גוזלים את כבשת הרש.

נייר העמדה של "כנס ת"א לחינוך" גורס ש – "על רקע התגברות ביטויי הפגיעה בדמוקרטיה – החל מהאיסור ההלכתי להשכיר דירות לסטודנטים ערבים בצפת וכלה בסקרי דעת קהל המצביעים על התחזקות התמיכה של בני הנוער בצמצום זכויות הערבים – אפשר היה לצפות כי משרד החינוך דווקא יקדם את החינוך לאזרחות. ואולם, המציאות בבתי הספר ובמערכת החינוך מנוגדת לחלוטין" (הארץ).

זה נחמד מאוד. בערך כמו לצפות שהתנועה הסיינטולוגית תקדם חשיבה עצמאית וביקורתיות על רקע התגברות תופעת נפגעי הכתות, שאמנון יצחק יקדם את ערכי ההומניזם על רקע התגברות תופעת החזרה בתשובה ושמק'דונלדס יקדמו בישול ביתי של תוצרת מקומית טרייה על רקע העלייה בשיעורי התמותה ממחלות לב. או במילים אחרות, איך הצלחתם למצוא חניה לחללית שהביאה אתכם, ועוד בתל אביב?

בואו נגיד כמה דברים שצריך לדעת על מסע הצלב של משרד החינוך נגד לימודי האזרחות. הוא התחיל עוד בשנות התשעים, אצל בחור בשם יורם חזוני שבשנת 2000 פרסם בארה"ב ספר שנקרא: The Jewish State: The Struggle for Israel’s Soul שבו טען שהציונות נמחקה מתכנית הלימודים. למה? בגלל "הסמולנים באקדמיה", כמובן. ספציפית, באוניברסיטה העברית בירושלים שנתפסת על ידיו כקן של בוגדים עוד מאז הקמתה כפרויקט הדגל של הציונות ב-1927. למי שתהה מהו ההבדל בין הציונות של פעם לציונות של היום, הנה הוא. רוב הציונים עד שנות הארבעים היו נתפסים היום כבוגדים וחתרנים.

בכל אופן, עד כאן לא נראה שיש כאן משהו אחר מטיעוני ימין נפוצים שמופיעים בכל טוקבק שני. העניין הוא שחזוני הוא מי שהפך אותם לנפוצים. האיש הוא נשיא מרכז שלם, ארגון ימין שהועתק אחד לאחד ממכוני המחקר של השמרנות החדשה בארה"ב ועשיר עד כדי כך שאנשיו עורכים ישיבות שגרתיות במלון המלך דויד כדי ליהנות מתפריט מסעדת המלון, ולא בחדרי הישיבות המפוארים של המרכז באחת מחתיכות הנדל"ן היקרות בירושלים. אבל על הפיקנטריה אתם יכולים לקרוא כאן, אנחנו מדברים על חינוך.

פרופ' ישראל ברטל, אחד ממושאי ההתקפה, קרע את טיעוניו של חזוני לגזרים משפט אחר משפט במאמר שמהווה גם הצצה מאלפת לאופן בו הימין החדש ה"ניאו ציוני", החיקוי המקומי החיוור הזה, באיחור של עשור, של אופנת הניאו שמרנות האמריקאית עורך את טיעוניו. את אותה שיטת פעולה תמצאו אחר כך בטרנד הדו"חות שמתחזים להיות מחקריים, אך למעשה הם פמפלטים פוליטיים שמסתמכים על כך שאנשים יקראו את הכותרת בעיתון, אבל לא יטרחו לעבור על המלל הפסיאודו אקדמי עצמו. כך הוא הדבר, למשל, בדו"ח של המכון לאסטרטגיה ציונית, שמחזיק באותה אידיאולוגיה כמו מרכז שלם ובמפתיע גם הגיע לאותן המסקנות.

איך כל זה קשור למשרד החינוך? אלמנטארי ווטסון. הוא חלק מהחבורה. לא רק משרד החינוך אלא הממשלה כולה. הנה קצת ניים-דרופינג בשבילכם:

ספונסרים עיקריים של מרכז שלם הם רון לאודר ושלדון אדלסון. החברים והספונסרים של ביבי. יחד, הם שולטים בנתח לא מבוטל מהתקשורת (הסמולנית כמובן) הישראלית, ערוץ10 והביביתון בהתאמה. על לאודר נטען שהוא מפנק את ביבי בטיסות במטוסו הפרטי. מקובל לחשוב שבכירים רבים בלשכתו של נתניהו הם אנשים של אדלסון, ולא רק שם. סגנו של ראש הממשלה ושר המשרד לעניינים אסטרטגיים (זה שאף אחד עוד לא הצליח להבין במה בדיוק הוא מטפל ואשמח למידע בעניין), בוגי יעלון הוא עמית מחקר בכיר במה שנקרא פעם "מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים" שבמרכז שלם.

המכון לאסטרטגיה ציונית, שאני עוד לא יודע אם קשור ארגונית למרכז אבל בהחלט אומר את אותם הדברים ותוקף את אותן המטרות, הוציא מקרבו את יד ימינו של קומיסר החינוך גדעון סער, צבי צמרת. בשנתיים קצרות, צמרת וסער תקפו את מקצוע האזרחות, צנזרו וקיצצו אותו, והגבירו בהתאמה את האינדוקטרינציה הלאומנית והדתית תחת שמות הקוד "מורשת", "יהדות" ו"ציונות".

צריך להתייחס, לרגע, לטיעון שלהם: מקצוע האזרחות איבד את ה"איזון". הוא עוסק יותר מדי בעקרונות הדמוקרטיה הליברלית ובבחינה ביקורתית של בעיות החברה הישראלית. זה גורם לתלמידים "לחשוב שהכול רע", אומר צבי צמרת. מה שחסר שם, לטענתם, זה מרכיב הלאומיות והדת היהודית. כלומר, הכף של מקצוע האזרחות נוטה יותר מדי לצד הדמוקרטיה במשוואת ה"יהודית-דמוקרטית" וצריך להביא את הדברים על תיקונם.

זאת אומרת שבמקצוע האזרחות, אותו לומדים רק כשנתיים בכיתות הגבוהות אין מספיק דברים כמו: תנ"ך – שלומדים מכיתה ג' ועד לבגרות, מורשת ישראל – תחום שיש לו מקצועות לימוד משלו הן ביסודי והן בחטיבה ובתיכון, ולאחרונה, באדיבות הקומסר, גם מקצוע ליבה חדש שיאחד את כל מרכיבי הדת והלאומיות שבו, והיסטוריה יהודית – תחום בעל תכניות לימוד משלו ולפעמים גם מקצוע נפרד. וזה בבתי הספר החילוניים. בבתי ספר דתיים, שצועקים מזה שנים שלימודי האזרחות הם "שטיפת מוח שמאלנית" ומעוותים אותם כרצונם (בתי ספר דתיים, בכלל, יכולים לעשות פחות או יותר מה בא להם) יש הרבה יותר "יהדות" ועוד פחות "דמוקרטיה". את הילדים שלו, אגב, צבי צמרת החילוני שלח ללמוד שם כדי ש"ייהנו מחצי הכוס המלאה".

וזה לפני שדיברנו על החינוך הבלתי פורמאלי, סיורים, סדנאות, ימי עיון, סמינרים ופעילויות שונות שמעבירים גורמים חיצוניים בבתי הספר. בתחום זה, כמעט ולא קיימים ארגונים שעוסקים בדמוקרטיה ואזרחות חוץ מ"המרכזים לדמוקרטיה ואזרחות" (גילוי נאות: עבדתי שם פעם). לא רק שהם טיפה בים, הם גם די גרועים, המערכים מתוכננים ע"י מכללת אריאל וגולת הכותרת היא טקס קבלת תעודות זהות בכנסת, שמפאר את הלאומיות יותר מאשר את הדמוקרטיה ומשולב בפגישה עם ח"כ. בזמני לפחות, זה היה לרוב ישראל אלדד שהיה פורש את משנתו המדינית. פעם, גם ח"כ דב חנין היה נוהג להגיע כדי לדבר עם התלמידים, אך נאמר לי שהוא הפסיק כי הם פשוט לא היו מניחים לו לפתוח את הפה.

עוד קצת דמוקרטיה אפשר למצוא במערכים של שלל הארגונים שעוסקים ביהדות (גם בכמה מהם עבדתי) אך לרוב, לא שמים על זה דגש. גם פעילויות אלו הוגברו משמעותית בקדנציה הנוכחית והנהנים העיקריים הם עמותת הימין הקיצוני אלע"ד (סיורים בעיר דויד) ו"מסע ישראלי" של הרב מוטי אלון. אפשר היה לצפות שאת החוזה עבור בתי ספר חילוניים יתנו לארגון חילוני שעוסק בתרבות יהודית, כמו בינ"ה, אבל היא לא משרתת את האג'נדה הפוליטית.

לא מספיק להם המטען הגדול והרב הזה של לאומנות יהודית, אפילו להגדיל אותו עוד לא מספיק להם. הם רוצים גם לגזול את כבש הרש. המקצוע היחיד בתכנית הלימודים שמלמד על דמוקרטיה, וגם זה רק בחלק מהזמן שכן ניתן בו מקום לא מבוטל גם ללאומיות יהודית, מותקף עכשיו בטענה שאין שם מספיק תנ"ך, יהדות, לאומיות ומורשת. מה הלאה? יצנזרו גם את מקצוע המתמטיקה בטענה שבמקום ללמד לאומנות יהודית הוא שוטף את מוחם של התלמידים בטענה לפיה 4=2+2?

הנסיגה בתודעה הדמוקרטית של תלמידי ישראל היהודים והתגברות הלאומנות והגזענות אצלם איננה איזו תאונה. זאת לא טעות ולא תוצר של הזנחה או מחדל כלשהו מצד משרד החינוך. זהו תוצר של מדיניות מכוונת, מתוכננת ומוצלחת שהתבשלה בתוככי קבוצת ההשפעה הניאו-שמרנית הישראלית, ויושמה על ידי אנשיה של קבוצה זו בממשלה. מישהו צריך פשוט להגיד את זה.

מינהלי: התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג. אני מודה לתורם ומאחל לו שאף אחד לא יאנוס את הכבשה שלו.