1. שבלולי התודעה מכים שנית.
הסיפור של הקמת מחלקת לחימה בדחליל החדש, "דה-לגיטימציה" שמו, באמ"ן, הזכיר לי אפיזודה רלוונטית מהעבר הלא רחוק. גיבורי הפרשה הנוכחית הם האלוף אביב כוכבי, ראש אמ"ן ומקים המחלקה, תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, שושואיסט צבאי בדימוס והיום מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, שיזם ודחף להקמתה, והשר לעניינים אסטרטגיים בכבודו ובעצמו, בוגי יעלון שמינה את קופרווסר לתפקידו זה לא מזמן.
בין 1995 ל-2005 פעל בצה"ל גוף בשם מלת"ם (מרכז לחקר תורת המערכה) שהוקם והובל ע"י שמעון נוה, קצין-אינטלקטואל אקסצנטרי ובעל אגו עם כמה אזורי זמן משלו. נוה הכניס לצה"ל מערכת מושגים סופר-אינטלקטואלית מופשטת ועמוסת מטאפורות בהשראת פילוסופים פוסט-מודרניסטים צרפתים. בסוף מבקר המדינה סגר את הקרקס מהסיבה הפשוטה שאף אחד, כולל הוא, לא הצליח להבין על מה לעזאזל הם מדברים, במיוחד כשהם אמרו מילים כמו "השתבללות". כישלון לבנון2 מיוחס במידה רבה לאסכולה הצבאית שהתעסקה בהשוואת דינאמיקת הקונפליקט לגבישים פרקטליים או מה שלא יהיה, ושכחה שצריך גם דברים כמו פקודות שאפשר להבין וימ"חים מלאים.
יעלון, קופרווסר וכוכבי נמנו עם מחנה תומכיו של נוה ואימצו לא רק את השפה שלו – המונח המוכר ביותר הוא "צריבת תודעה" – אלא משהו מתפיסת המציאות שלו. פוסט מודרניסטים צרפתים אמרנו? ובכן, בהשראתם נוה וחבורתו תופסים את המציאות בעיקר כפרשנות של התודעה האנושית (תיאורטית, בצדק. כל זמן שלא מגזימים). זה הוביל אותם למחשבה שהמלחמה מתנהלת לא בעולם הממשי אלא ב"תודעה". לכן, כדי לנצח, צריך לארגן מחדש את ה"תודעה" היהודית-ישראלית כך שלא יהיו לה ספיקות ב"צדקת דרכינו" וכך היא תגבר על ה"תודעה" הפלסטינית.
איך לעזאזל הם מגיעים מכאן לרעיון שהפלסטינים ישלימו עם חיים בבנטוסטאנים לנצח, נשגב מבינתי. בטח משהו שקשור ב"תודעה" שלהם. אבל זהו חלק מההקשר של הקמת המחלקה הזאת באמ"ן.
ועוד הרבה הרבה דברים אחרים. "תודעה" היא מילה אופנתית ביותר בחוגי הימין הניאו-שמרני הישראלי, ולא במקרה. בוגי יעלון הוא, אגב, שחקן מפתח שם. אני לא חושב שהוא בסך הכול הולך בטל במשרד ממשלתי פיקטיבי ועושה רושם שיש שם תיבת פנדורה שלמה שרק מחכה להיפתח. כשהעניין יתגבש לתמונה קוהרנטית, תהיו הראשונים לדעת.
2. ונהפוך הוא דלי צבע על הראש.
לאחרונה מסתובב באינטרנט סרטון תחת הכותרת: "תושבי שכונת תפר בירושלים פועלים להורדת הביטחון העצמי של הערבים בשכונה". כמה נערים מגיעים לביתו של צעיר ערבי, קוראים לו לצאת ומלבישים לו דלי מלא צבע על הראש. התוקפים הם אלו שצילמו והפיצו את הסרטון, כמקובל בקרב בני דמותם גלוחי הראש באירופה.
לא התקיפה הכי חמורה. אבל המציאות מורכבת מדברים כאלה. אין ספור התנכלויות ותקיפות שיוצרות מצב בלתי נסבל. לתקשורת זה מגיע רק כשזה נגמר ברצח, או כשבטעות נפגע איזה אזרח זר שיכול ללכלך עלינו בעולם (לעשות עלינו ד-ל-י-ג-י-ט-י-מ-צ-י-ה יענו).
אבל מה שמעניין זה הטקסט בסוף הסרטון (ההדגשה במקור):
ונהפוך הוא.
אשר ישלטו היהודים
המה בשונאיהם.
ובכן, סחבק איש נוטר טינה ידוע וזוכר היתקלות קודמת בטקסט (פסוק מהמגילה ) הנ"ל בהקשר הנ"ל. לא הייתי צריך ללכת רחוק שכן הציטוט לקוח ישירות ממאמר ב-"הקול היהודי – חדשות ליהודים שמחים", שאליו קישרתי בפוסט הקודם בבלוג זה. כמובן שהתוקפים לא קראו את המאמר וישר רצו להפוך דלי צבע על ראש של ערבי. מדובר במסר חזק ונפוץ שהוטמע בהם כבר מזמן, שזוהי משמעות "השלטון היהודי". לא עצמאות וחופש ליהודים, שלא על חשבונו של אף אחד אחר אם אפשר, אלא שליטה של יהודים על הגויים, ערבים במקרה שלנו.
אולי לא מדובר באנשים אינטליגנטיים במידה שתפגע בחיי החברה שלהם, אבל האינסטינקטים שלהם חדים. הם מעלים אל פני השטח, במוצהר ובגאווה, את אחד מזרמי העומק המכוערים של הלאומיות היהודית: הפנטזיה ההיא של האברך הנעבעך המוכה מהשטעטל, להיות הקוזאק.
זוהי גם הדרך היחידה להשיג מדינה יהודית בכל ארץ ישראל. לדאוג שהערבים יוגבלו ל"תחום המושב" שלהם, ומפעם לפעם לעשות להם איזה פוגרום, כדי "להוריד להם את הביטחון העצמי" (עוד ביטוי נפוץ בשיח הפונדמנטליסטי). שלא יבוא להם לראש איזה רעיון כאילו גם הם בני אדם ואזרחים, שמגיעים להם אותם דברים כמו ליהודים. וכמובן, זוהי גם ה"יהדות" של "המדינה היהודית" של היום. הרבה צורות של "צביון יהודי" המדינה יכלה לקבל. חלקן יפות וחלקן מכוערות. אבל נראה שהדבר ה"יהודי" היחיד במדינה שלנו הוא התעקשותה למרר את החיים לכל מי שאיננו יהודי.
3. עוד שני סיפורים ירושלמיים.
אפשר להתפתל כמה שרוצים. לדבר על חוק ותקנות, לטעון את הטענה המכוערת לפיה תושבי ירושלים הפלסטינים יכולים לקבל אזרחות ישראלית, אבל שום דבר לא יכול להצדיק את גירושו של אדם שנולד בירושלים, העביר בה את רוב שנותיו, ביקר בה פעמים רבות גם כשחי במדינה אחרת, מחזיק בה עסק משגשג ומהווה דמות מוכרת מדמויותיה של העיר.
מה פשע עשה מונזר פהמי? חי בארה"ב אי אילו שנים, ובכך איבד את הזכות לחיות בעיר הולדתו. פושטק יהודי שנסע לכמה שנים לעשות כסף בארה"ב, נכשל וזוחל חזרה עם זנב מקופל מתקבל כגיבור ומקבל זכויות דומות לאלו של עולה חדש. אבל בעל בעמיו נזרק מהעיר מפני שבירושלים, אם אתה ערבי אתה על תקן אורח זמני גם אם נולדת כאן.
באופן הזה ישראל נפטרת מהפלסטינים בירושלים אחד אחד, אבל ממש נעלבת כשמישהו אומר לה את זה.
ובעמוד המאמרים של "הארץ" טוען כתבן מטעם "המכון לאסטרטגיה ציונית" (עוד שחקן במשחק ה"תודעה" שעליו דובר לעיל) שבעקבות סקר לפיו כשליש מתושבי ירושלים הפלסטינים אמרו שהם מעדיפים להישאר אזרחי ישראל אחרי החלוקה הצפויה, שצריך להציע מעין "משאל עם" במזרח ירושלים. אם רוב הפלסטינים יעדיפו להישאר בישראל, טוען עדי ארבל, העיר תישאר מאוחדת בריבונות ישראל לנצח נצחים.
הרבה דברים אפשר להגיד על הרעיון הזה. נחסוך מכם את המובן מאליו למעט זה שצריך להיות מטומטם אמיתי כדי לחשוב שבמשאל כזה יותר ממחצית התושבים (שלכולם משפחות בשטחים, ובמיוחד בחברון) יבגדו בקונצנזוס הלאומי ויכשילו ריבונות פלסטינית במזרח העיר תמורת החיים הטובים בישראל, שכמה אפיזודות מהם מתוארות בעמוד זה. ונגיד רק שהרעיון האווילי הזה אומר משהו על רמתם של מכוני המחקר השבעים והמסובסדים עד לזרא של הימין.
שוב, הפנטזיה הימנית הזאת לפיה כל מה שהערבי צריך הוא שיזרקו לו כמה עצמות פה ושם.
מנהלי: התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג והכותב. אני מודה לתורם ומציע לו, ולכולם, לפזר מלח גס על הראש כדי להרחיק את שבלולי התודעה.
"צריך להיות מטומטם אמיתי"
ימים יגידו האם כותב הבלוג איננו אחד כזה.
אוי נעלבתי.
אני לא לגמרי בטוח שבתוצאות של משאל שכזה הצד ה"לאומי" יזכה. יש הרבה מאוד סיבות לאנשים שם להעדיף להצביע בעד השארות בתוך ישראל, והקונצנזוס הלאומי כפי שאתה מגדיר אותו בכל מקרה לא לגמרי חזק – הרי גם אם אתה תומס חמאס אתה יכול לתמוך בהשארותך בצד הישראלי מתוך תפיסה שהרשות הפלסטינית אינה אלא כלי לנישול הפלסטינים מרוב ארצם, ולכן תעדיף לא לחזק את הגישה הזו.
השאלה, כמובן, היא אלו זכויות מציע אותו מכון אסטרטגיה ציונית להעניק לתושבי מזרח ירושלים, והאם משאל העם הזה לא יהיה הפעם האחרונה שמישהו ישאל אותם מה הם חושבים שהמדינה שהם בחרו לחיות בה צריכה לעשות בנוגע למשהו.
לי אין התנגדות שינסו. אבל בהתחשב בזה שהם יכולים להשיג שליטה בעירייה כבר עכשיו ונמנעים מזה, אני בספק, אם להגיד בעדינות, שזה מה שיקרה. אבל מדובר ברעיון בולשיט שאף אחד לא ינסה אף פעם ולא יעבוד בלי קשר לתוצאות שאנחנו מדמיינים. זה בסך הכול משחק שאנחנו משחקים עם עצמינו.
הערה עובדתית קלה: הפלסטינים במזרח ירושלים *אינם* אזרחים. רק תושבים, וזו גם הסיבה הלגליסטית לשלילת תושבותו של מר פהמי.
עוד תיקון עובדתי: הפלסטינים לא יכולים להשיג שליטה בעירייה. לכל היותר, אם יתאחדו לרשימה אחת וישכנעו את כל בעלי ת"ז כחולה להצביע, ישיגו כ-11 מושבים מתוך 31 במועצת העירייה.
ניחוש קל מה יקרה אז: שאר 20 המושבים, או לפחות אותם 18-19 ממר"צ וימינה, יתאגדו לקואליציית אחדות לאומית שתחסום את הערבים.
אז זהו שעכשיו זה הימים האלה.
והם ממש אומרים שלא. בקול גדול.
לא מאמין אריק? תקרא את מה שכתוב בפוסט למעלה עוד פעם.
תיקון קטן: שמעון נוה, לא שמואל.
צודק, תוקן, תודה.
וגם אביב כוכבי, ולא יאיר.
"העיר תישאר מאודת בריבונות ישראל לנצח נצחים" – אני מניח שצריך היה להיות מאוחדת, למרות שגם ככה המשפט מאוד מוצא-חן בעיניי.
צ"ל "מאוחדת" ולא "מאודת" בשורה האחרונה של הפסקה הלפני אחרונה.
שלום
אם הפוסט הקודם שלך על מגילת אסתר הותיר אותי פעור פה ביחס לבקיאותך בתנ"ך, מה לאיש אתיאיסט כמוך אצל כתבי הקודש היהודים, באה פסקת "נהפוך הוא צבע על הראש" בפוסט זה, וטרקה את פי בחזרה עד שצלצלו שיניי.
הרי הציטוט איננו מאותו יהושע הס, אלא ממגילת אסתר עצמה, בה טרחת לפלפל ולפרשן, כאמור.
(מקור: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם: אסתר פרק ט פס' א)
אני יודע, בנאדם. קצת הבנת הנקרא: דיברתי על הפרשנות הפוליטית לפסוק הזה: …שזוהי משמעות "השלטון היהודי".
מה לאתיאיסט כמוני אצל כתבי הקודש היהודיים? ובכן, הספר הראשון שהתגלגל לידי היה "התנ"ך שלי בתמונות". כשהתחלנו עם שיעורי "תורה" בכיתה ג', כבר הכרתי את כל סיפורי התנ"ך ברמת הפשט. אחר כך דחפו לי גם את שלושת כרכי (1000 עמוד+) של "כל אגדות ישראל" שכולל את כל המדרש והאגדה של חז"ל, וכמה ספרים עם סיפורי צדיקים ממזרח אירופה וכו וספר "תולדות עם ישראל" (איזה 200 עמוד) ועוד כמה. את החומר הזה הכרתי עוד לפני הבר-מצווה.
כמובן שהמשכתי להתעניין ולעסוק בנושא וזה מעניין אותי גם היום. יש עוד מניעים לעיסוק בטקסטים הנ"ל חוץ מלנסות לברר מה החבר הדמיוני רוצה שאני אעשה, אתה יודע.
עדיין, עדיין. האם ישנה משמעות אחרת להבנה הפשוטה בפסוק ההוא?
היהודים החביבים, אומר מחבר המגילה, במקום להישחט – שחטו. רק מה? את נושא הביזה ואונס הנשים לפני רציחתן (על הפרימוס) הם לא למדו מהערבים ולא מהפרסים.
דומה בעיני כי לקחת סרטון גזור נטול התחלה וסוף ולדרוש עליו תילי תילים, משול להכנסת פיל בקוף המחט ולספינה הפורחת באוויר.
מצטרף ליוסי י. גורביץ פה. מהפסקה הזאת זה ממש נראה שאתה מנסה לטעון שעלית על משהו מטורף – החבר'ה בסרטון משתמשים במילות הקוד של הקול היהודי!
מובן ששני בני הבליעל פשוט מצטטים את אותו פסוק, וזה אפילו לא לגמרי במקרה, כי זה פסוק שדי מתאים לתפיסת העולם שלהם. אם לזה התכוונת, אני חושב שראוי לשכתב שם את הפסקה, זה נקרא אחרת לגמרי.
הקול היהודי הוא האתר שמבטא, טוב יותר מכל אתר אחר, את תפיסת העולם של בעוסקים בהתקפות ממין זה. זהו אתר הבית שלהם.
זה לא בדיוק הדבר הטבעי והמתבקש לשים את הפסוק ככותרת לתקיפה יזומה של צעיר ערבי. זה לא מה שהוא אומר כשלעצמו. אני בטוח שזה לא מה שעלה את דעתך כשלימדו את מגילת אסתר אצלך בבית הספר.
מישהו מקדם רעיון לפיו התקפות ממין זה הם הביטוי לא רק לפסוק הזה, אלא ליהדות בכלל (מרדכי כ"יהודי האולטימטיבי") והמישהו הזה הוא אתר הבית של "תג מחיר" – הקול היהודי.
אני עומד על דעתי שלא מהתנ"ך הוציאו התוקפים את הפסוק, ולא בעצמם עשו את הקישור להתקפות על ערבים באשר הם, אלא גם זה וגם זה נלקחו ישירות מהשיח שאותו האתר הנ"ל מבטא ומנהל.
ובכן, נראה שנמשיך להשאר חלוקים. בכל אופן, הציטוט אינו לקוח מהאתר, אלא מהתנ"ך, בדיוק כמו שאם עכשיו אצטט את הפסוק הזה, לא יהיה סביר לומר שהציטוט לקוח מהאתר שלך, אפילו שהוא אכן כתוב פה.
במאמר המקושר עצמו, קצת לפני שהוא מרחיב על זה שהיהודים צריכים לשלוט בערבים כאן ועכשיו, הוא מציין שמדובר בפסוק. אבל אם מישהו צריך הבהרה למרות כל זה, אוסיף במאמר מוסגר.
רק כדי להבהיר – ה"יוסי גורביץ" למעלה איננו אני.
אולי זאת התפצלות קוונטית שגרמה לזליגת הגירסה הדוסית שלך מיקום מקביל.
נו, תסתכל על הצד החיובי – מדבריך עולה שלפחות חלק ממדיניות הצבא נובע ממחשבה אינטלקטואלית ולא רק משליפות מאצ'ואיסטיות מהמותן. גם זה משהו…
נוה הלך לעבוד בארה"ב אח"כ, וטוען שעושה שם חיל. זה בהחלט יכול להיות, כי האמריקאים הם בוקים. יש להם אקדמיות מסודרות לקצינים ותוכניות הכשרה רציניות. אני יכול לדמיין את נוה יושב שם ומפתח רעיונות מבריקים, רק שאח"כ גדוד שלם של מומחי תו"ל יושב ומוריד את זה לרמת הנוהל, וזה עובר בהכשרה "לפי הספר". כאן, הם לא הוציאו שום דבר כתוב בעשר שנים. אז מה שקיבלנו זה "קצינים פואטיים" כמו גל הירש. לא יודע מה אתך, אבל אני לא הייתי רוצה להסתער על מישהו בפיקודו של אייל שני בגרסה צה"לית.
עוד פוסט מעולה. תודה רבה.
לגבי הסיפור של נווה:
הדיכוטומיה המעוותת שיצר בין כתבי דלז וגואטרי הוא לא פחות מנלעג,
ויש בו יותר כדי להצביע על נווה מאשר על הפילוסופיה המקורית.
אין ספק שבקרב אותו אוסף מטומטם של אלופי צה"ל נחשב נווה לאלוהים,
שכן כפי שנווה טוען בעצמו, מדובר באנלפאבתים, אשר קל להרשים באמצעות
תכסיסים פילוסופיים שהם במילא אינם מבינים. המלך הוא עירום במיוחד בצה"ל.
על כל פנים, על מנת לתקן את המעוות: הפילוסופיה שדלז פורש ב"אלף מישורים"
וב"מהי פילוסופיה" אין לה ולו דבר אחד עם הפגזת אוכלוסייה אזרחית, כפי שלפילוסופיה
הקנטיאנית לא היה ולו דבר אחד עם הפסיכוזה הנאצית, למרות שהאחרונה עשתה
לה דמגוגיה בגרוש ששירתה אותה באותו אופן שנווה משרת את צה"ל.
רק תן פינג להודיע שאתה בריא ושלם…
בריא ושלם. תנחומי למאוכזבים:)
לא יפה, בן אדם… דאגתי לך באמת.
שמח שאתה איתנו
תודה רבה. מתכוון להישאר לעת עתה.
אני דווקא חולק עליך לגבי שמעון נוה.
כאדריכל, מצאתי עניין רב באמירות שלו לגבי פרשנות אלטרנטיבית למרחב האורבני.
אם זכרוני אינו מטעה, נוה מדבר בהקשר זה על מערכת תנועה עירונית שאינה מצייתת למערכת הרחובות והמעברים ה"רשמיים" ובכך, מפרשת את המרחב באופן בלתי צפוי שאינו עולה בקנה אחד עם מה שמצופה מהמשתמש בעיר. מעין "פארקור פלוגתי", אם תרצה…
נכון שגידי מהאצ"ל כבר יישם את השיטה בשכונת מנשיה עוד ב-1948, כאשר כוחותיו עברו הישר דרך קירות הבתים במקום להשתמש בסמטאות המובנות מאליהן. וגם הוא לא היה הראשון, כי הבריטים החריבו ב-1936 את יפו בדרך דומה שנודעה בכינוי "תכנית העוגן".
ולגבי התודעה, נוה צודק. המלחמות של היום, יותר מאי-פעם, מתנהלות בתקשרות. גם הן הפכו לפוסט-מודרניות במובן שהדימוי של המציאות מחליף את המציאות עצמה. כך ,למשל, יכל סדאם חוסיין לטעון במשך שנים לנצחון על האיראנים והאמריקאים, כך יכול נסראללה לתמרן את מדינת ישראל וכך יכול הנראטיב הפלסטיני לגבור על הנראטיב הציוני. "נראטיב", ידידי, הוא שם המשחק.
נוה בסה"כ מציע לייצר "תודעה כוזבת" כמיטב המסורת המרקסיסטית ומתבסס על הטענה הדה-קונסטרוקטיביסטית שכל תודעה היא כוזבת מיסודה.
מה, זה חדש לך שאפשר למכור לבני אדם כל סיפור שבעולם כדברי אלוהים חיים?
תיאורטית, אפשר בהחלט לייצר בזירה הבינלאומית מצב תודעתי שיאפשר למדינת ישראל לבצע טיהור אתני. כבר היו דברים מעולם. ב-48 זה התקבל בסבבה…
מאידך, ניתן גם לייצר מצב בו זכותו של העם היהודי למדינה ריבונית (בגבולות כלשהם) או לקיום בכלל, לא יתפסו כמובנים מאליהם. גם מהלך כזה מכשיר את הדרך לג'נוסייד וגם דברים כאלה כבר קרו.
בקיצור, כאתאיסט לאתאיסט – הפרדיגמה הלאומית וערך חיי האדם – שניהם מוסכמות חברתיות ולא חוקי טבע.
ואם אנחנו כבר שם, אז גם העיסוק המטכ"לי במנדלברוט ובכאוס כחלק מ"תיאוריית הארגון-העצמי" מוכר לי. מדובר בכלי אינטלקטואלי רב עוצמה שתופס היום מקום מרכזי ברוב הדיסציפלינות המחקריות.
דרך אגב, גם את הימ"חים הריקים, הריקבון הצה"לי והניצחון התודעתי של נסראללה יכולות תיאוריות אלה להסביר.
יכול להיות שכל הגל-הירשים למיניהם היו מטומטמים מכדי להבין על מה לעזאזל נוה מדבר, אבל אני בהחלט מבין ומוצא בזה עניין רב. אני מאמין שהשיח האקדמי יכול להיות מיושם גם בתורות לחימה ואין בזאת משום הבאת סימפטיה כלשהי לשמעון נוה האיש או לאג'נדה שהוא מייצג.
כל זה יכול להיות מיושם בצבא ובמה שלא תרצה. התיאוריות עצמן אלגנטיות בהחלט. למעשה, לפחות בכתבה לא ראיתי שום דבר שלא נמצא אצל סון דזה בפחות מילים, אבל שיהיה. הנקודה היא ליישם. הוא לא יישם וזה שהקצינים מטומטמים זה ממש לא תירוץ.
עם כל הכבוד לענייני התודעה (ואני האחרון שיזלזל), כשאתה משתבלל לתוך התודעה של עצמך, הכול אפשרי (כי הכול דמיוני). בחיים האמיתיים – פחות.
אם אתה רוצה להיות פוסט-מודרניסט מוחלט, ראוי לך להצטרף למנזר בודהיסטי או מגדל שן אחר לבחירתך. אם אתה רוצה לפעול בעולם הממשי אתה צריך להודות שיש עולם ממשי, מפורשן ככל שיהיה. לא כי זה נכון, אלא כי לא תוכל לפעול בו אחרת. גם בפקולטות לפיזיקה אומרים שגאומטריה בלתי-אוקלידית היא תיאור טוב יותר של המרחב זמן, אבל לך תבנה בית עם הגאומטריה הזאת, נראה אותך.
ואם אתה מודה בקיומה של מציאות מחוץ לתודעה שלך, אתה כבר נכנס לענייני דיאלקטיקה בין המציאות לתודעה, מה שאומר שהיכולת שלך ליצור דיסוננס גדול מדי בינהם מוגבלת משהו.
השורה התחתונה היא שגם אם כל עמישראל ילבשו חולצות של "אם תרצו" וישירו את "מי שמאמין לא מפחד" כל בוקר בעודם מצדיעים לדגל וצועדים בהליכת ברווז, עדיין יהיה כאן משטר אזרחות דיפרנציאלי ועדיין נצטרך להשתמש ביותר ויותר אלימות כדי לשמר את אותו סטטוס קוו. ולזה יהיו השלכות.
שלום,
מסכים איתך לגמרי בקשר לבוגי כשחקן מפתח. שמתי עליו עין לפני כ-7-8 שנים, כשהבנתי בדיעבד שיותר מאשר שרון יזם הוביל מהלך הסלמתי ב-2001-2002 הוא בעצם פשוט נתן יד יותר חופשית למהלך שבוגי התחיל להוביל כבר בימי ברק. מהלך שאכן שינה כליל את התודעה של שני העמים היושבים בציון-פלסטין. לרעה כמובן.
מה שלא ידעתי הוא ההקשר הפוסט-פילוסופי המעניין עם שמעון נווה. אגב, מה עושה נווה בימינו?
וכמובן, אשמח ביותר לעדכונים על החבורה הזו ועל בוגי במיוחד.
אני לא יודע לגבי נוה. ועדכונים, אני מאמין, יגיעו.