רחוק מהצלחת.

אחד הטריקים של הבירוקרטיה הישראלית הוא לא ליידע על דברים. כלומר, הם בהחלט יודיעו לכם אם אתם חייבים להם משהו. ייקחו את הזמן שלהם כמובן, כדי שהעניין יצבור כל מני קנסות ופיגורים, אבל בסוף ימצאו אתכם גם מתחת לאדמה. אבל אם הם חייבים לכם משהו, אז לא. ואם תגלו את זה בעצמיכם איכשהו, סיכוי טוב שזה יהיה מאוחר מדי. לכו תדעו כמה זקנים עריריים, מאותן שכבות באוכלוסיה שלא קרובות לצלחת, לא מצוידות בעורכי דין ורואי חשבון, אולי לא חזקות בעברית, היו יכולות ליהנות מכמה עשרות או מאות אלפי שקלים שימתיקו להם את שנותיהם האחרונות אם רק היו ממלאות את הטופס הנכון בזמן הנכון, לפני איזה עשור ככה. היות שלא, הכסף שמגיע להם על פי חוק יישאר באוצר המדינה. הרי מה שמגיע לך, להבדיל ממה שמגיע ממך, אף פעם לא מתקבל רטרואקטיבית.

השיטה הזאת הייתה איתנו תמיד, ולא רק בהתעמרות שגרתית באוכלוסיות מוחלשות אלא בעצם המנגנון שחילק, וממשיך לחלק את החברה הישראלית לעניים ולעשירים. “חלוקת השלל" קרא לזה יורם קניוק בספרו 'תש"ח', שבו הוא מתאר איך אחרי המלחמה, חולקה הביזה - הבתים והאדמות שהיו שייכים קודם לפלסטינים, לשורה של פונקציונרים ומקורבים שהמציאו את עצמם מחדש כדור הפלמ"ח, זה שהקים את המדינה. מעולם לא היו בשורות הפלמ"ח לוחמים רבים כל כך כמו לאחר הניצחון וחלוקת השלל, כותב קניוק בציניות.

והנה הטריק. אותם קרובים לצלחת שקיבלו את השמנת של הנדל"ן קיבלו את הבעלות על הנכסים שהגיעו לידיהם. האנשים שקיבלו את הנדל"ן המחורבן לא קיבלו. כדי להמחיש את ההבדל, הנה הסיפור של המקום שבו אני שוכר דירה בימים אלה, מושב עמינדב. סמוך לקום המדינה זרקו לשם תימנים כדי למנוע מתושבי אל-וואלג'ה שנזרקו משם לצד השני של הוואדי ושל הקו הירוק להסתנן בחזרה לאדמותיהם המקוריות. זה היה חור מרוחק ומסוכן ממש על הגבול והם חיו ממה שהצליחו לגרד מגידול תרנגולות לביצים. אחרי כמה עשורים, ירושלים התרחבה והגיעה אליהם. המושב נעשה קרוב למרכז העיר לא פחות משכונות ירושלמיות חדשות כמו גילה או פסגת זאב והפך למעשה לפרבר עירוני שקט ונעים. אז התימנים עברו מגידול תרנגולות לגידול דיירים בשכירות או מכרו את הקרקע לעשירים מבחוץ כדי שיבנו לעצמם ווילות, פתחו עסקים, שלחו את הילדים שלהם לאוניברסיטה והתניידו למעמד הבינוני. זאת המשמעות של בעלות על רכוש ושל קירבה מסוימת למוקדי כוח (ההתיישבות העובדת): מהמעברה לווילה תוך דור וחצי, אפילו אם אתה תימני.

המשמעות של אי הסדרת הבעלות על רכוש, לעומת זאת, היא מהמעברה לדירת שיכון, דור אחרי דור. בלי שום דבר שאפשר למנף. זה לא שאי אפשר לצאת מהמצב הזה. אבל ילד מהשכונות צריך הרבה כישרון, תושייה, שכל ומזל כדי להשיג בחיים את מה שכל דגנרט שנולד למעמד הבינוני רואה כסטנדרט מובן מאליו.

ובחזרה לשטיקים הבירוקרטיים. מסתבר שאין שום סיבה שככה זה יהיה. לפי חוקי מדינת ישראל, אדם שיושב בזמנו בנכס שהיה שייך קודם לפלסטינים ועבר לבעלות המדינה, “דייר ללא חוזה" מה שנקרא, והמדינה רוצה לנדל"ן את הנכס, צריך לקבל זכות ראשונים לרכוש את הנכס לעצמו או לקבל עליו פיצויים. הוא אפילו לא אמור לדעת מזה. המדינה מחויבת לפנות אליו בעצמה ולהציע לו לקנות את הנכס. את זה אנחנו יודעים כי איש בשם יוני יוחנן מצא את זה בארכיונים. הוא גר בליפתא שבכניסה לירושלים, כפר "נטוש" שנשאר נטוש ברובו עד היום, אם לא סופרים את הזולות של הנרקומנים. אחרי 60 שנה, המדינה החליטה לנדל"ן את המקום ולעשות ממנו שכונת יוקרה. תושבי הכפר המקוריים, שגרים כמה קילומטרים מזרחה משם, לא עומדים לחזור, הכושי היהודי עשה את שלו ואחרי 60 שנה הוא מקבל הודעה לפיה הוא פולש ועליו להתפנות.

המסמך הזה הוא עילה לעתירה ייצוגית לבג"צ, שלכל דבר ועניין אמורה לזעזע את היסודות של המדינה הזאת. לא רק שהמדינה הסתירה בכוונה (לכאורה) את האפשרות של אותם עניים לממש את הנכסים שקיבלו מהמדינה ולהתנייד למעמד הבינוני, כפי שעשו הקרובים לצלחת עם הנכסים המשובחים בהרבה שקיבלו, אלא שהמדינה יצרה מערכת של אפליה ממוסדת על רקע גזעני. אלו שהמדינה טרחה ליידע אותם שבאפשרותם לממש את הנכס היו ברובם אשכנזים, ואלו שהמדינה הסתירה זאת מהם היו ברובם מזרחים. אלו פונו מהנכסים כשערכם עלה, נבנו שם שכונות יוקרה ואתם מוזמנים לנחש בעצמיכם מהי זהותם של רוב האנשים שרכשו שם את הבתים הטרנדיים המשופצים ומאיפה הגיעו, לעיתים קרובות, הנכסים שמונפו כדי ליצור את ההון שממנו משלמים על הבית החדש.

בג"צ, כמו שאנחנו יודעים, הוא סיפור תקשורתי לא פחות מאשר משפטי. פעמים רבות (מדי), בג"צ מוגש בעיקר כדי לייצר שורה של אייטמים בתקשורת ולהשפיע על השיח הציבורי. מהכיוון השני, השיח הציבורי משפיע על ההחלטה של בית המשפט. בית המשפט העליון, בשונה מהאגדות האורבניות שהימין מפיץ, כמעט אף פעם לא פוסק נגד השלטון, בטח לא כשמדובר בנושא עקרוני. אז פיצוץ העתירה בתקשורת נועד גם להגדיל את הסיכוי ששופטי העליון, מחשש לשלמות תדמית מגדלור הנאורות שטיפחו לעצמם, לא יטאטאו את הסיפור מתחת לשטיח כמו שהם מעדיפים לעשות עד כמה שזה תלוי בהם.

והעתירה הזאת, שתוקפת את אחד הנושאים החברתיים המרכזיים ביותר, כמעט לא זוכה לסיקור או לעניין. אני מחכה לשמוע על זה מכל הכיוונים ואין כלום, דממה דקה. חוץ מכתבות של הכתב לענייני ירושלים ב'הארץ', ניר חסון ועדכונים בפייסבוק של 'המעברה'נאדה. התעלמות, כמו ההתעלמות ממאות האנשים בשכונות בכל הארץ שיצאו להפגין ביום חמישי, שלא זכו למאית מהסיקור או מהעניין של הפגנת עשרות אנשים וברוך מרזל אחד. מהאייטם היחיד שראיתי, אפשר היה להבין שהתקיימה רק הפגנה אחת קטנה בתל אביב (כי מה שקורה מחוץ לתל אביב זה חומר למקומונים, מסתבר). רק לראות עד כמה גדול ההבדל בין הסיקור והעניין שמעורר בג"צ על פינוי כמה מבנים במגרון, שלא יזיז את המציאות הישראלית לשום כיוון מיוחד ואין בו כלום חוץ מחילופי מהלומות טקסיים בין "השמאל" ל"מתנחלים", גורם לך להבין עד כמה דלה האג'נדה החברתית של רבים מאלה שמתיימרים לשאת אותה ועד כמה הנושא החברתי, אחרי “המחאה” והכול, לא באמת קיים בציבוריות הישראלית. הדיבור אצל העוסקים בפוליטיקה וחברה, בכל הצדדים, כל כך רחוק מלהיות רלוונטי לדברים שמעסיקים את רוב האנשים שחיים פה, שאין מה להתפלא שהאנשים שחיים פה לא רואים אותם כרלוונטיים למשהו בכלל.

This entry was posted in כללי and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

78 Responses to רחוק מהצלחת.

  1. דן says:

    קצת לא קשורה ההערה "כי מה שקורה מחוץ לתל אביב זה חומר למקומונים" – גם ההפגנה החברתית לפני כשבועיים-שלושה בתל אביב לא סוקרה כמעט, וגבעת האולפנה נמצאת הרחק מתל אביב וזוכה לסיקור גדול פי כמה כפי שציינת. אז למה ללכת שוב להאשמות המעייפות על "בועה תל אביבית"?

    • סלבה says:

      תתבייש לך שלום שאתה שוב כותב רק על כמה תל-אביבים הם חארות שמרוכזים בעצמם ועל אך כל דבר שהם קוראים הם ישר מחפשים אך זה קשור אליהם ולא מתייחסים לדברים שלא קשורים אל עצמם.
      לא נמאס לך מזה כבר?

    • בעיני היא קשורה, ויש כאן הטיית סיקור לגמרי בלתי נסבלת. מעניין הדבר הזה, ממה אנשים מתעייפים מלשמוע וממה לא. אומר הרבה. אבל אתה יכול לדלג על חצי המשפט הזה אם הוא מעייף מדי.

  2. סלבה says:

    פוסט מוצלח שלום, היה שווה לחכות.

    סחטיין על הנושא ועל האיזכור של השמאל שלא מדברים עליו בחדשות.
    תודה גם על הקישור לאתר של המעברה, ממליץ לקפוץ לשם ולראות את הסרטון שלהם על ליפתא באמצע הקריאה של הפוסט הזה. הייתי יכול גם אתה לזרוק איזה תמונה של שכונה מפעם באמצע הפוסט.

    יש למישהו מושג למה פוליטיקאים מהשמאל שכן מקבל חשיפה לא נוגעים בדברים האלה? אין כאילו אף חבר כנסת מזרחי או משהו כזה שיכול ללכת לשם להצטלם עם האנשים האלה לגור איתם איזה שבוע שבועיים ולעשות מהם אייטם תיקשורתי? שהמודעות לנושאים האלה תעלה בציבור?
    לא שאני יודע אם זה יעזור למישהו חוץ מלאותם כמה זקנים באופן אישי… כמו כל סיפור סוחט דמעות בחדשות על זקנה עיוורת שהביטוח הלאומי דופק אותה ואז הם מוציאים הודעה מיוחדת שאומרת שהם יבדקו מחדש את המקרה של הזקנה הספציפית הזו ויעשו את העבודה שלהם, אבל ימשיכו לדפוק את כל שאר האנשים שנמצאים באותו מצב שלא עשו עליהם סיפור בחדשות.

  3. dervney says:

    דווקא בהארץ הייתה ידיעה יותר מובלטת, גם שם הצילומים רק מת"א.

    השיטה בארגוני התקשורת היא פשוטה, קודם קובעים על מה נאבקים ואז דוחפים את הנציגים הקבועים להתגוששות על הנושאים הנוחים לארגוני התקשורת, מכל מיני סיבות. השאלה היא למה תמיד ליפול למלכודת הזו.

    הדוגמא השבועית היא קרקס ההומואים של מיכאלי ואיך גילאון-הורוביץ גויסו להכנס לפח הנוח ביותר שיש.

  4. שחר.ב: שלום צודק says:

    אני לדוגמא עבדתי משך שנה בשלוש עבודות (כלומר כל פעם פוטרתי ועברתי לעבודה הבאה) כי הייתי סטודנט שיכול רק לעבוד משרה חלקית בשעות מסויימות וכי אין בשום מקום קביעות לצעירים, ולמרות זאת ביטוח לאומי ברוב חוצפתו שולח לי מכתב שלא שלמתי ביטוח לאומי ויש לי חוב (דווקא בתלושים ששמרתי רואים שירד כסף לטובת ביטוח לאומי). אני כמובן אצטרך לבזבז יום שלם, והם כמובן פתוחים רק בוקר עד צהריים.

    • בבה says:

      טוב, ביטוח לאומי זה גוף שידוע כלא יעיל בכוונת מכוון,
      כסטודנט ירושלמי טיפוסי תפסתי יום אחד את ההתעמרות והשיטה שבה היא נעשית כלפי האזרח-לא אתיימר לדעת הכל על הקשיים שמוערמים על מבקשי קצבאות מכיוון שמדינת ישראל מעבירה לי כסף רק לאחר חודשי מילואים ובשאר השנה אני מממן אותה- לשיטה יש שם: תיק ניכויים. אתה האזרח X לא קיים בתיקי גבייה אלא רק מקום העבודה שלך, או שאתה מובטל. תיק כזה מתעדכן פעם ב-3 שנים (ע"י רואה חשבון וכו') ועד אז הביטוח הלאומי לא רואה ששילמת (זה לא נכון כי ישנה אפשרות לראות, אך היא מוגדרת לפי תיקו האישי של האזרח X שלא מסונכרן עם תיק הניכויים. לאחר שהחלפת עבודה (דבר שאגב קורה לא פעם לסטודנטים, צעירים, וסתם אנשים שהחליטו לעשות זאת) מתחילה הגבייה להגדיר אותך בתיק ניכויים אחר ומניחה שאם אין לה עדכון (שנעשה ע"י העבודה שלך פעם ב-3 שנים) אז לא שילמת, ולמעשה יוצרת לך חוב על תקופת העבודה הקודמת.
      בקיצור נמרץ בשנת 2012 לא לבצע עדכון בין התיק מבוסס ת.ז לבין תיק מבוסס מקום עבודה זאת התעמרות וניסיון נואל לבצע גבייה בשיטת "מצליח" הידועה. זה לא עוול גדול אם מדובר בי, בורגני, צעיר אשכנזי (ועוד מאפייני אליטה) זאת התעמרות עצומה כאשר זה נעשה לאנשים חסרי יכולת לפעולה מול המערכת מפאת גיל, בעיות שפה, חוסר זמן אמיתי (ילדים ועבודת משמרות למשל), וסתם פחות הבנה (ופחות פוליטיקלי קורקט-טיפשים שגם להם יש זכויות).

      וזה כמובן רק מאפיין קטן של השיטה שצויינה בצורה יותר מוצלחת במאמר פה, אבל אני מקווה שהוספתי קצת ידע על המוסד שאמור לקחת את הכסף של מי שיש ולחלק אותו למי שהוחלט ע"י בית הנבחרים שצריך שיינתן לו
      – גם לאנשים טיפשים יש זכות להגנה מהתעמרות-

  5. חיים ו. says:

    זה נכון גם לדיירי עמידר שחיו בבתיהם עשרות שנים ללא שום זכות על הנכסים.
    זה נכון לסבתי שגרה בתלפיות כל עד היו צלפים ירדנים, אחרי המלחמה נמכר הבית בשקל וחצי ל"אמן" מהצבע הנכון כשסבי ועד מספר דוורים הועברו לפתע פתאום לשכונת תל גיבורים ביפו.

    עזוב אותך, תולעים, מגיע להם כל מה שקורה להם.

    • גיל ב' says:

      זה נכון גם לסבא שלי שדווקא היה "מהצבע הנכון" (אם אני מנחש נכונה את כוונתך) שנזרק משכונת נורדיה לשיכון רכבת מצ'וקמק כדי לפנות מקום לדיזנגוף סנטר.

      • חיים ו. says:

        בנורדיה היו צריפים בלויים שפונו במסגרת פינוי בינוי, סבך קיבל פיצוי על הרכוש ש"בבעלותו" והפיצוי היה דירה בתל אביב. איך זה מתקשר לכך שעולים מארצות המזרח לא קיבלו שום בעלות על הנכסים בהם הם גרו?

  6. עופר says:

    לפני כמה ימים נפגשתי עם חברים
    שבשנות השמונים היו מארגנים
    מסיבות בליפתא
    אתם מגלים באיחור שהשיטה רקובה ובנוייה כך
    אז מה עושים?
    בין מהפכה בכוח ובריחה לארץ יותר מתוקנת או לסמים מוזיקה ודת
    יש את חכמתה של אחותך
    שגם ממנה הממסדים מעדיפים להתעלם
    התעוררות משחררת

  7. אסףר says:

    "צריך לקבל זכות ראשונים לרכוש את הנכס לעצמו או לקבל עליו פיצויים. הוא אפילו לא אמור לדעת מזה. המדינה מחויבת לפנות אליו בעצמה ולהציע לו לקנות את הנכס. "

    מה הסיכוי שנשלח איזה מכתב רשום בשפה משפטית בלתי-מובנת עם סמל של מס הכנסה שהדיירים המבוהלים זרקו מייד לפח מרוב פחד?

    אם לצטט את 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' , כשארתור דנט מתלונן על שלא הודיעו לו על תכנית עירונית חדשה שבמסגרתה צפוי ביתו להיהרס. הפקח מודיע לו כי התכנית הייתה בתצוגה במשך כל התקופה הנדרשת לפי חוק. '"מוצגות שם? בסופו של דבר נאלצתי לרדת למרתף כדי למוצאן. "זוהי מחלקת התצוגה" [עונה הפקח] "בעזרת הפנס". "אה, ובכן, כנראה התקלקלה מערכת התאורה". "וגם המדרגות". "אבל תגיד, לבסוף מצאת את ההודעה, לא?" "כן," אמר ארתור, "מצאתי. ההודעה הוצגה בתחתיתו של ארון תיוק נעול ותקוע בבית שימוש שאינו בשימוש, ועל דלתו שלט: זהירות, נמר"'

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      לפי מה שהבנתי, אפילו לא זה. תיכנס לקישורים בפוסט, יש פירוט. מסתבר שאפילו עורכי דין שמתמחים בפינויים של דיירים לא מכירים את זה. אבל לגבי המיקום של המסמך שיוחנן מצא במרתפי משרד האוצר, אני חושב שהתיאור הולם.

    • גיל ב' says:

      ואיך אפשר בלי סר המפריס הבלתי נשכח מ"כן אדוני השר" עם רשימת התירוצים המלאה למסמכים נעלמים. נשרף בשרפה של שנת XXXX, הושמד בשיטפון של שנת YYYY וכדומה.

  8. maya koy says:

    הי שלום,
    עוד פרוייקט סופר בעייתי שעכשיו מתנהל על גב אוכלוסיות מוחלשות בחיפה בשיטת המצליח- פרוייקט החשמול העילי של הרכבת. בימים אלו תנועת מחאה חיפאית מתארגנת באופן עצמאי, בשותפות בין תושבי העיר מהכרמל, הדר והעיר התחתית על מנת למנוע את החשמול העילי של הרכבת, שיחתוך לחלוטין את הגישה לים, יפיל פרוייקטים של החייאה עירונית ויפגע בשכונות באמצעות קרינה שתמנע שהייה רצופה באיזור. ערבים, רוסים ואתיופים יאלצו לעזוב את הבתים שלהם, רק כי יונה יהב בחר להחריש את הפרוייקט ולנסות למנוע מאבק ציבורי כנגד הרכבת.
    העת לפעול היא עכשיו, ואנחנו מנסים לגייס תהודה ציבורית לפרוייקט כדי לשלב כמה שיותר אנשים במאבק, ולהכריח את העירייה להכיר בנו, ולהלחם על האינטרסים של העיר מול הרכבת, לשם שינוי.
    המייל שלי מצורף, אם זה מעניין אותך, אשמח לשלוח לך חומרים נוספים בנושא :)

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      שלחי לי במייל של הבלוג [email protected]
      אני לא בטוח שההיכרות שלי עם חיפה והנושא מספיקה כדי לכתוב עליו משהו, אבל טוב להתעדכן. מה גם שיש איזה קטע של סולידריות בין ירושלים וחיפה.

    • אסףר says:

      מאיה, ממה שאני קורא על הנושא בפורום תחבורה ציבורית (בו מתקיים דיון ענף), אני חושש שזה קצת יותר מסובך מזה (ואני מדבר דווקא כמי שתומך בשיקוע הרכבת ככלי לשיקום קו החוף החיפאי והשכונות הסמוכות אליו).

      אפשר לקרוא מאמר לא-מתלהם מצד תומך החישמול כאן.

      http://img2.tapuz.co.il/forums/1_162427228.docx

      פסקה אחת לדוגמה הנוגעת לענייניו:
      "אחת הטענות המועלות ע"י מתנגדי החשמול בכלל ובחיפה בפרט נוגעת לקרינה ה"מסוכנת" הנפלטת מכבלי החשמל של הרכבת. מעבר לכך שתת"ל 18 מיישמת את התקן המחמיר ביותר לקרינה (ומה לגבי קווי מתח גבוה אחרים?), נזקה של קרינה ברמה כזו לא הוכח מעולם. נזקי הזיהום הנפלט ממנועי דיזל, לעומת זאת, נבדקו ואומתו. רק לאחרונה התפרסם דו"ח של ארגון הבריאות העולמי הקובע על סמך נתונים שנאספו במשך כמה עשורים כי חשיפה לזיהום הנפלט ממנועי דיזל מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן. מתברר שגם כאן יש לחשמול יתרון ברור על-פני המצב הקיים, שעלול להימשך עוד שנים רבות ואף להחמיר אם תכנית החשמול תעוכב, והרי ברור שגם אם בשאר הארץ הרכבות יחושמלו ברגע שהשיקוע יהפוך לתנאי שבלעדיו אין חשמול בחיפה, ייתכנו רק שני מצבים לשנים הקרובות: ניתוק מוחלט של חיפה, על הנמל והתעשיות שבה, מרשת המסילות, או המשך שימוש בקטרי דיזל מזהמים בתוך העיר. הנזק גדול בשני המקרים"

    • סלבה says:

      רגע מה? את יכולה לפרט על זה קצת? מה זה חישמול עילי?
      באיזה פרויקטים זה פוגע ומה בדיוק פולט קרינה?
      איפה אני יכול לקבל עוד מידע?

      • אסף says:

        לך ל"פורום תחבורה ציבורית" בתפוז. אבל יש שם לא מעט אנשים שתומכים ב"חישמול עילי" וכו'. יש לי תושבה אחרת יותר ביקורתית אבל היא מצפה לאישור של שלום כי היא מכילה קישור.

    • Alon Levy says:

      תגידי, גם כשבנו את המנהרה של כביש 22 אמרת שזה יעשה זיהום סביבתי? או שהמאבק החברתי בישראל הוא רק על הזכות לנהוג?

      ואגב, אני לא יודע אם מה שאת אומרת לגבי קרינה וחתיכת הגישה לים זה בולשיט מוחלט, או רק בעיקר בולשיט. רכבות חשמליות במתח גבוה זה טכנולוגיה בת מאה שקיימת בכמה מהפרברים הכי עשירים של כל מיני ערים – למשל, ניו יורק ופילדלפיה. בפרברי טורונטו, כשרצו לפתוח קו רכבת לשדה התעופה, האנשים ליד הקו דווקא רצו (ולא קיבלו) חישמול, כדי שלא יהיה זיהום דיזל.

      חישמול גם לא יחתוך את הגישה לים, אלא אם הם יסגרו חציות רכבת, ולזה אין שום קשר עם חישמול. (יכול להיות שהפרויקט כולל גם וגם – אני לא יודע – אבל אפשר לעשות אחד בלי קשר לשני. למשל, בפרברי פילדלפיה, וכן בכמה ערים בדרום-מזרח קונטיקט, הולכי רגל ומכוניות יכולים לחצות את הפסים המחושמלים ב-12,000 עד 25,000 וולט.) ולהעלות פסים מעל הקרקע דווקא מקל על הגישה כי אפשר לחצות ביותר מקומות, בלי שהרכבות יפריעו.)

  9. רציה הלוי says:

    שלום רב,

    שמי רציה הלוי ואני כותבת ועורכת ב-J14.
    רצינו לפרסם את הפוסט הזה אצלנו. עם קרדיט כמובן.
    אתה מרשה לנו?

  10. Pingback: רחוק מהצלחת • מחאת הדיור

  11. עדו says:

    למה הפסקתי לקבל התראות על פוסטים חדשים ?
    שערוריה!

  12. אוהד says:

    אני מנסה להבין את הרצף ההסטורי – אםאני מניח נכון (וגם, לעת עתה, נאלץ להתבסס על קניוק כפי שכתבת את דבריו) אזי ימי חלוקת הביזה ארעו בסביבות 48', כמה עולים יהודים מארצות ערב היו כאן אז כדי להשתתף ב"חגיגה"? האם אלו ש"קיבלו" היו אמורים לחלק מחדש את ה"שלל" עם הגעתו של כל עולה בשנים שלאחר מכן ואם כן, עד איזו שנה?

    • מדובר, בגדול, על המחצית הראשונה של שנות החמישים.

      • אוהד says:

        אבל הרי נבנו מעברות אז, כי מוצה ה"שלל" עד תום והיה צורך לשכן עולים נוספים שהמשיכו להגיע. מדבריך נשמע שאתה טוען שאחוז המקורבים לצלחת האשכנזים, היה גבוה בהשוואה ליחסו ב"אוכלוסית לוקחי השלל", ומכאן שקיים אי צדק בנוגע ליחס האשכנזים-מזרחים מאלו שזכו ל"קומבינת ההלבנה". תסכים איתי הרי, שראוי להבדיל מתי (48, 55 או 67) נלקח השלל שאותו מבקשים להלבין כך, באמצעות אותה קומבינה שאתה מתאר. אם כך, מהו העוול הגדול, שהם היו כאן כדי לבזוז ב-48 והאחרים בזזו אחר כך?

        באופן אישי אני חושב שיש הבדל עקרוני בעניין זה בין בית שנלקח בתקופת מלחמת השחרור ובית שנלקח שנה, שנתיים, או שבע אחרי המלחמה. אם לשיטתך אין הבדל בין אלו, האם היית אומר שיש הבדל ביניהם לבין בתי התנחלויות שמעבר לקו הירוק, נגיד?

        • הבתים לא נלקחו בזמן המלחמה. אחרי המלחמה, שרידי הכפרים הפלסטיניים נלקחו ע"י המדינה והפכו לרכושה. חלקו חולק לקיבוצים ומקורבים למיניהם ועבר לבעלותם, בחלקו שיכנו עולים ופליטים יהודים, בלי שזה יעבור לבעלותם.

          ההבדל בין צידי הקו הירוק הוא בלגיטימיות של המשטר הפוליטי ששורר כאן ושם. אין הבדל עקרוני מבחינת רכוש שנגזל חוץ מהזמן שעבר והעובדה, שמתנחלים מזכירים, בצדק, שהם גזלו קרקעות מחוץ לכפרים ולא את הכפרים עצמם.

  13. אוהד says:

    כיום אני גר ליד סומייל. במקרה גם גרתי פעם תקופה לא קצרה בסקווטים ברחבי אירופה – בעיקר הולנד – תקופה יפה. כך יודע אני – שמבחינה חוקית, כדי לקבל בית כ"שלל" צריך לקחת אותו, כלומר לתפוס עליו חזקה – באופן פעיל. ברמת היישובים (קיבוצים וכו') – המדינה לא חילקה שלל אחרי קום המדינה, אלא הקצתה אדמות לנקודות יישוב מאורגנות, על ידה. אנשים פרטיים, הם שתפסו בתים קיימים, או כנופיות שהבריחו אנשים מבתיהם ופלשו אליהם (שרידי הלחי והאצל, anyone?). בתי הקיבוצים לא עברו הלבנה מהסוג הזה. ואין ספק שהמדינה תמיד הייתה מושחתת, אז כמו היום, ולכן היו מקורבים שפשעו וזכו מן ההפקר של השחיתות – אבל להציג את היוצאים מהכלל כאילו היו הכלל? הגזמת.

    עכשיו ספר לי אתה, מה היית עושה בעצמך – בתקופה שאחרי קום המדינה – לו כנופיות של יהודים מזרים אימה ומזנבים בערבים יושבי הארץ ומוסיפים להבריח אותם מבתיהם בכח כדי לנסות לתפוס את הרכוש? נשמע לי הכי לגיטימי בעולם שבתים שנתפסו כך בשנים שאחרי קום המדינה – לא יולבנו. המדינה עשתה מעשה מאוד נכון כשהחליטה לא לאפשר הלבנה של בתים אלו ובכך מנעה נכבה קשה עוד יותר מזו שהייתה גם כך. לו היה אחרת – באמת לא היו כאן יותר ערבים, כי כנופיות של פשיסטים היו מזנבים בהם עד בלי די על מנת לשדוד אותם. די ברור שהיו כאן מעשים של אינדיבידואלים רבים, וגם של קבוצות של שאריות המחתרות שהתקיימו בתקופת טרום המדינה. הרי גם היום המדינה לא מצליחה (או רוצה) למנוע התנחלויות אלימות. הסיבה היחידה שעצרו זאת בשלב כלשהו לאחר תום מלחמת השחרור הייתה כי ידעו שזה ייראה *רע מאוד* – כלפי חוץ. וזה, אגב, בדיוק הלקח שהשמאל כבר אז למד (ושכח) והימין מעולם לא ידע.

    אשמח, כשאתה דן בסוגיות עם הבטים משפטיים שאינם מוכרים *בשיט* לציבור המיינסטרימי (חקיקות בנושאי פלישה לבתים למשל), אם לא תשאיר חלקי מידע מחוץ למאמר, כי אתה לחלוטין מספר פה רק את הצד שמתאים לנרטיב הלא ברור שלך (מה שכן ברור, לי לפחות, הוא שאתה פורט על רגשות של קיפוח על בסיס חצאי אמיתות). בהקשר הזה, בפרט, אשמח אם תוכל לפרט יותר על מהו “דייר ללא חוזה",על ההסטוריה של ליפתא והדיירים שלה, וכן גם כמה סיבות, עם לוגיקה סדורה, לטענתך שזוהי עילה לבג"צ שירעיד את המדינה.

    אגב, אני לא יודע למי קניוק התייחס בספרו, כי לא קראתי, אבל עד כמה שאני יודע – הפלמ"ח פורק מהר מאוד אחרי קום המדינה (הספר, כאמור נקרא 'תש"ח' בלבד – לא 'תש"ח-תשט"ו'). הוא כבר לא התקיים בתקופה שעליה אתה מדבר. אז במטותא, אם אפשר להתייחס לתאריכים, ושנים, ולא לפרקי זמן "סמוכים" לארועים כאלו ואחרים (ראה טקסט מודגש בגוף הפוסט). טשטוש צירי זמן זה לא לעניין.

    בשורה התחתונה – רוב המקופחים שאתה מתאר כאן שבתיהם לא הולבנו, היו אלו שגירשו ערבים באופן פעיל – בשנים ש*אחרי* קום המדינה – והשתלטו על בתיהם. לחילופין אלו סתם פלישות לא אלימות ובדיעבד, לקרקעות, שלא ברור בכלל מתי התרחשו בפועל. סביר שחלק מאלו הולבנו אף הם, דרך אגב.

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      אם אתה מבסס את הטענות שלך כאן על סקווטינג בהולנד, זה יכול להסביר למה אין קשר מיוחד ביניהן למה שקרה כאן. המידע המפורט נמצא בקישורים. קרא אותם.

      • אוהד says:

        ברור כשמש מהתגובה בת 5 הפסקאות שכתבתי, שהטענות שלי, כולן, מבוססות על שהותי בהולנד, אלא מה?

        אם כבר ענית, לפחות תענה לעניין.

    • Alon Levy says:

      אז דווקא אם תסתכל על סקווטים באיסטנבול, ריו, ומומבאי, אתה תראה את בדיוק ההיפך. כשעושים לסקווט לגליזציה, כמו שעשו בטורקיה דה יורה ובברזיל דה פקטו, זה נותן לקהילה להמשיך להתקיים, ובד"כ מוביליות חברתית באה לאחר מכן. כשממשיכים להתייחס לסקווטרים בתור מצורעים ונבלות, כמו בהודו, הממשלה תמשיך להתייחס אליהם בתור כלי משחק פוליטי וחברתי, ותעיף אותם קיבינמט ברגע שיתאים לה; זה בדיוק עכשיו קורה במומבאי, שמשמידה שכונות סקווט וזורקת את האנשים בהן לפרוייקטי שיכון בפרברי העיר בלי גישה למקומות עבודה. בד"כ זה גם כרוך בלשקר לכולם על כמות הפשע בסקווטים (חוקר אמריקאי עבר להתגורר בסקווט במומבאי למשך כמה חודשים; כל פעם כשעיתון ראיין אותו ושאל על פשע הוא ענה שזאת לא בעיה גדולה, וכל פעם ציטטו אותו כאומר את ההיפך).

      ואגב, גם חלק גדול מישראל הוקמה כסקווט – זה חומה ומגדל. גם תחת הבריטים נשארו החוקים הטורקיים בנושא, שאוסרים על הרס בית שנבנה בלילה ונותנים ליישוב עם מספיק אוכלוסיה לגליזציה אם התושבים מבקשים זאת. (מסורת החוקית האנגלית היא דווקא מאוד נוקשה לגבי סקווטים, וזה למה בניו יורק ולונדון הרסו את כמעט כולם בזמנו.)

      • אוהד says:

        אתה מבלבל בין שני דברים – בהולנד יש לגליזציה של סקווטים ב*מבנים קיימים* – במדינות שפירטת עליהן, מדובר בהכשרה בדיעבד של עיירות פחונים שקמות יש מאין. הנושא של המאמר הזה (על פניו לפחות) הוא כפרים ובהם בתים קיימים, שנלקחו כשלל מלחמה, לא עיירות פחונים שהוקמו יש-מאין בשוליים מטרופולינים כחלק מתהליך של אורבניזציה.

        • Alon Levy says:

          אוקיי.

          אבל בהרבה מקרים, הסקווטים הם מבנים שנבנו על ידי האנשים שגרים בהם על קרקע קיימת ששייכת לגוף אחר. בריו זה לא ככה (הקרקע שהפאבלות נבנו עליה נחשבה אז ללא טובה כי היא הררית מדי), אבל אני חושב שבאיסנטבול דווקא כן, וגם בניו יורק של המאה ה-19.

          • אוהד says:

            האם מה שאתה אומר זה שבית שפונה בכח על ידי לוחמים חמושים – דינו לאכלוס בפולשים – זהה לזה של אדמה ריקה שעליה מוקם יישוב? איך זה מתיישב מבחינה חוקית ו/או מוסרית?

            מקרים של בתים שפונו בכוח מדיירים ואוכלסו מחדש – לא זהים כלל לאף אחד מהמקרים שאתה מתאר. וזה נכון גם אחרי 50-60-70 שנה.

            • Alon Levy says:

              חוקית, אם האדמה שייכת למישהו אחר, זה סקווט. מוסרית… אנחנו מדברים על ישראל ועל חלוקת שלל ביזה אחרי הנכבה.

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      מה אתה רוצה שאענה אם אתה אשכרה טוען שהמדינה לא חילקה את השלל ולא הביאה מהגרים במשאיות ושיכנה אותם בנכסי נפקדים אלא עצרה בטובה את טרנד האינדיבידואלים שמגרשים פלסטינים מבתיהם. לא יודע מאיפה הבאת את זה בכלל.

      • אוהד says:

        אתה יכול להמשיך לנסות להגיד שאני מדבר כאילו חזרתי מסקוואט בהולנד (כמו בתגובה הקודמת), או לשים לי מילים בפה, כמו בזו.

        לחילופין, אתה יכול לענות לתגובה שלי. אבל בשלב הזה זה כבר לא כל כך מעניין אותי, אחרי יותר משנה שאני קורא פה, הבנתי סוף סוף שאני קורא פה טקסטים שנכתבים ע"י "סוג של" מנחם בגין, וזה פחות או יותר הפוסט האחרון שטרחתי בו אצלך.

  14. נירה says:

    כמה הערות על הקשר בין העוול הבירוקרטי הזה לעניין העדתי:
    1. האמירה על "מהמעברה לווילה תוך דור וחצי, אפילו אם אתה תימני" היא דמגוגיה. מי שקיבל בעלות על הנכסים היה יכול לטפס בסולם הכלכלי-חברתי, ומי שלא – לא. אין כאן קשר לעדה, ועובדה שגם תימנים הרוויחו מהביזה, וגם יוחנן כותב ש"בשנים 1962-1970 החל מנהל מקרקעי ישראל יוזם תוכנית של פינוי-פיצוי לתושבי ליפתא שביקשו או הסכימו להתפנות מהקרקע… והסכום שקיבלו אפשר להם קניית דירה חלופית במקום אחר בירושלים".
    2. ההון-שלטון הישראלי דופק את כל אזרחי ישראל לקול דממה דקה. למשל: בשבוע האחרון שטייניץ וויתר על חוב של כמה עשרות מליארדי שקלים לחברות כמו טבע וקומברס, והעם שותק. עוולות חברתיות לא מעוררות דיון ציבורי בישראל בלי קשר לעדות. כולם עסוקים מדי בלפחד מטרור ופצצה איראנית.
    3. ההון-שלטון הישראלי דופק ביתר שאת עניים שאין להם אפשרות להגן על עצמם מדרקוניות הממסד. בין אם אלה רומנים ובין אם אלה מרוקאים. שוב, לא עניין עדתי, למרות שמסיבות הסטוריות יש יותר עניים ממוצא מזרחי בישראל.
    4. כנכדה לעולים מהונגריה שהגיעו לארץ בשנות השלושים, אני יכולה להעיד שבזמנו החונטה המפא"יניקית דפקה בעיקר אשכנזים אחרים. זה נכון שהמפא"יניקים היו אשכנזים, וזה נכון שרבים מהם היו גזענים באופן דוחה ומחריד, אבל אין קשר חד-חד-ערכי בין "אשכנזים" ל"פריבילגיות". לכרוך בכפיפה אחת אשכנזים באשר הם – עשירים כעניים, מקופחים כאליטות, עולים וותיקים כחדשים – זה סתם ליבוי גזענות. אתה ואני אשכנזים, ואנחנו לא מקפחים אף אחד ולא נהנים משום פריביליגיות. יצחק תשובה, לעומתנו, הוא מלוב.

    הנה כמה תגובות לכתבה על ליפתא בהארץ:

    "ג'מאל, המזרחים היו ועדיין כלי בידי השלטון האשכנזי,
    אל תיפול בפח שכל היהודים אותו הדבר. הם שמו אותם שם בתנאים זוועה, ללא תשתיות כדי שלא תחזרו ועכשיו זורקים אותם. אי אפשר לפתור עוול בעוול, לכולנו מגיע להשתחרר מידי ההגמוניה האשכנזית. הם שמחים שאנחנו רבים אחד עם בשני. אבל מוכרחים להבין שהנצחון שלנו עליהם יגיע במאבק משותף. , מזרחים וערבים, מול השלטון."

    "כל הדיירים המזרחים נדרשים לפנות את בתיהם שאותם נטשו פלסטינאים מסכנים כדי לבנות היכלות פאר לאשכנזים בעלי ממון. אם זאת לא תמצית הציונות אז מהי?כל הרעיון להגיע לארץ הקודש כדי להיות בעלי בתים עשירים ולא שוכני כפרים מזי רעב במזרח אירופה -הוא רעיון מבריק."

    "מדינת ישראל מדינת אשכנזים"

    "רק מהפכה אלימה
    הם לא יוותרו על הפרבילגיות שלהם.
    צריך לחלק את הקרקעות באופן שווה. די לאפלייה"

    אל תצטרף להסתה נגד אשכנזים. זה יגמר באלימות, ואין לזה שום קשר לצדק חברתי.

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      יפה יפה. יש בדיוק משפט אחד, עובדתי ולקוני, שמזכיר אשכנזים ומזרחים בכל הפוסט הזה והנה כבר הצטרפתי להסתה נגד האשכנזים. לא יאמן. ועוד אומרים שהשד העדתי לא קיים. המיסגור שאני משתמש בו הוא מרכז ופריפריה ולא אשכנזים ומזרחים, מכל מני סיבות שאחת מהן היא שלא כל הישראלים מסתדרים בנוחות לפי הקטגוריה הזאת. דוברי רוסית כמוני למשל, הם לא אשכנזים ולא מזרחים. אבל להתעלם מזה שאשכנזים נוכחים יותר במרכז ומזרחים נוכחים יותר בפריפריה (ומסיבות שלא כולן שייכות להיסטוריה) זה להתעלם מהמציאות.

      • נירה says:

        "מהמעברה לווילה תוך דור וחצי, אפילו אם אתה תימני", "המדינה יצרה מערכת של אפליה ממוסדת על רקע גזעני" עכשיו זה פתאום לא מסגור של אשכנזים ומזרחים?
        עם כל הכבוד ליוחנן, ובאמת שיש כבוד והערכה, המדינה לא "מיידעת אשכנזים ונמנעת מליידע מזרחים". היא דופקת את מי שלא יכולים להגן על עצמם ומתייחסת בהגינות למי שכן. אשכנזים שוכנו בג'מאסין, בסומייל ובשייח מוניס, ומשפחות אשכנזיות מסובכות במאבקים משפטיים נגד פינויים כפולשים מהשכונות האלה עד היום. לדבר על העוול הזה (וזה חתיכת אמ-אמא של עוול) במונחים של גזענות זה:
        א. לא נכון עובדתית
        ב. מסיט את הדיון מהבעיה האמיתית, שהיא הון-שלטון
        ג. משתתף בשיח המסית על אשכנזים-פריבילגיות.
        אנ"ש של מפא"י אכן היו אשכנזים, והמזרחים סבלו אפליה וקיפוח שערוריתיים. אבל גם בימים הכי טובים של מפא"י, להיות אשכנזי לא הבטיח לך פריבילגיות. ועל אחת כמה וכמה שאי אפשר לדבר על אי-הצדק החברתי של היום במונחים של אפליה עדתית.

        • שלום בוגוסלבסקי says:

          נירה, אף אחד, כאן לםחות, לא אמר שלהיות אשכנזי הבטיח או מבטיח פריבילגיות. היות שמדובר בקטגוריה זהותית וסוציולוגית ולא איזה משהו שעובר בגנים, זה כנראה יותר קרוב ללעבוד הפוך – קבוצה פריבילגית שאחד, רק אחד מהדברים שמגדירים אותה הוא מוצא (באופן מדומיין כמובן), ודברים אחרים הם תרבות, היסטוריה, נסיבות, מוסדות וכו' – היא המכונה "אשכנזים". אם כי זה שאנחנו חברה גזענית אומר שמוצא כזה או אחר מקל על ההצטרפות לקבוצה הפריבילגית ולכן דור שלישי להונגרים כבר יכול להיות "אשכנזי" למרות שבמקור שמו אותו באותה מעברה עם התימנים ודור שלישי לתימנים יכול להיות רק "משתכנז" למרות שהוא גר בצהלה ושומע מוצארט כשהוא אוכל גפילטע-פיש.

          לעניינינו, הסיפור הזהותי (ולא ה"עדתי") הוא חלק, ודי מרכזי, בסיפור של מרכז-פריפריה כפי שאני מבין אותו. אני לא חושב שאפשר להבין את הסיפור בלי המימד הזה שלו ולכן, למרות שאני לא מאלה שרואים בו את חזות הכול ולא בדיוק זה שראוי להניף את הדגל המזרחי, בהחלט חושב שהוא כן דורש התייחסות ושההכחשה שלו היא עוול ואיוולת. ולא רק היסטורית. כי המנגנונים שהוקמו כמנגנונים מפלים – על רקע גזעני – לפני שישים שנה עדיין קיימים. המועצות האזוריות שבהם יש קיבוצים וישובים קהילתיים מאוכלסים בעיקר באשכנזים ועם וועדות קבלה שדואגות שכך זה יישאר עדיין מקבלות הרבה יותר קרקע ונכסים מניבי ארנונה מעיירות פיתוח צפופות שהאשכנזים המעטים שיש בהן הגיעו כדי "לחזק" את המקום על תקן "אוכלוסיה איכותית" ומקבלים את התקציבים שלא מוזרמים לתושבי המקום הותיקים. אז אי אפשר להגיד שהאפליה נגמרה רק מפני שזה כבר לא תקין פוליטית להגיד שהמזרחים פחות מפותחים גנטית.

          • נירה says:

            הכל נכון, אבל יש התקדמות משמעותית בכל החזיתות. ראשי מועצות בנגב נאבקים על חלוקה צודקת יותר של נכסים מניבי ארנונה ולאחרונה נחתם הסכם בין עריית ערד למועצת תמר בעניין אזור התעשייה. והרי כבר לא מדובר על ההרכב הדמוגרפי של התושבים בכל מועצה אזורית אלא סתם על ראשי עיריות שלא רוצים לשחרר את הטרף. ועניין ועדות הקבלה מופנה יותר נגד בדואים וערבים מאשר נגד מזרחים.
            אני לא אומרת שאין אפליה או גזענות נגד מזרחים, או שלא צריך לעסוק בנושאים האלה. רק שלא צריך לדחוף אשכנזים\מזרחים איפה שזה לא קשור. ואתה עשית את זה בפוסט הזה, שהוא פוסט מצויין על נושא חשוב.
            מתפתח שיח מסית וגזעני נגד אשכנזים בארץ, שלא מבדיל בין אליטות אשכנזיות גזעניות (אם עוד נשארו כאלה) לסתם אנשים בהירי עור. לא צריך לשפוך זמן למדורה הזו, גם אם אתה מבין שמדובר בקטגוריה זהותית וסוציולוגית ולא איזה משהו שעובר בגנים. המסיתים והמוסתים לא מתעכבים על הדקויות האלה.

            • dervney says:

              אז נתעלם מהעובדה שקיימות קאסטות בחברה כי ההבנה הזו 'שופכת שמן'??
              אולי ההתעלמות היא ששופכת את השמן?

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              זה הרבה יותר מראשי עיר, והרבה יותר מהדוגמא של שטחי השיפוט. זה רק כדי להמחיש שמנגנוני האפליה קיימים עד היום, וזה עדיין די מובהק בעניין של מי מרוויח ומי נדפק. ואני חייב להגיד שתמיד ירדתי עד כמה דתיים נכנסים להיסטריה אם מישהו מזכיר משהו לא מחמיא עליהם, ומסתבר שזה לא רק דתיים. כולם מלכלכים על כולם במדינה הזאת, ואני בעד לדבר קונקרטית במקום ללכלך ולא בעד לא לדבר.

            • נירה says:

              לא אמרתי לא לדבר. אמרתי לא להסית. לדחוף "אשכנזים" כל פעם שמדברים על איך שהממסד דופק את העניים בישראל זה לא תורם כלום מלבד לליבוי השד העדתי. מנגנוני האפלייה בישראל היו מופנים היסטורית כלפי מזרחים באופן גורף, וכלפי אשכנזים שלא היה להם כרטיס מפלגה. היום הם מופנים כלפי עניים באשר הם עניים. יורוקום נדל"ן לא היתה מפצה את תושבי סומייל גם אם כולם היו פולנים (וחלקם אכן פולנים), ובאופן דומה המדינה לא היתה מציעה להם את הנכסים לפני שהיא מכרה אותם ללבייב (או מי שזה לא היה). אין כאן קשר לעדה של ה"פולשים", אז למה לדחוף סתם?

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              עוד פעם, כי רבים מהמנגנונים שגרמו לקורלציה הגבוהה בין זהויות למצב סוציו-אקונומי עדיין עובדים ומנציחים את המצב הזה. ואם העניין לא יטופל, גם הנכדה שלך תגיד שזה עניין היסטורי שנסחב ואין מה לדחוף את זה לכל מקום.

            • נירה says:

              אבל הבעיה שלך היא עם *מנגנונים* שמנציחים את המצב, לא עם *אשכנזים* שמנציחים את המצב. ומי שמשמר את המנגנונים האלה הם מזרחים ואשכנזים כאחד, זה לא כאילו שאשכנזים ממשיכים לדכא מזרחים ומנסים לשמור על הפריבילגיות שלהם מימי מפא"י. אם ימשיכו להתעסק בשד העדתי במקום במזרחים ובאשכנזים שיושבים בכנסת ובממשלה ועושקים את כל עמישראל, הנכדה שלי תיראה שיוויון: כולם יהיו עניים בלי הבדלי דת גזע ומין.

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              וואו. זה הגיוני בערך כמו להגיד שלא צריך לדבר על שוביניזם כי נשים הן גם מדכאות וגברים הם גם מדוכאים.

            • נירה says:

              מה? איך זה קשור למה שאמרתי? דבר על אפליה כמה שאתה רק רוצה, אבל למה לדחוף אפליה איפה שהיא לא קשורה? אם מפא"י זרקה ניצולי שואה אשכנזים לכפרים חסרי תשתיות לצד מזרחים, אם עשרות ממשלות שישבו בהן מאות מזרחים לא עשו שום דבר בעניין הדיירים-ללא-זכויות במשך 60 שנה, אם דיירים-ללא-זכויות אשכנזים נזרקים מהבית ללא פיצוי ע"י טייקונים מזרחים, אז איפה לכל הרוחות אתה רואה ש"המדינה יצרה מערכת של אפליה ממוסדת על רקע גזעני" בדיוק? איפה המערכת כאן? מי מפעיל אותה? נגד מי היא מופעלת?
              אני לא מבינה את הקישור שאתה עושה פה לשד העדתי. סלח לי, אבל אם כל מה שמעניין אותך זה לראות יותר מזרחים קרובים לצלחת ויותר אשכנזים עניים – אז אתה לא מחפש צדק חברתי אלא עוול שיוויוני.

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              נו, אז לפי אותם קריטריונים גם אין אפליה נגד נשים בישראל. יש נשים בממשלה, יש גברים שנדפקים, הכול בסדר. גם את זה לא לדחוף?

            • נירה says:

              לא, יש אפליה נגד נשים, אבל כשדפני ליף נעצרת באלימות ברוטשילד זו לא אפליה נגד נשים אלא נגד מי שמעיז לצאת נגד הקפיטליזם החזירי בשרות הטייקונים.
              להסתכל על כל דבר דרך פריזמה של "שוביניזם" או "קיפוח" או "אנטישמיות" זו השטחה של המציאות לכדי סיפור קומיקס על טובים-נגד-רעים. זה פופוליסטי, זה שקרי, וזה מלבה שנאה.

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              לא, זה בערך כמו להגיד שהעובדה שנשים מרוויחות שליש פחות מגברים באותה עבודה זה קטע של קפיטליזם חזירי ומעסיקים שעושקים את העובדים שלהם ואין לזה שום קשר לאפליה כלפי נשים.

              חלאס. אני בטוח שאת יודעת דבר או שניים על איך מנגנוני אפליה עובדים, על איך הם יכולים להיות סמויים ושקופים ולהתחבא מאחורי כינויים עניניים ואוניברסליים. אני בטוח שאת יודעת איך מערכת יכולה להיות "מוגזעת" כמו שאוהבים להגיד באקדמיה, בלי להיות גזענית במוצהר, איך מישהו יכול להתנהג בגזענות בלי להחשיב את עצמו ככזה, על קורלציה סטטיסטית מובהקת בין זהות לממדים שונים וכו' וכו'. איכשהו, נראה לי שלא היית מפספסת אף אחד מהנ"ל ולא נותנת לאף אחד לפספס אותם אם זה היה לגבי נושא שבו לדעתך כן צריך "ללבות את האש".

            • נירה says:

              לא, זה כמו להגיד שנשים וגברים מועסקים כעובדי קבלן ללא זכויות סוציאליות ע"י חזיר קפיטליסט, ואיכשהו זו אפליה נגד נשים.
              כאשר בישיבה של הסוכנות היהודית אומרים ש"את הפולנים לא נוכל לשלוח לבדונים וצריפונים, להם אנחנו צריכים שיכון המתקבל על הדעת" – זו אפליה עדתית. אבל כשמפא"י מחלקת למקורבים שלה את חלק הארי של ביזת הפלסטינים, בעוד שמזרחים ואשכנזים לא-מקורבים מקבלים כפרים ללא תשתיות – זו סתם שחיתות מהסוג הישן והטוב. וכשאחר כך ממשלות ישראל לדורותיהן דואגות שאותה אליטה תקבל את הזכויות על הנכסים, בעוד שמזרחים ואשכנזים לא-מקורבים אפשר לנשל מבתיהם ברגע שייזם נדל"ן מעדה כזו או אחרת ירצה להקים מגדלי יוקרה על הקרקע – זו עוד שחיתות מהסוג הישן והטוב. לאנ"ש הבר, לכל השאר התבן.
              בישראל, כמו בערך בכל מקום בעולם, לבעלי עור כהה אכן יש יותר סיכוי להיתקל באפליה מאשר לבעלי עור בהיר, וצריך להילחם בתופעה הזו. למשל: העובדה שלגמרי במקרה כמעט כל צמרת מנהל מקרקעי ישראל היא אשכנזית, סתם דוגמא. אבל המנגנונים משמרי-העוני ומגדילי-הפערים בישראל, עם כל כמה שהם מנציחים את תוצאות האפליה העדתית משנות החמישים, הם לא מנגנוני אפליה עדתית כשלעצמם. הם לא מופעלים ע"י אשכנזים והם לא מופעלים נגד מזרחים. הם מופעלים ע"י נבחרי ציבור מושחתים בשרות השוגר-דדי'ס שלהם, והם מופעלים נגד מי שאינם יכולים להגן על עצמם מדרקוניות הממסד. תימנים חטופים וניצולי שואה כאחד. גזענים לא חסר אף פעם, אבל תסביר לי למה להון-שלטון הישראלי צריך לשנות אם העבדים שלהם בהירים או כהים? את מי בדיוק מעניינת העדה של הפועלים ובשר התותחים? למי יש אינטרס שהעניים יהיו כהים דווקא, כך שהוא יטרח לתחזק מנגנונים שיוצרים חוסר שיוויון סוציו-אקונומי על בסיס עדתי?
              בהקשר של השחיתויות והמדיניות הכלכלית הנפשעת בישראל, העיסוק האנכרוניסטי הזה בשד העדתי רק זורע שנאה ופילוג בין אלו שאמורים להיות באותו הצד של המאבק. ובינתיים בעלי הפריבילגיות האמיתיים ממשיכים להתעשר על גבו של הציבור קשה היום, על כל עדותיו.

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              סליחה, אבל אם המנגנונים משמרים את מנגנוני האפלייה העדתית (שכידוע הפסיקה להתקיים כבר בשנות החמישים) אז מי שם זין אם זה אפליה עדתית "כשלעצמה" או לא "כשלעצמה"? לא באתי להתפלפל על דף גמרא, ובמצב שבו יש מיתאם חד משמעי בין כל המדדים החברתיים-כלכליים ורוב סוגי ההון התרבותי לזהות, אז לא מזיז לי אם מי שמשאיר את זה ככה אומר שזה בגלל שהפרענקים נחותים, בגלל שהאנגלית שלהם לא משהו והשפם גדול מדי או בגלל איזה קישקוש על נסיבות היסטוריות שאבותינו אשמים בהן אבל ממש לא אנחנו שהביאו לכך שהם פשוט לא ברמה שלנו.

            • נירה says:

              שלום, אם אתה רוצה שאני לא אגיב אז רק תגיד. זה הבלוג שלך ואני מכבדת אותך. אבל אם אתה מעוניין בדיון אז אל תענה לאיש קש. אין שום קשר ל"לא ברמה". מי שנדפק ע"י מנגנונים מסוג "דיירים ללא זכויות" הם עניים. הם לא "נחותים" משום בחינה, הם פשוט עניים, ואין להם עורכי דין שיגנו עליהם מייזמי נדל"ן או מהמדינה. ולהציג מנגנון כזה כ"אשכנזים שדופקים מזרחים" זה כמו להגיד שהאיטלקים בניו יורק הם מאפיונרים כי המאפיה האיטלקית בניו יורק מורכבת מאיטלקים. זו דמגוגיה שנתלית בכך שבצד של ייזמי הנדל"ן יש יותר אשכנזים (אבל גם מזרחים) ובצד של המפונים יש יותר מזרחים (אבל גם אשכנזים), תוך התעלמות מכך שבצד של המדינה יש מספר פחות או יותר שווה של אשכנזים ומזרחים. יש גם מיתאם חד משמעי בין כל המדדים החברתיים-כלכליים ורוב סוגי ההון התרבותי למעמד האישה, ואותם מנגנונים הרי גם משמרים את עמדת הנחיתות של נשים. אז מה, זה הופך אותם ל"מנגנונים שוביניסטים"? לא מעניין אותך אם הם שוביניסטים-כשלעצמם כל זמן שהם משמרים אפליה מגדרית?

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              נאה דורש נאה מקיים, בשום מקום לא שמעת ממני שהסיפור הוא של אשכנזים דופקים מזרחים, אלא שיש אפליה מובנית שהיא גם על הרקע הזה. זה חלק מרכזי בסיפור.

              וכן, אני לא מתעניין במניעים של אנשים. אני לא יכול לדעת מהם, אנשים בעצמם לעיתים נדירות מודעים למניעים שלהם. אז אם המערכת מפלה מגדרית, אז זו אפליה מגדרית ותמיד תהיה לצידה מערכת צידוקים שהיא שוביניסטית, גם אם באופן מכובס. אני לא צריך שיהיו אנשים קונקרטיים שיחליטו שמה שהם רוצים זה להפלות דווקא נשים. ואותו סיפור לגבי צורות אחרות של אפליה.

            • נירה says:

              אין לי בעיה אם אתה נלחם במנגנונים כי הם מנציחים אפליה או סתם כי הם מתעמרים בעניים. אבל אני רוצה להאמין שאם הייתי טוענת ש"המדינה יצרה מערכת של אפליה ממוסדת על רקע מגדרי" בעניין הדיירים-ללא-זכויות, או "מהמעברה לווילה תוך דור וחצי, אפילו אם את אישה" – היית מתרעם על הרמיזה כאילו מדובר באיזו קונספירציה גברית לדיכוי נשים. הסתה נגד גברים זה לא פתרון לשוביניזם, והסתה נגד אשכנזים זה לא פתרון לאפלייה.

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              אני חושב שהדברים האלה לא נוטים לקרות בצורה של "קונספירציות". ולמה בדיוק אני אמור להתרעם על טענה כזאת? סולידריות גברית?

            • נירה says:

              למה שתתרעם על טענות אנטישמיות? סולידריות יהודית?

            • שלום בוגוסלבסקי says:

              התשובה היא כן. אבל על טענות לפיהן בישראל היהודים הם קבוצה פריבילגית ומועדפת ביחס למי שאינם יהודים אני לא אתקומם, לא מסיבה זו ולא מסיבה אחרת משום שזו האמת.

    • Alon Levy says:

      נירה, אני עם שלום בנושא. Sorry. בשנות השלושים, באמת לא היו בישראל אשכנזים – היו חלוצים, יקים, הונגרים, וכו'. הזהות הפאן-אשכנזית רק נוצרה מאוחר יותר, אחרי שהמזרחים הגיעו, שכן זהות מוגדרת פי מי שלא נכנס אליה ולא רק לפי מי שכן. הסבים שלי הם יקי וליטאי, ההורים שלי הם אשכנזים, אני או יהודי או לבן, וגם אם אני אתחתן עם יהודיה הילדים שלי יהיו לבנים.

      אז זה לגמרי נורמלי לדבר על הממסד האשכנזי/אחוס"לי ואיך שהוא התנהג כלפי תימנים בעשורים הראשונים שאחרי קום המדינה ועל אפליה שנמשכת עד עכשיו; בתקופה המדוברת, ההבדל היה בעיקר בין אשכנזים ומזרחים.

      זה כמו שב-1900, יהודים לא ממש היו לבנים, וגם לא מהגרים איטלקים ואירים ופולנים בארה"ב. צריך לדבר על זה, אבל זה לא רלוונטי לקווי האפליה של היום, וזה מסיט נושא – בדיוק כמו שאירים שמרנים מקטרים על אלפיה נגדם בתור דרך להסיט נושא מאפליה של לבנים נגד שחורים.

      (וכמובן שבישראל קו האפליה הכי גדול הוא יהודים נגד ערבים, ולכן גם דיבור על אפליה נגד מזרחים, או רוסים, או אפילו חרדים, יכול להיות הסטת נושא. זה עניין אחר.)

      • נירה says:

        אני מסכימה לגמרי שזה הגיוני לדבר על הממסד האחוס"לי והיחס שלו לתימנים בשנות החמישים. וגם על העובדה שתוצאות האפליה הזו ניכרות גם היום. וגם על הסיבות שבגללן התוצאות האלה ניכרות עד היום, כמו למשל שאין כמעט מוביליות חברתית בישראל, ולמה זה ככה. אני רק טוענת שזה טפשי לדבר על אשכנזים\מזרחים כאילו זה הסיפור של נישול ה"פולשים" מבתיהם. "אלעד ישראל" שמפנה תושבים מגבעת עמל ב' (ג'אמוסין) היא חברת בת של דלק נדל"ן של יצחק תשובה, והמנכ"ל שלה גם הוא מזרחי. ניצולי שואה אשכנזים למהדרין יושבו בסומייל (ולא בטלביה) ע"י מפא"י. אין כאן אשכנזים שמקפחים מזרחים. יש כאן ממסד שדופק מוחלשים. ולהפוך את זה לעניין עדתי זה סתם ליבוי שנאה נגד אשכנזים, ועוד על גבם של האשכנזים ה"פולשים" שרונן יפו זורק מהבית שלהם.

  15. לילך says:

    שלום
    יש מצב שאתה יודע למה הרישום מנוי לפוסטים אינו שולח הודעת אישור לאימייל שלי?

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      לא יודע, אבל אני אמור לדאוג לשיפוץ הבלוג בקרוב אחרת בודהה יכה אותי בברק.

  16. Eishton says:

    זוהי תגובה המביעה שביעות רצון מהטקסט והערכה לכותבו.

  17. יש לי שתי הערות על הפוסט.

    ראשית, הדוגמא שאתה נותן לא תומכת בתזה שלך. קשה לי להאמין שהתימנים ממושב אבינדב היו "מקורבים לצלחת" בכל מובן שהוא. להיפך, הם היו בשוליים והגיעו למרכז. לדעתי, זו שאלה של נסיבות ומזל (קרבה למרכז העיר) הרבה יותר מאשר השד העדתי, עניין שאני סבור שמגזימים בו בפראות.

    שנית, לא נכון לומר שבית המשפט העליון אף פעם לא פסק נגד הממסד בעניינים עקרוניים. נכון שהרבה פעמים הוא התקבל- אבל לא תמיד. אני חושב על משפט כפר קאסם, ובג"ץ אלון מורה, ובג"ץ בלעין, העינויים, רחוב השוהדא בחברון, ועוד דוגמאות רבות אחרות.

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      דני, להיות בהתיישבות העובדת, אפילו אם בשוליים שלה, זה מוקד כוח לא מבוטל באופן יחסי. ההבדל בין מצבם של תושבי עמינדב דהיום לשכנים שלהם לשעבר בעין כרם – ואני אפילו לא מדבר על הפלסטינים אלא על היהודים שיושבו בבתים שלהם – משקף זאת. הדוגמא של עמינדב היא טובה כי אם בשבילם זה עשה את ההבדל, תאר לך עד כמה זה משמעותי להיות קרוב הרבה יותר למוקדי הכוח.

      ולגבי רשימת הבג"צים כאן, צודק. באמת אין עינויים יותר, רחוב השוהדא שוקק חיים וכו' וכו'.

      • דיברת על הפסיקות של בג"ץ – לא על הקיום שלהן בפועל. וכמות העינויים בשב"כ באמת פחתה פלאים מאז הפסיקה, במקרה זה היא באמת עבדה.

        • שלום בוגוסלבסקי says:

          אני עדיין לא רואה איפה הפסיקה בעניינים עקרוניים. ואני לא מדבר על מראית עין. אני מדבר על זה שהמדינה רוצה לעשות משהו ובג"צ אומר עד כאן, וזה נפסק. לא איזו התחכמות שמציגה את שופטי בג"צ כנאורים בתקשורת ובסך הכול שולחת את המדינה להמציא איזה טריק משפטני מפולפל שיאפשר להמשיך לעשות אותו דבר ורק לקרוא לזה בשמות אחרים. אולי היו מקרים כאלה, אבל ממש לא במידה שתצדיק את התדמית.

          נ.ב: מאיפה אתה יודע מהי כמות העינויים בשב"כ?

  18. Pingback: הפרהוד: טרגדיה אנושית, טרגדיה פוליטית | חיים שרירותיים

  19. Pingback: רחוק מהצלחת / שלום בוגוסלבסקי « המעברה | المخيّم