נכון, מבחינתו, עשה נתניהו כשהקדים את הבחירות. וגם לקואליציה שלו זה טוב. מעמדו הציבורי לא צפוי להשתפר עם הזמן ויריביו מתארגנים וצוברים כוח. הוא כנראה הבין שזמן יותר טוב מעכשיו כבר לא יהיה. בגלל ההכרזה על הבחירות, ליברמן ככל הנראה ניצל שוב מהגשת כתב אישום. אמנם אף אחד לא מבטיח לנו שהוא היה מוגש בקרוב, אבל אם היה מוגש לפני הבחירות ומונע ממנו להיות מועמד, מפלגתו הייתה מתרסקת. אין שם מישהו שמושך אלקטורט חוץ ממנו. אמנם הוא ימשיך לנהל את המאפיה… סליחה, המפלגה, גם מהכלא אם צריך, ואולי היה מקבל את אפקט אריק שרון (שניצח בחירות שלא השתתף בהם עקב תרדמת), אבל טוב זה לא היה עושה לו. ש"ס מדממת קולות לטובת הרב אמסלם ואף אחד עוד לא יודע מה דרעי זומם. בקיצור, ללכת לבחירות עכשיו, מבחינת הקואליצה, זה הכי קרוב ל"ללכת על בטוח" שיש.
מה שאומר שהקואליציה מאוימת (ובצדק) וחייבת להימנע מהעברת תקציב. לא יאמן עד כמה מעוותת נהייתה הכלכלה שלנו. פוליטיקאים מכהנים אשכרה מכריזים שכדי להעביר "תקציב אחראי" צריך לנטרל את קולו של הציבור, שהכסף הזה שלו ובשבילו, כדי להמשיך לחלק אותו בשקט לטייקונים. הממשלה יודעת שהיא לא יכולה לבקש את תמיכת הציבור עם תקציב כזה, ולכן היא מבקשת את תמיכתו בלי תקציב ותזמבר אותו אחרי הבחירות, במידה ותיבחר. הרי יהיו לה כמה שנים של שקט. מספיק כדי להסתדר על איזה ג'וב אצל אותם הטייקונים.
מפלגות האופוזיציה עושות קולות של בעד הקדמת הבחירות. אולי כדי להציג ביטחון בעצמן, אבל גם כי בהקדמת הבחירות יש יתרון גם עבורן. כרגע, הן תופסות גובה אבל המציאות כאן הפכפכה ובשנה יכולים לקרות הרבה דברים. תוך כמה חודשים פחות. אם כי חימום גזרה בעזה או בלבנון, זה משהו שהממשלה יכולה לעשות בכל זמן שתרצה.
האם מהפך ריאלי כבר בקדנציה הזאת? בואו נזכיר לעצמנו כמה דברים לגבי התנודות בהצבעה הישראלית: רק לפני כמה שנים הליכוד ירד ל 12 מנדטים ולמרות זאת יש אנשים שממשיכים לדקלם את המנטרה הדפוקה על מצביעי הליכוד שיצביעו לו לא משנה מה יקרה. שווה להזכיר שלא כל כך מזמן עמיר פרץ משך כמה מנדטים מהפריפריה לעבודה ובמקום שזה יגרום לשמאל להסתער על הפריפריה בכל הכוח, זה גרם לו לברוח לקדימה ביללות "לקחו לי את המדינה". חמישה מנדטים דוברי רוסית הצביעו בזמנו לשינוי, לפני זה הצביעו רבים לברק וקודם לרבין. בבחירות 92, בהם מרצ זכתה בשניים עשר מנדטים, כמה מהם כנראה היו של דוברי רוסית וזה קרה כי מרצ השקיעה בזה בוחטה כסף. בעשור האחרון, אף מפלגת שמאל לא השקיעה בציבור דוברי הרוסית. מרצ דווקא התחילה להשקיע בזה לאחרונה ואני מקווה שלמרות שהדוקטרינה הנוכחית של המפלגה זה להחזיר אליה את המצביעים המסורתיים יותר מאשר לחפש חדשים, היא תשקיע בזה יותר מהמינימום (ובבקשה בלי גרסה רוסית של קמפיין ה”נשמה”).
ובל נשכח את האס בשרוול: אחוזי ההצבעה. בעשור האחרון, האחוזים ירדו מכ-75% ל-65% ופחות. הירידה, בואו נזכיר, קשורה להחלפת הפוליטיקה הישראלית מפוליטיקה של שני גושים לפוליטיקה של "מרכז" גדול ושיירי אופוזיציה עלובים מימין ומשמאל. בבחירות הקרובות, על רקע התפרקות מפלגת קדימה, שוב יש משהו שמתחיל להזכיר שני גושים אם כי אנחנו עוד לא שם. מקובל לחשוב, לדעתי בצדק, שההצבעה לימין ולדתיים קשיחה יותר מההצבעה לשמאל ושאי הצבעה נפוצה יותר בקרב שכבות מוחלשות, ולכן רוב אותם 35% אחוזים שלא מצביעים הם אנשים שאפשר לפנות אליהם, במיוחד על רקע חברתי. אפשר גם להניח שהמאבק החברתי צפוי להעלות את שיעורי ההצבעה, ואלו חדשות רעות לממשלה המכהנת.
מפלגת העבודה, שאם הייתם שואלים אותי לפני שנה, הייתי עונה לכם שצריך לנתק אותה מהמכשירים ולסגור עניין, קפצה בסקרים פי ארבע (!), בתוך שנה אחת בלבד. לפני חצי שנה בלבד, הרעיון ששלי יחימוביץ' תיתפס כמתחרה רצינית לנתניהו היה על תקן בדיחה. עכשיו זאת המציאות. זה לא קרה לבד. היא דופקת עבודה ומה שיותר חשוב, האנשים שסובבים אותה דופקים עבודה. היא הקיפה את עצמה בצעירים מבריקים והיפראקטיביים שבונים את מה שאין כרגע לשום מפלגה גדולה אחרת: שטח.
האנשים שמקיפים את הפוליטיקאי חשובים לא פחות ממנו. ואיזה הבדל יש בין הפמליה של ביבי לזאת של יחימוביץ'. מצד אחד, לשכה שורצת תככים ומזימות מלאה במלוקקים מאנשי אדלסון ומני עסקנים יוצאי "מכוני מחקר" ימניים שיושבים בארמונות המושבה הגרמנית, מזמינים קייטרינג מקינג דיוויד בג'ובות שהם מקבלים ממפעיליהם במפלגה הרפובליקנית ומנוהלים ביד רמה ע"י שרה נתניהו. מהצד השני, אנשים שאני יכול למצוא יושבים לצדי על הבאר בירושלים. זה מה שמשנה לי תשאלו? והתשובה היא כן. זה בדיוק מה שמשנה לי. יש לי ג'ורה שלמה לפתוח על יחימוביץ', על המפלגה שלה, על דרור ישראל וכל הנוגעים בדבר. אבל כרגע, אני לא יכול שלא להחמיא למי שהעלתה מפלגה גוססת למעמד של מתחרה רצינית על השלטון תוך שנה אחת בלבד. קחו את זה כתזכורת קלה למה שאפשר לעשות כשעובדים במקום להסביר למה אי אפשר והכול אבוד.
במהלך שלוש השנים האחרונות, כל הפרשנים וכמעט כל מי שיש לו נוכחות ציבורית כלשהי משכנעים אותנו שהכהונה הבאה אצל ביבי בכיס, והפרשנים משמאל לא פחות מאלו מימין. התבוסתנות הזאת נוחה מאוד, כי זה אומר שלא צריך לעשות שום דבר ואפשר להמשיך להתבכיין, להתעסק במירוק המצפון ולחלום על החלפת העם או על דרכון פולני. להזכירכם, בבחירות 2009 היו חסרים שישה מנדטים לגוש חוסם שמאלי והליכוד היה המפלגה השנייה בגודלה בכנסת. זה היה ניצחון, אבל לא ניצחון מוחץ. ואין סיבה מיוחדת לחשוב שנתניהו יצליח יותר בבחירות האלו.
אני עשיתי לעצמי החלטה: אני מרגיע עם הדיבורים של עד כמה חרא פה ולא רואים אור בקצה המנהרה. לא מפני שהם לא נכונים אלא מפני שאני כבר די יודע את כל זה. לא חוכמה להראות עד כמה המצב נואש ושאין סיכוי לשינוי. ואכן, ניתוח "הגיוני" יביא אותנו למסקנה הזאת בדיוק, רק שאין מה לעשות עם מסקנה כזאת. אומרים ששלוש מתוך ארבע מסעדות פושטות את הרגל בשנה הראשונה. אם מסעדנים היו אנשים "הגיוניים", לא היו לנו שום מסעדות. אני מציע להתחיל להשקיע את האנרגיה לא בחיפוש איומים אלא בחיפוש הזדמנויות, קלושות ככל שהן יכולות להיראות לנו היום.
טכנית, מהפך 2013. אני בפנים!
אני בדרך-כלל נהנה לקרוא את הפוסטים שלך, וזה יותר מכולם.
אני מחזיק בתקווה לשיפור המצב.
אני מניח שבפסקה הראשונה התכוונת לרב אמסלם ולא לרב אטיאס
"ש"ס מדממת קולות לטובת הרב אטיאס…"
האם הכוונה היא לרב אמסלם?
סיפור שיעור המצביעים מחרמן אותי.
או קי, תענית שתיקה זה גם משהו. אבל אתה בכל זאת במקום ובעמדה שממנה אתה יכול גם להציע מה כן אפשר לעשות.
לא ברור לי העניין הזה של "המרכז". הליכוד במרכז? מפלגת העבודה במרכז? קדימה? לפיד?
הליכוד, לא במרכז לדעתי, והוא גם לא ממש מתאמץ להציג את עצמו ככזה. מפלגת העבודה, כן. המילה "שמאל" כמו המילה "חרדים" או "התנחלויות" לא יוצאת מפיה של יחימוביץ. כששאלתי אותה באיזה פורום, היא הגדירה את מפלגת העבודה כ"מרכזית". נו שוין..
אני לא צופה מספר מנדטים משמעותי לקדימה וגם ליש עתיד אין עתיד. כך שבעצם, המרכז הוא מפלגת העבודה, הימין הוא הליכוד, והשמאל נותר מרץ המצומקת..
ככה אני רואה את הדברים.
מבחינתי, המילים ימין ושמאל ריקות מתוכן ואם יש להן איזה שהוא שימוש זה לחלק את המפה הפוליטית באופן גס לשתיים. אני לא קשור רגשית למילה "שמאל" וכל הדיבורים האלה על מי שמאל אמיתי, מי לא אמיתי, מי מגיע לו לשאת את התואר ומי לא, לא מעניינים אותי במיוחד.
יופי של פוסט. יישר כוח!
או קיי, בואו נאמר, לצורך הדיון בלבד, שהמהפך אפשרי. ולמה לא, בעצם?
אילו שינויים מהותיים אתה צופה במהלך כהונתה האפשרית של יחימוביץ'?
כפי שאתה בטח מבין, הספקות שלי לא נוגעות לסיכוייה של מפלגת העבודה, אלא לאפשרות של מהפך עקרוני בסדרי היום האזרחיים והמדיניים, גם במקרה שהעבודה תנצח. אחרי הכל, כולנו ראינו את הקדנציה האנמית של אובמה, לאחר ניצחון מוחץ עם 60% תמיכה.
דרך אגב, אני אישית מאמין בניקיון כפיה וכנות כוונותיה של יחימוביץ'. אני רק לא בטוח שרה"מ הוא זה שמנהל כאן את המדינה, כשם שלאו דווקא מיסטר פרזידנט מנהיג את ארה"ב של אמריקה.
ובכל מקרה, מה רע בדרכון פולני?
אני מסכים אם איליה.
אני לא צופה שום שינויים מהותיים.
על כן, אני מאמין שהפתרון לכל החולאים של ישראל הוא בכלל לא פרלמנטרי. הגיע הזמן שהציבור הרחב יתחיל לייצר – BOTTOM-UP – מוסדות אלטרנטיביים של חברה, כלכלה, מנהל ואכיפה שייתרו את הכנסת.
הכנסת לא תיותר כ"כ מהר אבל בגדול אני מסכים. זה לא צריך למנוע מיסיון להשיג מצב נוח מעט יותר גם בזירה השלטונית.
למי יש את הפריווילגיה שלוותר על הזדמנות להחליש את הכוחות ההרסניים בממשל? לא לי, בהחלט לא לנו. וזה כל עניין הבחירות האלו.
קודם כל זה כמובן נכון שמרחב התמרון של ראש ממשלה הוא קטן מאד ובתכלס הוא קובע מעט, כל שקשה להאמין שיחימוביץ עם כל הרצון הטוב שאני יכול לייחס לה תשנה הרבה. אבל גם שינויים קטנים במדיניות יכולים להביא לשינוי גדול בחייהם של אנשים.
קטע מועיל:
youtube.com/watch?v=ZKIu-JjfIXE
כדי להגדיל את הגוש החברתי חייבים לחזק את התנועה הירוקה מול לפיד וקדימה.שיהיה אופציה מרכז שמאל אידאולגית שתוכל להחזיר אנשי ימין למרכז
סליחה על השאלה, אבל מי זה דרור ישראל?
תנועת בוגרי הנוער העובד והלומד.
אתה מוכן לפרט מה יש לך נגד התנועה הזאת?
ואני שואלת כי בתי היקרה חברה בה ולפעמים יש לי הרגשה שזו יותר כת מאשר תנועה : (
גם לי יש תחושה כזאת לפעמים ושמעתי את זה מאנשים אבל אני לא מצוי מספיק כדי להגיד על זה משהו בעל ערך.
חצי מהמשפחה שלי בתנועה הזו. לא הייתי אומר שזה כת, לא יותר מכל התנועה הקיבוצית.
טוב, עם זה אני לא אתווכח.
בוקר טוב שלום,
דברים ראויים ונכונים. למעט הזלזול הציני בעם, בריבון עצמו.
אקדים ואומר: גם אני לא מרוצה, בלשון המעטה, משיטת הממשל שלנו. אולם שינוי שיטת הבחירות או שינוי שיטת חלוקת המנדטים (אזורית, יחסית או אחרת) לא ישנו את המהות. מבחינתי רק דמוקרטיה ישירה (מהי? נותר עוד לפרט אותה.) באה בחשבון. ואני מקדים לומר זאת משום שכרגע, להבנתי, זו השיטה. עם כל החסרונות בה – יש בה גם יתרונות. עדין העם הוא הריבון, גם אם זה בא לידי ביטוי רק אחת לכמה שנים.
הבוקר הכריז אחד הפרשנים, ולדעתי הצדק עמו, שהקדמת הבחירות משמעה גם נטילת הזכות לקבוע את סדר היום מידי ביבי והעברת המנדט הזה לידי ראשי המפלגות האחרים. משום כך הקביעה שלך – "פוליטיקאים מכהנים אשכרה מכריזים שכדי להעביר 'תקציב אחראי' צריך לנטרל את קולו של הציבור, שהכסף הזה שלו ובשבילו, כדי להמשיך לחלק אותו בשקט לטייקונים." היא די צינית ומזלזלת. אדרבה – נראה סוף סוף באמת כיצד משקללים הבוחרים, כלומר הריבון האמתי, את הנושא החברתי כלכלי לצד הנושאים האחרים.
אם היה משהו מסריח במחאה האחרונה זה היה בעובדה ש(בניחוש) אחוז הלא מצביעים בה היה גדול. באיזו זכות הם מבקשים לקבוע את סדרי העדיפות של המדינה, ולפגוע בהחלטת אלו שטרחו ובאו להצביע?
אז להתראות בקלפי.
מורדי
מורדי, לחינם אתה מייחס לי זלזול בריבון. ולגבי התקציב, אם הולכים לבחירות על התקציב – ולא כדי להימנע מללכת לבחירות על התקציב כמו שנאמר כמעט במפורש – שיתכבד ביבי וישים את התקציב שהוא רוצה להעביר בראש הקמפיין שלו. איך זה יהיה אם זה יהיה תלוי בו, בלי "דרישות פופוליסטיות", עם כל הקיצוצים, עם כל ההפרטות, עם כל הגזירות. לא מוחבאים בתתי סעיפים בחוק ההסדרים, לא ססמאות מעורפלות על "תקציב אחראי", ת'כלס. כשאני אראה אותו עושה את זה, אני אאמין שהתקציב הוא הטיקט שלו ולא השלד בארון.
מה רע בשלד שבארון? ובכלל, אתה מכיר פוליטיקאי שכל כולו מכוון לטובת העם בלי שום מניירות אישיות? אשמח לשמוע עליו.
הטענה הראשונה שלי היא, שהאשמים במצב הם המצביעים והלא מצביעים. במעשיהם או במחדליהם הם הביאו עלינו את המצב בחלקו היחסי. (עם כל הכבוד לעם בישראל, מצב הכלכלה אינו רק תוצר "שלנו", הוא מושפע מגורמים נוספים שאינם בשליטתנו.) על כן, חובת ההוכחה עליהם, בעיקר על המליון (עם ובלי מרכאות) שצעדו אשתקד ברחובות.
ביבי הוא פוליטיקאי. בגלל זה בוחרים בו. בגלל שהוא מכיר את הזירה הפוליטית ומסוגל לשחות בה בכיף. אני, לדוגמא, לא הייתי מחזיק שם מעמד יותר מ-10 שניות. "חישוב חשבונות" – זו המיומנות שלו. גם הטענות המרומזות יותר או פחות כלפיו לא מובנות לי. וזו טענתי השנייה: לו היה ביבי מצליח להעביר תקציב, כפי שהוא רוצה להעביר, היינו כולנו (מן הסתם כולל אני) זועקים "העם דורש צדק חברתי, לך אל העם לקבל מנדט על תקציב שכזה.". והנה, זה בדיוק מה שצעקה עד אתמול שלי יחימוביץ: "תן לעם להחליט על התקציב הבא." ועכשיו שהוא עושה זאת הוא מואשם בהוצאת שלדים מהארון? באמת לא מובן לי.
ביבי לא צריך להציג את התקציב. איש לפניו לא עשה זאת. ובכל מקרה – בשיטה הנוכחית, כבר עברנו מישהו שהבטיח "דין נצרים כדין תל אביב" לפני הבחירות, ואח"כ… מה יועילו הכרזותיו. אדרבה, זה תפקידן של המפלגות החולקות על גישתו התקציבית, שהן יביאו להצפת הנושא הכלכלי – חברתי. ואני, כמובן אייחס רצינות ואמינות לדבריהם ממש באותה המידה…
אגב, לא אזיל דמעה אם ביבי לא יהיה רה"מ הבא. אך נדמה לי שאתבדה.
מורדי
בוא נעשה פאסט פורוורד על עניין הכול הפוליטיקאים חארות ואינטרסנטים וסה לה וי. מסכים. יחימוביץ' תעשה בדיוק את מה שאמרת, היא תגיד שהבחירות האלה הן על התקציב שביבי רוצה להעביר. אני אומר משהו פשוט מאוד. אם ביבי חושב שהעם בעד תקציב גזרות, הדבר הנכון הוא לנפוף בהן ולהתגאות בהן. אם הוא חושב שהעם נגד, הדבר הנכון הוא לטשטש את העניין, לדבר במונחים כלליים מעורפלים ולנסות למשוך את הדיבור לנושאים אחרים. זה ככה איך שלא תהפוך את זה.
העם נגד גזירות. בטח.
העם גם בעד יציבות ופריחה כלכלית,
יותר בריאות, יותר ביטחון ופחות מיסים.
השאלה היא איך משיג את כל אלה, ואם אי אפשר – מה יותר חשוב?
תקציב מפורט, אמיתי, חייב לענות על השאלות הללו. לכן תמיד יהיו אנשים שלא יהיו מרוצים ממנו. לכן אף פוליטיקאי לא יציג תקציב לפני בחירות – כי קל להצביע על הצדדים הלא פופולריים שלו.
אני חושב ההיפך ממך לגבי המחאה החברתית – לדעתי יש סיכוי טוב שהיא הצליחה להעיר הרבה אנשים מאדישותם הפוליטית ואחת התוצאות של המחאה החברתית יכולה להיות הגדלה של אחוזי ההצבעה.
עם כל הכבוד למהלך של יחימוביץ' (ויש כבוד), מה שחשוב לדעתי הוא מה היא תעשה או תנסה לעשות אם תבחר. עד כה שום דבר שהיא עשתה לא שכנע אותי שהיא לא בונה עוד מפלגה סקטוריאלית המשרתת טייקונים מזן אחר (הועדים הגדולים).
מה שקורה בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות הוא שבעוד רוב הציבור מתפלג על שאלות, עם משמעות פרקטית נמוכה, באות המפלגות הסקטוריאליות וקובעות את סדר היום בפועל.
אולי הגיע הזמן שלרוב האוכלוסיה – חילונים, בני המעמד הבינוני, מרכזיים, לא לוגמים מעטין ממשלתי, עובדים למחייתם – תהיה גם מפלגה סקטוריאלית משלה.
"רוב האוכלוסיה" בין מרכז ת"א לזכרון יעקוב אולי.
מנסים את זה פעם אחר פעם תחת שמות שונים – מר"צ, שינוי, קדימה… הרבה טוב זה לא עשה, כי המפלגות האלה מוכרות תמיד את האינטרסים הסקטוריאליים (לא שמפלגות סקטוריאליות אחרות עושות מי יודע מה לטובת הציבור שלהן).
איזה ג'ורה בדיוק יש לך על דרור ישראל?
בדיוק אין לי, אבל בערך יש לי. בשורה התחתונה אנחנו באותו צד, אבל אני לא אוהב את העמדה שלהם לטובת עופר עיני למשל.
נקודה מעניינת. בנוסף הייתי מבקש להזכיר:
1) שההישגים של הימין הם בעיקר נתניהו (שהגיע שני בבחירות ההן, להזכירנו) וליברמן. הם נבחרו כשההשפעה העצומה של רוח-המלחמה בעזה הייתה עדיין באוויר (וזמן קצר אחרי התבוסה(?) בלבנון), וכידוע בשעת מלחמה הציבור הוא קיצוני יותר (בכול הצדדים). יכול להיות שעכשיו, כשאין לחימה רחבת היקף בשום מקום, הדברים יראו אחרת. לדעתי זה חשוב מאוד.
2) המשבר הכלכלי לא הורגש עד כדי כך, ולא הייתה עדיין מחאה חברתית פופולארית. בכלל, בשנה-שנתיים האחרונות התודעה המעמדית ברחבי העולם גברה משמעותית, אפיקי מידע עממיים הפכו נגישים יותר, והמראות מיוון וצרפת יכולים להשפיע גם כן.
3) הלא-מצביעים הם אולי תעלומה, אבל קשה לי לראות מישהו בזירה הנוכחית שמצליח לשנות את דעתם, וחשוב מכך, את מעשיהם.
4) עם זאת, אם בוחנים את המעשים *בפועל* של העבודה/קדימה, הן בד"כ מהוות לא יותר מגרסה ניאוליברלית מתונה של הליכוד/ליברמן/שינוי בתחום הכלכלי, וגרסה מיליטריסטית עוד יותר מהם בתחום המדיני (ע"ע עזה ולבנון).
4) לא הגיוני לצפות מיחימוביץ' למדיניות דומה לזו של ברק. הייתי מצפה למדיניות קרובה יותר לזו של רבין, שהתברכה בבנייה ציבורית רבה, פיתוח תשתיות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תקציבי פיתוח למגזרים הערבי והדרוזי והגדלת תקציב החינוך.
ממשלת רבין התאפיינה בין היתר בבנייה חסרת-תקדים בשטחים (חלקה למהגרים מברה"מ), בגירוש פלסטינים ללא משפט, ביצירת מגבלות תנועה חסרות תקדים, בהפסקת ההעסקה של פלסטינים מהשטחים בישראל (החרפה של מדיניות שהחלה בשלהי 1990), בהפרדת הגדה מהרצועה, ובהמשך הטיפוח של הממסד הדתי בסמכויות האזרחיות. ספק אם ליחימוביץ' יהיה אי פעם הגב העצום של הקואליציה שעמדה לרשות רבין (למשל: לצורך הלאמה של חלק מההפרטות, או קיצוץ בתקציב הביטחון וההתנחלויות לטובת חינוך ובריאות), ו/או הקרדיט הציבורי לא לתקוף ו/או להגיע להסדרים מדיניים.
Pingback: מהפך 2013 • מחאת הדיור
אם למדתי משהו כאן זה שאולי גם בלוגרים יכולים לעשות שינוי כלשהו – בכך שיתחילו להסיט את המיקוד האובססיבי בעאלק מנהיגים (מי הוא, מה הוא רוצה, מה הוא חושב) לסביבה הרחבה יותר שלהם, שכוללת את המפלגה, הפעילים, המוסדות וכל מה שממשיך להתקיים ולפעול גם יום לאחר הבחירות. אם יש הבדל בין מה ביבי יוכל וירצה לעשות ובין מה שלי תוכל ותרצה – ההבדל הוא בסביבה החברתית, המפלגתית והאלקטוראלית שמלווה אותם. גם לגבי שאר המפלגות כדאי לבחון את הנתון הזה.
Pingback: מהפך אפשרי | יהודית, דמוקרטית, ישירה
אסור להצביע!
אני מצביעה לאחת בגלל השלום, והיא עושה מלחמה. אני מצביעה לאחד בגלל הביטחון והוא עושה התנתקות (טוב, כך רואה זאת הימין. אני רואה בהתנתקות הגברת האלימות ולא הפחתתה). אני מצביעה לאחד בגלל המפלגה, ואופס, הוא קפץ למפלגה יריבה. מנהיגינו מקיימים רק הבטחה אחת – לשקר לנו. אני מצביעה למי שאני לא מכירה ומקבלת חבורת כלומניקים הרסנית שכל כוחה בלקחת את כספי כדי לתפוס כיסא בשלטון. ובעזרת הכיסא הזה הם קונים נדל"ן וגרים בשחקים. תראו לי מנהיג אחד שחשב על רצון העם, על טובת העם, על שלום או על צדק חברתי. נאדה! ואל תצחיקו אותי עם יצחק. גם הסכמי אוסלו היו תרמית, שמטרתה, כמו מטרת ההתנתקות, היתה להעמיק את הכיבוש במחיר נוח יותר.
אסור להצביע!
הצבעה נותנת להם לגיטימציה להמשך דורסנותם. לגיטימציה להמשך פשעי הצבא והכיבוש. לגיטימציה לדריסת חירותנו, לחיזוק אלימות המשטרה וערלות בית המשפט. לגיטימציה לשחיתות ולחמס. יפה אמר איליה: "על כן, אני מאמין שהפתרון לכל החולאים של ישראל הוא בכלל לא פרלמנטרי. הגיע הזמן שהציבור הרחב יתחיל לייצר – BOTTOM-UP – מוסדות אלטרנטיביים של חברה, כלכלה, מנהל ואכיפה שייתרו את הכנסת."
אסור להצביע! מי שמצביע – שותף.
העניין הזה הוא כמו לתת לשוחט סכין קהה. צריך להיות מודעים שהטוהר המוסרי אובד ובד ובד ישנה גודלת ההשפעה, קטנה ככל שתהיה, על עיצוב המציאות.
*…בבד גודלת ההשפעה…
יעל, מוסדות אלטרנטיביים זה טוב ויפה, אבל עד שיקומו אלו שיחליפו את הקיימים עוד חסר הרבה… והאכזבה מההצבעות הקודמות שלך מובנת. (אולי לא הצבעת למפלגה\מועמד הנכון…?)
בכל מיקרה את שותפה בכל החרא שמתנהל פה, גם אם ללא רצונך, אם תצביעי או לא.
וכמו שליאור אמר, צריך לשים דגש על פעילי השטח והמתמודדים החדשים במפלגות שימשיכו לדחוף ולהיות פעילים גם אחרי. בטוח יש מפלגה שאת מזדהה איתה אפילו בחלק מהמצע.
חבל לבזבז קולות. תעשי טובה תצביעי (רק-לא-ביבי)
יעל, ניסית פעם מרצ? נסי ותהני.
Pingback: הכל אישי: סוד הצלחתה של שלי יחימוביץ' « הינשוּף
Pingback: לא שומעים! » לשכנע, לא רק את המשוכנעים
אני מסכים עם חלק גדול מהדברים שנאמרו כאן:
1. כן העם מיואש ומאוכזב מהפוליטיקה הישראלית – לא חושב שניתן לחלוק על זה.
2. כן, רבים היו בורחים מכאן אם היו להם אשרות מתאימות (אני רואה דיונים אין ספור על זה בבלוגים ואני אישית גם הייתי עושב כך – פשוט נמאס מהמדינה ואין אף הנהגה שראויה לקול העם).
3. יש סיכוי לשינוי, הסקרים לא מייצגים כלום מכוון שבימינו המון מתנדנדים בין מועמדים.
4. לא להצביע זו טעות כי זה לתת קולך למי שאתה במיוחד לא רוצה בשילטון.
5. אני מקווה שהפעם אנשים יבחרו ע"ב מצע חברתי בלבד ויירדו המצע המדיני כשיקול עיקרי (בסופו של דבר כולם רוצים בערך אותו דבר מבחינה מדינית בתוך הגושים – ימין או שמאל\מרכז).
6. כולם יתנהלו עם איראן בצורה אחראית – כנראה (ביבי לא קוסם ואין לו בלעדיות – הוא לא יציל אף אחד יותר טוב מהאחרים).
7. ביבי בשבילי כבר מזמן לא מלך, אמנם אין יותר מדי פרשיות שחיתות מצידו אבל הוא לחלוטין בובה של תשובה והמונופולים החזיריים במדינתנו – ולכן לבחור בו משמעו לתת את כספינו לבעלי ההון ולבכות.
8. אני מקווה שאנשים יתעוררו בבחירות ויצביעו הפעם בעד משהו אחר שיביא לפחות תקווה לשינוי (עדיף על אדישות בטוח).
רק כדי לוודא – אתה באמת חושב שניתוח הגיוני מביא למסקנה שהמצב נואש ואין סיכוי לשינוי? כי אתה אומנם אומר ש"אין מה לעשות עם מסקנה כזאת", ואני אכן מכיר לא מעט אנשים שכל־כך מפחדים מהעולם שהם יישארו פה גם אם יגיעו דבר, שחין ומכת בכורות, אבל יש גם לא מעט אנשים שמבחינתם הייאוש הוא לא סיבה "לחלום על דרכון פולני", אלא באמת לחשוב ברצינות על פתרונות במקומות אחרים, עם או בלי הדרכון המיוחל.
אני כבר מזמן מרגיש שלשמאל אין פתרונות ממשיים להציע (ואני לא מנסה להאשים מישהו, גם אני לא יכול לחשוב על פתרונות כאלה), אבל מפתיע אותי לשמוע מישהו שמודה שאין פתרון (וכמו שכבר הגיבו פה אחרים, הבעיה היא לא בהכרח סיכויי בחירת ביבי, גם לרה"מ גלאון אני לא יכול לחשוב על פעולה אפשרית שתפתור את המצב), ועדיין ממשיך להילחם על "מהפך" שלא ברור מה יביא חוץ מ(במקרה הטוב) שם אחר על השלט במשרד ראש הממשלה. מה אני מפספס?
למען הסר ספק – אני לא מנסה להיות מהקנטרנים שמתלהבים מעזיבתם לחו"ל ומנסים לשכנע שאין מה לעשות בארץ. אני באמת פתוח לשמוע סיבות להישאר ולהילחם, אבל אני לא שומע מישהו שיכול לתאר תרחיש אפשרי לשינוי.
אין תרחיש לשינוי לטובה מבחינתך, סע אחי, סע וככל שתקדים כך ייטב.
Pingback: האלגיה לבחירות | בפלשת
המעבר בין נאו ליברל דוגמת נתניהו לנאו ליברלית דוגמת שלי יחימוביץ אינו מהפך.
המעבר בין איש כיבוש כמו ביבי לסרבנית שלום כח שלי אינו מהפך.
זה מקסימום מהפח אל הפחת.
Pingback: zllpdfccm
נו, אז אחרי שה"ימין" גיבש את שורותיו, כלומר דרעי חזר לש"ס וליברמן הצטרף לנתניהו. בפועל כמובן לא מדובר בימין או שמאל אלא מדובר במפלגות של ישראל השניה שבניה ובנותיה הופכים לאט לאט לישראל הראשונה לאימתו ההולכת ומתכערת של השבט הלבן.
בקרב מפלגות אשכנז, פיצול.
העבודה הפכה למפלגת "גם אני רוצה לכנסת" ומצעד של קלישאות לבנות זקנות שנמאס להם לכתוב טור או להגיש תוכנית או לא התקבלו למפלגה של לפיד צועד שם בסך.
מפלגתו של לפיד, הרי תמיד הייתה מפלגת – "אשכנזים, אלי. ומשם לכל ממשלה", כך שמעשית הוא רק יחזק את ביבי.
ומה קורה ב"אלעק שמאל" (בפועל ישראל הראשונה שאט אט הופכת לישראל לשעבר, כרגע בברלין עם דרכון פולני, מחר אנ'לא יודעת).
מרצ, מי?
הניתוח שלך לא עמד מול המציאות המתהפכת אפילו חודש.
Pingback: Klicken Sie auf diese
Pingback: Discover More
Pingback: Iluminada Charlie
Pingback: αθλητικα ειδη
Pingback: more
Pingback: fake watches
Pingback: hale industriale, spatii comerciale, terenuri
Pingback: find out more
Pingback: מדבקות בגלילים
Pingback: civil rights
Pingback: paranoid schizophrenia
Pingback: womens rights
Pingback: universal declaration of human rights
Pingback: clarion
Pingback: code promo
Pingback: go to my site
Pingback: acne treatment light
Pingback: Barbara Katzer
Pingback: Construction Cleaning
Pingback: wedding blog
Pingback: next one
Pingback: http://carinsurancequotesmotor.com/
Pingback: spyware removal
Pingback: obuwie sportowe
Pingback: http://carinsurancecomparisonauto.com/
Pingback: links free
Pingback: backlink
I would like to show thanks to you just for rescuing me from this particular issue. After checking through the search engines and seeing solutions which were not pleasant, I was thinking my entire life was well over. Living without the presence of solutions to the difficulties you've fixed all through the review is a serious case, as well as those which could have badly damaged my entire career if I had not come across the blog. Your primary training and kindness in playing with all areas was very useful. I don't know what I would have done if I had not come across such a thing like this. I can also at this time relish my future. Thanks for your time very much for the professional and amazing guide. I will not think twice to recommend your web blog to anybody who would need care on this subject.