קניבליזם.

54 Responses to קניבליזם.

1. אמיתי ס says:

   11 בינואר 2011 at 17:16

   הלוואי שאתה צודק, אבל מה שיקרה בינתיים, עלול להיות רע מאוד.
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 17:22

     בהחלט.
   • עדו says:

     11 בינואר 2011 at 17:30

     אני מרחיב – אנחנו לא אמריקה, לא בטוח שנעמוד בהרס הדמוקרטיה שלנו מבפנים, הימין צודק בדבר אחד, אנחנו באמת מוקפים אויבים ומהפכה חמושה יכולה להיות סופה של המדינה כי מי שינצח יהיה הצבא הסורי.
   • עופר says:

     11 בינואר 2011 at 17:35

     בהינתן הדמוגרפיה בארץ, אני לא בטוח שנראה את אותה מחזוריות שרואים אצל האמריקאים.

2. Pingback: Tweets that mention קניבליזם. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

3. Pingback: ההפסד של משרד החוץ (פוסט רבע פוליטי) « בּלוֹגלוֹבּלי

4. איתי says:

   11 בינואר 2011 at 17:56

   הבלוג מעולה כרגיל, אך אני מרגיש צורך חייב לחלוק על התחזית היחסית אופטימית (סוג של…) על סופה של ההתנהלות הליברמנית בהתפוררות והשמדה עצמית.

   היעדר המסורת הדמוקרטית החזקה בישראל, היעדר חוקה ותחושות עזות מאוד של פרנויה ושנאת זרים בישראל יכולים להיות דלק שיחזיק את המדורה הזאת בוערת לזמן רב יותר משהיא דלקה בארה"ב.

   הלוואי ואתה צודק, אבל ככל שעובר הזמן נהיה יותר פשוט לדמיין את הימין המתון נדחק לשוליים והשמאל למחתרת.

   בהצלחה…
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 20:28

     ומה קורה אח"כ?
     • ל' says:

       11 בינואר 2011 at 20:46

       בּוּם!
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         11 בינואר 2011 at 20:53

         שזה אומר?
         • עדו says:

           11 בינואר 2011 at 21:18

           שבזמן שהצבא שלנו עסוק במלחמות בין גנרל א' לגנרל ב' הצבא הסורי כובש אותנו מצפון והמצרי מדרום.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             11 בינואר 2011 at 22:11

             אני חושב שיש תסריטים סבירים מזה. אבל שאלת "מהו הבום" היא שאלה טובה שראוי לה לקבל קצת יותר יחס מהבלוגוספירה העסוקה בכותרות הבוקר.
           • ג'וני הפרד says:

             11 בינואר 2011 at 23:23

             רפובליקת בננות קורסת באטיות היא אופציה הרבה יותר סבירה מאשר כבוש על ידי הסורים או המצרים. צדיקים, אחרי הכל, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
           • דודו says:

             12 בינואר 2011 at 04:08

             1. לבנון 1975 / קוסובו 1995.
             2. איראן-לייט 1979.
             3. חוף השנהב?
         • אור שחר says:

           12 בינואר 2011 at 18:39

           לא יהיה בום. אנו מקווים שיהיה בום כדי שנוכל לחשוב עליו כרגע מכריע, כסימן לשינוי, כסימן לאופטימיות.
           הבעיה הגדולה של הזוועות היא כי הן לעולם אינן מכריזות על עצמן. הן מתרחשות במסגרת היום יום, והיום יום ממשיך להתנהל בתוכן. התסריט שאני חושב עליו בתוך כמה שנים הוא העברת אוכלוסייה (בסגנון תוכנית ליברמן) לשטחים או גירושה ללבנון או ירדן, באמתלת טרור כלשהי. באופן ריאלי התסריט הזה לא יתרחש בבת אחת: לא תהיה החלטת ממשלה לגירוש כל הערבים, אלא תהיה החלטה לגרש מי שתומך בטרור. כמובן שאת הגדרת הטרור יעשה השב"כ, וכך טיפין טיפין יגורשו קבוצות שלמות עד שיושלם חזון המדינה היהודית.

           במקביל תמשיך ההצרה של השיח עד שישראל תהפוך לדמוקרטיה נוסח בוליביה או איראן, שבה יש מראית עין של מערכת מפלגתית בעוד שזו למעשה ריקה מתוכן, חלק גדול מתוכנית זו כבר מומש.

           השמאל ימשיך להצטמק ולמעשה לא יצא לאף פעולה ממשית, סביר להניח שגם ימשיכו לאפשר לו לערוך הפגנות של 200 איש בכדי לשמר את מראית העין. העולם כמובן ידע אך יתעלם, ארה"ב תקבל את המשטר כפי שתמכה בפינושה (הצפייה לעזרה באמצעות סנקציות היא לא ריאלית), והשוחט ישחט.
5. יובל says:

   11 בינואר 2011 at 18:54

   הנה התחילו הפנטזיות של השמאל על זה שההיסטוריה חוזרת על עצמה הולכת בכיוון אחד, שהכל ידוע מראש, והנה אוטוטו אחרית הימים ואחרי זה הגאולה המיוחלת. האמת היא שזה לא בטוח יקרה וגם אם זה יקרה, זה לא יקרה כל כך מהר. וכמה זמן ימשך כל התהליך הזה של קריסת הליברמניזם לתוך עצמו, עוד 50 שנה? 100? 200?
   וישנן גם אפשרויות אחרות, רעות הרבה יותר. ישנה למשל האפשרות שנתרגל, שנוותר על הדמוקרטיה, על המוסר ועל חלק מן החירות ונהפוך למדינה דמוקטטורית כמו רוסיה ורוב מדינות אסיה. שלא מדובר בפאשיזם לא רציונאלי כמו הנאציזם בגרמניה או מקראתי בארה"ב, אלא מדובר בפאשיזם "מפוכח" שיידע לעצור את עצמו בזמן, שימשיך להלך על הגבול הדק של כיבוש "נאור", שיקפיד לא למתוח את החבל יותר מידי, שיקפיד לפחות על מראית פנים של דמוקרטיה באופן כזה שיספק את רוב האזרחים ואת הקהילה הבינ"ל, או שישראל בכלל תוותר על הלגיטימציה של המערב ותמשיך לחיות טוב גם בלעדיה. בכל מקרה, זמנים אפלים לפנינו.
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 20:57

     ישראל לא יכולה לוותר על הלגיטימציה של המערב, ובטח לא לחיות טוב בלעדיה.
     • עדו says:

       11 בינואר 2011 at 21:21

       מה לא שמעת? אנחנו לא צריכים את האמריקאים! נוכל לסחור עם הסינים והרוסים. טוב, ככה לפחות אומרים אנשי ימין כשמציגים להם את העובדה הזאת, כאן אולי בעצם הסיכוי העיקרי, כי להבדיל ממה שאנשי הימין חושבים התמיכה האמריקאית לא מגבילה אותנו בכיבושים ומעשי אלימות אלא מאפשרת אותם, בלעדיה אנחנו מהר מאד נצטרך להתיישר עם המוסר האירופי (הצבוע, כמובן) . או לפחות יש מי שחושב כך :
       http://idanlandau.com/2010/05/16/end-american-aid/
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         13 בינואר 2011 at 22:31

         ברור, הסינים צריכים אותו הרבה יותר מאשר את הנפט האיראני. הקטע המצחיק בדוקטרינת ליברמן הוא שכל המדינות האלה שמשפרות אתנו יחסים עושות זאת כי הן חושבות שזה יקרב אותן לארה"ב.
6. איתי קנדר says:

   11 בינואר 2011 at 18:56

   אולי אתה צריך בנוסף על כפתור ה'שר' גם כפתור 'לייק' של פייסבוק.
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 20:58

     יש לך מושג איך עושים את זה?
   • תומסו says:

     12 בינואר 2011 at 13:37

     שלום, אני גם חושב שזה חשוב
7. איל רדושקוביץ' says:

   11 בינואר 2011 at 20:07

   איל עם י אחת
   רדושקוביץ' עם שני וו.
   אחלה פוסט.
8. ידידיה says:

   11 בינואר 2011 at 20:11

   "מרין לה פן… הביעה בראיון עמדות שבמונחים ישראליים נמצאות בערך באגף השמאלי של "קדימה", אם לא רחוק יותר שמאלה. היא הוסיפה ואמרה שאם הם היו אומרים אלפית מהדברים שהימין הישראלי אומר לאחרונה, הם היו יושבים בכלא בעוון הסתה לגזענות"

   את הטיעון הזה הזכירה הגברת בנוגע למהגרים ומסתננים. ההצעה שלה, אגב, היא לשלול ממהגרים "סיוע סוציאלי, חינוך לילדים, שירותי בריאות ושיכון". זה נראה לי קיצוני בהרבה ממה שמציעים גם בימין.
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 20:31

     ממש לא קיצוני בהרבה, ואפילו לא קיצוני בקצת מאשר מציעים בימין. ובכל אופן, אז?
     • ידידיה says:

       11 בינואר 2011 at 21:33

       אז שום דבר חוץ מזה. אני חושב ש"גירוש" הוא פחות גרוע משלילת זכות לטיפול רפואי.
9. מני זהבי says:

   11 בינואר 2011 at 21:28

   ואללה, קלוגהפט הוא דובר של רונית תירוש?
   זה קצת כמו לגלות ברנש שחשבת שהוא גביר בהתהוות נוסע בסובארו משנות ה-80…
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בינואר 2011 at 22:49

     התבלבלת קצת. רונית תירוש היא דוברת של קלוגהפט.
     • מני זהבי says:

       11 בינואר 2011 at 23:19

       אם זה מה שהיא עושה בפועל (במקרה הזה, סביר להניח שכן), נשאלת השאלה מדוע הגורמים שעבורם קלוגהפט עובד באמת לא מצאו דמות פוליטית מושכת יותר כדי לקדם את עניינם. למרות שמה אני יודע — אולי גב' תירוש (שנזקקה לפתק כדי לדקלם מעל בימת הכנסת משפט בן ארבע מילים בערבית מדוברת ולא התביישה להציג את הפתק קבל מצלמות) נחשבת באי-אלו חוגים לדמות פופולרית?
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         13 בינואר 2011 at 21:40

         מיהם אותם הגורמים לדעתך? אין כאן "מושכים בחוטים" אפלים אלא התארגנות די בולטת, אם רק מסתכלים, שהוא אחד מיוזמיה ומתווי דרכה. הוא טיפוס גועלי, אבל לא בדיוק ארנסט שטארבו בלופלד.
     • ידידיה says:

       12 בינואר 2011 at 01:22

       חשבתי על זה בהקשר של "הון ושלטון". נוהגים לומר ש"ישראל היום" הוא העיתון של נתניהו, ואולי זה נכון; מצד שני, יש חברי כנסת (ממפלגות שונות) שנראים במובהק "של מוזס".
10. TIBERIVS GRACCVS says:

    11 בינואר 2011 at 22:01

    וואלה. זה לא מה שאמרו לפני כמה עשרות שנים על שלטון הליכוד?
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      11 בינואר 2011 at 22:12

      מה בדיוק?
      • TIBERIVS GRACCVS says:

        12 בינואר 2011 at 03:35

        שהוא יהיה כל כך נורא ודכאני שזה ידחוף קהלים גדולים לשמאל (או לכל הפחות מחוץ לימין), למשל ראה את תחזיתו של יוסי שריד בעקבות בחירת שרון לרה"מ:

        http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=234498&contrassID=28
        • שלום בוגוסלבסקי says:

          13 בינואר 2011 at 21:42

          אז? זה אפילו לא מה שאני טוען. אני בסך הכל אומר שהימין יאכל את עצמו ומובילי המהלך יאכלו אותו, לא שימנים יהפכו לשמאלנים.
11. אור says:

    11 בינואר 2011 at 22:17

    אני באמת חושב שהגיע זמן לכתבת פולו-אפ של שלח ודרוקר (נדמה לי שהם עשו את הקודמת, לפחות) על קלוגהפט בע"מ. בכלל, מגיע לו שיטרידו אותו כמו שהוא מטריד את החברה הישראלית – מצלצל בפעמון ובורח כמו איזה ילד בכיתה ה'.
    לא שזה יזיז למישהו, אבל לפחות נוכל לומר שהוזהרנו קבל עם וטמבלויזיה מהטיפוס הנאלח הזה.
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      11 בינואר 2011 at 22:30

      פיספסתי את הכתבה הזאת (יש באינטרנט?). בכלל, הוא כ"כ אוהב את "מאחורי הקלעים" שנראה לי ראוי למשוך אותו לאור הזרקורים.
      • אור says:

        11 בינואר 2011 at 22:49

        זה היה לפני כמה מערכות, נדמה לי שבאזור התקופה שאחרי קמפיין הגז הידוע לשמצה, כי אם אני זוכר נכון הכתבה התחקתה אחרי מקור הקמפיין שבזמנו נותר "לא חתום".
        ניסיתי לגגל כל מיני וריאציות (קלוגהפט תחקיר אם תרצו וכו') ולא העלתי דבר בחכתי.
        בכל מקרה לא היה שם דבר שאיננו יודעים – האיש מושך בחוטים ויש לו תכונה שאפשר לתאר רק כפטישיזם לעמימות. המסקנות של הכתבה היו עמומות באותה מידה כמו האיש.
12. גיל says:

    11 בינואר 2011 at 22:21

    האם אפשר לקרוא לתופעה "כרוניקה של הקצנה"? אני ממש לא סוציולוג, אבל שמתי לב לתופעה הזאת ביותר מארגון אחד בו השתתפתי, כמובן שכולם היו בשמאל.
    שמתי לב שהקבוצה הקיצונית יותר, ברוב הארגונים, היא זו שהיתה מוכנה להשקיע יותר שעות בעיצוב הארגון ברוחה, וגם דאגה להבדיל את עצמה כקבוצה האוטנתית משאר חברי הארגון.
    האם עוד שמאלנים פה שמו לב לתופעה כזו במחנה שלנו?
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      11 בינואר 2011 at 22:30

      ברור.
    • עמרי says:

      11 בינואר 2011 at 23:44

      בגלל זה גם תמיד היה לי קשה להתחבר לקהל ה"אקטיביסטי", מתוך תחושה (מוטעית או לא) שכדי להצטרף צריך לדעת את כל התשובות מראש, לא לצאת בטעות פחות ממושלם מבחינה מוסרית.
    • TIBERIVS GRACCVS says:

      12 בינואר 2011 at 04:04

      כמובן, זה הרי מאפיין ארגונים קיצוניים בעלי השקפת עולם כוללנית שבה הם מאמינים כ"אדם ההולך בשנתו", כאשר השקפת העולם הזאת מתנגשת עם המציאות הם מגיעים למסקנה שהם נכשלו מכיוון שלא היו מספיק קנאים ומכאן מגיע ההקצנה.
      • שלום בוגוסלבסקי says:

        13 בינואר 2011 at 22:36

        אלו אכן כמה ממרכיבי הדינמיקה רק שלא תמיד הביטוי הוא בהקצנת עמדות, וזאת גם אחת הסיבות שאני לא נוטה להצטרף לאירגונים ולא חובב שלהם.
13. אורי says:

    11 בינואר 2011 at 23:11

    הכותרת שוב מתאימה… תקיפת והדיפת השופטים , המרצים והעיתונאים , עמותות הלפלפים השמאלנים וותיקי הליכוד לא תצלח אם לא יוצגו כאיום הגדול על צדקתנו , על חוסננו , על שלום חיילינו , מעמדנו ועוד כמה נו שכאלה. (עוזי דיין , בפוליטיקה , הערוץ הראשון – ברוך המצטרף לימין השומר על חיילינו מהשמאל. קרנף.) כל תנועת כיבוש והשתלטות מתחילה עם האויב הברור ולאט לאט ממשיכה בטיהורים פנימה לתוך המחנה. לצערי אין לתלות בזה תקווה לירידת הימין המסוכן , כי חובר אליו הליכוד , כדי לא להפסיד , וביבי יעשה מעשים קשים ונחפזים כדי לא להיות אחרי ליברמן. לא הימין הסהרוררי בסכנה , אלא מדינה גדולה , הנכנסת לכל צרה , ואם אין כזו – ליברמן ייצר חדשה.
14. דני says:

    12 בינואר 2011 at 09:34

    אולי אפשר להוסיף גם אפשרות לעדכונים במייל?
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      13 בינואר 2011 at 21:45

      יש, מתחת לכותרת.
15. מרדכי אשר says:

    12 בינואר 2011 at 10:43

    שלום שלום,
    זווית הראייה שלך ממש מרתקת, במיוחד את מי שנמצא במקום (שנחשב) אחר בקשת הפוליטית. אולם זהו עוד פוסט רווי יאוש, וחבל. אני חייב לציין כי תפיסת העולם שלי, העמדות הפוליטיות והניתוח השונה שלי למציאות, שגם היא, כמובן, סובייקטיבית לחלוטין – מביאות אותי למסקנות אחרות.
    אני פחות פסימי לגבי עתידה של המדינה. אלו כמעט "גסויות" להזכיר כאן "אמונה", "נצח ישראל" ועוד מילים כאלה… אבל מספר נקודות השפל בהם היה הקולקטיב שלנו, במאה השנים האחרונות – הוא לא קטן. וב"ה, "עברנו את פרעה…". (לא אני לא רומז לשום אדם שהוזכר בפוסט, עוד תאשימו אותי בהתלהמות והסתה פרועה…)

    שאיש לא יבין, שיש לי "ספקות" והירהורי חרטה על הדרך שלי. אולם ברור לי שאין לי מנדט בלעדי על האמת המוחלטת. זה ברור לי ממש כמו שברור לי שהיא אינה מצוייה באמתחתך או באמתחתו הבודדת של איש. זו מצוייה רק בשילוב נכון והולם של הדעות השפויות כולן. השתתפותי כאן מסייעת לי לחפש את האמת בדעות האחרים, כמו גם לאתר את המוץ שבדעותי! ולכן, אם היאוש שלך יוביל להשתקת הקול שלך – גם אני (ולהשקפתי – כולנו) אפסיד. אז – חזק ואמץ! ולהזכירך "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה…"

    מורדי
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      13 בינואר 2011 at 21:49

      תודה רבה. ואני פסימי רק לגבי השנים הקרובות, לא לגבי העתיד באופן כללי. לא בגלל שום "נצח ישראל" אלא בדיוק בגלל ששום דבר בעולם הוא לא לנצח.
16. רון says:

    12 בינואר 2011 at 11:13

    אם היה מדובר בגחמה של פולטיקאים הייתי מסכים עם האופטימיות שלך, אבל הדמוקרטיה הישראלית נכשלה, ובגדול, להגן על עצמה מפני יהדות חשוכה שמשתלבת באופן הרמוני להחריד עם מיליטריזם קיצוני, בו החברה הישראלית-יהודית נגועה. כמו שתיאר איל ניב פה
    http://goo.gl/j1wX9 הפאשיזם לא בא מהפוליטיקה אלא מהעם, והלך בית הנבחרים באמת מבטא את רצון הציבור. בזה בערך נגמרת הדמוקרטיה הישראלית, וזה גם קנה המידה שיש לרוב הישראלים ל"דמוקרטיוּת" של המדינה – ההליכה לקלפי. גם כיהיו פה רק מפלגות ימין, בגלל שהערבים בוגדים, ושמאלנים לא ישארו פה מספיק, עדיין זאת תהיה, בעיני הרוב המתלהם, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

    ואם נסית את המבט מהציבור למנגנונים הרי ברור שיש פה לא רק מקארתי זה או אחר אלא כשל מערכות מוחלט. הדמוקרטיה הישראלית אמורה להיות בטיפול נמרץ מזמן, אבל היא עדין בטיפול של כנופית הרחוב הישראלי, וזה טיפול של מוטות ברזל, סכינים ותפילה יהודית איטנסיבית.

    אז מה יש לנו? שוויון בפני החוק, מיוצג ע"י בתי המשפט והמשטרה. מי אמר במ"ש השלום בפתח תקווה ולא קיבל? מישהו הזכיר פיזור הפגנות חוקיות בעליל ע"י המשטרה? זה לא שלטון חוק זה בדיחה.
    והעיתונות: בתוך עמם הם יושבים, ממנו הם קורצו ואת דיעותיו הם מביעים. עיתונות זה לא.
    ובית נבחרים יש לנו. על זה לא אוסיף.

    רון
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      13 בינואר 2011 at 21:50

      כן, נראה לי שעל הכשל הזה בדיוק אני חופר כל הזמן. אבל גם לא נכתב כאן שהיה דמוקרטיה, אלא רק שליברמן יפול.
17. טלי says:

    12 בינואר 2011 at 16:13

    שלום, אני לא בטוחה, לא בהכרח יצטרכו להשתמש בבוגדים מהימין, תמיד ימצאו אנשים שיאשימו אותם, מעין עמנואל גולדשטיין של 1984
18. דודי נתן says:

    13 בינואר 2011 at 16:38

    מצוין כרגיל
    השתמשתי כבר בשני פוסטים עם תלמידים שלי
    בעיקר עם תחום המושב המופתי.

    הפוסט זה קצת מעודד. מה לעשות – שמחת עניים
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      13 בינואר 2011 at 22:52

      זה משהו שמשמח אותי לשמוע. באיזה בית ספר (אפשר בפרטי אם לא מתאים לכתוב כאן)?

19. Pingback: הניוזלטר של מרצ » ארכיון הבלוג » מגינים על הדמוקרטיה, בונים את מחנה השמאל