האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט.

64 Responses to האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט.

1. אליזבט says:

   31 באוקטובר 2010 at 23:32

   עוד פוסט מבריק. שלום לא מפסיק להפגיז!
2. mati says:

   31 באוקטובר 2010 at 23:45

   אלו הם לינצ'ים
3. עדו says:

   31 באוקטובר 2010 at 23:53

   לי הייתה פעם בבית כרזה של כהנא 'בת ישראל הכשרה, אל תצאי עם ערבים וגויים למיניהם…'
   שנים היא היתה תלויה על המלונה של הכלבה שלי (עד היום אני לא יודע מי הכלב שהכניס אותה להריון והשאיר אותי עם שבעה גורים), בכל אופן לא מצאתי בשום מקום כרזה שמזהירה את בני ישראל הכשרים שלא יצאו עם גויות. אולי נגמר להם הדיו.
   • יותם says:

     1 בנובמבר 2010 at 01:54

     למה להם למנוע מבני ישראל לצאת עם גויות? או שמגיירים אותה, או שהורגים אותה, או שזורקים אותה מכל המדרגות. גויות מעולם לא היו טרדה גדולה במיוחד למוח היהודי.
   • ידידיה says:

     1 בנובמבר 2010 at 04:58

     דווקא בחו"ל (בקהילות אורתודקסיות) נראה לי שהיחס שיוויוני, ואולי ייתכן אפילו שהיחס ליהודיה שיוצאת עם שייגעץ טוב מעט מאשר היחס ליהודי שיוצא עם שיקסע. אני חושב שיש שלוש סיבות להבדל בארץ: האחד הוא שנדירים הזוגות המעורבים שבהם האישה ערביה והבעל יהודי. הסיבה השניה היא שבין אם נרצה או לא, נשים הן פגיעות יותר מגברים. הסיכוי שיהודיה שהתחתנה עם ערבי לא תוכל להיפרד ממנו גם אם תרצה (והיו מקרים מעולם), גדול בהרבה מהסיכוי שיהודי לא יוכל להיפרד מערביה. זאת גם בגלל הפרופיל הסוציואקונומי הנמוך של אותן נשים שארגונים בנוסח "יד לאחים" מכוונים אליו (זאת אומרת, לא ארנה מר-ח'מיס). הסיבה השלישית היא "הלכתית-פרקטית": מקשר בין יהודיה לערבי נולדים יהודים שגדלים כערבים. זאת אומרת שיש כאן בעיה "ארוכת טווח".
     • עדו says:

       1 בנובמבר 2010 at 10:21

       משום מה אף אחד לא מתרגש כשיש אישה יהודיה מוכה ואין שום אירגון 'יד לאחים' שמנסה להציל נשים כאלו, אסיר יהודי משוחרר שישב על רצח יכול להתחתן עם יהודיה ואף אחד לא ינקוף אצבע, לעומת זאת בחורה יהודיה שהלכה עם אהובה הערבי לכפר שלו סיפרה איך שלוש שעות ישבו איתה השוטרים וניסו לשכנע אותה לחזור לאימא (הבחורה לא הייתה קטינה ואף אחד לא חשב להגיש תלונה נגד האימא שהתלוננה על 'חטיפה' שלא הייתה ולא נבראה).
       מבחינה הלכתית, ילדיה של היהודייה יהיו יהודים גם אם אביהם ערבי, זאת אגב הסיבה שלמוסלמים אין בעיה עם מוסלמי שנושא יהודיה לאישה – לפי השריעה הילדים יהיו מוסלמים. לעומת זאת במקרה ההפוך
       הילדים יהודים ולכן – כן – בחורה ערביה שתתחתן עם יהודי נמצאת בהרבה מקרים בסכנת חיים . אני לא מתכוון לתת פה הנחות לערבים, המכוערים הערבים לא נהיים יפים בגלל שיש גם מכוערים יהודיים.
       • ידידיה says:

         1 בנובמבר 2010 at 18:32

         אני הסברתי למה אין ארגון להצלת יהודים מקשר עם ערביות. לזה שאין ארגון להצלת נשים מרוצחים אין שום קשר לעניין הזה.
         בחורה ערביה שמתחתנת עם יהודי תהיה בסכנת חיים, אבל עניין דתם של הילדים הוא שולי לעניין הזה. הסיבה האמיתית היא זו שהזכיר שלום בפוסט, והעובדה שהמכוערים הערבים הם מכוערים עוד הרבה יותר מהיהודים.
         • אלכס says:

           2 בנובמבר 2010 at 00:53

           אני רק אוסיף, שמכמה תוכניות כאלה ואחרות שראיתי בטלויזיה הבנתי שאחרי גנים יהודים מסוימים אפשר לעקוב בעיקר דרך הגנטיקה של הגברים שעוברים מאב לבן יהודים, כלומר שגם לאורך ההסטוריה היו יותר מקרים של גברים יהודים שלקחו נשים לא יהודיות מאשר להפך.

           בהערה נוספת לא קשורה, גם קופים מתנהגים בצורה דומה ומגיעים למצב שבו הם יוצאים למלחמות של ממש נגד שבטים שכנים כדי לקחת את הנקבות והשטח של השבט השכן. יש מחקר שמראה אך לאורך תקופה של שנים שבט של שימפזנים תקף בשיטטיות גברים מבודדים מהשבט השכן עם חוליות מלחמה קטנות כדי להזיז את הגבול בין הטריטוריות. אז אפשר לקחת את ההכללות של שלום אפילו צעד אחד רחוק יותר, ככה שאת הגלגל הזה בטוח לא אנחנו המצאנו, אנחנו יכולים מקסימום לנסות לעצור אותו מלהסתובב.
           • עדו says:

             2 בנובמבר 2010 at 12:35

             אתה צוחק נכון? לסבא שלי היו שני אחים ברוסיה, סבא שלי ואחד האחים היו רזים וחלשים. האח השלישי היה טיפוס רחב גרם, עם פסיעות גסות וכוח גופני יוצא דופן, תנחש איך בדיוק קרה שנולד
             אח יוצא דופן כזה? תסתכל בבקשה על השוני בין יהודים מכל העדות, אתה באמת חושב שכל כך הרבה
             גויות ששו להתחתן עם יהודים? פוגרומים חביבי, זה מה שרואים בגנטיקה של עם ישראל.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             2 בנובמבר 2010 at 15:09

             האמת היא שגם אני שמעתי שהיו הרבה יהודים שהתחתנו עם שיקסעס. לא יודע לגבי נכונות הדבר, אבל אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה כך, אני רואה כמה סיבות שזה כן יהיה כך, ועם כל הכבוד לתכנית הלימודים בתיכון הישראלי, זה לא שהגויים התעסקו בלעשות פוגרומים ביהודים כל הזמן. אם כך היה, ספק אם יהודי העולם היו מזדעזעים כ"כ מ-40 ההרוגים בפוגרום קישינב.
           • אלכס says:

             2 בנובמבר 2010 at 22:26

             אני יודע ספציפית על איזשהו שבט אפריקאי שהתחקו אחרי הגנטיקה של הגברים בשבט חזרה עד לקבוצה של כוהנים מירושלים, המעבר של אותה קבוצת כוהנים (או חלק ממנה) לתימן ומשם פליטה של כמה גברים דרך הים לחופי מזרח אפריקה ויצירה של שבט אפריקאי. שבט שלם שמקיים כל מיני מצוות נבחרות. גנטית יש בהם סממנים יהודים, אבל כלפי חוץ הם אפריקאים לכל דבר. החוקר סיפר שרק דרך הגנטיקה של הגברים אפשר לראות שמדובר ביהודים.

             הנה, מצאתי קישור לכתבה בנושא, שווה לקרוא את מה שיש לבן של ראש השבט שלהם להגיד על זה שהוא לא מחפש להיות מקושר לעם אחר או למצוא את עצמם מחדש.

             http://www.thejc.com/news/world-news/30865/african-jewish-tribe-displays-its-lost-ark
           • אלכס says:

             2 בנובמבר 2010 at 22:30

             ואם אני כבר בנושא הזה, אז כשראיתי את התוכנית הזאתי חשבתי שזה מוזר שבפעם הראשונה אולי שאני נחשף למחקר אמיתי שבודק את המקורות כלשהם של יהודים והקשר של יהודים היום לאוכלוסיה היהודית שהיית קיימת בארץ בתקופת בית המקדש, זה בתקשורת זרה. זה נראה לי מוזר שדווקא בארץ לא שמעתי דברים כאלה ויש רק "מסורת שבעל פה" לגבי מה יהודי ומה לא ואך. הייתי מצפה שדווקא בארץ אני אחשף למידע מהסוג הזה הרבה יותר ולא להיפך.
           • רות says:

             6 בנובמבר 2010 at 22:47

             אלכס, יש הרבה מאוד מחקרים כאלה כבר הרבה שנים. הנה אחד מ-2000 (שמשך כ"כ הרבה תשומת לב שתרגמו אותו ופרסמו ב"הארץ")
             http://www.pnas.org/content/97/12/6769.full
   • אורי says:

     3 בנובמבר 2010 at 00:58

     חלק מכיבושי הזכר הבודד , הזכר בקולקטיב והזכר בקולקטיב הדתי לאומני הוא כיבוש נקבות שאינן מהשבט שלו. כך ידוע גם מכיבוש הארץ וארצות אחרות לפני אלפי שנים , וברואנדה בזמן האחרון .מאידך , השימוש בחיזור הזכר מהעם האחר אחרי הנקבה בת שבטי הוא שימוש מקומם , מחמם ומלהיט רבים ששלמות הטריטוריה שלהם מסומנת על ידי המרחב שנשאר בין הואגינה של בת שבטם לזר החומד. הוא תמיד חומד , הרי , כי כך נחנך לשנאת הזר ..אין קנאי לצנעת בת השבט מאשר לאומן-דתי מוסת- איש דת מסית-והדוגמאות רבות.זה לא מחייב אותם להתייחס בכבוד ושוויון לאישה בת שבטם , שהרי היא לא נתפשת כשוות ערך בחיי היום יום, אלא סחורת תעמולה לענייני שנאת זרים , וחפץ שימוש לעניין תאוה והרבעה.
   • רוני says:

     3 בנובמבר 2010 at 12:53

     בגלל זה צריך לעקר כלבות.

4. Pingback: Tweets that mention האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

5. vandersister says:

   1 בנובמבר 2010 at 01:18

   מעולה, מעולה, מעולה. תודה.
6. י.ד. says:

   1 בנובמבר 2010 at 06:04

   והקשר לכלכלה פוליטית פשוט זועק (ולאו דווקא בהקשר הסוציאליסטי): שתי אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך המתחרים ישירות על נשים ועוצמה כלכלית.

   וכך יוצא שכל הדיבורים והאינטלקטואליזם הולכים לפח. מה שיש זה מאבק ראש בראש על נשים ובמאבק כזה מי ישורנו…
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     1 בנובמבר 2010 at 08:31

     אני לא חושב שיש פה מאבק על נשים. נשים כאן הן בסך הכל האובייקט שסביבו גברים מתארגנים לצרכים שלהם.
7. רחל says:

   1 בנובמבר 2010 at 06:55

   פוסט מעולה.
   הנקודה היחידה שלא הסכמתי איתה היא ה"לא גבר" וגו'. נשים כן נדרשות להוכיח נשיות ואשה עשויה לשמוע שהיא "לא נשית", כלומר, דעתנית מדי\לא מגלחת לעיתים מספיק קרובות\לא מוציאה מספיק על ביגוד ואיפור\נהנית מאוכל באופן מופגן מדי. כמובן, זה שהיא "לא אשה" לא עושה אותה גבר (בניגוד ל"לא גבר" שהוא כמובן נקבה) אלא סתם יצור שלא ראוי להתייחסות.
   • גלי says:

     4 בנובמבר 2010 at 14:07

     גם אני חשבתי בידיוק את אותו הדבר, שבשורה התחתונה, נשים כן נדרשות להציג נשיות. וכשהן לא מצליחות למצוא בן זוג נניח, הן כן חדלות להיות נשים. שכן גם הן אמורות למלא פונקציה חברתית בדומה לגברים וגם הן זקוקות לאישור הזה שהן נשים.
     • שלום בוגוסלבסקי says:

       4 בנובמבר 2010 at 21:21

       ואני נאלץ לעמוד על שלי. ההבדל הוא לא מהותי, אבל הוא כן כמותי. הפונקציה הביולוגית של אישה גדולה מזו של הגבר, ולכן החברה גם תולה יותר בפונקציה הזאת.

       אם לקחת את העניין מהצד השני, אישה שלא עומדת בקריטריונים החברתיים ל"נשיות" כן תיתפס כ"יותר אישה" אם תלד ילדים. אבל לעשיית ילדים אין שום השפעה על ה"גבריות" של הגבר.

       ואני חושב שהשימוש הלשוני ב"לא נשית" לאישה, ו"לא גבר" (להבדיל מ"לא גברי" שעדיין מניח את היותו גבר) הוא בעל משמעות.
       • רות says:

         6 בנובמבר 2010 at 22:50

         אני דווקא מסכימה עם רחל וגלי
         • שלום בוגוסלבסקי says:

           6 בנובמבר 2010 at 23:56

           קורה. ואני דווקא מסכים עם עצמי, גם זה קורה:)
8. איתי says:

   1 בנובמבר 2010 at 12:46

   פוסט מצוין ומעורר מחשבה. פרויקט 300 נראה קצת פסיכוטי אז סחתיין על הריצה למרחק כה ארוך!
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     1 בנובמבר 2010 at 12:49

     הוא באמת פסיכוטי. הרס לי ת'חיים הרס לי. באמא'שלי.
     • עדו says:

       1 בנובמבר 2010 at 13:52

       אולי אני חוזר על עצמי אבל אני ממש לא מבין מה אתה וגורביץ מתלוננים. תחשוב כמה קשה עבדו כל אלו שהיו צריכים
       לספק לכם נושאים לכתוב עליהם?
       • תומסו says:

         1 בנובמבר 2010 at 16:13

         חבל שאין כאן יכולת לעשות לייק על התגובה של עדו.
     • Shunra says:

       1 בנובמבר 2010 at 15:30

       הפרוייקט פסיכוטי? או מי שהסכים לתנאיו?

       בכל מקרה, המון-המון-המון תודה לך על חומר הקריאה המרתק לחלוטין ועל החלון/זרקור שהפנית למחשבותיך. זה שנגמר הפרוייקט אומר שאני לא צריכה לצייץ גם היום "*עוד* פוסט חובה של שלום".
9. תומסו says:

   1 בנובמבר 2010 at 16:16

   הפרויקט שלכם נהדר.
   תודה על הרבה חומר למחשבה .

   אתה כותב כל כך יפה שלפעמים לא אכפת לי שאתה כותב דברים שאני לא מסכים איתם.
10. נתאי says:

    1 בנובמבר 2010 at 16:47

    מעולה. נדב כתב היום משהו קצר ומשלים למה שאתה כתבת http://nadav.blogdebate.org/archives/aradim-haravim
11. הופ says:

    1 בנובמבר 2010 at 18:46

    מצטרף למשבחים, את הפוסט ואת הסדרה שעשתה קצת סדר בכאוס.
    • אלכס says:

      2 בנובמבר 2010 at 00:56

      הפרויקט הזה באמת היה חזק. כל הכבוד לכם.
      מתי אתה מתחיל את הפרויקט הבא?
      • שלום בוגוסלבסקי says:

        2 בנובמבר 2010 at 01:23

        כשאלמד להקליד בעזרת יותר מאצבע אחת.
12. בנצי says:

    2 בנובמבר 2010 at 05:14

    שכחת לציין שיש להם גם אפים ארוכים, הם מתכנסים פעם בשנה בחצות הליל לתכנן איך להשתלט על העולם, הם שולטים בדרכים ערמומיות על התקשורת והפיתרון היחידי לבעיה הזאת זה להקים בנין גדול שנראה כמו מקלחות, לצוות עליהם להכנס פנימה כאילו להתקלח, להכניס אותם ערומים פנימה ואז מישהו מלמעלה ישפוך גז דרך הגג. זה הפיתרון היחידי לבעיה הזאת.
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      2 בנובמבר 2010 at 11:08

      הסמולנים?
13. גיא says:

    2 בנובמבר 2010 at 10:32

    אין כל סתירה בין מדד היחס לבעלי חיים לבין מדד היחס לנשים. שניהם מצביעים על אותו דבר בדיוק, ברזולוציות שונות.
    • נדב פרץ says:

      2 בנובמבר 2010 at 10:51

      ספר על זה ל-PETA
14. אורי דויד says:

    2 בנובמבר 2010 at 12:56

    אחד הפוסטים המוצלחים שקראתי בחודש האחרון אם לא המוצלח שבהם.
15. אורי אלון says:

    2 בנובמבר 2010 at 15:54

    פוסט מעולה כרגיל, תודה רבה

    סוגיה מנהלתית – ניסיתי לתרום לבלוג של יוסי גורביץ ללא הצלחה משום מה (נסתרות דרכי הויזה מעבר לים) אז אני יודע שהרגלים דתיים הם לא תמיד בראש מעייננו אבל כן תרמתי קצת כסף לצדקה שאני רואה בו כנתרם לזכותכם ובזכותכם, צדקה זה אחלה קונספט בעיניי וזה לאו דווקא אומר למטרת בניין כולל אלא גם תרומה לקרן החדשה או אמנסטי וכו' היא צדקה.

    דבר נוסף – הפריע לי מאוד והוריד בעיניי מרמת הפוסט הכינויים שנתת לגאנדי, אם יש לך ביקורת או תובנות לגבי דרך חייו ואמירותיו אפשר לכתוב על זה בפירוט וברמה גבוהה כמו שאתה עושה בדרך כלל אבל לרדת לכינויים כאלה זה בעיקר לא לעניין, בטח כשמדובר באדם בעל שיעור קומה והשפעה הסטורית ואנושית כגאנדי. (ואני לא כותב את זה בגלל היחס שלי לגאנדי, הייתי כותב את אותה הערה אם היית מציין משהו דומה על לינקולן או מרטין לותר קינג ואחרים, יש מידה מסויימת של מורשת הומניסטית מודרנית שבעיניי אנחנו יכולים להוקיר ולהפוך אותה למסורת החיה שלנו, לא בהכרח גאנדי יהיה חלק מהמורשת שלך אבל בשבילי הוא בהחלט חלק. אני לא אומר שצריך לתפוס אותם כצדיקים ולעלות לקברם, הדיאלוג המתמשך איתם במציאות היום הוא יותר חשוב בעיניי.)
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      2 בנובמבר 2010 at 16:31

      צ'מע, אני חובב הערות אגב, שאין מה להרחיב עליהן אם הן לא קשורות לנושא. ועם כל הכבוד לגהאנדי (וגם לי יש כבוד אליו), הוא לוחץ לי על בלוטת הנאחס לא מעט.
      • yankel says:

        2 בנובמבר 2010 at 17:32

        Beside (well deserved) thanks-giving, why do you keep spelling Gandhi's name the way you do, if I may ask
        • שלום בוגוסלבסקי says:

          2 בנובמבר 2010 at 17:50

          אני לא זוכר מאפה לקחתי את האיות הזה, ונדמה לי שהוא אמור להיות תעתיק נכון יותר או משהו. לא שזה עקרוני, אבל הוא לא?
          • yankel says:

            2 בנובמבר 2010 at 18:50

            I'm rather convinced I'm spelling it – Gandhi – the standard way

            If you feel the urge to throw in an h, I guess it's better placed following the d
    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) says:

      3 בנובמבר 2010 at 09:33

      דווקא ההערה על גנדהי עניינית. אם אתה מתעניין בנושא מומלץ לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו (בד"כ הכי טוב לקרוא את מילותיו של האדם עצמו לצורך שיפוט) ששמה "אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת". מומלץ יותר התרגום הישן שלה שהעברית שבה נכתב, משמרת את המושגים הלא פוליטיקלי-קורקטיים שנכתבו במקור. אני מבטיח לך שתבין על מה מדובר. שלום לא פירט – טוב, יש לו רק 300 מילים והוא צריך לבחור אותן בקפידה. אבל שים לב בקריאתך בספר כיצד גנדהי מתחילו בהצטדקות ובמגננה על כך שהוא צמחוני, ומסיימו בנימה פטרונית, מזלזלת ומבטלת כנגד כל מי שעדיין "לא גילה את האור". בדיוק אותה הנימה שנאלץ הוא עצמו לסבול בצעירותו. כמו כן עולה משם שהוא פשוט "לא ספר" את אשתו, כאילו הייתה כלי שכשהחליט הוא הפסיק להשתמש בו. הקשר זה של יחסו לנשים או למעשה היעדר יחסו קשור קשר ישיר לפוסט של שלום. גם את ילדיו הזניח לחלוטין ועל כך נכתב רבות ואפילו בביוגרפיה שכתב נכדו. בכלל מאוד מאוד הצטערתי לראות שמי ששייך לזרם כמעט נכחד של הבודהיזם בהודו, שקוע עד צוואר באני שלו, ולא יכול לרגע לעצור ולנסות לתאר דברים מנקודת מבטו של האחר. זו אמנם אוטוביוגרפיה, אבל אין משמעו של ז'אנר זה שייפתח כל משפט ב"אני ואני ואני" בלי שום ניסיון לצאת ממנו אל האחר ולהגיע לתובנות בדרכו אל האמת. האמת מבחינתו מתחילה ומסתיימת בראש שלו.
      • אורי דויד says:

        3 בנובמבר 2010 at 09:44

        התגובה הקודמת הייתה שלי והתייחסה לדבריו של אורי אלון. בהזדמנות זו, גנדהי או או גאנדהי מגיע מהתעתיק מאנגלית Gandhi והיות והוא עצמו כתב באנגלית הרי שמדובר בתעתיק סביר.
      • אנונימי אחר says:

        4 בנובמבר 2010 at 14:04

        הערה קטנונית: גנדהי לא שייך לשום זרם של הבודהיזם, אלא להינדואיזם
        • אורי דויד says:

          5 בנובמבר 2010 at 14:56

          הערה עוד יותר קטנונית: החלוקה וההפרדה בין מערכות של דתות ואמונות, בניגוד למערכת הקסטות והשיוך הברור של האנשים לקסטות, היא לא ברורה ואחידה. "בודהיזם" ו"הינדואיזם" אלו שמות גדולים שמבטאים כיום יותר סך של פרקטיקות חיים ותורות מוסר. ההבדל אינו כמו ההבדל בין היהדות לאיסלאם לדוגמא. גנדהי אימץ את הפרקטיקות של הג'איניזם. הגאיניזם שכנראה קדום מהבודהיזם נעשה פופלארי מאוד לאחר שהבודהיזם הופץ בהודו. המסורות קרובות מאוד ברעיונותיהם אחת לשנייה. כיום יש מיעוט זניח של בודהיסטים בהודו ומיעוט עוד יותר זניח של ג'איניסטים, אם ניתן לכנותם כך.
          • אורי אלון says:

            9 בנובמבר 2010 at 05:27

            לאורי דויד – התחלתי לקרוא בתרגום הישן והאמת היא שלא עברתי את האמצע אבל אני מבין על מה אתה מדבר. לא התכוונתי שחייו האישיים של גאנדי או גהאנדי היו מופת מודרנית שיש לחקות, אני גם לא בקיא בכל תתי הדתות של בודהיזם והינדואיזם ואני כן זוכר שמשהו בכתיבה שלו אכן חרה לי אבל רבאק, בן אדם שהוביל ל(… כן זה הפך לקלישאה אני יודע אבל ת'כלס זה די נכון) בלי אלימות, יש המון מה ללמוד ממנו. אם באותה מידה שאנשים ששים למצוא פגמים בחיים האישיים והמוסריים של גאנדהי אנשים היו מזכירים לדתיים ולכל מי שזה ישנה לו משהו שביבי בגד באשתו השלישית אז אולי הוא לא היה ראש ממשלה היום.
            והדיון על החיים הפרטיים של מנהיג או אמן לעומת היצירה שלו זה דיון בפני עצמו.
            ולגבי יחס לנשים – מעניין איך הוא היה מתנהג היום, האם הוא היה הופך לשוביניסט חזיר או משנה את דרכיו ברוח הזמן שאכן השתנה מהודו בתחילת המאה להיום.
            אני זוכר מהספר שהם התחתנו בשידוך בגיל 12 או 9, זה בטח משנה קצת את תפיסת העולם שלך דבר כזה.
            ושוב, האם הוא אכן היה בן אדם גדול בחייו הפרטיים? לא יודע, לא הכרתי אותו אישית ואכן לא היתה לי יותר מדי מוטיבציה לסיים לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו. אבל הוא בהחלט ברפרטואר של "הגדולים" מבחינתי ביחד עם כמה שלא היו גדולים בחיי הציבור אבל גדולים בחייהם האישיים.
16. טל ירון says:

    4 בנובמבר 2010 at 09:31

    ואם הפוסט הזה אתה רוצה לשנות את המציאות?

    כל מה שתשיג, לדעתי, זה ציבור שמאלני מתנשא וקטן, שבטוח בצדקת דרכו, ומיליונים שבזים למצורפתים הלל, וממשיכים לקרוע את עצמם ברחובות.

    דרך אחרת ידידי…. דרך אחרת…
    • טל ירון says:

      4 בנובמבר 2010 at 09:31

      ועם כמובן….:-)
      • שלום בוגוסלבסקי says:

        4 בנובמבר 2010 at 13:31

        עם הפוסט הזה אני רוצה להגיד מה אני חושב ומרגיש, ולפני שמשנים את המציאות רצוי להיות כנים. השאלה היא, האם אתה טוען שהניתוח שלי לא תקף, או שאתה טוען שאני לא דיפלומטי.
        • טל ירון says:

          5 בנובמבר 2010 at 00:16

          הטיעון שלך תקף, בהחלט.

          הבעיה היא שלאחרונה, הבלוגוספירה מתמלאת בקריאות גוועלד, על האספסוף הלאומני האופף אותנו. כל ארוע קטן, מועצם ומואדר בבלוגוספירה. עד שמי שקורה אותה, מקבל את הרושם שכל מה שקורה כאן הוא רע.

          התופעה הזאת מזיקה בשני רבדים. ברובד הראשון היא יוצרת תחושת אין אונים בקרב הציבור הליברלי שהיה אמור למצוא פתרון לבעיה. ברובד השני היא מזיקה, כי היא מתריסה, מתסיסה ומתייגת את הציבור כטמבל, מסוכן, פשיסט וכל דבר אחר. ואז התגובה הטבעית שלו זה להגיד…. כן הססססמולנים הללו.

          כך שבעצם סוג הטענות הללו גם משתק את המחנה הליברלי (בגלל היאוש האוחז אותו) וגם אוטם את אוזני הציבור מלשמוע.

          אני חושב שהדרך צריכה להיות אחרת לגמרי. זה מעולה להבין את סיבת הדברים, אך מתוך סיבת הדברים, יש גם להציע פתרונות ליברליים ישימים שלא יתנשאו על הציבור, וגם יאפשרו לציבור הליברלי לפעול.
          • ידידיה says:

            5 בנובמבר 2010 at 07:14

            געוואלד!
          • שלום בוגוסלבסקי says:

            5 בנובמבר 2010 at 10:49

            הנה מה שאני מבין ממה שכתבת:

            יש את "הציבור", ויש את ה"סמולנים" שאינם חלק ממנו, מעין גוף זר שכזה.

            כגוף זר שצריך להרוויח לגיטימציה (הרי זו לא מוקנית לו כזכות שמובנת מאליה) הוא צריך לדבר עם "הציבור" בשפה שלו ולהיות זהיר עם הרגישויות שלו.

            אבל לסמולנים אין רגשות, אמונות ופחדים משלו, ואם יש, הוא צריך להיות המבוגר האחראי ולשמור על פאסון, דבר שכמובן, לא נדרש מהציבור.

            ההתנשאות ושלל רעות חולות אחרות בהחלט קיימות במה שמכונה "השמאל" ואני מתייחס לזה לא מעט, אבל אתה דורש ממנו, בעצם, להתנהג בהתאם לתכונות, הסטריאוטיפיות משהו, שאתה בעצמך מייחס לו. להתנהג כך באמת יהווה התנשאות.

            כחלק מהציבור, אני בהחלט מרשה עצמי לצעוק גוועלד על מה שראוי לכך לדעתי, אני חושב שהגועלד על התפוררות הדמוקרטיה בארץ לא משתווה למחול השדים על הבוגדים, החתרנים והערב רב שמסתובב בשיח ואני יכול להגיד בזכות הדמוקרטים בארץ שהם מחזיקים פאסון לא רע ולא נגררים לאותו שיח שנאה ודה-לגיטימציה. הדברים שנאמרים הם קשים, אבל לרוב ענייניים ומנומקים.
            • טל ירון says:

              7 בנובמבר 2010 at 08:43

              שלום שלום,

              קודם, הייתי מציע שתוסיף לבלוגך המצוין תוסף-וורדפרס שמאפשר לעקב אחר התגובות. זה מקל על הדיון.

              לעניות דעתי, הציבור בנוי מחלקים רבים מאד. מאנשי מעשה, ואנשי מחשבה. מאנשים שאוהבים לריב, ומאנשים שרק אוהבים. מאנשים גבוהים ומאנשים נמוכים…אין סוף חלקים.

              ישנו חלק בציבור שאוהב לחשוב על הרמה המדינית. החלק הזה מתנסח בכתב, מגיב וכותב. ומה עושה אותו חלק, במקום לנצל את כישוריו המחשבתיים ותחומי העניין שלו, הוא מילל כמה רע.

              במקום לילל, היתי מציע לו כמה הצעות. בא נבין מדוע הציבור הרחב מתנהג כפי הוא מתנהג (הפוסט לעיל הוא תשובה ראשונית וחלקית לכך). בואו ננסה להבין מה נידרש כדי להקים חברה דמוקרטית משגשגת, שבה טוב לכולם. ובואו נראה איך אפשר להפוך מילים למעשים.

              את אלו הייתי מצפה לראות ממי שטוען שחברה טובה, בונים באמצעות שימוש בפרה-פרונטל-קורטקס.

              אני לא קונה את עניין החרדתיות של המחנה הנ"ל. החרדתיות נוצרת כי הוא לא מרגיש שיש לו דרך לשנות את המציאות. שהוא מנסה להגן על קודש הקודשים שלו, מפני אספוסוף.

              זאת ממש לא הדרך. הדרך היא להבין את המציאות על מורכבותה, ולאחר מכן למצוא את הדרך המתאימה לשינוי.

              תכל'ס מה זה אומר? תזמין אחרים שמתנגדים להשקפת עולמך להסביר את התופעות של הציבור, וביחד, בשיח אינטר-בלוגרי, תנסו לגבש הסכמה אינטר-סובייקטיבית לגבי הדרך שבה העולם מתנהג. לאחר שתיצרו הסכמה, ניתן יהיה לחשוב על הדרך ליצור שינוי.
            • שלום בוגוסלבסקי says:

              7 בנובמבר 2010 at 09:33

              הי טל.

              מבטיח לחשוב על זה. ואתה, היות שאתה מגלה הבנה שכזו למה שמניע את הציבור, תנסה לגלות הבנה גם לחרדתיות הנ"ל, יש בה קצת יותר מפחד קמאי מפני האספסוף.

              האם לדעתך צריך הסכמה על הדרך שבה מתנהג העולם כדי למצוא פיתרון מוסכם? כי אם כן, אולי אני צריך לארוז את המזוודות ולהתקפל כבר עכשיו.
    • עדו says:

      4 בנובמבר 2010 at 10:58

      די כבר עם הסטיגמה הזאת, שמאלנים הם לא מתנשאים. הם באמת יותר טובים.
      • טל ירון says:

        4 בנובמבר 2010 at 13:29

        גם אני יותר צודק ממך
      • שלום בוגוסלבסקי says:

        4 בנובמבר 2010 at 13:32

        האמת היא שהשמאלנים לא יותר טובים. הם מחזיקים בעמדות שלדעתי יותר טובות, ולרוב עושים זאת מכל הסיבות הלא נכונות.
17. superbestsoul says:

    6 בנובמבר 2010 at 03:41

    acomplia 454 how to get prescribed xanax prescriptions 071188 prednisone cpnak
18. טל ירון says:

    7 בנובמבר 2010 at 12:34

    שלום,

    נגמר המקום לכתיבה, אז אני ממשיך כאן:

    אינני מאמין שנביחות הדדיות, חרדות וצעקות יעזרו במשהו. הן רק יגרמו למצב של "שלי יותר גדול", למיטב ידעתי.

    אתה הרי יודע איך אני רואה את שינוי העולם. על ידי הבנה משותפת, דיון משותף, יצירת הסכמות, ומתוכן שינוי. הזמנתי אותך בפייסבוק לקבוצה כזאת שהקמנו. אתה מוזמן להצטרף. יש לנו כנס מדריכים קטן ב-16 לחודש. דבר איתי.

    צ'או,
    טל
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      7 בנובמבר 2010 at 14:48

      נדבר עם ובלי קשר.

19. Pingback: הזיכרונות שלי מכהנא | פרויקט דמוקרטיה