מזל שהטבח באיתמר נעשה בערב שבת. ככה הפוליטיקאים קפצו לרקוד על הדם רק לפני שהספיק להתקרר. אם זה היה קורה ביום חול, עוד לפני שהגופות היו מפסיקות לפרפר היו מוצאים את האשמים. השמאלנים, כמובן.
שתי תקופות פיגועים עברתי בירושלים, באמצע שנות התשעים ובתחילת האלפיים, ואני לא זוכר את הציבור הישראלי מחורפן כמו שהוא מחורפן בשנים האחרונות. בפיגוע ממוצע אחד, אז, היו נרצחים יותר אנשים מכל קורבנות הקסאמים בעשור האחרון. לפעמים, בהפרש של שבוע או פחות, אוטובוס או בית קפה היו מתפזרים על כמה רחובות. כמעט לא עבר שבוע בלי שהייתי פותח עיתון ועושה את הטקס האנוכי הקבוע – בודק ברשימת הנרצחים אם יש , חלילה, מישהו קרוב אלי.
גם אז רצה התיאוריה לפיה השמאלנים עומדים מאחורי הפיגועים. אחרי שקפה "מומנט" עף באוויר, מאזינה אחת התקשרה לתוכנית של רזי ברקאי וטענה שהשמאלנים כיוונו את הטרוריסט המתאבד לבית הקפה הזה, ויש גם הוכחה: הפיצוץ התרחש בצהריים ולא בערב, כי בערב יושבים שם עיתונאים מ"הארץ".
וגם אז היו מי שמיהרו לעשות הון פוליטי. כשקרה הפיצוץ ברח' אגריפס ליד הבניין בו עבדתי ושבו נרצחה בתו של פוליטיקאי ידוע, איתמר בן גביר וחבריו הכהניסטים הגיעו עם שלטים מוכנים עוד לפני האמבולנס הראשון. כיוונתי אליהם את המצלמה שלי ועשיתי זום. החלאות חייכו כאילו הם מלווים את הבת שלהם לחופה.
לתיאוריה הזאת יש שורשים עמוקים ורחוקים והיא לא קשורה לפעילותם של ארגוני זכויות אדם שכן היא קדמה לה בשנים רבות. כמו הרבה צורות אחרות של בולשיט, היא התבשלה במעמקי הימין הדתי ועשתה את דרכה למיינסטרים הישראלי. והתיאוריה הולכת בערך כך:
הערבים אינם רעים. למעשה, הם בסדר, בסך הכול רוצים לחיות ת'חיים שלהם בשקט. הם לא רעים לא מפני שהם טובים, אלא מפני שהם לא בדיוק בני אדם שמבדילים בין טוב לרע, לפחות לא באותה מידה כמו יהודים. הם משהו שפחות מאדם. אולי משהו כמו כלב, שכל זמן שברור לו מי האדון ויש לו מספיק אוכל, מתנהג יפה. אבל אם האדון לא מפגין מספיק את האדנות שלו וחוסך את שבטו, הכלב עלול לנשוך את היד שמאכילה אותו.
הערבי נתפס כמי שאין לו את אותם צרכים ורצונות כמו ליהודי. הוא לא צריך, למשל, דברים כמו עצמאות, ריבונות, כבוד וחופש. כל מה שהוא צריך זה בטן מלאה. הוא ישמח להכין ליהודי חומוס ולתקן לו ת'אוטו, כמו שהכושים בדרום שמחו לקטוף ת'כותנה ולשיר ת'שירים הכושיים שלהם. וככה, כשכל אחד יודע את מקומו בסדר הדברים הקוסמי של "דומם-צומח-חי-מדבר-יהודי", ההרמוניה שוררת, הסוס ורוכבו חיים בשלום.
ואז באים כל מני "מסיתים" ומלמדים את הכלב המדבר כל מני רעיונות מתוחכמים שלא יכול היה לחשוב עליהם בעצמו. ואם זה לא מספיק, אותם מסיתים יפי נפש גם משדרים חולשה, והכלב מאבד עשתונות ותוקף את האדון. לכן, אין מה להאשים את הערבים. לערבים שעושים בעיות צריך לירות בראש כמו שיורים בכלב שוטה. האשמים האמיתיים הם השמאלנים האלה, ששחררו לו קצת רצועה.
זהו גם ההיגיון הפנימי של "תג מחיר". הרי למה בכל פעם שהממשלה עושה משהו שלא מוצא חן בעיני הפוגרומצ'יקים הם פוגעים בערבים ולא בממשלה? כי הערבים נתפסים כחיות המחמד של השמאל, השמאל שולט במדינה (גם אם ברוך מרזל יהיה ראש ממשלה והרב גינזבורג נשיא, הם יחשבו כך), אז כמו זה ששוחט את חיות המחמד של השכן שאתו הוא מסוכסך, הם "מעבירים מסר" באמצעות פגיעה בערבים. על המנטאליות הזאת יעיד ריבוי המקרים של התעללות בבעלי חיים כשיטה מרכזית של "תג מחיר".
אבל לא הטבח באיתמר הוציא את מסיתי הימין מהחורים. למעשה, זה טרנד שהתחיל לפניו, כמלחמת תעמולה נגד ארגוני השמאל וזכויות האדם, ובמיוחד כאלה שמשתפים פעולה עם פלסטינים במטרה – האירוניה – לשכנע אותם לזנוח את דרך הטרור לטובת מאבק לא-אלים.
חמש השנים האחרונות, שבהם פעילותם זו של ארגוני השמאל הגיעה לשיא, ובמקביל אליהם גם האופרטיביות של הרש"פ, היו השנים השקטות ביותר ביהודה ושומרון מזה זמן רב. זהו גם הזמן בו הייתה פחות פעילות של צה"ל בעומק השטחים הפלסטיניים. דווקא כשפעילות צה"ל הייתה בשיאה, כשהרש"פ לא תפקדה וכשארגוני שמאל כמעט ולא פעלו יחד עם פלסטינים, הטרור היה בשיאו.
האם זהו ההסבר לשקט היחסי של השנים האחרונות? לא יודע. אבל הוא טוב לא פחות מההסבר המקובל לפיו הגדר הלא גמורה, זו שילדים שמוכרים מציתים בירושלים חוצים הלוך ושוב בכל יום, היא זאת שמונעת רצח המוני ברחובותינו. בכל אופן, אם ארגוני השמאל עוסקים בהסתה לאלימות של פלסטינים, הם עושים חתיכת עבודה מחורבנת.
אז לאחרונה, בנוסף לדברור של מתנחלי סילוואן ושיח ג'ראח על האידיליה של החיים המשותפים עם הילידים עד שהשמאלנים הגיעו, יש גם הצפה של טוקבקים שמעבירים את המסר ומשטרת ישראל, מסתבר, חוקרת מפגיני שמאל על "הסתה" משום שהביעו תמיכה בהתקוממות במצרים. ביום שישי, לפני הטבח, ישראל הראל פרסם טענה כזו בדיוק ב"הארץ". בהתחשב בעניינים בהם הוא בוחש ואותם הוא מדברר, אני בכלל לא אהיה מופתע אם הקמפיין הבא של "אם תרצו" יהיה בדיוק זה – השמאלנים עומדים מאחורי גל האלימות כמו שעמדו מאחורי גולדסטון. וזה יהיה תירוץ לכל מני דברים.
איזה גל אלימות? ובכן, השבוע זה הזמן בו נקבע "יום הזעם הפלסטיני", בהשראת המתרחש בעולם הערבי. התקוממות עממית פלסטינית הייתה רק עניין של זמן, שכן הרש"פ מאבדת במהירות את הלגיטימציה שלה ונתפסת יותר ויותר כמשת"פ של הכיבוש. נזכיר שהיא הוקמה כפיתרון זמני לחמש שנים, עד הקמת מדינה עצמאית, ושהיא קיימת כבר שמונה עשרה שנה בלי שהעצמאות תיראה באופק. המהפכות בעולם הערבי האיצו את התהליך, ומה שנותר לראשי הרש"פ לעשות, אם הם לא רוצים לגמור כמו מובארק, זה "לרכב על הנמר" – להצטרף למפגינים ולהפנות את המחאה כלפי ישראל.
צה"ל כבר הודה שאין לו יכולת להתמודד עם מחאה המונית שאינה אלימה. זה אומר רק דבר אחד: שהיא תהפוך לאלימה. צה"ל לא יודע לעשות שום דבר חוץ מלהגיב בכוח מוגזם ולגרור הסלמה שאתה הוא דווקא מרגיש כמו בבית.
אפשר לשער שלא במקרה ביבי קבע את "הנאום ההיסטורי" שלו, זה שבו יציג תוכנית מדינית חדשה, דווקא לסביבת הזמן הזאת. תראו כמה נוח. אם הבלגאן יתחיל לפני הנאום, הוא יוכל להגיד שאי אפשר לפצוח בתוכנית מדינית עד שהאלימות תיפסק. אם הבלגאן יתחיל אחרי הנאום, יהיה אפשר להציג אותה כתשובה הפלסטינית ליד הישראלית המושטת לשלום. כך או כך, זה טוב ל-HASBARA.
וזה כל מה שמעניין את הממשלה הזאת. אין שום תוכנית מדינית, לא יכולה להיות שום תוכנית מדינית. אני חושב שהממשלה הזאת יודעת שרכבת שתי המדינות לשני העמים כבר עזבה את התחנה. הבחירה עכשיו היא בין שימור והעמקת מדינת האפרטהייד היהודית מהים עד הנהר, לבין שינוי פרדיגמה.
הטבח באיתמר נפל לידי הממשלה כפרי בשל. כבר ש-1966, המכללה לביטחון לאומי קבעה שאם נחזיק בשטחים בלי להעניק אזרחות לתושביהם ניאלץ להשתמש באלימות הולכת וגוברת רק כדי לשמור על הסטטוס קוו, וזה בדיוק מה שקורה. כדי להצדיק את האלימות, ולא רק כלפי הפלסטינים, הממשלה זקוקה לדם יהודי.
תוספת: לא, אני לא "מגנה" את הטבח. שהאו"ם "יגנה". אני, לעומת זאת, חושב שהרוצחים צריכים ליפול לבריכה מלאה בדגי פיראנה ולפני זה לסדר לי כסא נוח ומרגריטה כדי לצפות במחזה. לי נראה שזה רגש די מובן מאליו בהתחשב בנסיבות, ואני שולח בזה את תנחומי למשפחה. מי שחשב לדרוש ממני "גינוי", כמו שקורה לרוב בימים כאלה, שיבדוק מה דפוק אצלו בראש. תודה.
מנהלי: ברשימת הקישורים (למעלה משמאל) נוספו שניים חדשים: "תיקון עולם", לא זה של סילברסטיין אלא אחר, שכתב את אחד הטקסטים הטובים ביותר שראיתי על יהדות חילונית – וראיתי לא מעט, ו"בציציות ראשי", בלוג חדש וחשוב, גם כי נשים לא כותבות מספיק בלוגים וגם כי חרדיות לשעבר לא כותבות מספיק בלוגים (ו\או אנחנו לא קוראים אותם מספיק). רשימת הקישורים מתעדכנת מפעם לפעם לפי הקריזה שלי ולפי קצב העדכון שלהם. אני מקפיד על רשימה קצרה ואיכותית, כנסו כנסו!!1!.
וְאֵין לַערבי עֵינַיִּם? אֵין לַערבי יָדַיִּם, אֵבָרִים, צוּרָה, חוּשִׁים, מַאֲוַיִּים, רְגָשׁוֹת? וְלֹא כְּמוֹ היהודי מֵאוֹתוֹ הַלֶּחֶם הוּא אוֹכֵל, בְּאוֹתָם כְּלֵי נֶשֶׁק הוּא נִפְצָע, בְּאוֹתָן מַחֲלוֹת הוּא מִתְיַסֵּר, בְּאוֹתָן רְפוּאוֹת הוּא מִתְרַפֵּא, בְּאוֹתוֹ קַיִּץ חַם לוֹ וּבְאוֹתוֹ חֹרֶף קַר לוֹ? אִם תִּדְקְרוּ אוֹתָנוּ – לֹא נָזוּב דָּם? אִם תְּדַגְדְּגוּ אוֹתָנוּ – לֹא נִצְחַק? אִם תַּרְעִילוּ אוֹתָנוּ – לֹא נָמוּת? וְאִם תִּתְעַלְּלוּ בָּנוּ – הַאִם לֹא נִתְנַקֵּם? אִם אָנוּ דּוֹמִים לָכֶם בְּכָל הַשְּׁאָר – הִנֵּה נִדְמֶה לָכֶם גַּם בָּעִנְיָן הַזֶּה. אִם ערבי פּוֹגֵעַ בְּיהודי, לְאֵיזֶה חֶסֶד יִזְכֶּה מִיָּדָיו? – נְקָמָה! וְאִם ערבי פּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי, לְאֵיזֶה שֵׁפֶל-רוּחַ יְצַפֶּה מִמֶּנּוּ, עַל פִּי הַמּוֹפֵת הַיהודי? – שׁוּב, נְקָמָה!
פוסט מעולה.כל מילה בסלע.
אני מגנה את הצונאמי ביפן.
גם אני!
לעומת זאת 'אם תרצו' לא מגנים.
אתה בסך הכל נותן עוד דוגמה להתייחסות לערבים כאסון טבע. לדעתי, ההתיחסות השמאלנית הלא-אנושית הזו היא נפוצה בהרבה מזו ששלום מדביק לימין בפוסט הזה.
שלחת אותי ל"תוגת הישראליות" של דורון רוזנבלום, ול"מילון עזר לשפת הג'יבריש" שפורסם ב 1992, ומתייחס לז'רגון הביטחוניסטי הישראלי.
וכה כתב רוזנבלום (לא ביקשתי את רשותו, אני מקווה שהפרת הזכויות הזו תעבור בשקט):
"הפרות סדר": ביטוי נפוץ זה בא להעמיק את האשליה, כאילו בשטחים האקס-משוחררים אמור להיות, היה, הווה, יהיה או יתכן איזה מצב שיוט טבעי תחת כיבוש, אשר "סדר" שמו. לפי אשליה זו, שרווחה בעיקר בשנות הליכוד, האינתיפאדה- שהיא מעין גלקסיה של "הפרות סדר"- לא היתה אלא מעין פריעת תסרוקת, דבלול חולף של "דו קיום על יסוד כבוד הדדי" אשר או-טו-טו יתוקן ויסורק למשעי לאחר ש"יינקטו הצעדים המתאימים" או לאחר ש"יבוצע מהפך מחשבתי בקשר למלחמה בטרור"
ועוד כתב רוזנבלום:
ה"תביעה לגנות" נחשבת משום מה לנשק תעמולתי אולטימטיבי, בעיקר בעיני הימין: ראיתם? המואזין בשכם "לא גינה" את הרצח הנתעב, ולכן אין עם מי לדבר (רגע: ואם השייח "היה מגנה"- היינו נסוגים מהשטחים, או מה?)
בסופו של דבר, מדובר בריב חמולות במיטב המסורת הערבית/בדווית, מסורת מלאה כל טוב שנאה, פגיעות, ונקמות דם. הצרה היא שהפלסטינים הם ערבים אוריגינל, והמתנחלים הם ערבים חיקוי, כך שהשנאה והאלימות של הפלסטינים באים להם יותר בטבעיות. המתנחלים נאלצים להסתפק ב"אל נקמות צה"ל", ובשלל המיתות הקרות והאפורות שהוא ממיט על הפלסטינים בפעולות כאלה ואחרות.
פוסט מעולה, הקישור הראשון (השמאלנים אשמים) לא עובד.
למרות שנראה לי שאני יודע לאיזה טור בynet עמדת להפנות…
ישראל הראל צריך להיזהר, רון נחמן מצא את רשימת האשמים בפיגוע באיתמר ו'הארץ' היה באחד המקומות הראשונים.
בקשר למחאה הפלסטינית הלא אלימה שעלולה להתרגש עלינו. למרות שנכונה הטענה שהצבא לעיתים מעודד הסלמה, איתה הוא "יודע להתמודד", זה קצת מוגזם ליחס כל הדרדרות לאלימות לצד הישראלי.
האמת המצערת (הפוגעת בעיקר במפגינים הלא אלימים) היא שכמעט תמיד ימצא ה"קומץ" שישמח להעלות מדרגה, בד"כ באמצעות זריקת אבנים, ובמקרים מסוימים גם בשימוש בנשק. זה כמובן מתקבל ע"י המשטרה/הצבא כסימן לכך שההפגנה ה"שקטה" הסתיימה ואפשר להתחיל לפזר אותה בכח.
קשה לפלסטינים לקיים מחאות שקטות בקנה מידה גדול, ואפשר להודות בכך. אני מציין זאת גם כי ראיתית הפגנות כאלה במו עיני, וגם נתקלתי בתסכול שמביעים פעילים פלסטינים התומכים בכל מיני מחאות כאלה (למשל כאן:http://www.palestineremembered.com/index.html ), שברור להם שפעולה כזו עשויה להסתיים בהרג המוני, ולא רק בגלל הצבא שלנו.
קשה לכולם לקיים הפגנה שקטה בקנה מידה גדול. למרטין לותר קינג לא היה את מלקולם X על הראש? זה תירוץ צולע. כן, יהיו מי שיזרקו אבנים. הפגנות כמו בבילעין עם האבנים שנזרקות שם – בניגוד לרצון המארגנים – הן לא יותר גרועות מהפגנות של סטודנטים נגד הגלובליזציה באירופה. כנ"ל ההפגנות של ערביי 48 ב-2000. גם באירופה ראינו אלימות מופרזת מצד המשטרה, אבל לא ראינו כדורי מתכת מצופים בפלסטיק מ-M16 נורים כבדרך שגרה, בטח לא לראש מטווח של כמה מטרים, לא ירי רימוני גז בכינון ישיר לתוך המפגינים, בטח לא ירי אש חיה של צלפים וודאי לא מיליון כדורים חיים שנורו בחודש אחד כמו באוקטובר 2000. ועוד לא ראינו שירו על יהודים שזורקים אבנים וגרוע מזה, ומקווה גם שלא נראה.
אני יכול להבין את מה שאתה אומר אומנם
(למרות הירדיות על הימין אני מבין מה אתה מרגיש)
אבל עם זאת אני אחד שתכנה אותי "ימין קיצוני" ואני רואה את הדברים לגמרי הפוך ממך
אם כך, אני מניח שהייתי יותר מופתע אם היית רואה את הדברים בדיוק כמוני.
הוא רשם כמה שורות שאני יכול להזדהה איתם
אבל אני לא חושב שמגיעה להם מידנה, ובטח בתנאים הללו שזה כולל מסרית ירושלים, מדינת טרור אשפי"ת בלב ישראל אני רואה בזה התאבדות לאומית כניעה לטרור שתזמין עוד טרור.
אבל הכי דפוק פה זה התעלמות השמאל מי ה"פרטנר" שלהם ההנהגה עצמה שגזרה עונש מוות על מי שמוכר דירות ליהודים. על ההסתה הפרועה שלהם שהובילה לרצח הזה. ועל זה שהם אומרים בעצמם שקויי 67 = עוד שלב ב"תוכנית השלבים של אש"ף" אם אתה מכיר את המושג אתה מוזמן לחפש בגוגל תוכנית השלבים של אש"ף = ניקח כמה שיותר שטחים במסא מתן עם היהודי ואחרי זה נשחרר את שאר פלסטין בעימות מזוין (טרור) ומי זה השמאל מיתעלם זה מה שגורם לי בעיקר תהיתרחק מהשמאל הזה שאני לא רואה בו שותף לאינטרס יהודי-ישראלי אלא רק "פלסטיני"
את "תכנית השלבים" מנות השבעים אני מכיר. ואני הראשון שאודה שחלוקת הארץ ממש לא מספקת אותם. גם אותנו לא, מסתבר. אבל בכל אופן, כמו שכתבתי בפוסט, אני חושב שכבר לא תהיה לנו הזדמנות לעשות זאת.
לי יש מעט מאוד עניין באינטרס הפלסטיני פר סה, אין לי איזה יחס מיוחד אליהם. אבל אני כן חושב שהאינטרס שלנו הוא לא לשלוט עליהם ואני לא חושב שפחדים ואיומים צריכים להכתיב את המדיניות שלנו. אנחנו לא בשטעטל והם לא הקוזאקים. אם אנחנו רוצים להמשיך לחשוב במונחים האלו, לא היינו צריכים לצאת מהגטו כי שם היה לנו את כל זה.
אז אם אתה לא רוצה "לתת" להם שטחים, תתחיל לעשות חושבים איך אתה נמנע מלשלוט עליהם בלי זה. כי אם אתה מחפש להקים כאן איזה דרום אפריקה של פעם יהודית, יהיה לך עסק לא איתם, אלא איתי.
רוצה להקים ? הייתי אומר שכבר יש..
פוסט קולע.
(מחלקת הגהה: המשפט השני בפתיחה לא אמור להיות "ככה הפוליטיקאים קפצו לרקוד על הדם רק *אחרי* שהספיק להתקרר"?)
תודה, והלוואי.
ליפול לבריכה מלאה פיראנות? אתה מזכיר לי את הרע מג'יימס בונד, שמחכה שהדברים יקרו מאליהם. אני ממליץ על לעזור להם ליפול לתוך הבריכה. להיות יותר אקטיבי.
ההקבלה של הפלסטינים לשחורים בדרום האמריקני לא מקרית: חלק ניכר מהדור הראשון של המתנחלים ייבא לפה סיסמאות מארה"ב. כל הרעיון של "הפלסטינים רק רוצים שקט" הוא העתקה שמזמינה תביעה על הפרת זכויות יוצרים מצד הקו קלוקס קלאן. גם הסיסמה "העם נגד תקשורת עוינת" מועתקת, ומאותו המקור – הימין הדתי האמריקני.
ממה שאני רואה סביבי, אין זכר לטענה שהערבים הם לא רעים, ושזה הכל אשמת השמאלנים. הדיבור סביבי הוא שהערבים הוא חיות אדם, והשמאלנים ש(מתוך טפשות או רשעות )חושבים שניתן להרגיע ולרצות אותם ע"י החזרת שטחים או הריסת מאחזים רק מחזקים את האמונה שלהם שיהיה ניתן להשמיד את כולנו. כלומר, בניגוד לטענה שאתה מתמודד איתה, הטענה שנראית רווחת סביבי היא שהערבים הם כן שורש כל הרע, והשמאלנים הם רק גורם מסייע.
בלוגיסט יקר, האם אתה בכלל מבין את משמעות המונח אפרטהייד בו אתה משתמש בנדיבות כה רבה??
הא לך. החכם מעט.
ישראל והאפרטהייד.
הדבר המשעשע מכל הוא האשמות מדינת ישראל כמדינת אפרטיהייד, אני בספק רב ביותר אם כל אלו שנהנים כל כך לגלגל את הביטוי על הלשון יודעים ומבינים בכלל את פירוש המונח.
האפרטהייד היווה מדיניות הפרדה גיזעית בין שחורים ללבנים בדרום אפריקה משנות החמישים שכלל חוקי הפרדה גיזעית דרקוניים ביותר. בישראל חיים כיום כמליון ערבים ,הנהנים מאותן זכויות בדיוק! כשל דודניהם היהודים. הבדל אחד מהותי קיים וגם הוא עוסק בחובה! ישראלית ולא בזכות וזה השירות בצבא ובתפקידים רגישים. בנושא זה אין הם שונים משום אזרחים לא יהודים אחרים. שכן נורווגי שישא אישה ויתאזרח כאן, לא יקבל גם הוא תפקיד רגיש במשרד החוץ ביטחון או כל דבר אחר.. לא כל שכן שהמדובר בציבור(וכן!! מחבלים רבים כל כך לא היו צולחים פיגועים ללא עזרה מן הצ.י.ב.ו.ר הערבי) שב.ח.ר לעצמו היסטוריה וזהות הנוגדים את קיומנו לרוב ולכן יש מקום כדבר הביטוי המוכר "כבדהו וחשדו" ומשנה זהירות.
השוואת מדיניות ישראל לפלסטינים כאפרטהייד כמוה כלומר שיש לארה"ב מדניות כזו כלפינו.. כי צריך לשם ויזה, ויש להם טריטוריה שאי אפשר להיכנס אליה בלי אישור, וישראלי ממוצע לא יוכל לשרת סתם בצבא ארה"ב. ואם הוא יתחתן עם אמריקנית יבדקו אותו ולא יקבל אזרחות מייד וללא הליך חקרני מוסדר.
ועוד בדיקה קטנה לגבי אפרטהייד בישראל אל מול הפלסטינים ומדינות ערב ככלל.. מי שטרח ובדק מהו אפרטהייד באמת וחלק מחוקיו עלול למצוא אכן דמיון מטריד בין כמה מהחוקים הללו שפסו מן העולם לבין מה שקורה בימנו. הנה למשל רשימה חלקית של אותם חוקים דאז ואיך הם מתבטאים גם בימנו…
1.חוק איסור נשואי תערובת – בישראל מותר וגם ישינם לא מעט נישאים בין ערבים ליהודים. כך למשל אישה באחת מארצות ערב האיסלמיות יותר כגון מצריים, ערב הסעודית, סוריה, תימן ועוד, דינה מוות אם תתחתן עם כופר (כהגדרת הדת) וממילא האפשרות הזו אינה קיימת.
2.חוק המעבר- שחייב כל שחור מגיל 16 לשאת עליו תעודת מעבר כדי לנוע ברחבי דרום אפריקה. במדינות האיסלם כגון איראן ונזכרו לעיל חייבת כל נקבה תעודת אישור אם לא ליווי צמוד מהגבר האחראי עליה ולו רק כדי לצאת מהבית לא כל שכן, כדי לנסוע לעיר אחרת , או לטוס לחו'ל.
3.חוק חינוך הבנטו – קבע כי שחורים יוכלו ללמוד רק עד רמה מסויימת אם בכלל וחלק מהמקצועות נמנעו מהם. גם ברבות מאותו גוש ארצות ערב, נאסר על הנקבות ללמוד ואם חלילה הן ממרות איסור זה – עונשן לרוב מוות! בארצות אחרות, מותר להן ללמוד אבל לא ללימודים אקדמים חלילה וגם מגוון הנושאים המותר להן מוגבל.
4.חוקי העבודה – מיקמו לבנים בלבד בדרגי הבכירים וסוגים שונים של משרות. במדינות ערב, נדיר שנשים תשבנה במשרות מרכזיות וגם אז המדובר לרוב בתפקיד יצוגי נטו וללא כל השפעה. בערב הסעודית, עדותה של אשה נשקלת כעדותו של ילד בן 10. שכן חושבים אותן לרפות שכל במיוחד.
ישנם חוקים נוספים לרוב, כגון חוק ההפרדה בין גזעים,חוק דכוי הקומוניזם,חוק המוסר ועוד ועוד… לכולם קיימת בוריאציה זו או אחרת מקבילה בעולם הערבי לא רק כנגד נשים אלא לרוב גם כנגד לא מוסלמים.
מעניין מאוד מדוע לא מפנים האירגונים ההומניטריים למיניהם חיצי אפרטהייד כלפי אותן מדינות שחוקי זכויות אדם לא רק שאינם מוכרים להן אלא לרוב אף מנוגדים לאמנה ולחוקה הקיקיונית שלהם בתדירות כה גבוהה כפי שמפנים כלפי ישראל.
בברכה , שירלי לובמן
א. אני כיהודי לא יכול חוקית להתחתן עם נוצריה/ מוסלמית/תאילנדית כאן במדינה שלי
ב. הערבים הם שווי זכויות (כמעט) על הנייר, בפועל יש מכתב של רבנים שקורא לא להשכיר להם דירות, להזכירך, מדובר בפקידי מדינה שמקבלים ממני וממך משכורת. יש לנו כבר אישה בתפקיד מנכ"ל בל"ל, כמה ערבים מנהלים פה בנק גדול במדינה?
ג. אביגדור ליברמן לא נולד פה בארץ, שירת שירות מקוצר והיה חבר בכ"ך הקיצונית תקופה קצרה, למרות זאת הוא שר החוץ של ישראל, לא מזמן חגגו פה בתופים ובמחולות את השר הערבי הראשון (לענייני הזזת עפרונות כמדומני) מאז קום המדינה, הללויה! (אגב, אני לא שייך לאלו שרואים בליברמן סוכן רוסי, אני חושב שהוא עושה את השירות לרוסיה בהתנדבות מתוך רפלקס).
ד. ממש לא מעניין אותי להשוות את עצמי למצריים או סעודיה, באותה מידה כשאנשי הדת משתלטים לי על המדינה ממש לא מרגיע אותי שבאיראן המצב יותר גרוע, אני מבין שלך דחוף להסתכל על האפרטהייד אצל הצד השני כי זה יותר נוח מאשר להסתכל על מה שקורה אצלנו. נו טוב, גם אני מוריד פה ושם סטירה לאישתי אבל אני לא מבין מה רוצים ממני, אצל הערבים משתמשים במקל!
הי שירלי.
כן, אני יודע מהו אפרטהייד. בתחום שליטתה של ישראל יש כ-11 מיליון אנשים שהם תושבי וילידי המקום. חלקם אזרחים מלאים, חלקם אזרחים חלקיים וחלקם לא אזרחים בכלל. בתוך הקו הירוק אין אפרטהיד, בשטחים בהחלט יש. יש שם מערכת חוקים נפרדת על בסיס אתני וזאת עובדה. היות שעשינו מאמץ רציני ומוצלח לטשטש את הקו הירוק, ככה המדינה נראית ולא רק "השטחים".
מדינות ערב מתנהגות בצורה גרועה יותר מישראל בהרבה תחומים. אם הייתי אזרח אחת המדינות האלו הייתי עוסק בביקורת עליהן. כישראלי, אין לי עניין לתקן את סוריה יותר משיש לי עניין לתקן את טימבוקטו, אבל את ישראל יש לי עניין לתקן.
אני לא משתייך לשום ארגון, אבל ההגיון תקף גם לשם. אירגונים ישראליים מקומיים מתעסקים בעוולות של ישראל. ארגונים פלסטינים מתעסקים גם בעוולות של הפלסטינים. אירגונים בינ"ל מתעסקים בעוולות של כולם.
הניסיון שלך לכרוך יחד את יו"ש ועזה (!) עם שטחי הקו הירוק ע"י מילים כמו "בתחום שליטתה" ו11 מיליון הוא לעשות סלט משני דברים שלא קשורים בכלל.
בישראל אין שום אפרטהייד, לכל אזרחי ישראל יש שוויון זכויות מלא. יש בישראל שטחים שמוחזקים תחת ממשל צבאי
אתה יכול אולי להעלות טענות משפטיות על כך שהחזקת אזרחים תחת ממשל צבאי לאורך זמן אינה מדיניות שמוצאת חן בעיניך אבל המילה אפרטהייד היא דמגוגיה.
לפלסטינאים יש כיום מידה רבה של אוטונומיה בשטחם, והיתה יכולה להיות להם מידה רבה הרבה יותר מזמן לו רק היו מנהיגיהם מוכנים לתת לפתור סכסוך טריטוריאלי עם מדינת ישראל. עד אז, אזרחי הרשות הפלסטינאית נמצאים במצב סל עימות עם מדינת ישראל ובודאי שאין שום הצדקה לדרישה שיקבלו אזרחות ישראלית או שוייון זכויות איתה.
מה שכרגע מונע את מתן מלוא זכויות האזרח לפלסטינאים הוא: 1) העובדה שהם בחרו בצורת שלטון שמפעילה עליהם מידה גוברת והולכת של דיכוי חמאס) 2) העובדה ש*הם* עדיין לא מוכנים לתת *לנו* את מלוא הזכויות.
אני באמת מציע שתפנה את הטענות על אפרטהייד לרשות הפלסטינאית ולממשלת החמאס. מילה אחת שלהם והכל מסודר.
בתוך השטחים הכבושים חיים אזרחים ישראליים לכל דבר מה שהופך את השטחים דה פקטו לחלק מישראל.
איך בדיוק הרשות/חמאס יכולים לגרום לכך שישראל לא תשלוט בשטחים, בהנתן שחיים שם 1/2 מיליון ישראלים.
ככל הידוע לי בדרא"פ אף אחד לא הציע לשחורים מדינה משל עצמם בתמורה להפסקת האלימות כלפי הלבנים. זה אפילו לא קצת דומה לאפרטהייד.
ממשלות הרש"פ והחמאס יכולות להגיע להסכם עם ממשלת ישראל של שתי מדינות לשני עמים ואז הם יקבלו בתמורה פינוי בכוח של כל היהודים מהשטחים שיוסכמו.
כל מה שהן צריכות זה לרדת מהדרישה שבמדינה של היהודים תהיה זכות שיבה לפלסטינאים, אחרי זה תהיה מדינה אחת רק לפלסטינים ומדינה אחת דו לאומית. לזה הם לא מוכנים להסכים.
אז אתה טוען שה"אפרטהייד" הזה מוצדק מסיבות כאלה ואחרות (אני לא לגמרי לא מסכים איתך, מכאן המרכאות). אני חושב שהחבר'ה פה טוענים שסוג כזה של אפליה לא יכול להיות מוצדק.
ישראל בתחומי 48' היא רק בעלת כמה סממני אפרטהייד. המשטר בשטחים הוא אפרטהייד פרופר. פלסטיני לא יכול לגור בהתנחלות, והוא כפוף למערכת חוקים שונה לגמרי, כולל גילאים שונים לאחריות פלילית של קטינים.
ולנקודות שלך:
1) יהודים יכולים להתחתן עם ערבים בישראל רק אם אחד הצדדים מחליף את דתו. נכון, דת אפשר להחליף וצבע עור לא, אבל זה עדיין אפרטהייד (משטר הפרדה, לאו דווקא על בסיס "גזעי" נוקשה).
2. רק לפני כמה שבועות עצרו שוטרי מג"ב בירושלים נער בן 14 כי לא היתה עליו תעודת זהות, ודפקו מכות למי שהעז להתנגד למעשה. כשנשאלו איך בגיל 14 יכולה להיות למישהו תעודת זהות, ענו: אז הוא חייב לשאת תעודת לידה.
3. נכון, אין חוקים האוסרים על ערבים ללמוד. סתם מפנים אליהם הרבה, הרבה פחות תקציבים למטרה זו.
4. הטענה שאין אפליה נגד ערבים בתחום התעסוקה היא כל-כך נלעגת שאין לי כוח אפילו להתחיל. נסי פעם להיכנס למשרד כוח אדם ולהציג את עצמך כפאטמה, או לקבל עבודה בחברת הייטק כערבייה נעדרת סיווג ביטחוני גבוה.
אנחנו מתקוממים נגד העוולות במדינת ישראל כי הן הבעיה שלנו. וגם בנוגע למדינות אחרות – לא ראיתי הרבה אנשי ימין מתעסקים בענייני דרפור וכיו"ב, אז די.
אפלייה גם ממוסדת היא רעה והיא קיימת בהרבה מקומות. לא כל אפלייה זה אפרטהייד.
אבל חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים – כן.
פוסט נוקב וברור
האם מי שצריך לקרוא יקרא?
פוסט מעולה, ששורות הסיום שלו עונות למה שכתבה נעמה כרמי בנושא 'הגינוי'.
אגב הפיגוע במומנט היה דווקא בערב. אני זוכר טוב. במוצ"ש.
שלום,
יש צימאון לדם בציבור הישראלי, אני לא בטוח שניתן לצבוע צימאון זה בגוונים "פוליטיים".
הנה כמה צמאים כאלה, שאינם למיטב ידיעתי מסיתים, חס וחלילה, הם סתם כ"הוגי דעות". (הפרטים והציטוטים מובאים מספרו של אהרן רול, משנאי החינם בינינו.).
זאב שטרנהל – קרא ב"הארץ" 11.5.2001 : כי "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות".
עמוס עוז. כתב בידיעות אחרונות 8.6.1989 : "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפילה… מתוך מרתפי ההתבהמות וסיאוב…. על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". מובן שזה נכתב על המתנחלים ולא על הפלסטינים. מה פתאום. אלו בני תרבות, משובחים. רק המתנחלים הם ה…
עוד פורסם בידיעות אחרונות – 12.8.99 : "יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". אולי כדאי להכניס את איתמר?
ומיכאל – (הידוע גם כמיכאל בריזון), עיתונאי ופובליציסט, פרסם במדורו "מצב רוח" כתבת: "מאד מפתה להציע לממשלת ישראל פשוט לחמוק מן הגדה באישון לילה, מבלי לומר דבר לכל הקצוברים, הדומבים ונגזריהם, ואז, ישכימו אלה לבוקר חדש, יגלו כי מעתה אין הם אלא עוד בעיה אחת של הפלשתינים, כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי. והפלשתינים, כמו שנהוג לומר בקריצה אכזרית, כבר ידעו איך לטפל בהם…" והוא לא התכוון לטיפולי קוסמטיקה.
ומה עם פדריקו גומז – סולן להקת פאנק ישראלית (סרטון שהוצג בערוץ 2 בספטמבר 2008 ), שהכריז: "זאת אהבה פנטית, שלי ולא שלהם, לראות אותם הופכים, לחבילות סבון… פה צריך יד חזקה, מעילי דובון מוצתים, ריח זקנים שרופים, עד הטקס הממלכתי, העשן יתפזר". (שי שב"כ ניצן אמר כי הוא חזר בו או התנצל. אבל על אמירות כאלו אין די בהתנצלות עמומה ב-4 עיניים)
ומה עם גדעון ספירו! שפרסם במעריב (9.3.2001): "…אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מיבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח".
איני מוכן לחתום את שמי סמוך למילים באושות אלו.
חוץ מהגומז הזה (??) אני באמת לא מבין מה הבעיה.
מתנחלים חמושים הם חיילים לכל דבר ועניין. הכיבוש הוא פשע שזכותם (חובתם!) של הנכבשים להתנגד לו. אין פסול בהתנגדות אלימה (כלומר אין פסול מוסרית, טקטית זה די פסול) כל עוד היא מופנית לחיילים/אנשי מילציות חמושות.
בכל מקרה מי שאשם גם בטרור וגם בטרור הנגדי הוא הכובש ולא הנכבש כי הכובש רק הוא ביכולתו להפסיק את האלימות הראשונית, הכיבוש.
אף אחד מהמצוטטים לא דיבר על רצח חפים מפשע.
קוראים לבעיה – צימאון דמים.
בדיוק בגלל דעות כאלה מצפים משמאלנים לגנות פיגועים.
הדרישה לגינוי עוזרת להבחין בין כאלה שחושבים שרצח של ילדים הוא לא פסול מוסרית (כאלה שרואים בילדה בת 3 "מתנחלים חמושים", ובשינה שלה בעריסה באיתמר פשע כיבוש ואלימות ולכן מטרה לגיטימית לשיסוף גרון) לבין אנשים כמו שלום שהשמאלניות שלו נובעת מהומניזם אמיתי ולכן מסוגלת לבקר פשעים של שני הצדדים ולא לעמוד באופן אוטומטי לצד הפלסטיני.
עם מי שהאג'נדה הפוליטית שלו מונעת ממנו את היכולת להיות ביקורתי כלפי קצח של חפים מפשע (יהודים או ערבים) קשה מאוד לנהל שיחה רצינית.
אני נגד רצח של חפים מפשע, אבל אני לא מבין באיזה מובן הורי הילדים היו חפים מפשע, הם לא, הם פושעים.
זה לא אומר שלהרוג אותם זה מוצדק. ובטח לא את ילדיהם.
"לבקר פשעים של שני הצדדים.." אתה מציג את זה כאילו מדובר בבעיה סימטרית, הצד הכבוש הוא זה שמותקף מעצם הכיבוש, ולכן ההשוואה לא במקומה.
אני שמח שאמרת שלהרוג אותם זה לא מוצדק.
פשוט כשכתבת "אין פסול בהתנגדות אלימה" זה היה נשמע כאילו אתה חושב אחרת.
יש לי ויכוח איתך אם המתנחלים הם פושעים או לא, אולי נעשה אותו בהזדמנות אחרת. האמירה שלך שאסור להרוג (את מי שבעיניך) פושעים מאוד חשובה בעיני, והיא גם מסבירה למה חשוב לעוד ימניים אחרים לשמוע גינויים לרצח מאנשי שמאל.
עייפתי מהדיון השחוק על כיבוש, באמת שיהיו עוד הרבה הזדמנויות אחרות בשביל זה…
ההבדל הוא פשוט, אף פלשתינאי לא צריך את שטרנהל או שמאלני אחר בשביל לרצוח. רון נחמן מיד אחרי הרצח מיהר לגנות את השמאל ואת עיתון הארץ כאילו הפלשתינאים קראו כמה מאמרים בהארץ ואז בא להם הרעיון לרצוח משפחה בשנתה. בכלל, הקיצוניים וההזויים ביותר בשמאל לא מסוכנים כמו אנשי מיינסטרים ימניים, מה כבר עשתה טלי פחימה ? כמה בדיוק היה מסוכן כשהיא תירגמה איזה מסמך כשבג'נין יש מספיק ערבים שיודעים לקרוא עברית? כמה נזק בדיוק גורם פעיל שמאל שמרסס כתובות בפולין? לעומת זאת הציבור שלך מסוכן ממש בדיוק כמו שהסתה של מואזין בכפר היא דבר חמור כי אחריה באמת יכול לבוא פיגוע.
על מה אתה מדבר? אתה כל כך מחובר לפלסטינים שאתה ממש מבין אותם, יודע מה מפעיל אותם, למה הם שמים לב ולמה הם לא שמים? ואולי אתה סתם גזען שעדין חושב שהפלסטינים נותרו מאחור בימי הביניים, ומשתמשים בחץ וקשת?
עדו, הם יודעים קרוא וכתוב – וגם קוראים, מבינים, מנתחים. יש להם מחלקות וחוליות של תד"א, לא פחות טובות מאלו של צה"ל. וסתם בחיפוש עלוב הנה דוגמא: "חבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, שברח מישראל לאחר שנחשד בריגול לחיזבאללה, אמר בהרצאה בדוחה (ווטן, 5 ביולי 2007 ), כי ההזדמנות להביא לנסיגת ישראל לגבולות 67 ’אפשרית בזכות אישים בשמאל
הישראלי התומכים בחזרה לגבולות 67 ' ובהסכמה למימוש זכות השיבה." הם שומעים הם מאזינים והם משתמשים במידע שהם קולטים כאן.
אני מבין שזה לא נעים פתאום להשתבץ כל כך קרוב לאיתמר בן גביר… האמת היא שאינך קרוב אליו, היות והוא רחוק מהמצוטטים הנ"ל מאד מאד.
מורדי
הבנתי עכשיו! הערבים (וחוליות התוד"א שלהם) קראו מאמרי שיטנה נגד המתנחלים בסוף שנות התשעים והתחילו לירות קסאמים על שדרות ואשקלון, מאות פצמ"רים וגראדים על הצפון וחטפו שלושה חיילים בשטח ישראל – מה שמראה על הבנה קלושה מאוד של מהם "מתנחלים" או, לחלופין, שהם מתרגמים את המאמרים האלה ממש ממש לאט.
הכל טוב ויפה. רק שבטוקבקים למאמר ממוצע אחד מערוץ 7, או ב-YNET תמצא שלל עשיר בהרבה מזה שקוששת כאן, רק מהצד השני. לא קונה את הסימטריה, מצטער.
מרדכי, לצערי אני שוב מסכים עם שלום כאן. אין פרופורציות. יותר מזה, עדיף שתנסה לקחת אחראיות על מה שקורה אצלך.
אתה באמת משווה בין המשקל הציבורי של טוקבק ממוצע לזה של סופר מעוטר כעמוס עוז?
ואני כבר לא מזכיר שזה די קל למצוא טוקבקים מתלהמים מהצד השמאלי…
שנתחיל להשוות אמירות של אנשי ציבור? בכיף.
טוקבקים משקפים את מה שבנאלי. התלהמות לא מזיזה לי, אבל כשבכל כתבה יש לך כמה עשרות טוקבקים שאומרים ששמאל הוא לא חלק מהמערכת הפוליטית אלא גורם זר שמטרתו להשמיד את המדינה על יושביה היהודים, ושיום אחד נעשה פה סדר ונטפל בהם, זה אומר משהו. במיוחד אם אתה מכיר את התשתית האידיאולוגית והתיאולוגית לאמירות הנ"ל.
וזאת הסוגיה האמיתית, תפיסת העולם. לאסוף שברי ציטוטים כל אחד יכול.
ומה בדיוק ההבדל בינם לאיתמר בן גביר, לדוגמא? גם לו יש את האמת שלו – כל הערבים עבורו הם פושעים (לא, לא התינוקות) וכולם צריכים … ואולי אתה חושב שאין שום הבדל?
יש הבדל, הערבים הם הנכבשים המתנחלים הכובשים.
אתה ממש מורח… לא להאמין…
ממתי המתנחלים הם הכובשים? וממתי זה מרשה ל"נכבשים" להרוג את "הכובשים"? 99% מהפלסטינים חיים בשלטון עצמי כמעט מלא על איזה "נכבשים" אתה מדבר?
אין שמץ הגיון או הגינות בדברים שלך. מישהו בנה פה בנין קלפים וירטואלים למופת, היו שם "רעים" (הימין, המסית, והרוקד על הדם) והיו שם "טובים" (שאר העולם) ופתאום שמתי לכם מראה, וזה מה-זה לא נעים…
אתה יכול להמשיך בהסתה הפרועה הזו. אני פורש מהחגיגה שלך.
המתנחלים הם הכובשים מרגע שהם עברו לגור בשטח שהוא לא שטח המדינה שלהם, להזכיר לך שוב שהשטחים לא סופחו לישראל הם שטח כבוש?
העברת מתיישבים לשטח כבוש הוא פשע מלחמה, המתנחלים ושולחיהם הם הפושעים.
אני לא קונה את הסיפור הזה.
המתנחלים הם אזרחים שהמדינה העבירה בניגוד לאמנת ז'נבה לשטח כבוש. אפשר לדסקס מפה ועד להודעה חדשה מי מהמתנחלים שותף פעיל ומי סביל וכו', אבל בין זה לבין הגדרתם כ"פושעי מלחמה" בגלל שהם גרים מהצד השני של הקו הירוק, המרחק גדול. ואני חושב שזה קשור יותר לפטיש שהשמאל פיתח כלפי מתנחלים יותר מאשר לעקרונות משפטיים כלשהם.
מי שפושע כאן זה מדינת ישראל, שזה כולל גם אותי ואותך, והפשע הוא משטר אזרחות מפלה בשטחים שבשליטת המדינה.
וכן (זה לך מורדי), מהבחינה הזאת אין שום משמעות ל"אוטונומיה" הפלסטינית. אם אנחנו יכולים להחליט אם פרופסור אמריקאי ישא או לא ישא הרצאה בביר זית ולשלוח פקחי הגירה לשלוף אזרחים זרים מלב רמאללה ולגרש אותם מהארץ, זה בכלל לא משנה כמה חיילים הפלסטינים רואים ביום יום ואיזה תוארים מדביקים למוכתארים שלהם. אמר יפה אחד הקוראים: "חופש לא תלוי בגודל התא, אלא במי שמחזיק במפתחות".
מבחינתי, רצח של אזרחים הוא לא לגיטימי נקודה. פגיעה בחיילים כן (כולל בי ברגע שאני לובש מדים), על מתנחלים חמושים בנשק צה"לי ומאורגנים במיליציות לכל דבר עוד אפשר לדסקס, אבל פה זה נגמר.
אני גם לא רואה הרבה רלוונטיות לדיון. הרוצחים לא שותפים לאבחנות הפסאודו-משפטניות שאנחנו משחקים בהן והיו רוצחים באותה קלות גם אזרחים מהצד הזה של הקו הירוק.
כבוש ממי בדיוק?
נכבש מירדן בזמנו (ומצרים במקרה של עזה), מן הסתם, וירדן ויתרה על תביעתה על השטח לטובת הפלסטינים. אבל זה ממש לא משנה לכלום. ישראל היא שמגדירה אותו כשטח כבוש כל זמן שהיא לא מספחת אותו או נסוגה ממנו. והבעיה היא לא למי השטח שייך אלא משטר האזרחות הדיפרנציאלי שאנחנו מנהיגים בו.
אתה כל הזמן מזכיר שהפלשתינאים בעצם לא כבושים כי יש להם רשות שהם יכולים להצביע לה ורובם לא רואים בכלל חייל ישראלי ביום יום. בלי קשר לעצם הטענה, המצב שאתה מתאר הוא תולדה של הסכמי אוסלו, אני מבין ממך שהסכמי אוסלו היו דבר טוב וחשוב כי בלעדיהם הפלשתינאים היו ממשיכים לחיות תחת שלטון צה"ל בלי רשות ורואים חיילים ישראלים יום יום ואז לא היה לך את הנימוק שהם לא כבושים נכון?
ואני מבין ממך, שהכיבוש ממש לא רעיון מוצלח, זה אומר שמלחמת ששת הימים היא טעות היסטורית שלנו. היינו אמור לא לכבוש, אלא…
(יצא על זה בזמנו ספר פרוזה שהוגדר אז דמיוני: "אילו נוצחה ישראל…" )
אין שום מחסום כיום באיו"ש, למעט מחסומים כנגד יהודים, (תג מחיר כמובן). שום מחסום. אף מחסום. למעט מעברי התפר, אולי כדאי להסיר את המחסומים הללו, כדי שגם תבינו מה זה כשאין מחסומים? בעצם לא, יש לי קרובים בתל אביב, נתניה, פתח תקווה וחיפה.
עזוב אותי, לך לשר הביטחון של אותה מלחמה שבראיונות איתו ששוחררו לתקשורת אחרי מותו אמר שכיבוש הגולן והשטחים היה טעות.
א. למה שאני אעזוב אותך, אני לא מחזיק אותך כאן.
ב. לא מוכרת לי אמירה זו של דיין. אשמח אם תפנה אותי אליה.
ג. היא לא רלוונטית, שהרי – כבשנו. אז אנחנו "כובשים" בלי קשר לשום התנחלות. גם ה"התקעות שלנו" בשטחים, סליחה, ביהודה ושומרון אינה קשורה בשום קשר להתנחלויות. היא קשורה אך ורק לסרבנות השלום האובססיבית של הפלסטינים.
כלומר אנחנו 'תקועים' במקום שבו אנחנו לא רוצים להיות, לא בגלל שחלק מהעם עדיין מאמין שאנחנו כן צריכים להיות שם אלא בגלל שהאוייב שלנו לא מתנהג יפה. הקשבת לעצמך?
אם מחר נרצה לבנות קו רכבת מבאר שבע לאילת, לא נעשה את זה כי הפלשתינאים לא מסכימים? ממתי אני נותן לאוייב שלי להחליט בשבילי אם לעשות מה שטוב לי או לא?
1א. האמירה של דיין על רמת הגולן ניתנה בראיון עם העיתונאי רמי טל, שנערך ב 1976, ופורסם ב 1996 ב"ידיעות אחרונות". ניתן, אני מניח, למצוא את הראיון הנ"ל בארכיון "ידיעות". דיין אומר שהוא התנגד לעליה על הרמה ביום החמישי של המלחמה, ואף איים בהתפטרות. לטענתו רה"מ אשכול השתכנע מה"בכי" של החקלאים, שגובו באלוף הפיקוד דדו (כמדומני). צה"ל כבש את הרמה, דיין, כמה מפתיע, לא מימש את איומו.
1ב. לגבי יו"ש- דיין היה אדריכל מדיניות ה"גשרים הפתוחים", ומן הסתם האמין שניתן יהיה לשלוט על השטח דה פקטו. אם לשפוט מהסכם השלום עם מצרים ומ"מפת הדרכים" ששורטטה שם לגבי עתיד יו"ש ועזה- דיין שינה את דרכו ב 180 מעלות. אין אמירה מפורשת, אבל יש מעשים.
2. לא צריך להיות בוגי יעלון כדי להבין את האיום שהפלסטינים מציגים כלפי ישראל. שילוב של אוריינטציה אלימה עם רעיונות איסלמיים פונדמטליסטים ושנאת ישראל חזקה מאד. החזקת השטח היא בהחלט פתרון ללא מעט מהבעיות האלה. כיבוש ניתן ליישם ביותר מצורה אחת. הצרה היא שישראל בחרה בצורת היישום הגרועה מכולן, שכוללת התיישבות אזרחית בלב השטח הכבוש. מפעל ההתנחלויות שומט את הקרקע מהיכולת המעשית שלנו להחזיק את השטח על מנת להילחם באיום, וגרוע מכך- הוא "שופך את המים עם התינוק". ישראל יכולה לבחור בין המשך המצב הקיים על כל השלכותיו, לבין הסתלקות מהשטח ופינוי ההתנחלויות. ניתן לקיים דיון על היכולת שלנו להמשיך במצב הקיים, אבל ממשלות ישראל, מרבין והלאה, עושות כל שביכולתן כדי לשנות את המציאות הזו. בהתחשב בטמטום ובעיוורון של הממשלות (שהוא פועל יוצא מהטמטום והעיוורון של הציבור), אנחנו הולכים בדרך הבטוחה ל"התנתקות" מספר 2- פינוי יו"ש, פינוי כל ההתנחלויות (או לפחות רובן המכריע), והסתלקות מהשטח בלי לטפל באיום שנשקף לנו.
ובזה, אפשר וצריך להאשים את מפעל ההתנחלויות.
זה בגלל שהמניע לשליטה על השטח מעולם לא היה ביטחוני. אנחנו שולטים על השטח כי אנחנו קשורים אליו ורוצים להתנחל בו. העניין הביטחוני תמיד היה, ועודנו, תירוץ בלבד.
אפשר (וצריך) להתווכח עם מה שכתבת על המניע. השטחים שנכבשו ב 67 שימשו כחיץ בין ישראל לשכנותיה. זו היתה הדוקטרינה הבטחונית של מפלגת העבודה, ובגללה הם לא העלו על הדעת לסגת מהשטח.
כשהליכוד עלה לשלטון השתנתה החשיבה. לבגין לא היו עכבות מהסוג הזה בבואו לוותר על סיני, אבל היחס לגדה השתנה לחלוטין, והמניע הפך מבטחוני לרגשי/אמוני. תנועת ההתנחלויות שמפלגת העבודה התייחסה אליה בביטול הפכה לגורם מכריע בעיצוב פני המציאות, הזנב כישכש בכלב, והנה אנחנו כאן, נאלצים לבחור בין הרע לגרוע ממנו, ותמיד תמיד בוחרים בגרוע ממנו.
אני חושב שהניתוח שלך לגבי השנים הרשונות ותנועת העבודה איננו נכון.
חותם על כל מילה. מהיכרות אינטימית עם המחשבה הימנית והמתנחלית, מה שמנחה אותם זו האמירה "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם", ומכאן נגזרת כל התייחסות שלהם אל הפלסטינים.
ותודה רבה על הפניה לבלוג שלי. אני כבר רואה איך הדבר משפיע על כמות הכניסות – מה שמלמד על החשיפה הגדולה של הבלוג הזה, ובצדק. מסתבר שלמרות המחשבה שמובילה את העיתונות המסחרית, הקוראים דווקא יודעים להכיר כתיבה איכותית כשהם נתקלים בה, גם אם היא מטרידה את מנוחתם לעתים קרובות (וזה הרי תפקידם של טקסטים פובליציסטיים טובים באמת, לא?).
תודה על הפוסט.
מוזר לי שמועצת יש"ע ואחרים משתמשים במושג "תג מחיר". אם אני מבין נכון משמעותו של המושג היא אלימות כנגד אוכלוסיה מקומית כתגובה על סנקציה של הממשלה (פינוי מאחזים בלתי חוקיים למשל). המונח כאן היה צריך להיות "נקמה". ויכול להיות שהם פשוט חושבים שגם הרצח היה מעשה הממשלה …
ברמת המידע בלבד, ללא הבעת עמדה בנושא: הפירוש ה"מילולי" האמיתי שלו הוא "תג מחיר" כנגד הצבא. "מה שמשטר הברוטאלי עושה לנו – אנו נעשה לאחרים". בנסיון, לייצר משוואת אימה, על מנת לגרום להיסוסים בפעילות ה"אנטי מתנחלת".
עם הזמן, למד הציבור כאן להזדעק תוך דקות לכל אירוע. הצבא הגביר את המידור, וזה לא כל כך עזר. מכאן עבר הצבא למידור השטח. בכל פינוי הוא פורס מחסומים (רק כנגד היהודים, כמובן) בכמה מעגלים, ובכך משבית את מרבית המתיישבים. כנגד זה הוחלט להרחיב את מדיניות "תג מחיר", שמשמעה כעת: אתה לא רוצה אותי שם, ואתה מנסה להרחיק אתי מהזירה – אז אני אפתח כאן זירה חדשה, וכך תצטרך להכפיל ולהשליש את הכוחות שלך בכל הזירות שנפתחות בו זמנית.
א. את כל המאבק ההירואי עם הצבא מנהלים על גב הפלשתינאים מה שמחזק את ההנחה שהם לא רואים בהם בני אדם.
ב. כאשר יש רצח מזעזע באיתמר אני רוצה שכל חייל פנוי יהיה במרדף אחרי הרוצחים ולא ילך לחפש מתנחלים שעכשיו מציתים איזה טרקטור או שוברים חלון במסגד כך שההיגיון של אותו 'תג מחיר' הופך להיות באמת ברור לגמרי.
ולפינת האנקדוטה ההיסטורית, את רעיון תג המחיר המציא לא אחר מאשר בן גוריון:
"אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו ל*קבוע מחיר גבוה לדמנו*, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו".
שתי הבהרות קצרות לפני שאוכלים אותי פה:
א. אני מתנגד לפגיעה בחפים מפשע. הקישור לבן גוריון לא נותן לו שום לגיטימציה בעיני.
ב. ההבדל בנסיבות מאז ימי בן גוריון להיום כן ברור לי. יש הבדל מהותי בין פגיעה באזרחי מדינה זרה כדי להעניש את ממשלתה על פשעים שצבאה ביצע (שגם לזה אני מתנגד) לבין פגיעה באזרחים חפים מפשע בגלל מעשה שאזרח פרטי עשה ובטח לבין פגיעה בערבים בגלל מעשי ממשלת ישראל.
ב. הארגון שביצע את הרצח, גדודי חללי אל-אקצה, הוא אחת המיליציות של מפלגת השלטון הפלסטינאית, הפתח, כך שלא מדובר במעשה של "אזרח פרטי" אלא של ארגון שפועל מטעם השלטון הפלסטינאי.
אפילו אני, שבאין מישהו אחר טוב יותר, נטלץ לייצג פה את הימין, לא חושב שהרצח הזה נעשה מטעם השלטון הפלסטינאי בשום אופן.
אולי יש לו תמיכה בקרב ציבור הבוחרים הפלסטינאי אבל השלטון הנוכחי, ככל הבנתי, מתנגד לכך עשה ככל יכולתו למנוע מקרים קודמים כאלה והיה מונע גם את זה לו היה יכול. כמובן שזו רק דעתי.
יש דבר כזה שנקרא "אחריות שילוחית" (או פיקודית) שהשלטון אחראי למעשים שהכפופים לו מבצעים, מכיוון שגדודי חללי אל אקצה הוא מליציה של הפתח האחריות היא על הנהגת הפתח שכוללת בין השאר את עבאס.
וזה עבד כל כך טוב שכבר משנות החמישים אין פיגועים ועם ישראל יושב לבטח על אדמתו.
בעניין תגובת ראש הממשלה, לאשר בניית יחידות דיור נוספות בעקבות הרצח:
(א) אם בסופו של דבר שתי מדינות לשני עמים – למה לבנות עכשיו עוד? מדובר הרי בנזק כלכלי ונפשי לכל מי שיהיה מעורב בבניה, בקניה ובמגורים. מדוע להתעלל ב(א)נשים סתם?
(ב) אם בניה היא בסדר כי אנחנו נשארים בשטחים מאז ולתמיד, מדוע לא להתיר בניה באופן כללי וגורף? מדוע לא לספח את השטחים וזהו?
(ג) ואם, מסיבה שאינה נהירה לי אפילו קצת, יש בחירה מושׂכלת בזמניות – האם הדבר הנכון הוא לתת לָרוצחים את הזכות והאפשרות לקבוע את הקצב? איזה אינטרס יש לראש ממשלת ישׂראל להפקיד את התנהלות העניינים בידי חבורה של טרוריסטים (שאפילו לא ברור מי הם)?
איך שלא נסתכל על זה, ראש ממשלתנו לא רלוונטי.
הערבי אכן רוצה בסה"כ לחיות את החיים שלו בשקט ומבחינה זו הוא לא שונה מכל אדם אחר, שממשיך לנסוע מדי בוקר למקום עבודתו, על אף תחושת הניצול, הדיכוי וההשפלה שהוא חש במקרים רבים במקום זה. יש לו, לשכיר, משכתנא לשלם, ילדים להאכיל ופנסיה לחסוך ליום מעונן…
אין זה סוד ששכירים רבים רואים בבוס שלהם טמבל וקלגס, אבל עושים 1+1 וממשיכים לחייך אליו מדי בוקר, למרות שאילו היתה להם ההזדמנות, היו נועצים את שיניהם בגרונו של המנוול.
מציאות מעין זו מקיימת היררכיה ברורה של בעלים לעומת כלב, של אדם חופשי ובעל יוזמה לעומת עבד נרצע, של על-אדם לעומת תת-אדם, של "יד מאכילה" ושל "יד ננשכת". ההיררכיה מתבטאת תמיד בפערים בין גמולם של העובדים, לזה של הבעלים, שכן שני הצצדים שותפים במאמץ הייצרני, אך אינם שותפים בפירות שנושא אותו מאמץ. לעתים קרובות, היררכיה זו מקבלת ביטוי נוסף ביחסי אנוש שאינם עולים בקנה אחד עם חוקי יסוד כגון הזכות לכבוד, הזכות לקניין וכד'.
מצב מעוות זה יכול להתקיים שנים ארוכות, אך ישנם שני גורמים המסכנים את המשך קיומו:
א. נטייתו הכרונית של הבוס להרחיב ללא הרף את גבולות האדונות שלו.
ב. נטייתם של עמיתי השכיר להכניס בו מודעת למצב הבלתי נסבל.
בהקשר זה, השמאל הישראלי "המתון" מסתפק בניסיונות רופסים לצמצם את גבולות העריצות, בעוד שהשמאל הרדיקלי משמש כ"סוכן תודעה" ומשתף בכך פעולה עם סוכני התודעה הפלסטינים, ובצדק.
כך שהטלת אחריות על השמאל היא לא מופרכת לגמרי. אחרי הכל, אין בעולמנו בעלי עסקים שאוהבים איגודים מקצועיים…
ובאשר לרצח הנפשע – אני מוכן לשלם על כרטיס VIP לשורת הכיסאות הראשונה מול בריכת הפיראנות.
אני שולח את תנחומי הכנים ביותר למשפחת פוגל ומקווה שברבות הימים הם ירתמו את חוסנם האידאולוגי לשותפות מלאה ביצירת מציאות חדשה בה ילדים ומבוגרים באשר הם, אינם נשחטים במיטתם.
סוג הגזענות הנפוץ בישראל רואה בערבים בתור גורם רשע, ויש להשמידו (ע"ע מחנות השמדה לעמלקים). הוא כבר לא החיה של השמאל. כן, יש תפיסה בחלק מהגזענים בארה"ב הרואה את השחור בתור כלי משחק של היהודי, אבל בישראל הגזענות היא אחרת, יותר כמו הגזענות האמריקאית היותר מודרנית, בה בן המיעוט הוא המשתמש בשמאלן יפה הנפש ולא להיפך. זה למה אתה רואה שירים כמו "אתה שונא אותי, אני מגן עליך" – או טענות שיש להשתמש בכוח מופרז ולשמור את העניים והלא-לבנים בגטו כדי למנוע פשע (טענות שעכשיו גם מגיעות לישראל – כולל הטיעון שיש 2-3 ערבים שתומכים בפעילויות מטעם התנגדות לפשע של האספסוף ועל-כן הרוב המוחלט היהודי בתנועות אלו אינו גזען).
שני הדברים קיימים במקביל, ולפעמים אצת אותם האנשים (למה לצפות מגזענים לרציונליות?). אני עדיין חושב שהתפיסה שתיארתי היא הבסיסית יותר, גם אם זו שאתה תיארת אולי בולטת יותר. בסופו של דבר, אלו שני צדדים של אותו המטבע. אם לא מדובר בבני אדם כמוך, אתה יכול לייחס להם מה שמתאים לך לייחס להם.
אגב, גם גזענים הם אנשים כמונו, ויש אצלם כאלהחלקם היינו כולנו יכולים ללמוד שיעורים בלוגיקה, לא הייתי ממהר להפסיק לצפות מהם לרציונליות.
גזענות היא תכונה אנושית שמשותפת במידה זו או אחרת לכולנו, העניין הוא שכולנו מאוד טובים בלזהות אותה אצל אחרים ומאוד מתקשים להבחין בה אצל עצמנו.
הניסיון לייחס לישראל איזה פחד לא-נתפס מהפגנות לא-אלימות הוא דיי מגוחך. הדיווחים על "חשש בצה"ל מ…" באים בעיקר מעיתונאים שונים שמחזיקים בעמדות הדומות לאלה של כותב הבלוג. ישראל לא מפחדת מהפגנות לא-אלימות, אלה שמנסים לטעון שהיא כן מפחדת טוענים זאת בשביל להצדיק בפני עצמם ובפני השות' הפלסטינים שלהם למה הם לא נותנים להם להשתגע על ישראל באיתמר-סטייל פיגועים, למרות שתיאורטית בהתנגדותם לישראל הם כבר לחלוטין שם.
איזה סיבה יש לישראל לפחד מהפגנה לא אלימה באמת? מה אכפת לישראל גם אם כל ה-2 מיליון הפלסטינים בגדה ילכו להפגין, אם ההפגנה הזו באמת תהיה לא אלימה? הם מוזמנים לצעוד במעגלים בתור חיקוי סימלי לסיפור משה 40 שנה. זה לא מפריע לאף אחד. כמובן שבמציאות מה שברור לכם כמו גם לצה"ל זה שההפגנות הללו יהפכו לאלימות עוד לפני שתספיקו להגיד את השם "גנדי". ולכך נערכים.
יכול להיות שהאלימות תהיה בצורת ההפגנות בתחילת האינתיפאדה השנייה (כלומר – אש חייה על עמדות צה"ל מתוך קהל של מפגינים) ויכול להיות שהאלימות הזו פשוט תהיה התנפלות וניסיונות לינצ'ים שונים בחיילים. אך אלימות תהיה… ואם אכן למרבה הפלא אלימות לא תהיה, אז ההפגנות הללו לא מפחידות את ישראל (וסליחה לאלה שכל-כך מייחלים לכך).
בקשר לטיעון השני במאמר:
אכן הצלחת להציג בצורה משוכללת את העמדה של הטוקבקיסט הממוצע בynet – הידד!
כבר מחכים לניתוח שלך לעמדה של מוכר השוק הממוצע (אם כי ספק אם תמצא הרבה הבדלים).
מומלץ להבא בוויכוח עם יריבים פוליטים, לא להתנצח עם הטיעונים של הטוקבקים. כאלה יש גם בצד שלך.. ואני מבטיח לך שאפשר להציג בצורה שוות-ערך את השמאל ביחסו לישראל ולישראלים (כמובן, שגם ההצגה הזו תהיה מעוותת – בדיוק כמו מה שהצגת במאמר).
הסיבה שיש לישראל לפחד ממחאה בלתי אלימה היא פשוטה: כשזה יקרה, ישראל תתקפל כמו אקורדיון. ישראל לא רוצה להתקפל, לכן זה לא יקרה. אני יודע את זה כי כמה עיתונאים בשכר מינימום ובגיל שלי מינוס כתבו את זה, כמובן. וראשי הרבנים וההוגים בימין הדתי כנראה לוקחים את הגותם של הטוקבקיסטים ומפתחים אותה כדי לעשותה למעמיקה יותר, ולא להיפך, נניח.