לדעתי, אם מישהו רוצה "לגור עם אנשים כמוהו", מותר לו. אישית, אני חושב שזה די דפוק לרצות לגור רק עם אנשים כמוך. מילא אם מדובר באיזה כת, קומונה או קהילה אידיאליסטית כלשהי, אבל לאחרונה, מסתבר, זאת נהיית אופנה כללית. יש את מגדלי הצעירים ופחוני הזקנים, ישובים קהילתיים, התנחלויות, שכונות וערים חרדיות, כפרים ערבים תמיד היו וכמובן, מתחמי מגורים פלצניים לעשירים שבהם אפשר להעביר חיים שלמים בין האספרסו בר לחדר הכושר בלי לצאת ולדרוך על אותה האדמה שאנחנו, האנשים הרגילים, דורכים עליה.
אבל כמקובל בארץ, העיקרון הלגיטימי הוא תירוץ וכסת"ח. איך כתב ג'ורג' אורוול, "השפה הפוליטית בימינו היא בעיקרה הגנה על הבלתי ניתן להגנה". בארץ, כשרוצים לראות לא רק מה אומרים אלא למה מתכוונים, צריך להסתכל על המציאות בשטח ולא על ההתפתלויות המתחסדות והמיתממות של אלו שרוצים להנציח אותה אבל לא מוכנים להודות בה שמא יפגעו ב"הסברה".
יש בארץ כמה קבוצות שזכותן לגור אחת בתחת של השני ולהדיר כל אחד אחר בכלל לא מוטלת בספק ולא עולות לדיון. חלקית, מפני שאף אחד אחר לא רוצה לגור אתן, וחלקית מפני שאם מישהו ינסה, הם ידאגו שיעבור לו החשק. הנציגים המובהקים של הקהילות האלו הם חרדים וחלק מהמתנחלים, מהסוג האידיאליסטי.
החרדים הם המגזר היחיד שיש לו שכונות וערים שמוגדרות כשלו. אני לא ראיתי מעולם שלט בנוסח "כאן תקום עיר\שכונה לציבור החילוני". אם יהיה כזה, יהיו יללות עולות ויורדות בדבר "אנטישמיות" כמו שגילה על בשרו, בזמנו, חבר מועצת העיר ירושלים ארנן יקותיאלי ז"ל. יקותיאלי, שהיה יריב ראוי, אולי האחרון שבהם, לחרדים בעיר, הציע שכל אדם יוכל להתגורר איפה שבא לו. אבל בתכנית המתאר, שכונה תוגדר כ"דתית" או כ"חילונית".
בשכונות הדתיות יהיו בתי כנסת ומוסדות חינוך תורניים, העסקים והכבישים יהיו סגורים בשבת. אם חילוני רוצה לגור שם בתנאים האלה, שיהיה לו לבריאות. בשכונות החילוניות יהיו מוסדות תרבות ובילוי, מוסדות חינוך חילוניים ועסקים וכבישים פתוחים בשבת. אם דתי ירצה להתגורר שם, הוא מוזמן, אבל התכנון של השכונה לא ישתנה עבורו, וכך גם בשכונה הדתית.
הסדר מסוג זה, שמניח מינימום של "חיה ותן לחיות" יכול היה להיות מודל נהדר להסדרת הצורך של כל מני קבוצות בצביון כזה או אחר, בלי להיגרר לתופעות ההדרה המכוערות שאנחנו רואים. זה מה שהיו עושים אם אכן צרכים קהילתיים היו המטרה של שלל שיטות ההדרה ולא רק הצדקה מיתממת להן. הסידור בישראל הוא אחר לגמרי היות שאותן קבוצות שמעוניינות למנוע דריסת רגל במרחב המחייה שלהן מכל מי שלא "כמוהם" יזעקו מרה אם מישהו ינסה למנוע מהם להתגורר איפה שהם רוצים.
ולא מדובר רק בחרדים שמחזיקים וועדות קבלה של רבנים ומשמרות צניעות. גם אנשי המאיון העליון שנוהגים להתגורר במתחמים מגודרים ומוגנים ע"י מאבטחים שמא מישהו מפשוטי העם ירצה ליהנות מה מה"פלאזה", הנוף לים או מהאספרסו בר שבנו להם, יחרבנו קוביות אם יגידו להם שתושבי שכונה זרוקה וציורית כלשהי בדרום העיר לא מוכנים למכור את הנדל"ן החמוד-הציורי-האותנטי-המה זה מיוחד ששמו עליו עין לאנשים מחוץ לשכונה. הרי מניעת חדירת גורמים "מבחוץ" היא דבר שקורה רק בקצוות, בקצה העשיר\חזק ביותר ובקצה העני\חלש ביותר. למעלה זה רשמי, למטה, בפעמים שזה קורה, זה עממי.
את הטיעון הזה: רוצים לגור בכל מקום אבל לא נותנים לאחרים לגור אצלכם, מפנים גם נגד ערבים. ואכן, אם ערבים ימנעו מיהודים לגור אצלם כשתהייה כאן מדיניות תכנון שוויונית, בהקצאת קרקעות ותקציבים, בקביעת גבולות המועצה, באכיפת חוק וכו', אני מתחייב להוסיף אותם לרשימת הרשעים הנ"ל. במצב הקיים, לא שמעתי על הרבה יהודים שמנסים לעבור דירה לאום אל פחם. כל זמן שהמדיניות היא להשאיר את הערבים בכפרים ובעיירות שלהם, לחסום כל אפשרות חוקית להרחבתם או הסדרתם, לאיסור על הקמת ישובים חדשים וניסיונות, רשמיים או רשמיים למחצה, למנוע מהם לגור מחוצה להם, זה טיעון מגוחך, בערך כמו לטעון כנגד אינדיאנים בשמורה שלא גרים אצלם הרבה וואספים.
אני מנחש שאם גם ערבים עשירים היו יכולים לבנות לעצמם יישוב וילות על איזו צלע הר מוריקה על אדמה ציבורית, כמו שמעודדים יהודים לעשות על אדמות שנלקחו מערבים ל"צרכי ציבור" יהודי בלבד, גם המעטים שטורחים לנסות לעבור את וועדות הקבלה כדי להתגורר בישובים הקהילתיים היהודיים לא היו טורחים לעשות זאת.
מהצד השני, יש את הערים והשכונות שהם "לכולם". מקובל אצל דתיים שלא להשכיר דירות לחילונים, אבל זעקות שבר יפרצו לאוויר אם יקרה ההיפך. ניסיונות למנוע התחרדות של שכונות נתפסות כפחות לגיטימיות משכונות שעל טהרת החרדים וזאת למרות שבמקומות בהן יש התחרדות, אין באמת שכונות "חילוניות" אלא שכונות עם הרכב אוכלוסייה מגוון. מסתבר שהגנה על מגוון בכלל לא נתפסת בארץ כמטרה ראויה, או אפילו הגיונית.
אזורי מגורים כאלה, שאין להם שום צביון מוגדר, שגרים בהם אנשים מכל מיני סוגים, שלא מפעילים ועדות קבלה, שאין בהם משמרות צניעות ושהכנסת לא טורחת לחוקק שום דבר במיוחד בשבילם, מושכים אליהם את כל מי שנזרקים מכל מקום אחר, החל בעובדים זרים וכלה בהוסטלים לנשים מוכות. וכמובן, ניסיונות השתלטות מצד אותם גורמים שמרשים לעצמם לזרוק אנשים החוצה, אבל לא מוכנים שיזרקו אותם החוצה.
בחברה בריאה, רוב אזורי המגורים יהיו ניטראליים או שתהיה בהם סלקציה טבעית סבילה (יהיה להם אופי שימשוך בעיקר את מי שהאופי מתאים לו). בשוליים, כדי לפתור בעיות ולהחליק חיכוכים, יהיו הסדרים מהסוג שהציע יקותיאלי ובשולי השוליים, למקרים מיוחדים באמת, יהיו ישובים קהילתיים קטנים ומבודדים למי שיש לו אורח חיים שונה באופן מרחיק לכת מהמקובל. ככה נראה בית משותף, החדרים לא חייבים להיות באותו גודל או צורה, אבל הבית הוא של כולם.
בחברה שלנו, לעומת זאת, "צביון", "אורח חיים", "תרבות משותפת", "קהילה" וכיוצא באלה הם בסך הכול תירוצים למדיניות כוחנית שבה יש בעלי בית, כאלה שרוצים להיות בעלי הבית, כאלה שצריך להראות להם מי כאן בעל הבית, כאלה שרוצים להראות להם את הדלת וכאלה שמנסים סתם לחיות את החיים שלהם בשקט במרחב הולך ומצטמצם.
מנהלי: היום התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג והכותב (עכשיו אפשר גם בלי לפתוח חשבון). המון תודה לתורמת.
מסכים ביותר.
לדעתי זה בגלל שישראל היא אחת החברות הדתיות ביותר בעולם, ומעט הציבור החילוני עדיין מתבייש בהתנגותו מול השאר.
וכשאני אומר חילוני אני לא מתכוון לכאלה שאוכלים חזיר. אלא לכאלה שלא מוכנים שהילד שלהם ישמע את סיפורי יציאת מיצרים כי זה זוועה מוסרית שלא ראוי להעביר לדורות הבאים.
( כל הקטע הזה של רצח ילדים חפים מפשע רק מפני שהם בכורים וכדומה. )
אני חילוני די פנאט, ואם יהיה לי ילד אני בהחלט ארצה שישמע את סיפור יציאת מצריים וידע אותו על בוריו. אבל זה יהיה סיפור שאנחנו מדברים עליו, לא סיפור שאמור להנדס לו ת'מוח.
למה אתה רוצה שהילד שלך ילמד את זה ?
ידע כללי רחב נראה לי דבר שראוי להקנות לילד, ללא קשר לתוכנו המזויע…
זה בכלל לא עניין של ידע כללי. זה חלק מסביבת המייחה התרבותית שלו ואני ארצה שהוא יהיה מעורה בסביבה שלו וידע להתמודד באופן פעיל עם המטען התרבותי שיש לו.
ואם, נניח, תחליט שנמאס לך (או שיזרקו אותך מכאן, הרי היום לא רחוק…) ותעבור לשבדיה. עדיין תספר לו על יציאת מצרים?
(באמת שואל, מתוך סקרנות)
בודאי.
כמו שאמרתי, מדינה דתית ביותר.
אתה חושב שחילוני בצרפת מפלפל בעינויים של ישו עם ילדיו ?
אני יגלה לך, לא. זה לא נושא לדיון כלל. הוא לא צריך ללמוד את זה, וזה לא מעניין אותו.
בדיוק כמו שיציאת מצרים לא מענינת אותי ואותך, והסיבה היא שעוד יש לך עקבות בנושא היא מכוון שהחילוניות בישראל היא בת 10 בערך, ואילו בצרפת היא כבר מאות שנים.
אבל לא תספר לו סיפורי סיפורי שחיטת אנשים מהמסורת ההודית נכון ?
לא בטוח שיש קשר בין ידע כללי לנושא. מדובר בידע מאוד ספציפי.
אין ילד נוצרי בצרפת, לא משנה כמה הוריו חילונים, שלא יודע מה זה חג המולד ומה זה חג הפסחא. חג הפסחא הוא החג ש"חוגג" את צליבת ישו "באשמת" היהודים וקימתו לתחיה. אני לא מאמין שיש ילד בצרפת שלא יודע את זה (אלא אם כן הוא מוסלמי שגדל בשכונה כל מוסלמית). כל התרבות הצרפתית מבוססת על הנצרות וההיסטוריה שלה. כל ביקור במוזיאון חושף את הילדים לכל זה. הרבה יותר מאשר ביקור דומה של ילד ישראלי במוזיאון בארץ.
דרך אגב, אני ממליץ לך לראות את הסרט "שוקולד" שמתאר מציאות בצרפת של שנות החמישים, אחרי "מאות שנים של חילוניות".
יציאת מצריים דווקא מעניינת אותי, רק שהיא לא מעניינת אותי באותו אופן שהיא מעניינת את הדתיים.
אני חושב שה"עקבות" הם אצלך, אתה לא רואה בטקסט שום אפשרויות חוץ מאלה שהדוסים שמו בו.
אגב, גם סיפורים מהמסורת ההודית אספר לו, וגם על ישו הוא יידע דבר או שניים עד כמה שזה תלוי בי.
למה לא? וכאחד שלמד על הודו דווקא יש סיכוי לא רע שהסיפורים האלה יעלו. ספציפית יציאת מצרים, כמו ששלום אמר, היא חלק מהמטען התרבותי שילדי המדומיין ייתקל בו במהלך חייו ורצוי שידע להתמודד עם זה.
ותנוח דעתך אין לי שום עכבות שיגרמו לילד לקבל חינוך שמזכיר במשהו חינוך דתי. בדיוק כמו שבגילמן למדתי על הנצרות ועל בודהיזם ועל דתות עממיות.
גיל,
לא להיות קטנוני אבל במשפחה שלי חגגו את הפסחא במשך דורות, והוא אחד החגים האהובים על אמא שלי, ואני יכול להגיד לך שאין שום קשר בין הפסחא ואך שחוגגים אותו ליהודים ולזה "שיהודים רצחו את ישו." צא המסרט, כי לאנשים לא באמת כל כך איכפת ממך בתור יהודי בחגים שלהם.
מה כן יש? הרבה דיבורים על התחייה של ישו, ארוחות חג, ביצים צבועות, זמן עם המשפחה, צדקה ואוכל לעניים וביקורים בכנסיה כדי לשמוע על כמה ישו מגניב.
Pingback: Tweets that mention לגור עם אנשים כמוך. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com
דווקא יש דוגמאות ליישובים ערביים שיהודים עברו לגור בהם. באבו גוש יש כבר 15% תושבים יהודים. בעוספיה גרים סטודנטים יהודים רבים. אני בטוח שאם מישהו היה מעוניין באמת, הוא היה יכול לגור גם באום אל פאחם. כל עוד לא מדובר בגרעיני השתלטות אלימים ששמים להם למטרה לכבוש שטחים ולשנות את אופיים, בסגנון אלע"ד בסילוואן, לא נראה לי שיש בעייה. מצד שני אפילו בתל אביב מאוד לא פשוט לערבי לשכור דירה.
לא פשוט עד כדי לא אפשרי. מרבית הערבים מגיעים ליפו, גם בגלל הגזענות.
אגב, כתב הארץ לענייני ערבים יואב שטרן עבר לגור בזמנו באום אל פאחם, כדי שיוכל לכתוב על הנושא עליו הוא הופקד ביתר מקצועיות. בתו הקטנה למדה ביישוב והיום היא דוברת ערבית שוטפת. אומנם תקופת המגורים הייתה קצרה, אך לא זכורים לי סיפורים על בעיות מיוחדות שהקשו על המעבר, יותר ממה שניתן לצפות מכל שינוי כתובת ושפה.
(אני איני יואב שטרן, למען הסר ספק)
אלכס, אני מגיב כאן כי אין לי אפשרות להגיב ישירות לפוסט שלך.
זו בדיוק היתה הנקודה שלי, גם ילדים חילונים לחוטין במדינות נוצריות חוגגים חגים שמקורם נוצרי. זה לא אומר כלום, מבחינתם זה חלק מתרבות ומסורת גם אם לא אכפת להם לחלוטין מהקטע הדתי. אתה לא יכול להיות בן תרבות בצרפת בלי להתקל בביטויים שמושפעים מהנצרות. זה לא אומר שאתה הולך לחפש כמה יהודים כדי לנקום את צליבת ישו. באותה מידה ילד ישראלי (יהודי) צריך להכיר את סיפור יציאת מצרים. זה לא אומר שהוא ילך לשפוך את חמתו על הגויים.
סבבה. אני מסכים איתך, מצטער אם לא הבנתי אותך לא נכון.
האמתי שזה מזכיר לי פעם, כשהייתי קטן יותר, והסתובבתי בשכונה ונכנסתי לשיחה עם איזה ערס שהיה יותר גדול ממני, הוא הניח שאני רוסי, ותיקנתי אותו שאני רומני. עכשיו, הוא בלבל רומנים עם רומאים ושאל אותי במבט כועס כזה ורציני "מה, כמו האלה שהרסו את בית המקדש?"
אז עכשיו שאני חושב על זה, בטח יצא לאיזה ילד יהודי להסתבך בגלל העניין הזה של יהודים רצחו את ישו. לא יודע מה רציתי להגיד בזה, סתם סיפור שנזכרתי בו.
נפלת על ערס אינטיליגנט, הוא צדק לגמרי וזאת המשמעות של השם "רומניה". לא שהרומנים הם רומאים, אבל רומניה הייתה פרובינקיה רומית (דאקיה), השפה הרומנית היא גירסה של לטינית (בדומה לצרפתית וספרדית) והרומנים, כמו הרבה אחרים, חשבו שזה מגניב לראות בעצמם רומאים לכל דבר ועניין.
וזוגתי שתחיה מוסרת:
"כן, הרומנים חשבו ככה, אבל רק אחרי שהרומאים ביצעו בצבא הדאקי טבח מחריד שכלל העמדת החיילים בשורה וכריתת ראשיהם."
זה מזכיר לי סיפור של מישהו שעבדתי איתו. הם היו המשפחה היהודית היחידה בכפר נידח ברומניה ויום אחד הוא התבקש לעמוד לפני כל בית הספר כדי שהילדים יראו יהודי אמיתי. כמה מהילדים לא הבינו איפה הוא מחביא את הקרניים…
ממש כמו בסרט ההוא "בוראט" שיש יהודיה שמטילה ביצה.
אגב, את החלקים של הכפר בתחילת הסרט צילמו באמת ברומניה, תחת הבטחה שיתנו לכפר המון כסף שהם לא קיבלו מעולם. נעשתה תוכנית דוקומנטרית על המסע של 3 נציגים מהכפר לארצות הברית כדי לממש תביעה לכסף הזה מהשחקן עצמו ואז מהאולפנים וכמובן שכולם פשוט התעלמו מהם. הפאר בכלל בין מה שהם חושבים שהולך מחוץ לכפר שלהם למציאות ולמציאות מהם הוא פשוט ענק. סרט דיי עצוב בתאכלס, נדמה לי שבסוף הסרט הם חוזרים בידיים ריקות או כמעט ריקות ורצות עליהם שמועות שהיה המון כסף והם לקחו אותו לעצמם במקום להביא אותו לקופה של הכפר.
אני מכירה בחור חרדי, ששכר דירה בשכונה מסויימת בבני ברק, והוא ומשפחתו גורשו בבושת פנים לאחר שמשכיר הדירה הסביר לו בדחילו ורחימו, כי הופעל עליו לחץ מצד תושבי השכונה לא להשכיר את הדירה למי שאינו אברך, משמע, מי שעובד לפרנסתו, רחמנא ליצלן.
איך הגעת למסקנה ש"מקובל אצל דתיים שלא להשכיר דירות לחילונים"?