יהודים עוזבים את העיר – ערבים באים. כך "נחשף" אתמול בכנס "בין ישראל לעמים" הרביעי. עיריית רמלה, ש-23% מתושביה, אלו שמחובתה לשרתם להזכירכם, הם ערבים, אירחה ופרשה את חסותה הרשמית על כנס שעוסק בשאלה איך להיפטר מהם.
את הכנס יזמה תנועת "קוממיות", זאת שעומדת במידה רבה מאחורי מכתבי הרבנים למיניהם וההפגנות בעד שימור הוואגינה של בנות ישראל כרכושם הקולקטיבי והבלעדי של הגברים היהודים. בין ראשיה נמצא אנשים כמו הרב דב ליאור, ממנהיגי ארגון הטרור "המחתרת היהודית" וזה ששכנע את אחד הטרוריסטים, מנחם לבני (כפי שסיפר בעצמו), לפוצץ אוטובוסים מלאים באזרחים. לפי השמועות, הוא היה בין אלו שהוציאו פאתווה על יצחק רבין והוא גם גורס שהשהיד ברוך גולדשטיין "קדוש כמו קדושי השואה". כזכור, הוא גם האינדורסר הראשי של "תורת המלך", הספר שמתיר שחיטת תינוקות, אבל רק בתנאי שהם "מוחזקים לגדול רשעים כמו הוריהם". מבצעי הטבח באיתמר לא לבד. בקיצור, ארגון שאם הרבנים שעומדים בראשו היו שייחים מוסלמים, הם היו גורמים לפלגים מסוימים בחמאס לזוז באי נוחות. אבל לא לעיריית רמלה, לא לראשי ערים מעורבות אחרות, לא לגלריה שלמה של ח"כים (כולל בן סימון מהאבודה) ואנשי ציבור אחרים.
לא פלא שתושבי רמלה היהודים עוזבים. כשהעירייה מתייחסת לחמישית מאוכלוסייתה כאויב, מפלה אותו, מזניחה אותו ומתעמרת בו, מה שמתקבל זה גטו מלא בפשיעה בלב העיר. הרמלאים אפילו קוראים לו "הגטו". קשה לצפות לתוצאה אחרת, ואף אחד לא רוצה לגור ליד דבר כזה. אחד מיעדי ההגירה המרכזיים, אגב, הן ההתנחלויות. וגם זה לא מפתיע, שכן הפרוטה אינה מצויה בכיסם של תושבי רמלה, ההתנחלויות מסובסדות לעילא ולעילא ואם להאמין לפרופגנדה של מועצת יש"ע, מדובר בלא פחות מגן עדן עלי אדמות. אה, כמעט שכחנו. שם, אפשר גם לחיות בלי שכנים ערבים.
אז תראו איזה מעגל היזון חוזר אלגנטי: האפליה נגד ערבים מדרדרת את מצבה של העיר וגורמת לתושביה היהודים לעקור לשומרון. עקב כך, יחס הערבים באוכלוסיה גדל ואיתו המתח בין הקבוצות. ואז יורדים מגבעות השומרון רבנים, שבעצמם גרים בישובים מבוססים עם וועדות קבלה ובלי שכנים ערבים כדי "לעזור" לנשארים לפתור את הבעיה באמצעות… עוד אפליה נגד ערבים. וחוזר חלילה.
היות שזה בערך השלב שבו איזה טוקבקיסט מטומטם מתחיל לתקתק שאם היו ליפה נפש מדושן שכמותי שכנים ערבים אי פעם, לא הייתי כותב את כל הנ"ל, זה המקום לציין שהעברתי עשרים שנה בשכונת תפר, שבמשך חמש שנים הייתה לי שכונה ערבית שלמה מצדו השני של הרחוב ובמשך שלוש שנים, מעונות מלאים בסטודנטים ערבים במרחק כמה בלוקים. אז תעזוב אותי באימא'שך.
מה שקורה ברמלה ובערים מעורבות אחרות קרה בקנה מידה גדול יותר בירושלים. בכלל, מי שמבין את ירושלים מבין את הארץ. ייהוד ירושלים הוא אחד הפרויקטים הגדולים וזוללי המשאבים ביותר של מדינת ישראל. במשך מעל ארבעים שנה, המדינה ניסתה להנדס בה רוב יהודי של 80%, והצליחה בחוכמתה כי רבה להוריד אותו מ-70% ל-60% (מספרים מעוגלים).
הסיפור ידוע: ישראל הוסיפה ערבים לעיר כשעקב תיאבון לקרקעות שילשה את שטחה וסיפחה לתוך השטח המוניציפאלי 28 כפרים, ופעם נוספת כשעודדה הגירת פלסטינים מחברון אליה. הרי מישהו צריך לבנות את כל השכונות שתקעו בין הכפרים הנ"ל ומילאו ביהודים כדי, ובכן, לשמור על הרוב היהודי. אידיוטי? רק התחלנו. אחרי שעשתה כל זאת (ובזמן שדאגה לדרדר את העיר, ובמיוחד את השכונות הערביות שבה, רק כדי להיות בטוחים שהכול יתחרבש כמו שצריך), הממשלה החליטה שהיא רוצה ליישב גם את יהודה ושומרון. אז היא הקיפה את ירושלים בערי לוויין: מעלה אדומים, בית"ר עלית, מודיעין ושלל ישובים קטנים, אטרקטיביים ומסובסדים "20 דקות מירושלים", ותושבי העיר ברחו לשם.
כמובן שזה לא רק הסיפור של ירושלים, רמלה וערים מעורבות אחרות, אלא הטרגדיה, או שמא הפארסה של מדינת ישראל בכלל. המדינה רוצה טריטוריה גדולה ומיושבת ביהודים, אבל פשוט אין לה מספיק יהודים ויש לה יותר מדי ערבים. ברגע שהיא מנסה למתוח את האוכלוסייה היהודית שלה על מקסימום טריטוריה, היא נעשית דלילה יותר ואז, בכל מני מקומות, אחוז הערבים נעשה גבוה מדי לטעמה.
עכשיו, אפשר היה להגיד שמדובר כאן בחשבון פשוט: יש לך X יהודים, Y ערבים ו-Z שטח. אם המדינה רוצה יחס של 80%-20% בין יהודים לערבים, אין לה עוד כמה מיליוני יהודים במחסן ואת הערבים אי אפשר פשוט להעלים, נשאר רק לצמצם את השטח. אבל את זה אפשר להגיד, כמובן, רק אם מתקיימים שני תנאים: אתם מסתכלים על בני אדם כעל מספרים, אבל לפחות חושבים שערבי אחד=יהודי אחד. בערך כמו שהצרפתים החשיבו יהודים פעם. כיחידים – הכול, כאומה – כלום. הרבנים הפונדמנטליסטים, וזאת הסיבה לחיבוק החם שהם מקבלים מהממסד, מצאו את המוצא מהדילמה המתמטית האכזרית הזאת: אם המספרים לא מסתדרים, בואו פשוט לא נספור את הערבים, ואז הם כן יסתדרו.
את הכשל המבני הזה צריך להבין. הפונדמנטליסטים מבינים אותו היטב וגם הפוליטיקאים מהימין, או סביר יותר להניח, מי שעומדים מאחוריהם, מבינים אותו היטב. אבל איתנו, הציבור, עובדים בשיטת הסלאמי. הרי לא יבלבלו ת'מוח של האזרח הקטן בשאלות עקרוניות על דמותה ודרכה של המדינה. לכל דבר גדול יש ביטוי בקטן. למדינת ישראל יש בעיה עם תושביה הערבים? גם לעיר יש, ולתושב העיר יש בעיה עם השכן הערבי. אז בוא נדבר על השכן, אח"כ על העיר ובסוף על המדינה כולה.
אבל דבר נוסף שצריך להבין הוא שהם גם האנשים שיוצרים את הבעיה. שום דבר, אף פעם, לא הפריע ולא מנע ממדינת ישראל להשוות את זכויותיהם של האזרחים הערבים לאלו של היהודים. אם לא מתוך עיקרון, אז לפחות מתוך פרגמטיזם פשוט. זה לא היה מעלים את הקונפליקט הלאומי, אבל זה היה מוריד את המתח. האפליה היומיומית לא הייתה מיתרגמת ללאומנות ומשם לפונדמנטליזם, הפשיעה לא הייתה נהנית מהילת בולשיט רומנטית של מאבק בכובש הציוני או לחילופין, הגנה על בנות ישראל מפני הטרדות. לא יודע לאן זה היה מוביל, אבל המצב היה יותר טוב וכנראה גם יותר פתיר.
רוב אזרחי ישראל היהודים, לפחות אלו בגיל 25 ומעלה (הצעירים כבר ירדו מזה במופגן) יטענו בלהט שהם בעד. ודאי שלא צריכה להיות אפליה, ודאי שהמדינה צריכה להשקיע הרבה יותר באזרחיה הערבים. אבל זה לא קורה, ואני לא קונה לרגע אחד את ההסבר לפיו המדינה לא מצליחה. זה טריק קבוע של ממשלות ישראל לטעון שאין ביכולתן לעשות את מה שבעצם הן לא רוצות לעשות. צריך פשוט להגיד את האמת: אחרי אלפיים שנות גלות בהן הגויים דפקו אותנו, אנחנו פשוט לא נרגיש את ה"קוממיות" אם לא נדפוק את הגויים בחזרה. אחרי כל המילים היפות, נכון לעכשיו, הדבר היחיד שעושה את המדינה הזאת ל"יהודית" זה התעמרות בכל מי שלא יהודי ואנחנו נשמח מאוד לאבד עין, אם רק הערבים יאבדו שתיים.
קריאת ההגדה בחג האחרון שכנעה אותי שיהודים, כקבוצה לאומית, עדיף שיהיו בגולה.
שבכל דור ודור יקומו עליהם לכלותם, שהחבר הדמיוני שלהם ישפוך על הגויים את חמתו, שאפשר יהיה לטפטף טיפות של יין אדום כזכר למכות שנפלו על מצרים, שיהיה גטו, שתהיה חומה, שיהיה קרבן, זבח, שכל הזמן תהיה עקידה בזכרון, ועקידה בתכנון.
ואם לא – אז נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו. שריפה, אחים!
אבל למה גולה? תראה איך יפה סידרנו לעצמינו את כל זה כאן.
"אחרי אלפיים שנות גלות בהן הגויים דפקו אותנו, אנחנו פשוט לא נרגיש את ה"קוממיות" אם לא נדפוק את הגויים בחזרה."
בעברית קצת יותר מרוכזת קוראים לזה: "עבד כי יימלוך".
הכתבה במקומה, אבל התגובות מאוד מפריעות לי. אי אפשר כבר להיות שמאלני בלי להיות אנטי-ציוני ?
אפשר, ואפשר להיות גם וגם.
כנראה שלא.
בהתחשב בזה שבישראל של 2011 אנשים כמו אריק שרון מכונים "שמאלנים" ואת השקפותיהם של כמה מאבות הציונות אתה יכול למצוא בבל"ד, אין לי פאקינג מושג איך להתחיל לענות על השאלה שלך אפילו.
פוסט מעולה, וזה המקום להזכיר את הדינמיקה של מספר הערבים בערים המעורבות: אם הישובים הערביים מלאים עד אפס מקום, ישובים חדשים לא קמים ולישובים יהודיים אין להם סיכוי להיכנס – המקום שאליו צפוי להתנקז הריבוי הטבעי של הערבים הוא לערים המעורבות, המקום היחיד שבו נטישת יהודים מפנה להם מקום. יד ימין סוגרת בפני הערבים את כל אפשרויות הדיור, ויד עוד-יותר-ימין מתפלאת שבמקומות שהם עוד יכולים לגור – מספרם עולה.
וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן. אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ, כי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר
אני שהחג משפיע עליך (:
כן, חטפתי איזה דזבין בתרי זוזי.
תשים על זה חזרת ותשפשף, אחר כך תשטוף עם חומץ ותשפשף שוב. אם זה עוזר אז אתה סוטה משו פחד.
אני סוטה?? ואתא בכלבא שאכל לשונרא בסדר?
צריך לומר בכל זאת שהערבים לא גרים בבניה לגובה, ולכן הצפיפות בערים שלהם נמוכה משמעותית.
זה באמת נכון? אני גם האמנתי בזה עד שפעם טעיתי בדרך וחציתי את סחנין במקום לנסוע בעוקף. דווקא נראה שיש בניה לגובה. אולי לא כמו בפתח תקוה אבל בטח כמו (נגיד) באופקים.
איזה קטע, חיפשתי בויקיפדיה עוד קצת נתונים ונראה לי שבמקרה פגעתי בול בדוגמא שלי. סחנין ואופקים בעלות אותה אוכלוסיה בערך ואותה צפיפות אוכלוסיה. (צריך לזכור שבשני המקרים השטח הבנוי קטן בהרבה מהשטח המוכרז.)
בירושלים ובאזורים עירוניים אחרים דווקא ראיתי לא מעט בנייה לגובה.
לגבי שאר האזורים: יהודים בונים הרבה לגובה בישובים קהילתיים בגליל, למשל?
האם התכוונת למודיעין או למודיעין עלית? מודיעין עלית מסובסדת אבל מודיעין לא מסובסדת בכלל. בכל מקרה שתיהן מציעות מקומות דיור יותר אטרקטיביים לתושבי ירושלים.
גם וגם. אני לא הייתי גר באף אחת מהן אפילו בחינם, אבל זה בהחלט נחשב אטרקטיבי.
זה אוף טופיק לחלוטין, אבל מה הבעיה לגור במודיעין? אם עברת כבר את גיל הטיפש-עשרה ואתה לא מעוניין רק בפאבים ודיסקוטקים כל הזמן (והדגש על כל הזמן, לבילוי של פעם ב.. יש פאב אירי נחמד במודיעין), אז מה רע במודיעין?
מי שרוצה, שיהיה לו לבריאות. אישית, אני לא סובל את המקום. נראה לי כמו פרבר שינה על סטרואידים.
אני גר במודיעין ואני דורש לדעת איפה הסטרואידים איפה?
כמו שאמרת. רק בלי הסטרואידים.
מודיעין היא אחת הסיבות להדרדרות של רמלה. במקום לנסות למשוך אוכלוסיות חזקות לרמלה או ללוד בונים 20 מטר מהן עיר חדשה וסטרילית.
ושל לוד.
זה נכון. רק שאני ממש לא מאמין בקומצפט של "למשוך אוכלוסיות חזקות". זאת גירסה עירונית של "כלכלת הטיפטוף" וכל מה שזה עושה זה מתחמים לעשירים שמוקפים בסלאמס. צריך להשקיע באוכלוסיה הקיימת. כשהעיר תשודרג, גם ל"אוכלוסיות חזקות" יהיה אינטרס להגיע.
אני מבין את הטיעון, אבל זה לא בהכרח נכון תמיד (בהחלט נכון במקומות מסויימים).
דומני שמקובל לראות את יבנה כמקרה מובהק שבו אוכלוסיות "מובחרות" (בפרט – קציני צבא) פותו לעבור אל עיר בעלת שם גרוע, שיפרו את התדמית שלה וגרמו לסוג של היזון חוזר של עליית מחירים, עליית תדמית, עוד אוכלוסיות חזקות, וכו'. זה הלך בד בבד עם שיפור מערכת החינוך שהוא תנאי מקדים של אוכלוסיות 'חזקות'.
כיום יש המקווים שמשהו דומה יקרה עם מעבר קציני צה"ל לנגב. אבל כפי הנראה בונים להם שיכונים, במקום בשדרות, בעומר ומיתר.
ועוד הערה: הרעיון של משיכת אוכלוסיות 'חזקות' (בכוונה או לא) קורה. אתה לא יכול להתכחש לכך כמיתוס, כי אז לא היה צריך להמציא את המונח ג'נטריפיקציה.
אני חשבתי שמאחורי המכתבים והוגינות עומד ארגון "להב"ה". הם קשורים ל"קוממיות"?
כל מני אנשים וארגונים עומדים מאחורי כל הנ"ל, וכולם קשורים אחד עם השני. זה שהתחיל לגלגל את המכתבים, למשל, היה כנראה שמואל אליהו, אבל מי שת'כלס הלך והחתים היה מישהו מהגרעין התורני בנתניה שקשור לקוממיות, כמו גם הגרעין ברמלה וזה בבת ים שארגן את הפגנת הוואגינה הראשונה, ושבראשו עומד הרב דויד חי הכהן, ממנהיגי קוממיות. בקיצור, זה כמו בארגונים של השמאלנים, כולם במיטה עם כולם.
פרדוקס הגזענות הוא כנראה כלי חזק עבור דמגוגים, והוא מצליח כל פעם מחדש.
אם יש דבר אחד שניתן ללמוד מן ההסטוריה, הוא כי אנשים לעולם אינם למדים מן ההסטוריה.
פוסט מצוין, אגב. דרך אגב, מהוידאו ניתן לראות שלא רק ליאור היה שם, אלא גם חברנו הטוב "כדור בראש" כ"ץ ועוד מספר איחוד-לאומניקים. אני חושב שכתבת בעבר כבר על קריסת הצינות הדתית המתונה לטובת החיבוק הכהניסטי, ואפשר לראות זאת היטב דרך היעלמות המפד"ל של זבולון המר ובורג לטובת מיכאל בן ארי למיניהם.
נ.ב
אני מתנצל על כל הסיפור עם הסיור בירושלים ועל הטרטור שלך. בסופו של דבר נתקעתי שם בין המונים בדרך לכנסיית הקבר, הפלאפון שלי נרטב והתקלקל, ובסופו של דבר שמחתי רק לצאת משם כאדם שמפחד מן ההמונים (: אבל הייתה חוויה בכל מקרה, בכל זאת עוד לא יצא לי עד כה לראות כינוס נוצרי בינלאומי כל כך גדול.
אגב, אולי אתה צודק לגבי ירושלים ככור ההיתוך של ישראל. אך אולי דווקא משום שאנו נרתעים כל כך מכור ההיתוך הזה אנו בוחרים (תל אביב) להתנתק מן היצור הזה רווי היצרים, הפחד והשנאה אל המקום ההומוגני הבטוח שלנו. בכל זאת, אני חושב שהתנקות מן העבר ומן הקדושה היא מבורכת במידת מה.
מאידך, אני חושב שגם תל אביב יכולה להוות פתח ל"שיח חדש". אינני מדבר על תל אביב של המרכז-צפונה, תל אביב "הנקייה" של חולדאי, אלא על הדרום-ויפו, בהן מתפתחות הרבה יוזמות חברתיות וערבוב קהילתי מסוים. כמובן, אנשי ה"למעלה" עדיין דופקים את כל מי שלא גר במגדלי אנדרומדה,
וגם למשל על ייהוד יפו כדאי לכתוב. אתה יודע מה, אולי נתת לי רעיון. טוב, הגזמתי.
אין בעיה. אכן היה מטורף לגמרי בעתיקה. גם פסח, גם פסחא ועוד יום שישי הטוב. אנחנו השתחלנו מהסמטאות הצדדיות ועקפנו את התור שנתקעתם בו, עם לא מעט מזל, וגם ככה היינו מוגבלים מאוד. תבוא בפעם הבאה, יהיה יותר שקט.
התהליך בציונות הדתית יותר מורכב. ההקצנה לפונדמנטליזם היא הטרנד הכי בוטה וצעקני שם, אבל גם הממלכתיות מתארגנת מחדש במונחים של ניאו-שמרנות ומייצרת המון עבודה אינטלקטואלית. ובשוליים, יש טרנד קטן אך חשוב של ליברליזציה שהשמאל החילוני מחמיץ כמעט לגמרי. חפש את הכתבה ב"הארץ" על אחיו של פוגל, שנרצח באיתמר, למשל.
לגבי ההתנתקות וכו', מה שאני למדתי זה שאתה לא מפתח תחושות אנטי למשהו אלא אם כן למשהו הזה יש חשיבות בשבילך. לכן אני חושב שזה בריא לתל אביבים להתמודד עם ירושלים ועם כל מה שהיא מייצגת (שזה רחוק מלהסתכם בענייני "קדושה", אגב). וכן, מה שקורה בדרום ת"א ויפו זה משמעותי ומרתק, ובהחלט חשוב לעסוק בזה.
פעם התפרסמה ידיעה בYNET על עיר ערבית חדשה שתיבנה בגליל, כצפוי היה גל של טוקבקים זועם חלק מהטוקבקים טענו שלא מגיע לערבים עיר אבל אחרים טענו בזעם ש'הם משתלטים על כרמיאל ובונים בכל הגליל' !
כך שאת הנקודה שלך גיליתי קודם, אם אני ימני שונא ערבים ולא רוצה ערבים בכרמיאל אז הגיוני שאשמח כשערבים מתרכזים באיזו עיר חדשה לא? התשובה היא לא, הימני הממוצע שונא ערבים ועצם קיומם מפריע לו, מפריע לו כשאין להם איפה לגור והם באים לגור לידו ומפריע לו כשיש להם איפה לגור כי אז יש איזור ערבי במדינה.
אבל מה אני מתגולל על הטוקבקיסטים כשיעל משאלי בכבודה ובעצמה הסבירה שזה לא טוב שיהיה שכן ערבי כי זה רע לצביון היהודי של המדינה?
עוד פרדוקס גזעני – יכלו גם לנסות לצמצם את שיעור הילודה על ידי העלאתם במעמד הסוציואקונומי, אבל לא נראה לי שיש סכנה שזה יקרה…
אולי מישהו ירים את הכפפה ויבקש להפעיל נגד עיריית רמלה את הסנקציות שקבע המחוקק בחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 40) (הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה), התשע"א–2011 הידוע בשם "חוק הנכבה".
אני די משוכנע שלא יקשה להוכיח כי בפרישת חסותה לכנס הזה העירייה הוציאה הוצאה שהיא במהותה (כלשון החוק) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; וכן הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור.
אמנם יש להתנגד נחרצות לחוק הזה ולמה שהוא מסמל, ובמדינה דמוקרטית אין לשלול תקציבים מגוף בשל העובדה שתמך בכנס שבו מישהו התבטא באופן שאינו נושא חן בעיני השלטון ולהעניש באופן קולקטיבי את תושבי העיר, אך אין מה לדאוג. אין סיכוי שתלונה כזאת תתקבל, ומה שיקרה הוא שקודם כל ייווצר תקדים שיצמצם את יישום החוק הבלתי דמוקרטי הזה, ודבר שני הוא יחשוף את הסלקטיביות שבה הוא ייאכף – רק נגד ערבים "לא נאמנים" שמציינים את הנכבה.
זה יופי של רעיון. אני בעד.
נניח והערבים באמת נגד קיומה של מדינת ישראל, וצמאי-דמים בליבם, כמו שטוענים אנשי ימין.
אז לדעתכם, הכנס הנ"ל מוצדק?
נניח שהערבים הם בעלי תעודת חבר בהסתדרות הציונית ובזמנם הפנוי הם מצילים חיות מחמד דרוסות בהתנדבות, אז לדעתך, הכנס הנ"ל לא מוצדק?
יש לך כח לדבר על זה?
השאלה אם ההבדל בדעות בין השמאל ובימין הוא בעקרונות או בעובדות. אם התשובה לשאלה שלי היא כן, אז מדובר בעובדות.
לא, ההבדל הוא לגמרי בעקרונות.