבוע היה מלחמת הריפורטים, במסגרתה התארגנויות ימין שונות, שהתמיכה והמימון להן נבדקים בימים אלו, דיווחו על כמעט כל מה שיצא מתחת ידיו של עמיר כפוגעני, כולל תמונות של הילדים. עוד ספגו דיווחים והטרדות: ברוור, אסתי סגל, דנית, אלי וכותב שורות אלו. עמיר העלה וריאציה למם הפלסטיני הציני וכמעט נשבר, ברוור הציע שיציקו למי שבאמת חשוב. בהמשך העלו חלק מהממיסטים תכנים שהורדו כולל הטקסט שהתקבל מפייסבוק שהתמונה סומנה כפוגענית, למשל את מם השלווה התמים-למדי של אלי ישי מהשבוע שעבר. אני חששתי שאנחנו עלולים להרחיק לכת, ואלי קישר ל Inception, שחר חשב שאנחנו מגזימים, ואמנם יש נטיה להאשים את השמאל בכל, אבל שאסור להשוות. כרגע המלחמה נמשכת בעצימות נמוכה יותר, ולאן היא תוביל עוד מוקדם לומר, אבל אפשר לשאול את רזי ברקאי.

החשיבה המעוותת של השמאל

מדי פעם יש ימנים שעושים ממים, ומדי פעם יש ימנים דבילים שעושים זאת. אחד מהם הכין את המם הזה, אלי שילב את ה”תילטף אותי” של רחלי רוטנר, ואני הלכתי למטא, תיכף אשוב.

אנסטסיה מיכאלי vs. כל ההומואים

ביום רביעי אנסטסיה מיכאלי הסבירה שהומואים הם קרבנות תקיפה מינית שמתאבדים בגיל 40. אז נכון שהיה כיף להכנס באנסטסיה מיכאלי, וויטה תיעדה זאת היטב עבור טמקא, אז אחסוך לכם את הרפרנסים אחד לאחד כי ויטה מקבלת על זה כסף ואני לא. מה שכן, די מהר הקו הממיסטי עבר לאופן שבו העסק הזה הוא מעין משחק “תראו ציפור” של הממשלה, בזמן שיש דו”ח על המרמרה והמון בעיות אחרות במדינה. עמיר הציג מי עומד מאחורי העניין (רמז: זה מתחרז עם שיבי), אלי חשף את פניה האמיתיים בתור טרולית מן השורה, ואני חיברתי ל”לייק א בוס”.

עוז אלמוג vs. כל הערסים

עוז אלמוג חושב שהסכנה הקיומית הגדולה שאורבת לישראל היא אנשים שמדברים בקולי קולות באייפון שלהם ברכבת. עמיר השווה, אלי חשב שאסור להשוות.

טוביה הפליט

שירה מביאה עדות לטובת הפליטים מ”כנר על הגג”. היה מי שאמר שהיא “מוכיחה שמם יכול להיות לפעמים פשוט מרגש ואמיתי”, והיה מי שאמר שזה בכלל לא מם (אני) אבל מה חשוב מה אני חושב, אני בסך הכל כותב פה.

דודלינג איזראל

אני פשוט אצטט את עמיר: “בשבוע הבא ייפגש רה”מ בנימין נתניהו עם יו”ר גוגל אריק שמידט. לקראת הביקור אנו מכינים doodle שיורכב מסמלים ישראליים ומבקשים את עזרתכם ברעיונות. מה מסמל את ישראל בעיניכם.” והנה הצעה אחת שלו, אחת של ג’ון ואחת נוספת של ג’ון.

 כהנא באשינג

תחביב שתופס תאוצה – השבוע גייסתי את יהודה עמיחי, נתאי נתן וריאציה גאה ללוגו המפורסם ואלי חיבר למם הידוע של Hello yes this is dog.

יובל שטייניץ ו- 4 במאה

שר האוצר התבטא בנוגע לחוק הסופרים המוצע ואמר “כתבתי 4 ספרים רבי מכר ואני יודע כמה קשה לסופרים לחיות בכבוד”. נתאי, אלי ואני נחלצנו לברר מה הם בדיוק, והצענו אותם במבצע של צומטסקי לכבוד שבוע הספר + ספר מתנה בתגובות.

הוזלות בשבוע הספר

לכבוד שבוע הספר – ברוור הציע לנו את 25 שנים של בדידות ואת 19.84 של ג’ורג’ אורוול, לפי רעיון של לריסה וביצוע של אלי.

גיא זהר נותן בהם פתגמים

זהר ייסד בתכניתו את פינת הפתגם הערבי. אריאל ויסמן חשב שאם כבר אז כבר.

במחנה מעודד תרבות אונס

עיתון במחנה פירסם כתבה המסקרת חוויות מקורס ב”אמנות הפיתוי”, כפי הנראה מהמרכז לאמנות הפיתוי (מאפ”י), שעמד במרכזן של כמה שערוריות בעבר. אלי הציג את סטס סגין, דמות מרכזית במאפ”י, כגיבור משחק מחשב, שחר חשב שזה בעצם יופי של מילואים ואלי ראה כי טוב והוסיף קורס דומה לחמאס, כי למה שרק החיילים שלנו יהנו מכל הטוב הזה.

דובר צה”ל גאה להציג

בדף הפייסבוק של דו”צ העלו תמונה של חיילים מחזיקים ידים לכבוד שבוע הגאווה, באתר timesofisrael טענו שהתמונה מפוברקת, ואלי הגיב.

ביבי מלך המגרש

ראש הממשלה הפיץ תמונה שלו משחק כדורגל, ויותר מאוחר שלו עצמו מגובס בעקבות פגיעה בגיד. אלי חשב שהוא בסה”כ מדגים מה צריך לעשות עם הפליטים, אריאל ויסמן יותר ראה אותו על סקטים בקטע של וינטאג’ או בתור בסטריט פייטר. שחר הגיע למסקנה שזה לא מקרי שרה”מ הוא הממיסט הפורה ביותר בשטח והעיר על כך.

זמני המתנה

נתאי העיר שזמני ההמתנה במוקדים הסלולריים אינם המצאה חדשה.

הי, זה רוב סטארק

יו”ר האופוזיציה סיפרה שהיא קוראת את “משחקי הכס”, ונראה שהיא מבסוטה מהוריאציה הלא כל-כך מצחיקה שעשו בישראל על התאמת דמויות פוליטיות לדמויות בספר (היא רוב סטארק). ב”תותח הקדוש” חשבו שמתאים להכניס את רוח הדברים לעימות שלה עם שטייניץ.

אברי גזעד

בתכנית המילה האחרונה אמר גלעד פחות או יותר את הדברים הבאים “אבל בל נשכח שהמתדפקים על דלתותינו שייכים לאיסלאם, והאיסלאם היום הוא המחלה הקשה ביותר המשתוללת בעולם. הוא מרעיל את המאמינים בו ומרעיל כל מקום שהוא מגיע אליו”. אמיתי הציע הוראות היתקלות באברי, ג’סט אין קייס.

פרס לפרס

נשיא המדינה קיבל את מדליית החירות מברק אובמה. אני חשבתי שבגילו המתקדם של פרס ראוי להעמיד את הדברים בפרספקטיבה, שחר הזכיר שגם בוב דילן קיבל ורחלי לקחה את זה צעד אחד נמוך יותר. כדי לסגור את הפינה – שחר קישר לתמונת דו”צ.

מחלות ופליטים

ג’ון סיכם בקצרה את ההשוואות של פליטים למחלות.

מם הנפל של השבוע

התגובה של אלי ליציאה של עוז אלמוג, כל הערסים, קאובויז, הכל היה שם, חוץ מלייקים.

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית – מדור נסיוני.

(הקליקו על התמונה להגדלה, הסברים וקונטקסט – בהמשך הפוסט)

עזרו: אלי, נתאי, שלומית, ליאת, שחר, אריאל ועידוק.

דיסקליימר: הבחירות מאד מוטות ולא מתיימרות להוות סקירה מקיפה של ממים בעברית. מטבע הדברים רוב מה שהגיע לכאן היה של שמאלנים שאני מכיר, אז… נו… תתמודדו.

הממים והאירועים

תפילת השלווה

תפילת השלווה שמשמשת בכמה תכניות 12 שלבים, דוגמת אלכוהוליסטים אנונימיים ומכורים אנונימיים, גויסה על ידי לטובת קבוצת תמיכה לגזענים אנונימיים. אלי (לא ישי) חשב שיותר מוצלח לשים את בתור שלט במשרד של אלי ישי.

סודני דנון

אלי בורא את סודני דנון, הכפיל הסודני של אחד מטובי גזענינו, המככב בפרסומות של משרד התיירות הסודני.

אלי ישי מלבין את פניו ברבים

בראיון למעריב אלי ישי אמר “רוב האנשים שבאים הנה הם מוסלמים שחושבים שהארץ בכלל לא שייכת לנו, לאדם הלבן”. אלי (לא ישי) הגיב בזריזות בשיבוץ של ישי בתפקיד הקולוניאליסט המסורתי עם הכובע וכל האקססוריז.

רגב קונטס TM

דן ק. הביא צילומסך של תגובה של רגב קונטס להפגנת המחאה החברתית שהיתה בשבת הקודמת. בתגובה כתב קונטס “מת על זה שאתם עוד משתמשים בסיסמאות שיצרתי עם צוות הקריאייטיב שלי בקיץ שעבר וממשיכים להטעות את הציבור כאילו זאת אותה מחאה שממשיכה”. שיבי פרסם את המילים והלחן ואלי הכניס את גולום לתמונה.

הנזיר שמצא פראיירים

אילן בן-דב מוכר את פרטנר, וההפסדים יגולגלו על המון אנשים אחרים, אבל לא עליו. תומר פרסיקו כתב פוסט על הקשר בין בן-דב לניו-אייג’. שחר סיכם בקוואן בהשראת יואל הופמן.

ביבי בעין בלתי מזויינת

כוכב נגה חלף השבוע על פני השמש, אבל זה היה קצת מוקדם בבוקר, אז למי שפיספס – שיבי סיפק שיחזור עם הכוכב הספציפי של מדינת ישראל.

 אסור להשוות

מה יותר גרוע מלהשוות לחצי תולעת בתפוח נגוס? תחת, כי זה גס. ביום רביעי שעבר דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בהצעות חוק המבקשות לאסור שימוש בסמלים ובכינויים עם זיקה לשואה או לנאציזם. מבול השוואות ירד עלינו השבוע בעקבות זאת: אני הכנתי לפי רעיון של אפרת מ. את היטלר מושווה לעצמו. סבא ברוור ריפרר לממים משנות השלושים ולממים משנות השלושים של המאה ה-22. שחר הבהיר שאסור להשוות בין אנסים מימין לאנסים-לכאורה משמאל, בין מצחיקים ללא מצחיקים וגם ריפרר ל”תילטף אותי” של רחלי ר. שיבי הראה את פינוקי משתתף בחגיגה. מהר מאד, באדיבות שיבי וערן מ., זה גלש אל מתחת לחגורה וקפץ את הכריש [הכניסו כאן בדיחה על כרישים ומפשעות].

התא הגאה של הכהניסטים

 מסתבר שיש מי שמנסה למכור חולצות של “כהנא צדק” באמצעות פייסבוק. אלי וסבא ברוור חשבו שאם כבר כהניסטים גאים – אז עד הסוף, ואריאל ויסמן הציע ליין חולצות לילדים.

הקוזאק הנגזל לומד הגנה עצמית

כמה תמונות דלפו מהקורס להגנה עצמית של מרזל ובן ארי בשכונת התקווה. את אריאל ויסמן זה לקח לכיוונים של סטריט פייטר (ועוד גרסה).אלי הלך על ג’דיי לפי רעיון של נתאי פ.  אלי גם דחף לשם את ברוס לי.

מקלדות של…

הכל התחיל כשסבא ברוור פרסם מקלדת לימנים. לא הרבה מאוחר יותר, אור רייכרט פרסם מקלדת לסמולנים. במקביל, כמות מסויימת של ימנים חסרי חוש הומור דיווחו על המקלדת של ברוור לפייסבוק ואילצו אותו להסיר אותה. נחשו מה קרה למקלדת של רייכרט? (רמז: הלינק הקודם עדיין עובד). זה הוביל לעוד כמה ספין-אופים, ביניהם המקלדת לפמיניסטיות של קשת א. אחרי עוד כמה מקלדות שהורידו לברוור (מישהו שם בימין ממש לא מחבב אותו) הוא העלה גרסה אחת, עם כפתור אחד בלבד, שמצליחה לשרוד בינתיים, אם הלינק הזה לא שבור.

משרד החוץ נלחם בחוצנים

להקת הווקה-פיפל אינם מציגים את עצמם כישראלים אלא כחוצנים. מישהו במשרד החוץ התעצבן על זה. אלי  הגיב כאן ושחר כאן.

איש הטרולולו מת וחתול עף לאחר המוות

איש הטרולולו, תופעת אינטרנט מעניינת (עוד על כך בויקיפדיה), מת השבוע. בנוסף, אמן הולנדי הפך את חתולו המת להליקופטר. אני שילבתי ביניהם, וסבא ברוור עשה מזה פרסומת למוזיאון חיל האוויר בחצרים.