נא להכיר: נוהל אונס מחבלים.

91 Responses to נא להכיר: נוהל אונס מחבלים.

1. האיש says:

   22 ביוני 2011 at 15:02

   מר בוגולובסקי היקר. אכן פוסט מעניין וחשוב כמו רוב הפוסטים שלך
   רק לחזק משהו או אולי אפילו להסביר אותו. לצבא לא איכפת אם אזרח נהרג, להיפך במילואים האחרונים שאני הייתי בהם , הקצין שלנו אפילו חזר על זה כמה פעמים : אם אזרח נפגע – משאירים אותו למות כי את מי מעניינים אזרחים.
   אחרי הכל זה לא שהצבא בנוי מאזרחים, הצבא בנוי משליחי האל שנוצרים כך סתם.
   ככה זה במדינת היהודים ה-Dude למעלה (אם יש כזה) אחראי על הכל – מנהל איכותי.
   • א.ה. says:

     26 ביוני 2011 at 22:13

     הצבא לא מכיר בקיומו של המושג "אזרח פלסטיני". ובכך הוא זהה למחברי "תורת המלך" – גם הם אינם מכירים בקיומו של יצור שכזה. פלסטיני, מטבעו ולידתו, אינו אזרח כי אם טרוריסט. ילד או זקן, איש או אישה, תמים או רשע. זה בכלל לא משנה.

     ולפיכך ההתנהלות של צה"ל בשטחים ו(אי)שיפוט חייליו הגיונית לחלוטין. הגיון מעוות ומפלצתי, כמובן. אבל נובע מהנחת המוצא.
2. איליה says:

   22 ביוני 2011 at 15:55

   אכן, רוב המקרים שתיארת הם דוגמאות לחיילות גרועה ולמוסר לחימה מחפיר. הדוגמה של ארז אפרתי בהחלט ממחישה עד כמה הציבור הישראלי סלחן כלפי העבריינות הבטחונית של צה"ל.

   עם זאת, בשביל לבחון את התפקוד של חיילי צה"ל בשטחים (מבלי להיכנס לדיון לגבי עצם הלגיטימיות של נוכחותם שם), לא כדאי להשוות אותו לאידאל מוסרי ומקצועי כלשהו, אלא לתפקודם של חיילי צבאות אחרים אשר מתמודדים עם תנאי פעילות דומים. אני לא מדבר כמובן על הצבא הרוסי או הסורי. אצלם פגיעה באזרחים היא בגדר מדיניות רשמית. אבל ארה"ב ובריטניה כן יכולות לשמש בסיס להשוואה – שתי דמוקרטיות אלו היו מעורבות בעשורים האחרונים בכמות גדולה של סכסוכים מזויינים, כנראה יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
   מאז הפלישה לעיראק, למשל, בשני הצבאות התרחש מספר לא מבוטל של תקריות אותן אפשר לשייך לחיילות מחורבנת – החל מירי על כוחותיהם ועד התעללות סדיסטית בעצירים ובאזרחים. גם הם, מסתבר, מאבדים במצבי לחץ הן את השליטה והן את המצפון.

   אני לא בא לטעון כאן שצה"ל הוא "הצבא המוסרי בעולם". אני כן תוהה, אבל, אם רמת טוהר הנשק שאתה מבקש היא דבר בר השגה במצבי סכסוך מזויין. תמיד יש טעויות, תמיד יש הלם קרב ותמיד יש מקרי סדיזם מחרידים. חיילים מתחרפנים ומאבדים את שיקול הדעת. הדבר נובע, לדעתי, לא מהכשרה גרועה וגם לא מנהלים לקויים – אלא מעצם המצב בו הם נתונים. מה גם, שלרוב לא ניתן לחזות כיצד אדם זה או אחר יפעל במצב של סכנת חיים – אמיתית או מדומיינת.

   ועם כל הכבוד לתע"ש האוסטרי, כוחות הבטחון שלהם לא עמדו תחת אש כבר קרוב ל-70 שנה (תקן אותי אם אני טועה).
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     22 ביוני 2011 at 16:06

     העניין הוא לא במה שסכסוך ארוך עושה למוסר הלחימה של חיילים (זה עניין ידוע) אלא מה הוא עושה למוסר הרגיל של האזרחים.

     למיטב ידיעתי, תעשיית הנשק האוסטרית נחשבת למצויינת. אבל אתה יכול להחליף את הדוגמא של ההאוג בשלל פריטי ציוד בשימוש צה"ל שדורשים מוטוריקה עדינה תחת לחץ.
     • TIBERIVS GRACCVS says:

       22 ביוני 2011 at 20:06

       והאם הציבור הבריטי או האמריקאי יותר מוטרד מפגיעה באזרחים בעירק ובאפגניסטן מאשר הציבור הישראלי בפגיעה באזרחים פלסטינאים? זה לא היה הרושם שקיבלתי.
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         22 ביוני 2011 at 20:21

         כשההגיון וההצדקות של הרג אזרחים פלסטינים מגיעות לכל תחום של החיים האזרחיים שלי, הדבר האחרון שמעניין אותי זה האם איזה ג'ון סמית' מוטרד מפגיעה באזרחים עירקים יותר או פחות מאשר משה בוזגלו מוטרד מפגיעה באזרחים פלסטינים.
       • Alon Levy says:

         24 ביוני 2011 at 08:46

         Yes, they actually are. Bush's approval rate started crashing in early August 2005 after the revelation of the Haditha massacre. It's easy to miss because a few weeks later Katrina happened, but Bush was already unpopular before his cronies failed in New Orleans. To say nothing of the fact that Americans are worried primarily about the lives of American civilians, and only then about those of American soldiers.

         Now compare this with Israeli attitudes toward the flotilla.
         • אנטי says:

           24 ביוני 2011 at 14:29

           לא ראיתי שאובמה צונח בסקרים כל פעם שמל"ט אמריקאי מוחק חתונה באפגניסטן.
       • א.ה. says:

         26 ביוני 2011 at 22:16

         הציבור הבריטי והאמריקאי לא מוטרד במיוחד ממוסר הלחימה של חייליו (לא יותר מהישראלי). אבל – הם כן מוטרדים מכך שכוחות צבאיים שלהם נמצאים על אדמה זרה, ולוחצים לסיום העניין.

         ישראל, להבדיל, כובשת אדמה זרה כבר מעל 50 שנה, חומסת אדמות לטובת אזרחיה, מתעלמת מהרשויות הנבחרות של העם הנכבש (הדורשות ממנה לעזוב, בניגוד לאלו באפגניסטן או עיראק), והסוף אינו נראה לעין. כל זה – לא מזיז לציבור הישראלי את הביצה השמאלית. או הימנית. תבחר.
3. ניב says:

   22 ביוני 2011 at 17:37

   הנסיא קצב הסדרתי, המניפולטיבי, שפעל בקור רוח, בהכרה מלאה שניצל יחסי יחסי עובד/מעביד לאורך שנים קיבל 4 שנים והבחור הטיפש הזה שטעה רק פעם אחת ושהיה כל כך שיכור שכנראה בקושי הצליח לבצע את זממנו קיבל 8 שנים. איפה הפרופורציה?
   • yankel says:

     22 ביוני 2011 at 20:34

     השימוש באלימות הוא פקטור מרכזי בעונש
     • שלום בוגוסלבסקי says:

       23 ביוני 2011 at 10:14

       אתה מתכוון לאלימות בנוסף על מעשה האונס עצמו, שמהווה אקט של אלימות, אני מניח.
       • ג'ו says:

         23 ביוני 2011 at 13:12

         כפיית יחסי מין באיומים היא אונס אבל זה לא אלימות.
         • שלום בוגוסלבסקי says:

           23 ביוני 2011 at 13:41

           אקט האונס עצמו הוא אקט של אלימות, לא של מין. בדיוק כמו שפיגוע דריסה הוא אקט של אלימות ולא של נהיגה.
           • ג'ו says:

             23 ביוני 2011 at 15:37

             טוב זה סמנטיקה של הגדרת המונח 'אלימות'. לטעמי המונח אלימות = הפעלת כוח פיזי, אחרת אתה יכול ללכת עם המונח לאיבוד. כמו שקורה הרבה.

             אז לצורך העניין "תשכבי איתי או שאני אדאג שיפטרו אותך ואת בעלך" זה לא אלימות, אבל זה כן אונס גם מבחינת המשפט הפלילי.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             23 ביוני 2011 at 20:51

             והאקט עצמו, לא פיזי?
           • ג'ו says:

             24 ביוני 2011 at 10:09

             אם הוא לא אחז בה כך שהיא לא יכלה ללכת, ולא היכה אותה? באיזה מובן זה אלימות?
           • עדו says:

             24 ביוני 2011 at 13:47

             הבנתי, אז אם אני מכוון אקדח לראשה של אישה ואז אונס אותה זו לא אלימות כי הרי לא היכיתי אותה, לא אחזתי בה בכוח, בסך הכל איימתי עליה שאם לא תעשה מה שאני רוצה אלחץ על ההדק.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             24 ביוני 2011 at 16:41

             במובן שאתה מחדיר גורם זר לגופה של האישה, או הגבר או הילד לצורך העניין, ללא הסכמתם. ואם להכניס לך דברים בלי שאתה רוצה זה לא אלימות, קשה לי לראות מה כן.
           • ג'ו says:

             24 ביוני 2011 at 21:41

             טוב, נניח.
           • א.ה. says:

             26 ביוני 2011 at 22:20

             שלום, החדרת גוף זר לגופו של ילד או גבר אינו אונס. על פי חוק העונשין הישראלי (ראה סעיף 345 בחוק) ניתן לאנוס אישה בלבד. בגבר או ילד ניתן לבצע מעשה מגונה, אך לא אינוס.

             אני רק מצטט את החוק לידיעה. בעיני זאת הגדרה אווילית, אגב, אך זאת הגדרתו של המחוקק.
           • א.ה. says:

             26 ביוני 2011 at 22:21

             (מעשה מגונה – הכוונה מעשה סדום, שזהו סעיף אחר מאונס, עם עונש נמוך בהרבה)
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             26 ביוני 2011 at 23:27

             ידוע (ואכן אידיוטי). האם זה משפיע איכשהו על הקביעה שהחדרת משהו לגופך ללא הסכמה הוא מעשה אלימות כשלעצמו?
     • yankel says:

       23 ביוני 2011 at 18:43

       to make a long story short, I meant brutal physical violence
   • איליה says:

     23 ביוני 2011 at 00:20

     צודק. 4 שנים לעברות שביצע קצב זה עונש מגוחך.
   • נעמה says:

     23 ביוני 2011 at 00:49

     קצב קיבל 7 שנים.
   • ג'ו says:

     23 ביוני 2011 at 08:20

     קצב לא הפעיל אלימות.
     • ג'ו says:

       23 ביוני 2011 at 08:21

       הוא גם לא אנס ומעשיו היו בהסכמה. אבל עם בעובדה הזו השופטים חולקים.
       • אפרת says:

         23 ביוני 2011 at 21:49

         על העובדה (?) הזו גם קצב חולק.
         • ג'ו says:

           24 ביוני 2011 at 10:07

           נכון, הוא טוען שדבר לא נעשה. הוא כמובן משקר.

           אבל זה עדיין לא מוכיח שהוא אנס ושהיחסים לא היו בהסכמה (תוך ניצול מרות).
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             24 ביוני 2011 at 16:43

             "הסכמה" שהושגה ע"י יחסי מרות נקראת "אונס".
           • ג'ו says:

             24 ביוני 2011 at 21:39

             לא. החוק מגדיר זאת ב"בעילה אסורה בהסכמה"
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             24 ביוני 2011 at 21:56

             למיטב ידיעתי, אין איסור חוקי (אם כי יש תקדים משפטי) שאוסר יחסי מין בין אנשים שיש ביניהם יחסי מרות, ולכן לא מדובר באיסור "בעילה בהסכמה" כמו שיש עם קטינות בגילאים מסויימים. במידה ומדובר על שימוש בסמכות לצרכי אילוץ, מדובר באונס. זה, שוב, למיטב זכרוני.
           • ג'ו says:

             24 ביוני 2011 at 22:12

             על פי ההגדרה בחוק (שנמצא בויקיפדיה) זה כולל ניצול יחסי מרות, אם כי מחיפוש קצר אני מבין שהעניין לא בדיוק סגור.

             אבל אונס זה לא.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             24 ביוני 2011 at 22:55

             אין לי זמן לבדוק, אבל נראה לי שאתה מערבב בין כמה דברים.
           • משה says:

             26 ביוני 2011 at 17:21

             בעילת אשה תוך ניצול מרות בעבודה היא אחד מסוגי בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346.ב. לחוק העונשין). העונש המקסימלי על מעשה כזה הוא 3 שנות מאסר.
4. שחר says:

   22 ביוני 2011 at 17:50

   אכן, מנית מקרים קשים שראוי לחקור אותם לעומק. עם זאת, אפשר להציג את הדברים גם באור אחר. כמה פעמים חיילי צה"ל נוצרים את נשקם, גם תחת סכנת חיים ממשית, וזאת על מנת להפחית ככל הניתן את הפגיעה באזרחים שספק אם הם חפים מפשע. צה"ל פועל בסביבה עוינת והיות ופיגועי דריסה אינם אלא תבנית שגרתית בנוף חיינו, קל להבין מהיכן נובעת הפאניקה. מדינת ישראל איננה מזלזלת בחייהם של אזרחים, וכל מקרה נבחן לגופו ועומד בשורה של גורמי ביקורת, תלויים ובלתי תלויים. אין ספק שיש גם פושעים אשר מקומם בכלא. הגישה כי יש איזו הנחיה בצה"ל שחיי אזרחים אינם חשובים, או שמותר להרוג אזרחים לארוחת בוקר, היא מטעית. לכולנו חשוב זכויות אדם וחיי אדם הם ערך עליון, הן בצה"ל והן בחברה הישראלית. הביקורת הינה חשובה. הצגת החברה הישראלית כחברה קיצונית וצמאת דם חוטאת למציאות.
   • סלבה says:

     22 ביוני 2011 at 18:33

     לא להשמע פרנואיד או מעליב, אבל את/ה כותב כאילו את נואמת בפני מישהו. יענתו כאילו את פה כדי לעשות hasbara ולא להביע דעה אישית בבלוג.

     הרגע סיימתי לראות את הסרט תעודה על השביתה בדימונה, ואפילו אחרי הסרט הזה שהוא סה"כ על כמה אנשים שמנסים לעבוד בכבוד במפעל, אני מתקשה לקחת ברצינות את מה שכתבת על זה שהמדינה לא, חס וחלילה, מזלזלת באזרחים. רק בסרט ההוא הפסקתי לספור את מספר הפעמים שזרקו עליהם זין ורק חיכו שהם יסכימו להתכופף ולקבל את כל הצינור. על פלסטינים שגרים ביערות או במבנים נטושים כדי לא לחצות שוב את המחסום ולאבד את מקום העבודה שלהם לא התחלנו אפילו לדבר. ושוב, זה רק בתחום של תעסוקה והתפרנסות בכבוד.

     גם המשפט האחרון שלך נותן את הרושם שאת יותר מוטרדת מהאופן שבו שלום מציג את המדינה והחברה מאשר המצב בפועל וזה שאפשר וצריך לשפר אותו לטובת כל החברה הישראלית.
   • עכברוש says:

     23 ביוני 2011 at 02:56

     not from the onion
5. סלבה says:

   22 ביוני 2011 at 18:22

   בואנה שלום, הסרט הזה "שביתה" זה חתיכת דבר… אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל.
   בא לי לבכות ולאז לצאת לרחוב לזיין עם אלה כל מכונית ואיש עשיר שאני רואה.
   במיוחד הקטע בסוף שהילד ההוא מתחיל לנגן בסקסופון…

   כל פעם שאני יושב וקורא איזה פוסט, איזה בלוג, איזה טוקבק והדם של מתחמם ואני רוצה לצאת לרחוב לצעוק על אנשים… ואז נרגע אחרי כמה זמן, כי סה"כ מה זה עוזר לי להתעצבן מכל שטות. רק עכשיו נפל לי האסימון שהבעיה זה לא שאני מתעצבן, הבעיה היא שלפעמים אני מתעצבן משטויות במקום לזכור דברים שתמיד צריך להתעצבן מהם ולעוף עליהם.
   קשה לא להיות אפטי לדברים כאלה בסוף היום… כמו שההוא אומר, אם אתה 12 שעות ביום עובד, מתי יש לך כח לחשוב על המאבק שלך ואז עוד ללכת ולעשות עם זה משהו. אם זה ככה, איזה סיכוי יש שתשב ותחשוב על השטחים או על מעמד האישה כשאפילו את הקצה של האף שלך אתה לא רואה?
6. שחר says:

   22 ביוני 2011 at 21:23

   הפלשתינים יכולים לפתח את הכלכלה שלהם במקום לבזבז את הכסף שהם מקבלים מאירופה ומארהב לבנות טילים ופצצות. אז הם לא יצטרכו לישון ביערות ומבנים נטושים. לגבי הפועלים מהדרום אני מסכים איתך לגמרי. הבעיה היא שזה העולם ובעיות האלה קיימות לא רק בישראל אלא בכל מדינה קפיטליסטית. צריך למחות על זה ולהיאבק אבל זו בטח לא בעיה ישראלית אלא גלובלית.
   • מני זהבי says:

     23 ביוני 2011 at 21:44

     לא שיש קשר בין המשפט הראשון לך לתוכן הפוסט, אבל:
     1) הפלסטינים שמקבלים כספים מארה"ב ומאירופה הם ממשל הפת"ח שברמאללה. ייתכן מאוד שהם מנצלים את הכסף הזה באופן לא ראוי (מוזר שאנחנו לא שומעים כלום על חשבונות הבנק של מחמוד עבאס וסלאם פיאד, לא?), אבל הם לא מייצרים "טילים ופצצות".
     2) מי שכן מייצר טילים ופצצות (ממשל החמאס וכמה אירגונים נוספים בעזה) מקבלים כסף ממקורות אחרים, ואני משער שחלק מהכסף הזה מיועד בדיוק למטרה הזאת.
     3) בחייך, כמה אתה חושב שעולה לייצר קסאם? אני מהמר על משהו בסביבות אלף ש"ח. אתה לא באמת חושב שאפשר לפתח עם זה כלכלה, נכון?
     • ארז הוכמן says:

       24 ביוני 2011 at 14:46

       ובנושא זה חשוב להזכיר גם שהחמאס לא רואה טעם בלפתח את הכלכלה כי כל בניין חשוב שייבנה יהיה המטרה הראשונה להפצצה כשישראל תחליט על צריבת התודעה הבאה, כך היה עם בית החולים הגדול של עזה, מגרש הכדורגל, המפעל שנבנה לשחיטה של בקר ועוף ועוד דוגמאות רבות.
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         24 ביוני 2011 at 16:45

         האמת היא שהפלסטינים דווקא כן מפתחים את הכלכלה שלהם, ועושים את זה לא רע, בהתחשב בנסיבות. כמובן שהמערכת שם מושחתת על העצם, אבל מי שגר בבית מזכוכית וכו'.
7. אור ב says:

   22 ביוני 2011 at 23:24

   פוסט מבריק.
   ותודה על שאמרת את מה שאיש אינו מעז להעלות על דל שפתיו – מאבק הקוטג' הוא אכן בולשיט פופוליסטי שגוזל זמן במה ותשומת לב מדברים חשובים יותר, גם מאבקים חברתיים אחרים וגם המצב המדיני וכו' (היטיבו שלום עכשיו – ואני לא מאמין שאני אומר את זה – לעשות עם "הקוטג' בהתנחלויות עולה לך יותר", על אף שמדובר בריאקציה ולא יוזמה).
   [אבל אני חולק עליך, זה טעים רצח.]
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     23 ביוני 2011 at 00:56

     אישית, אני חושב ששלום עכשיו עושים עבודה טובה בערך כמו שקוטג' זה טעים רצח.
     • אור ב says:

       23 ביוני 2011 at 10:15

       שלום עכשיו זה מותג כושל שכל תפקידו להזניק את אופנהיימר לקריירה פוליטית. אבל הקמפיין הזה ספציפית חמוד.
       • שלום בוגוסלבסקי says:

         23 ביוני 2011 at 11:28

         וזאת בדיוק הבעיה עם כל הקמפיינים השמאלניים האלה. הם נשפטים במונחים של עד כמה חמוד או מאגניב הקריאייטיב שלהם.
         • ג'ו says:

           23 ביוני 2011 at 13:10

           והם בעיקר גורמים הרבה נזק במאגניביות היוצרת אנטגוניסטיות שלהם.
           • שלום בוגוסלבסקי says:

             23 ביוני 2011 at 13:41

             אכן.
         • גיל ב' says:

           23 ביוני 2011 at 15:34

           אני מאשים בכך את יוסי שריד. תמיד היה נדמה לי שיותר חשוב לו למצוא את החידוד המבריק על פני פעולה כלשהי.
8. אוהד says:

   23 ביוני 2011 at 02:33

   תודה על הפוסט ובעיקר על הקישור לסרט. צפיית חובה, ללא כל ספק.
9. ג'ו says:

   23 ביוני 2011 at 08:40

   אוקיי אז שאלת הקוטג' היא חשובה לא בגלל שקוטג' הוא טעים (הוא לא) אלא בגלל שמדבר בדוגמא למדיניות הכלכלית.

   מדיניות הפיקוח על המחירים היא אמצעי קריטי בניהול המדינה, לו למנהלי המדינה היה עניין בטובתם של האזרחים. הדינמיקה שבה הדברים מתרחשים היא מדהימה, מבטלים את הפיקוח על מוצרי החלב בטענות 'שוק חופשי' מגוחכות וכמחיר שלא במפתיע עולה.

   אבל קמפיין הקוטג' (אף אחד לא כתב על העיתונים שהריצו את הקמפיין ה"עממי" הזה?) הוא הרסני כי לא חרמות ישנו המצב אלא שינוי מדיניות ובמקרה הזה החזרת הפיקוח. זה דוגמא רעה למאבק צרכני במקום בו היה צריך להיות מאבק פוליטי.

   ולגבי חיפה כימיקלים. חידה לצופים, מי ימצא הערה על הנושא באתר של שלי יחימוביץ? בונוס למי שמסביר את ההתעלמות.
   • אור ב says:

     23 ביוני 2011 at 10:57

     האמנם החזרת הפיקוח היא הפתרון? אין ספק שהקוטג' לא היה צריך לצאת מפיקוח, אבל אם תכניס עוד מוצרים לפיקוח, החזרזירים יפסידו כסף, ופשוט יבקשו להחזיר את הרווח האבוד בייקורו של מוצר אחר שלא בפיקוח. ומה עשינו בזה, הנחנו את היסודות לחרם הגבנ"צ של 2012?
     הקריאות להחזרת הפיקוח (שששוב, אין ספק שהן צודקות!) שוב מראות שהסוציאל-דמוקרטים למינהם משחקים איקס עיגול בעוד שהטייקונים ועוזריהם בממשל משחקים שח, בפראפראזה על האמרה הידועה ההיא.
     הפתרון הוא פשוט להפוך את הלוח – חקיקה רדיקלית ומשנת נורמות, שכנראה לא תתרחש לעולם.
     • אייל says:

       23 ביוני 2011 at 11:12

       גם נחמיה שטרסלר כתב שאם נחזיר את הפיקוח איכות הקוטג' תרד ויופיעו גבינות קוטג' איכותיות בהרבה עם ויטמינים וברזל במחיר גבוה עוד יותר.
       • ג'ו says:

         23 ביוני 2011 at 13:09

         אבל זה לא קרה ב50 שנה שהקוטג' היה בפיקוח.
         • גיל ב' says:

           23 ביוני 2011 at 15:38

           זה קרה עם לחם. פורמלית ימשיכו לייצר את הקוטג' "האחיד" שיהיה זול אבל כל כך גרוע, או בעל תדמית כל כך שלילית, שרק מובטלים מדימונה ייקנו אותו. כל האחרים ייקנו גירסאות "משודרגות" של הקוטג', ללא פיקוח ובמחיר מופקע.
           • ג'ו says:

             23 ביוני 2011 at 20:24

             איכות הלחם האחיד ירדה?
           • סלבה says:

             24 ביוני 2011 at 15:02

             תגידו אתם עושים צחוק? אם אתם כבר מדברים על חקיקה ופיקוח אז רבאק שיהיה חקיקה ופיקוח.
             שהקוטג' הזול יהיה חייב לעמוד בסטנדרטים שהם יותר גבוהים מ"שלא יהיה יותר דבק מקוטג'." זה לא כזה קשה לייצר קוטג' בריא וזול, ואם חברה לא מוכנה לעשות את זה אז שלא ימכרו קוטג' – מישהו אחר כן יקח את זה בסוף כי זה כן כסף. ואם לא ירצו שיאכלו זין וייבאו את זה בסיבסוד מחו"ל, או שהמדינה תסבסד את זה מספיק כדי שיהיה רווחי לחברה לייצר את הקוטג' הזה.
             פחות מעניין אותי שיהיה טעים, הדרישה צריכה להיות בריאות, כי זה חוסך הרבה יותר הוצאות למדינה בטווח הרחוק. מי שרוצה יקנה קוטג' עם קוויאר וביצי דודו, ושדודו מדימונה יוכל לתת לילד המעפן שלו קוטג' מזין. יעשו את זה עם מספיק מוצרי מזון בסיסי והופה המדינה והשכבות החלשות חסכו כסף בהוצאות רפואיות.
           • Quercus says:

             24 ביוני 2011 at 15:27

             סלבה, אני רק לא מבין למה אתה רוצה לקחת את הביצים של דודו המסכן מדימונה ולשים אותן בתוך קוטג'. הוא לא סבל מספיק?!
     • ג'ו says:

       23 ביוני 2011 at 13:07

       "הפתרון הוא פשוט להפוך את הלוח – חקיקה רדיקלית ומשנת נורמות…"

       אני לא מבין איך חקיקה רדיקלית ומשנת נורמות היא פתרון פשוט.
       אולי עדיף שינוי נורמות אבל איך זה יקרה בחקיקה? ואיך בדיוק תשנה את הנורמה שבה תאגיד מנסה למקסם את רוחיו?

       אני מסכים שהחזרת הפיקוח הוא לא הפתרון המושלם, עדיף מהפכה סוציאליסטית, הכוללת העברת השליטה בתעשיה לשליטה ציבורית דמוקרטית. אבל אני לא אקרא לתסריט הזה "פשוט". פשוט זה להחזיר מה שהיה קודם.
       • אור ב says:

         23 ביוני 2011 at 14:22

         רגע של סמנטיקה דלוחה (בכל זאת, אוטוטו מתחיל תואר בבלשנות): ממש לא אמרתי שזה פשוט. לא כתבתי "הפתרון הוא פשוט: להפוך את הלוח", אלא "הפתרון הוא: פשוט להפוך את הלוח", ניסוח שלא מעיד על פשטות או מורכבות. להיפך, אני חושב שינוי חקיקה כזה כל כך מסובך, שהוא יהיה בגדר מאורע אסטרונומי נדיר. אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף לשם.

         וחקיקה משנה נורמות, לאורך זמן רב כמובן. אין לעשירים עניין בלהפר את החוק בבוטות, רק בלעקם אותו לצרכיהם כדי למקסם רווחים. חוק שלא ייתן להם לעשות את זה יסיג אותם אחורה לאט לאט, יהיה להם פחות מה לעקם וכשהם כן יצליחו בכך זה יהיה זניח.
       • מודי תולשששש says:

         1 ביולי 2011 at 09:32

         חקיקה רדיקלית תתחיל מביטול הייצור "תאגיד".
     • דבשת says:

       24 ביוני 2011 at 17:37

       יש ספק. אני בספק אם הקוטג' לא היה צריך לצאת מפיקוח.
       לדעתי [ושותפים לי אי אלו אנשים שחושבים שפיקוח הוא כלי לרווחת אילי הון על חשבון משלם המיסים] טוב שביטלו את הפיקוח.
       באותה נשימה אני חושב שביטול הפיקוח לא יעזור, כל עוד השוק לא חופשי לייבא קוטג' מחו"ל.
       אם המטרה היא רווחת הצרכנים, זו השיטה בה מורידים מחירים.
       אם המטרה היא רווחת החקלאים/ התעשיינים /הפוליטיקאים, אז פיקוח זה אחלה.
       תבחר.
       • ג'ו says:

         24 ביוני 2011 at 21:51

         כלומר נסגור את ענף החלב הישראלי לטובת יבוא חלב מסובסד מהאיחוד, הגיוני.

         האם איילי הון לא יכולים להשתלט על יבוא החלב בדיוק כמו שהשתלטו על המחלבות?
         • דניאל ר says:

           26 ביוני 2011 at 18:49

           מי אמר "קדבורי" ולא קיבל?
10. דניאל says:

    23 ביוני 2011 at 11:50

    ארז אפרתי לא טען שהוא חשב שהנאנסת היא מחבל.
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      23 ביוני 2011 at 12:03

      כן, טען שנכנס לאוטומציה והתייחס אליה כאילו הייתה מחבל.
      • דניאל says:

        23 ביוני 2011 at 14:28

        גם לא מדויק (לא נטען בכתבה לפחות), ובכל מקרה שונה מ"חשב שהיא מחבל".
        • אפרת says:

          23 ביוני 2011 at 21:51

          בכתבה נכתב "חשבתי שהיא מחבלת". כמובן, לא בטוח שהכתבה מדוייקת.
11. דניאל says:

    23 ביוני 2011 at 14:29

    גם לא מדויק (לא נטען בכתבה לפחות), ובכל מקרה שונה מ"חשב שהיא מחבל".

    (לא הצלחתי להגיב לתגובה משום מה)
12. זוהמה says:

    23 ביוני 2011 at 14:51

    שלום, אני נהנית מהבלוג שלך מזה תקופה, וזאת פעם ראשונה שאני מגיבה. אז בקיצור – סחטיין על הבלוג באופן כללי.
    לגבי שאר התגובות על הפוסט הזה: ארוך מדי, לא קראתי (או בקיצור, אֲמָלֵ"ק). אבל נקודת הפתיחה של הפוסט חשובה בעיני. לא בגלל שהיא מדגישה שוב את חוסר הפרופורציות של אלימות מיליטינטית כשהיא משולחת רסן, את זה אנחנו כבר מכירים. היא חשובה בעיני בגלל שהיא מקשרת בין מיליטנטיות אזרחית לבין שוביניזם/מיזוגניה בפרט. 'חוק המישוש' הוא דוגמא נוספת. למי יש זמן להקשיב לפמיניסטיות הזועמות האלה כשאנחנו בסכנה קיומית?
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      23 ביוני 2011 at 15:22

      את צודקת. ויש כאן מרכיב נוסף שלא התייחסתי אליו בפוסט. ה"זכות" של הלוחם לקבל נקבות לשימושו. אנחנו רואים דברים כאלה בכל משפט על אונס, החל מהדיבורים על "ילד טוב – היה ביחידה מובחרת" וכלה באנסים מקיבוץ שומרת בזמנו, שעלו על דוכן הנאשמים כשהם לבושים במדי צה"ל.
13. אפרת says:

    23 ביוני 2011 at 21:54

    נדמה לי שהיה לפני כשנה איזה מחקר שטען שחיילי צהל (והפלמ"חניקים לפניהם) אנסו *פחות* מהצפוי לגבי כח כובש.
    היה איזה דיון, האם זה אומר שערביות לא נחשבות ע"י יהודים לאובייקט מיני, והאם זה סוג משונה-במיוחד של גזענות….
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      24 ביוני 2011 at 07:47

      הייתה איזו עבודת תזה של סטודנטית לפני כמה שנים, אם לא עשור, שבין שאר הדברים, הציגה גם הסבר כזה, ממש לא בטוח שכ"מסקנה", ממה שהבנתי. אבל לא קראתי את העבודה עצמה, רק את הפרופוגנדה של הימין שהעלתה אותה מהנפטלין ועשתה עליה סיבוב. בכל מקרה, אין הרבה קשר בין אונס להיותה של הנאנסת "אובייקט מיני" ממילא.
      • ג'ו says:

        24 ביוני 2011 at 22:03

        כן יש. כלומר אולי. יש גישות מחקריות שונות מתפיסתך לגבי המוטיבציות לאונס. ראו

        wiki/Motivation_for_rape

        גישתך אם אני מפנה לערך בויקיפדיה היא שאונס הוא ביטוי של דחף סדיסטי ולא של צורך בפורקן מיני. (ותקן אותי…)

        אני לא מסכים. גישות שונות נשמעות סבירות בהרבה.
        • שלום בוגוסלבסקי says:

          24 ביוני 2011 at 23:02

          לא, גישתי (והגישה המקובלת) היא שאונס הוא ביטוי אלים לצורך בשליטה. וזה כך עם או בלי קשר לשאלה האם מעורבים בזה גם ענייני פורקן מיני או לא. אם אתה טוען שצורך בפורקן מיני יכול להיות מניע במקום צורך בשליטה, אתה תצטרך לתת הסבר מניח את הדעת מה בדיוק גורם למישהו לאנוס מישהי במקום לעשות ביד.
          • ג'ו says:

            26 ביוני 2011 at 19:52

            אפשר לינק ל"גישה מקובלת" כי הידע שלי מבוסס בעיקרו על ויקיפדיה. ושם די ברור שאין גישה דומיננטית.

            למה לאנוס? מאותה סיבה שטורחים לצאת לדייטים משמימים בשביל המעט סיכוי למין. מין עדיף על אוננות, זה עניין גנטי. הרוב מעדיפים לקבל מין בהסכמה והגישה ה"אבולוציונית" גורסת שאונס נעשה כאשר הסיכוי נמוך להשיג מין בדרכים אחרות.

            אמנם יכול להיות שהצורך בשליטה הוא גורם מכריע (הוא בוודאי קיים לפעמים), אבל אז תצטרך להסביר מדוע עיקר הקורבנות הן נשים צעירות, כלומר בשיא כוחן הפיסי. שליטה קל בהרבה להשיג על נשים מבוגרות או ילדות. או מדוע רווחת תופעת האונס-דייט, למה לטרוח על דייט אם אתה מתכוון בסוף גם ככה לאנוס.
            • שלום בוגוסלבסקי says:

              26 ביוני 2011 at 23:24

              תשמע, למה פשוט שלא תחקור את הנושא קצת יותר לעומק מויקיפדיה? קצת מוזר לי להתווכח עם עמדות שמבוססות על לא הרבה יותר מ"ככה נראה לי".
14. עדו says:

    23 ביוני 2011 at 23:19

    בבית הסוהר יושב שפוט לעשר שנים מאבטח שירה למוות בטכנאי מזגנים, הטכנאי נכנס לבית הספר שם שמר המאבטח עם ארגז גדול בידו (היה שם מזגן) והמאבטח ירה בו למוות. נזכרתי בזה כשהתחיל הקמפיין למען שי דרומי שירה בגבו של גנב בדואי שברח ממנו. אני די בטוח שאם ההרוג היה ערבי היה גם קמפיין עבור המאבטח שאפילו את שמו אני לא יודע (הוא גם היה עולה חדש מה שהחמיר את מצבו ולדעתי גם את העונש) , אותו הדבר לגבי דרומי – אם הוא היה יורה למוות במטייל תמהוני שנכנס בחושך לחווה שלו הוא היה חוטף כמו שצריך.
    • סלבה says:

      24 ביוני 2011 at 15:15

      תחשוב מה זה אומר על החברה שלנו אם זה מה שעולה חדש לומד כאן. שאם הוא רואה מישהו עם ארגז גדול אז סביר שמדובר במחבל, ועדיף שלא יקח סיכון. אנחנו מדברים כאן על כמות לא מבוטלת של תעמולה פנימית, הפחדה ויצירה של נורמות.

      יכול להיות כמובן שאני טועה והאיש היה פשוט מעורער בנפשו או הגיע ממדינה שהיא אזור מלחמה, אבל לדעתי יש כאן דמיון למקרים מארצות הברית איפה ששוטרים מילאו שחורים בכדורים בזמן שאלה מנסים להוציא תעודות או משהו מהכיס כדי להראות לשוטרים – חלק גדול מזה זה פשוט לפעול לפי סטראוטיפים ונורמות שהחברה יצרה. במקרה של ארצות הברית זה ששחורים הם אלימים וחמושים. ותמיד יש מי שזה אינטרס שלו להפיץ ולשמר דעות כאלה, אני לא יכול לספור כמה פעמים ראיתי "עובדות סטיסטיות" על זה ששחורים הם פשוט אלימים יותר וטיפשים יותר מלבנים והרבה יותר סביר שיהיו אחראים למעשי אונס.
    • א.ה. says:

      26 ביוני 2011 at 22:25

      זה חמור בהרבה – אם ההרוג היה ערבי המאבטח לא היה יושב 10 שנים. לדעתי האישית, כמובן.
15. אסף פדרמן says:

    24 ביוני 2011 at 04:31

    אני לא פחות מזועזע מהרעיון שהוא באמת אנס תחת איזו השפעה של משהו שהוא למד בצבא, ואני חושב שזה בהחלט אפשרי. האימון הצבאי, במיוחד ביחידות "מיוחדות" (שלא נאמר "חמודות") מלמד למלא הוראות שסותרות את הקודים החברתיים האנושיים הרגילים. אני לא מדבר על האימון הבסיסי של הסתערות בקרב בו קצת רעל ופחד מספיקים בשביל לרוץ וללחוץ על ההדק. אני מדבר בדיוק על מה שמאפשר מוטוריקה עדינה, שלא נאמר, שיסוף גרון של אדם שבכלל לא יודע שאתה בא אליו, או הרג של אדם שנתפס מסוכן בתוך קהל אזרחי. זה משהו שמצריך חשיבה ותכנון קרים ובעיקר השהייה של כל מה שאתה יודע על "מותר" ו"אסור" בין בני אדם והחלפת התקליט הזה בתקליט חדש של "מותר" ו"אסור" אותו הקליטו לך מפקדיך באימון ממושך. זה לא דומה להרג של נהג שאתה חושב שניסה לדרוס אותך, בו יש פחד אדרנלין ונקמה. זו היכולת להוציא לפועל תוכנית רצחנית בלי פחד אדרנלין ונקמה.

    לכן לא נראה לי מופרך שארז אפרתי באמת ביצע את האונס מתוך איזו התכוונות דומה. המטרה שונה, אבל מנגנון הביצוע היה דומה. אני מאמין, לצערי, שבדיעבד הוא הבין שהיה כאן משהו דומה לפסיכולוגיה של חיסול מבוקש אותה רכש בצבא. ולא, לא מגיעה לו סמפטיה על זה. מגיע לנו לפחד אפילו יותר מההכשרה המצויינת של טובי בנינו.
    • איליה says:

      24 ביוני 2011 at 16:12

      אני לא חושב שאחוז האנסים בין יוצאי יחידות מובחרות גבוה יותר מאשר חלקם באוכלוסיה.
      היוריסטית, אני דווקא חושב שהוא נמוך יותר. למרות ההכשרה שעוברים לוחמים אלה, מדובר בצעירים מרקע סופר-נורמטיבי – אותו רקע שמאפשר מלכתחילה את גיוסם ליחידות העילית. כמו כן, מידת המשמעת העצמית שלהם גבוהה מהממוצע ויכולתם לדחות סיפוקים טובה יותר.

      באשר לאפרתי, אני חושב שהמקרה שלו זכה לפרופיל תקשורתי גבוהה דווקא בגלל שמדובר ב"אדם נשך כלב" – מקרה שנתפס בתודעה הציבורית כיוצא דופן. לדעתי, המקרה חשף את אופיו האינדבידואלי של האיש ולא את סוג האינדוקטרינציה שהוא עבר בצבא.
      על כן, מה שמדאיג כאן, בעיניי לפחות, זה לא סוג ההכשרה שמקבלים לוחמי יחידות מובחרות, אלא עצם התירוץ "חשבתי שמדובר במחבלת", שפונה לסנטימנט הקולקטיבי הכי קמעי של החברה הישראלית.
      • עינת says:

        24 ביוני 2011 at 19:20

        כל הכבוד לך, איליה. הצלחת להוציא ממני תגובה.

        אם אתה חושב שרקע נורמטיבי ויכולת דחיית סיפוקים (???) מונעים אונס אתה פשוט לא יודע הרבה על אונס וכדאי שפשוט תשתוק.

        ואם אתה חושב שהמיזוגניה הכללית של הצבא (מי אמר מזרון פלוגתי ולא קיבל?) והתחושה של טובי בחורינו שהם טובי בחורינו ומגיע להם הכל לא מעודדים התייחסות לפחות לא שוויונית כלפי נשים, אז אתה לא יודע הרבה על יחידות מיוחדות וכאמור, באמת עדיף שתשתוק.
        • איליה says:

          24 ביוני 2011 at 19:51

          אני לא חושב שעדיף שמישהו ישתוק.

          בואי ספרי מה את יודעת על אונס?
          • עינת says:

            26 ביוני 2011 at 00:28

            איליה, התגובה שלך לגבי "יכולת דחיית סיפוקים" מתחברת ישירות למיתוס הכי נפוץ ומזיק על אונס – שמדובר באקט מיני. זה פשוט לא נכון.
            כשמדובר בשקרים מזיקים, אז אני מעדיפה שתשתוק במקום שתביע את המיזוגניה שלך באופן חופשי.

            אם מעניין אותך, יש פרק הסוקר מחקר על אונס בספר הזה:
            http://books.google.com/books?id=MpRnPtmdRVwC&pg=PA521&lpg=PA521&#v=onepage&q&f=false

            עמ' 517, 520: הקשר בין מין לאונס
            עמ' 519: הקשר בין מאצ'ואיזם ועידוד אגרסיביות גברית לשיעור מקרי אונס גבוה

            לגבי הקשר הלא קיים בין מעמד סוציואקונומי לסבירות לאונס:
            FBI statistics show that 3…Most sexual assaults involve an offender and victim of the same race and socioeconomic status.
            מצוטט, למשל, כאן:
            http://cmsac.org/education-safety-reporting/facts-and-statistics/

            אתה רוצה להוסיף משהו משלך?
            • סלבה says:

              26 ביוני 2011 at 20:05

              למה את אוטומטית מחליטה שהוא מדבר מתוך מזוגניה? ואומרת לו לשתוק?
              את לא ממש כובשת לבבות ודעות עם הגישה שלך.

              לא שאני משתדל להיות כל כך נעים ונחמד כל הזמן, בתים מזכוכית וכל זה, אבל זה לא עוזר לאנשים להקשיב למה שיש לך להגיד. ודווקא כרגע זה נשמע שיש לך משהו חשוב להגיד.
    • מחשב על says:

      26 ביוני 2011 at 23:25

      מאבטח של הרמטכ"ל זה יחידה מיוחדת? איזה איום על הרמטכ"ל יכול לסכל מאבטח? בעיני יותר הגיוני שהמאבטחים האלה זה בעיקר דאווין של הרמטכ"ל וכיסוי תחת למקרה שיקרה משהו. זכור לי (וחיפוש זריז ברשת מאשר) שהיו כמה כתבות על אזלת היד וחוסר המקצועיות של היחידה הזו.

      בקיצור, לא נראה לי שהוא קיבל הכשרה יוצאת מגדר הרגיל, יותר סביר בעיני שהעניין מנופח כדי למכור עיתונים.
      • עינת says:

        26 ביוני 2011 at 23:30

        סלבה, אין לי שום דבר חשוב להגיד שכל אדם שקצת מתעניין בנושא לא יודע.

        אולי הגזמתי כשקראתי לאיליה מיזוגני, אבל מה אמורה להיות השאלה "בואי ספרי מה את יודעת על אונס?" יעני, אני אשב על הספה ואשתה בירה ואת תתרוצצי בספריה ותחפשי איך לשכנע אותי לגבי נושא שאני כבר יודע לגביו הכל (גרעפס). כן, אני מגזימה. נורא. אבל ככה זה נשמע לי.
        • סלבה says:

          27 ביוני 2011 at 01:12

          =./
          אני קראתי את זה אחרת, כמו מישהו מאופק שמנסה לנהל שיחה, בגלל זה התגובה שלך נראת לי מוגזמת. אני מניח שקשה לשאוב אינטונציה משורת טקסט, אז כל אחד שמע מה שהוא רצה לשמוע. תאכלס לאיליה יש מקלדת, אז שהוא יכתוב למה הוא התכוון.

          אני לא חושב שאת צריכה להניח שכולם יודעים משהו ופועלים מתוך כוונה רעה ומודעת במקום מתוך חוסר-ידע או חוסר-קונטקסט. אני מבטיח לך שלגבר הממוצע אין מושג לגבי הדברים "הבסיסיים" שאת יודעת על אונס (רובם גם לא משקיע בזה מחשבה או מוכן לשמוע, אבל מילא). אז גם אם זה נראה לך פשוט, אני אומר לך שזה כן חשוב. למה בדיוק *אני* מנסה לרכך אותך זה צריך לשאול את פרואיד, אבל אני חושב שתמצאי יותר אוזניים קשובות אם תנסי ללמד במקום להטיף.