פסטיבל השנה העשרים ליום הירצחו של הרב מאיר כהנא עומד בסימן מיתוג מחודש של האיש ומשנתו. בערוץ 7, אולי גוף התקשורת המרכזי של הימין הדתי, הוקדשו לו לאחרונה שבע כתבות ומאמרים, כולם אוהדים, אף לא מילת ביקורת אחת. בין השאר, דווח על יציאת חוברת קומיקס לילדים על משנתו של כהנא (תודה לעופר נ. שהפנה את תשומת לבי) שעליה שווה להתעכב לרגע. כמו שאמרו הפרסומאים של קודאק, תמונה שווה אלף מילים, והצד הוויזואלי כאן בהחלט חושף טפח מעולמם הפנימי של הנגועים בדבר. וכמובן, מסר לילדים הוא מסר מרוכז. אין שם מקום לבבל"ת, אומרים רק את מה שבאמת חשוב להגיד.
תשימו לב, למשל, לייצוג של "הגויים" כגבר שחור מהסוג שראינו בקריקטורות גזעניות בארה"ב, קומפלט עם שפתיים ממש עבות ושיער מקורזל. שימו לב לשיירת הפליטים הקטנה שמתארת את הגויים שעוזבים את הארץ, זוג ערבים בתלבושת מסורתית, אותו שווארצע חיה ובסוף, גם ילד אשכנזי זועף עם סמל השלום על החולצה. שימו לב גם איך כל היהודים הם דמויות חביבות ומחייכות וכולן, למעט רוסי אחד, חובשות כיפה.
יש כאן ניסיון בולט לעשות לכהנא קנוניזציה. לא רק את משנתו מנסים להראות כבת בית טבעית בשיח הישראלי, אלא ממנו עצמו מנסים לעשות קדוש. שם החוברת הוא "רבי מאיר בעל הנס". מדובר במותג דתי ידוע ומקובל שמתייחס לרב מדור התנאים, שמושאל כאן, על האסוציאציות שלו והצלצול המוכר והמקובל, כדי לתאר את הרב מאיר כהנא. וגם ניסים, מסתבר, יש בסיפור.
הקומיקס מתאר את הרב מאיר יהודה גץ, מבכירי העוסקים בקבלה ורב הכותל והמקומות הקדושים בזמנו, כמי שמספר שחלם ש"משיח בן יוסף" נרצח בארה"ב, ובבוקר נודע לו על הירצחו של כהנא.
משיח בן יוסף, שלפי מסורות מסוימות הוא מצאצאי רחל אימנו, שהפולחן שלה תופח ותופס משמעויות לאומניות יותר ויותר לאחרונה, הוא זה שמקדים את המשיח המוכר יותר, משיח בן דויד. משיח בן יוסף אמור לדאוג לכל האלמנטים המעשיים והחומריים של הגאולה. כלומר, להביא את המדינה למצב הרצוי, ואז יבוא משיח בן דויד וידאג לחלק הרוחני. לפי המסורת, משיח בן יוסף אמור להירצח בזמן מלחמת גוג ומגוג שקודמת לביאת המשיח הסופי, ולפי אחת המסורות, מי שיהרוג אותו יהיה "שר הערב רב". מיהו אותו ערב רב (PDF), קוראי הבלוג כבר אמורים לדעת.
אני יכול לנחש רק שסיפור הפיכתו של הטרוריסט המת ללא פחות מאשר הנאמבר-טו של המשיח עצמו קשור לברית הלוהטת שמתרקמת לאחרונה בין הכהניסטים לחב"ד. הימין הקיצוני החב"דניקי תופס בשנים האחרונות מעמד מוביל בימין הדתי – הבולטים במגמה זו הם הרבנים גינזבורג וליאור, ובאמצעות "המטה להצלת העם והארץ" הם גם אחד מהכוחות הארגוניים והכספיים המשמעותיים שם. היות שגם לחב"ד יש משיח מת, והוא משיח בן דויד, למה לא לעשות מזה סיפור משותף על ביאת המשיח במהרה ובימינו?
המסר בכל שבעת המאמרים המפנקים חוזר על עצמו, רציתי להוסיף בגרסאות שונות, אבל בעצם באותה הגרסה אם לא באותן המילים. כהנא מתואר כמי שההבדל בינו לבין שאר הימין הוא הבדל של סגנון ותדמית בלבד, לא הבדל עקרוני. ההבדל הזה מיוחס לא רק לגורמים העוינים הרגילים שמואשמים ע"י הימין… ובכן, בכל דבר, שהשחירו את דמותו ועיוותו את מסריו, אלא גם לכך שכהנא אמר את הדברים כמות שהם, להבדיל מהאחרים שניסו לרכך, למסך ולהצניע. עכשיו, כך נטען, הימין כבר לא טורח לעשות זאת ולכן הגיע זמן הרהביליטציה. הימין חייב לכהנא התנצלות, וצריך לפנות למשנתו ולממשיכי דרכו מקום של כבוד בשורותיו.
בתור מי שדווקא רואה את המגוון בציבור הדתי, מכיר כמה מהקולות האלטרנטיביים שנשמעים בו וטוען שהדתיים הלאומיים עומדים לפני פיצול וכבר אי אפשר לראות בהם מגזר אחד, אני מתקשה להתווכח עם הטענה בכל מה שנוגע לזרם המרכזי בימין, כולל החילוני, מנתניהו ודרומה.
איתמר בן גביר צודק. הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות" שמקובלת במידה זו או אחרת על רוב הציבור בארץ היא רעיון כהניסטי מרכזי. העמדה לפיה כל גוי שלא יהיה נאמן, בפועל, ל"יהדותה" של המדינה צריך לעזוב כבר לא נשמע מרחיק לכת כמו שנשמע לפני עשרים שנה.
הרעיון המרכזי של כהנא, לפיו היהודים הם עם מיוחד וארץ ישראל היא ארץ מיוחדת ולכן לא חלים עליהם אותם כללי מוסר ("של גויים") שחלים על כל אחד אחר מקובל בהחלט גם על הימין החילוני. נתניהו עצמו אמר בישיבת הכנסת לזכרו של רחבעם זאבי שהקשר בין העם היהודי לארץ ישראל הוא דבר שאין דומה לו בהיסטוריה האנושית, ואם הוא לא התכוון בזה שזכותם של היהודים להגדרה עצמית איננה שווה אלא עליונה על זכותם של הפלסטינים, אז אני לא יודע למה, לעזאזל, הוא התכוון.
ראשי "אם תרצו", רונן שובל וארז תדמור, באותו ביטאון בו מצוטטת ברכת הדרך של נתניהו לתנועתם, ושסגנו, יעלון נאם בכנס הייסוד שלהם וקיבל תרומה של עשירייה מהאבא המיליונר של רונן, ושגם שר החינוך וראשי משרדו אוהדים שרופים שלה כתבו שהקשר הוא "כה עמוק, שהוא מעניק ליהודים עדיפות מוסרית עליונה בזכות על הארץ." אני יכול רק להניח ש"עליונות" זאת צריכה לבוא על חשבון הזכויות של מישהו אחר.
דבריו של ליאור על "המוסר היהודי" הם כבר עניין של יום ביומו. הטוקבקיסטים, לפחות, אתו וגם דבריו לפיהם צריך לעולל לפלסטינים את מה שהם רוצים לעולל לנו (ולא צריך להרחיב מה ליאור, ועוד חצי מהעם, חושבים שהפלסטינים רוצים לעולל לנו, נכון?) כבר בקושי גורמים להרמת גבה.
ומה בדבר הטענה לפיה כהנא היה הראשון שהציף במלוא חומרתה את שאלת ה"יהודית" מול "דמוקרטית", שאלה שרק בשנתיים האחרונות הגיעה למרכז השיח הציבורי? הרי כל תלמיד בבית ספר מדקלם היום "קודם יהודית ואז דמוקרטית" והרעיון לפיו ישראל תהיה דמוקרטית רק במידה שה"יהדות" של המדינה מאפשרת הוא הבון-טון והמיינסטרים החדש, זה שהמערערים עליו מואשמים ברצון "להשמיד את המדינה". בזמן שכהנא היה חי, כך לפחות אני זוכר, צמד המילים האלו נתפס כמתאר דברים שמתקיימים בו זמנית, בלי סתירה ביניהם. אולי היינו נאיבים, אבל לפחות לא זרקנו את הדמוקרטיה לפח בכזאת קלות.
צודקים הכהניסטים בכך שהסגנון המקובל בארץ היום כבר עשה כברת דרך ארוכה לכיוון הסגנון של כהנא. אני זוכר, למשל, את החוברת של "יש גבול" שיצאה בתחילת שנות התשעים וחשפה, לראשונה, שיש בצה"ל יחידות מיוחדות לחיסול מבוקשים. קמה צעקה גדולה, אנשים אמרו שזה לא ייתכן, שאנחנו לא עושים דברים כאלה, אמרו שזו עלילת דם. היום חיסול מבוקשים, גם כשאפשר לעצור אותם, גם בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, גם כשזה כרוך בהרוגים חפים מפשע ובעיקר, כפרקטיקה יום יומית, נתפסת כדבר הטבעי ביותר בעולם. אם כבר, הביקורת היא שלא עושים את זה מספיק.
אני בספק אם היינו טובים יותר לפני עשרים שנה, אבל אז, עוד היו לנו יומרות והייתה לנו בושה. היום, אנחנו כבר יודעים שאנחנו לא מוסריים, רק שלהיעשות מוסריים זה קשה. הרבה יותר קל ונוח לאמץ מוסר אחר, "מוסר יהודי" לשיטתם של הכהניסטים ורבני חב"ד, שאומר לנו לא רק שאנחנו בסדר, אלא שנהיה אפילו יותר מוסריים אם נעשה פשעים גרועים הרבה יותר.
אכן, הדור שנרתע מהסגנון של כהנא כבר לא איתנו. הציונות הדתית נוסח המפד"ל הישן מתה והפכה לציונות דתית נוסח הרב מרדכי אליהו, שגם ההספד המשתפך שלו מצוטט באותו הקומיקס ושהגרסה ה"חילונית" שלה מקודמת בהצלחה בימים אלו ע"י "אם תרצו" ושכמותה. מסתבר שהטענה לפיה הרתיעה מכהנא ורעיונותיו בזמן הזה היא בסך הכול דעה קדומה שעתידה להתמוסס, יש לה על מה לסמוך.
פוסט מצויין. תודה רבה.
כהנא צדק!!! עובדה קיימת…
Pingback: Tweets that mention הרב כהנא חוזר מהמתים. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com
חד"ש נוהגים לציין בגאווה שמה שהם אומרים מהשוליים הופך למיינסטרים תוך 10-20 שנה. אולי זה נכון גם לגבי הימין הקיצוני, וביתר שאת.
כרגיל, פוסט מצויין (יתכן שאני צריך לומר את זה יותר). יש לי רק הערונת קטנה, בשולי הדברים:
אני חייב להגיד שאותי משעשעת האירוניה שבאמירת נציגי כ"ך בכנסת כי רעיון ה"בלי נאמנות אין אזרחות" הוא רעיון כהניסטי. כשכהנא נשבע אמונים לכנסת, האמריקאים רצו לשלול ממנו את דרכונו בתואנה שאזרח אמריקאי שנשבע אמונים למדינה אחרת מוותר בכך על אזרחותו האמריקאית. כהנא עשה שמיניות באוויר כדי לנסות להוכיח לאמריקאים שהוא דווקא לא נשבע אמונים, ושבכך שהוסיף פסוק משיחיסטי בסוף שבועת האמונים לכנסת, הרי שלא נשבע אמונים למדינה, כי אם לאלוהים ולדין תורה.
"היום חיסול מבוקשים… גם בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון… נתפסת כדבר הטבעי ביותר בעולם"
אתה יכול לפרט בקשר לחיסול בניגוד לפסיקת העליון? למיטב ידיעתי, לא הוכח מעולם שהיה חיסול נגד פסיקת בית המשפט.
שמעת על ענת קם?
שמעתי. מה איתה?
אה, לא הוכח משפטית, אבל השם אורי בלאו מזכיר לך משהו? זוכר במה עסקה כתבתו?
כן, אני יודע בדיוק מה כתב בלאו. אני חוזר על טענתי – הכתבה של בלאו לא הראתה שהיה חיסול בניגוד להחלטת בית המשפט.
(האנונימי לעיל הוא אני)
הנה פסיקת בג"ץ
http://elyon1.court.gov.il/Files/02/690/007/a34/02007690.a34.HTM
והנה הכתבה של בלאו
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1041551
אתה מוזמן להראות כיצד עולה שצה"ל הפר את החלטת בג"ץ מתוך המסמכים שפירסם בלאו. קראתי כמה פעמים (בעבר) את פסק הדין ואת הכתבה, ודעתי כדעתו של מזוז: אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל 'התעלם' מהוראות בג"ץ בנוגע לפעולות 'סיכול ממוקד'.
Pingback: ניצחונו של הרב כהנא « MINIM
הרב כהנא אמר הרבה דברים. ברור לי שלפחות בעניין המדינה הרב־לאומית הוא צדק ולא יכולה להתקיים מדינה דו־לאומית באותו השטח. הוא והשמאל (לפחות לא השמאלנים הקיצוניים) מציעים פתרון שונים לאותה בעיה בסיסית.
הגדר "אותו שטח" ו"מדינה דו-לאומית".
אריאל אתה דמגוג, אני יכול להוציא לך ציטוטים של היטלר שנראים די הגיוניים ונכונים כשלעצמם.
ולא, זה לא אומר שאני משווה בין כהנא להיטלר רק שאני פוסל את השימוש שלך בחלק קטן ממשנתו של כהנא כדי להוכיח שהוא בעצם לא היה נורא כל כך. לו זה היה תלוי ברב כהנא יחסי מין בין גוי ליהודיה או גויה ליהודי היו בלתי חוקיים במדינה הזאת. למעשה אם אני חושב על זה הכרוזים שהתנועה שלו הפיצה דווקא לא הזהירו גברים מפני נשים גויות אבל כן הזהירו יהודיות שלא ילכו עם ערבים כי משום מה ערבי ויהודיה הוא מקרה יותר חמור מאשר יהודי וערביה, גזענות וסקסיזם תמיד הלכו ביחד.
בכל אופן זה מראה לך מה באמת הרגיז את כהנא – לא האיום הביטחוני על יהודים במדינה אלא המחשבה המצמררת על הדם היהודי הטהור שיתערבב חס וחלילה. ולא, אני עדיין לא משווה להיטלר.
עדו, דווקא יש מקום להשוות בין היטלר לכהנא.
כהנא עצמו, אגב, ניהל רומן עם שיקסע והבטיח שיינשא לה. באותו זמן היה נשוי עם ילדים. בסוף הוא זרק אותה והיא התאבדה.
הוא טען, אגב, שהוא עשה את זה בזמן שהוא היה על תקן "שמפניה" של ה-FBI. הוא ניהל חיים שנראו כמו פרודיה לא מוצלחת של כל מה שאנשיו מתעבים.
שמעתי פעם את כהנא נואם לפני קהל שבא להתפרק באיזה אקס מעברה, הוא חשב שהוא קולע לרחש ההמון ותקף את האשכנזים העשירים בכזו עברית עילגת וחוסר ידע בנושא, שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי המון מובך.
באיזשהו שלב הוא סוף סוף קלט את מה שההמון דורש ועבר להתלהם על הערבים ולמרות שזה היה עילג באותה מידה ונטול קשר למציאות, ההמון התרצה. הרי בשביל זה הם יצאו מהבית.
מזלם של חובביו ומעריציו שהוא מת, ככה יש להם מורשת אבל הם לא צריכים להתמודד עם דמגוג נחות עם מבנה אישיות של דודו טופז.
נכון מאוד. מתים, באופן כללי, שימושיים הרבה יותר מאנשים חיים, וזאת עובדה.
כלל שהשמאל ילך ויתקצן, כך גם יתקצן הימין וכל הלך הרוח הציבורי. זהו. שכולם יעשו חושבים.
אולי מספיק עם הקשקוש הזה.( דרך אגב, אומרים "יקצין" ולא "יתקצן").
על איזה שמאל שמקצין אתה מדבר בדיוק? רוב מצביעי השמאל הלכו ימינה והצביעו ל"קדימה" הכוללת בתוכה אלמנטים כמו שאול מופז, פלסנר ומירי רגב. אתה רואה פה שמאל?
לא כל דבר קשור לשמאל.
הלו הלו! מירי רגב זה ליכוד!
לקדימה יש את עתניאל שנלר.
וה"שמאל" ההולך ומקצין כולל את מרצ עם 3 מנדטים (וכנראה מתחת לאחוז החסימה בבחירות הבאות), ושלוש מפלגות ערביות שירדו מעשר לשמונה מנדטים ביחד, וכוללות יהודי יצוגי אחד באחת מהן.
די מדהים שככל שה"שמאל הישראלי" הולך ומתפוגג, כך הוא תופס מקום הולך וגדל בשיח הפנים ישראלי- כל הבן-דרור ימינים למיניהם ששופכים חרפות וגידופים על קבוצה של כמאה איש (ביום טוב). מזכיר קצת את האנטישמיות הישנה והטובה, שלא צריכה יהודים כדי לשגשג.
ריקי, לא כל מה שלא נראה בעינייך יחשב קשקוש; וזה שהיום למרץ קוראים קדימה לא עשה את ההבדל; וככל שהשמאל הולך ומתפוגג, כך הוא נעשה קיצוני יותר ורועש יותר – ולכן מזמין יותר תגובות מימין.
איי רסט מיי קייס.
וריקי, רק משהו קצר נוסף: פיפסת את כל הפואנטה. אני דיברתי על הקצנת השוליים ואת לקחת את זה למקומות אחרים. וכן – אפילו הצלחת לגרור אותי להגיב לטיעון הלא קשור שלך. אז הנה החזרתי את הדיון למקומו.
שוב, תסביר איך השמאל בדיוק מקצין אני באמת לא רואה את זה
כן יש הקצנה מטורפת. לעומת זאת בעבר הכל היה שקט ורגוע. למשל ב-1981, לפני מלחמת לבנון, הימין התייחס לשמאל בכבוד. עם אמירות של רוני מילוא על שלום עכשיו שמקבל כסף מסעודיה והוא סוכן של ה-CIA. וזה שלום עכשיו, המיינסטרים של השמאל שהקפיד לא לתמוך בסרבנים. וכמובן רציחתו של אמיל גרינצוייג או סתם זריקת עגבניות ופחית בירה על שמעון פרס בבית שמש. ביטויים כמו מרעילי בארות ותוקעי סכין בגב האומה נשמעו מכל עבר.
בסדר אמיל, בוא לא נקצין. נגיד למשל שאנחנו בעד פינוי של חצי מאום אל פאחם ולא הכל כפי שרוצה ליברמן, שהביריונים של תג מחיר לא בסדר כשהם שורפים שדות ושישרפו מעכשיו חצי שדה בבקשה ואם אפשר לפנצ'ר רק צמיג אחד של ג'יפ צבאי שבא לפנות מאחז ואז אפשר יהיה להחליף גלגל ולברוח משם. זהו , נראה לי שמצאנו את דרך הפשרה.
Pingback: לא שומעים! » כהנא חד"ש
אני מעלה כאן השערה שלי, שאולי ההשתקה וההדרה של הימין בשנים הראשונות של המדינה, מנעה ממנו לפתח את האידיאולוגיה שלו כמו שצריך, אלא שהמטוטלת זזה בלי קשר לאידיאולוגיה ועכשיו את התנועה שלה ימינה היא נאלצת לעשות על בסיס רעיונות זולים ודת.
אולי מה שצריך לעשות זה לשלוף את כתבי ז'בוטינסקי מהבוידעם, ודרכם לחבר ללאומיות היהודית ולארץ ישראל דברים כמו איין ראנד למשל, או רוח יותר איכותית(אני פשוט לא מכיר כל כך כתבים ימניים טובים). אפשר לערבב פנימה גם את תנועת הזייטגייסט נגיד, וליצור כוח שיפעל בימין וימשוך אותו לשפיות.
מתוך המוסר של קיר הברזל:
http://www.jabotinsky.org/multimedia/upl_doc/doc_241007_221559.pdf
"הפקר ייקרא לכך , לא מוסר. החברה האנושית בנויה על הדדיות; טלו ממנה את ההדדיות – והצדק נעשה לשקר. האיש המהל ברחוב יש לו זכות לחיות רק משום ורק במידה שהוא מכיר בזכותי שלי לחיות; ואולם אם יש בדעתו להרגני, אין לו, לפי דעתי, שום זכות קיום . וכלל זה חל גם על עמים. אחרת ייהפך העולם לתחרות-מירוץ של חיות טרף ,שבה תישמד לא רק החלשה שבחיות, אלא דווקא טובת-הלב שבה . העולם מן הדין שהיה עול של שותפות. אם מדובר בחיים , הרי לכל זכות שווה לחיות, ואם להישמד, הרי גם כאן דין אחד לכל; אול אין "מוסר" כזה, שלפיו על הזולל לאכול כאוות-נפשו, ועל הצנוע לגווע ברעב מחמת לחץ הרסן."
דבר נוסף קפץ לי לעין מהסתכלות על הקומיקס:
הכתובת "חילול ה' " מוצמדת לתמונה של גוי-קוף השורף את דגל ישראל.
זו הפעם הראשונה שאני זוכר שסמלי המדינה ממוזגים עם אלוהי ישראל באופן כה בוטה ולא משתמע לשני פנים. אני לא מומחה גדול לנושא, אבל לדעתי גם המשטר הפשיסטי-דתי של פרנקו לא הגיע לרמה שהוא איחד את הדת והמדינה. זו חתיכת עליית מדרגה קיצונית, לא? מניח את היסודות להכרזת ג'האד יהודי?
גם באיראן המשטר לא הרחיק לכת עד כדי כך שהוא טוען שהמדינה מגלמת את האל, אלא לכל היותר מתנהלת על-פי רצונו, אם כי מתקפה על איראן כנראה יכולה להיתפס כמלחמה נגד האסלאם.
נכון מאוד.