יום הולדת לבלוג, וסיכום שנה.

32 Responses to יום הולדת לבלוג, וסיכום שנה.

1. אסף says:

   7 באוגוסט 2011 at 15:46

   Yeah !
   המון ברכות על היומולדת. אני נותן כתף למאבק. מצבנו קשה אך יציב – אבל יש תקווה.
2. zdanielz says:

   7 באוגוסט 2011 at 15:57

   ברכות על הבלוג המעולה – באמת, יש לך ראייה מאוד מפוכחת, ריאלית ואפשר לומר אפילו קונסטרוקטיבית של המצב.
   על אף הייאוש הכללי מהמצב, הבלוג הזה, דווקא בגלל הפיכחון שבו, תמיד עורר בי תקווה.
   ועכשיו, כשנראה שאולי יש סיכוי לשינוי, אתה כמובן חייב להמשיך.

   שוב תודה.
3. אור says:

   7 באוגוסט 2011 at 16:06

   תבורך, רעב שלום בעל הבלוג, and many more to come. ומי ייתן ותזכה להפוך את הבלוג לבלוג צילום בישול אוריגמי מקרמה או כל דבר אחר שתבחר, כשכולנו נגיע למנוחה ולנחלה.
4. איתי says:

   7 באוגוסט 2011 at 16:15

   נהנה לקרוא את דבריך לאורך כל השנה.

   מזל טוב.

   ובנושא האקטואלי אני אשתף: אני צועד בהפגנות ה1 במאי/מאבקי עובדים, מחאות נגד הפרטות/תקציבים/חוק הסדרים וכו' כבר לפחות 10 שנים, ולראות 300,000 איש צועקים את הסיסמאות שצעקנו במקרה הטוב לאורך העשור הזה 2000 אנשים זו חוויה מדהימה ומטורפת. והלוואי והיא לא תפסיק.

   בהמשך, אשמח לקרוא אותך מנסה לנבא לאן פנינו במהפכה החברתית הזאת.
5. אור שחר says:

   7 באוגוסט 2011 at 16:16

   מזל טוב. מצטרף לקריאתו של אור השני, וגאה להיות אחד מבין 31,000 הקוראים.
6. פנינה says:

   7 באוגוסט 2011 at 16:21

   מזל טוב לך.
   נראה לי שאחזור לעשות כמה השלמות של פוסטים ותיקים.
   אני לא יודעת איך אתה, אבל פעם ראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים, שאני מתחברת לאיזו תקווה. כמו עם [או תקרא לנו אוסף שבטים]שעד עכשיו סבל מפוסט טראומה ואולי כמי ששיכת לדור שההורים נאבקו על קיום נאות במדינה ולא התביישו לדבר על ערכים. אז אני לא ממש גאה שהדור שלי לא נלחם לשנות את העיוותים שנוצרו עם הכיבוש וגם לא ממש השכיל להעניק להם חיים טובים יותר כלכלית. משהו בנהמה האדירה שנשמעה אתמול ברחובות גרם לי לראשונה אחרי הרבה שנים שמחה.
   בכלל לא התכוונתי לכתוב את כל זה אבל משהו בדבריך עורר בי את זה.
7. MuyaMan says:

   7 באוגוסט 2011 at 17:01

   מזל טוב! רק שנה? איכשהו התחושה היא שהבלוג הפוליטי הטוב בארץ כבר נמצא איתנו מתמיד…
8. דנה says:

   7 באוגוסט 2011 at 18:10

   תודה. למדתי והתעודדתי.
9. דניאל ר says:

   7 באוגוסט 2011 at 18:56

   אמן כן יהי רצון שבעוד שנה תוכל להתרכז בכתיבה על בישולים ואמנויות קרב.
10. AP says:

    7 באוגוסט 2011 at 21:05

    "השמאלנים למיניהם קיבלו את הכאפה כשהבינו שלא רק שהציבור הישראלי מסוגל לדברים שהם לא ציפו ממנו ומצאו את עצמם צועדים לצד מי שלא דמיינו כשותפים למאבק, אלא גם נאלצו להשלים עם העובדה שהשינוי לא יקרה כשההמונים יצטרפו לאיזה גרעין קשה של אידיאליסטים מקצועיים, אלא כשהאידיאליסטים ייאלצו להצטרף לציבור."

    סליחה על הקלישאה, אבל הפוך, גוטה, הפוך. אני מבין שהמילה שמאלני היא קללה בימינו, אבל זו באמת לא סיבה לחוסר הצניעות וההתנשאות המופגנים בפסקה הזו. בוא לא נהפוך את סדר הזמנים בסיפור: מי שנאלץ להצטרף למאבק החברתי ולאידיאליסטים הוא הציבור, ולא להפך. השינוי ועוד איך קורה (ונקווה שימשיך לקרות) כי הציבור הבין שאותו גרעין קשה של אידיאליסטים שמאלנים יפי נפש צדקו לאורך כל הדרך. בוא לא נהפוך את קבוצת האנשים שעשתה משהו נכון לחלק מהחשבון הכללי של למה המדינה שלנו דפוקה. החברה הישראלית היא אכן אסופה של שבטים, וללעוג לשבט היחידי שצדק כל הזמן הזה זו, עם כל הכבוד, קצת חוצפה.
    • AP says:

      7 באוגוסט 2011 at 21:27

      ומה שבאמת מטריף אותי זה שאותו מעמד ביניים, שזוכה עכשיו לעיסוי שמנים ארומטי מכל בלוגר, עיתונאי, כתב ובעל טור, הוא אחד האשמים העיקריים במצב המחורבן שאנחנו תקועים בוא עכשיו!
      בחיי שבעסה להיות שמאלני. לא שווה את המאמץ.

      ומזל טוב על הבלוג והכל.
      • שלום בוגוסלבסקי says:

        7 באוגוסט 2011 at 22:19

        נעלם מעיני עיסוי השמנים הארומטיים למעמד הביניים שעשיתי. אף אחד בסיפור הזה לא צדק לאורף כל הדרך, בשום דבר. ולהגיד שהציבור "הצטרף" למאבקים שהשמאל ניהל זה קמת מוזר, בלשון המעטה. זה לא שמאות אלפי האנשים באו לבילעין או משהו.
        • AP says:

          7 באוגוסט 2011 at 22:38

          אף אחד לא צדק? אף אחד לא אמר שהמדיניות הכלכלית של ישראל היא שגויה? זה משהו שפתאום נפל עלינו מהשמיים?
          בחייך, הרבה אנשים אמרו את זה, במשך הרבה זמן. רובם, מה לעשות, שמאלנים.

          "זה לא שמאות אלפי האנשים באו לבילעין או משהו."

          נכון, אבל א- דיברתי על השמאל בנושא הכלכלי חברתי, וב- תן לזה זמן. הציבור הישראלי מבין עכשיו שתפיסת העולם הכלכלית של ישראל היא שגויה, אני מאמין שהוא יבין שהיא שגויה גם בנושאים אחרים.
          • שלום בוגוסלבסקי says:

            7 באוגוסט 2011 at 23:48

            צ'מע, חילקתי כאן את השמאל למתון ורדיקלי. זאת חלוקה גסה ומכלילה, אבל לא יותר מהחלוקות בהם אני משתמש כלפי הימין. אם אתה רוצה לרדת לרזולוציות של אנשים וארגונים בודדים, נמצא כאלה שצדקו לגבי הרבה דברים. בחשבון הכולל, השמאל עשה חתיכת עבודה מחורבנת.
            • אמיר says:

              8 באוגוסט 2011 at 09:54

              וזו לא תהיה הפעם האחרונה שהמון אנשים צודקים טעו יחד.בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. חכמה טריויאלית היא לא להניף דגלי פלסטין בצעדות ה 1 במאי, למשל.

              מזל טוב על הבלוג. באתי בגלל הברווז, נשארתי בגלל השפיות.
            • AP says:

              8 באוגוסט 2011 at 15:57

              וההכללות האלה הגסות הן אחת הנקודות החלשות בבלוג שלך.
11. שחר says:

    7 באוגוסט 2011 at 21:20

    מזל טוב. כל הכבוד. אנחנו לא מסכימים בדעותינו אבל אני אוהב את הכתיבה שלך ומעריך את האידיאל ממנו אתה בא. לחיי 120 שנות בלוג.
12. עדו says:

    7 באוגוסט 2011 at 21:58

    סתם שאלה, אתה מרקסיסט במקרה? פשוט כי את הקטע עם העשירים ששולחים את העניים למלחמות דמיוניות כבר שמעתי לא פעם והבנתי שלקארל קשישא יש זכויות יוצרים על זה.
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      7 באוגוסט 2011 at 22:15

      לא.
      • דניאל ר says:

        8 באוגוסט 2011 at 22:21

        סתם שאלה, סיימת כיתה ח' במקרה? כי הקטע של לשלוח עניים להילחם היה מדיניות מוצהרת ואופנתית בימיו של קארל קשישא.

        והכוונה לקארל הגדול, הרבה יותר קשישא ממרקס.
      • דניאל ר says:

        8 באוגוסט 2011 at 22:22

        התגובה לעדו.
        • עדו says:

          9 באוגוסט 2011 at 10:30

          בהחלט, ועניים הרבה פעמים ששו לצאת ולהילחם כי היה להם הרבה יותר נוח ככה מאשר להמשיך בחייהם העלובים.
13. יוסי לוי says:

    7 באוגוסט 2011 at 22:40

    ברכות! המשך לכתוב ולהאיר את עינינו!
14. מיכאל ספיר says:

    8 באוגוסט 2011 at 03:08

    מזל טוב ויישר כוח! הבלוג הזה מספק זווית מרתקת על העניינים ואני מאוד שמח שהוא קיים.

    ואם אתה היית האיש בשחור שבהיתי בו מחוץ לפאב בירושלים בשישי בלילה – "היי", רטרואקטיבית. לא הייתי בטוח.
15. חגי אלקיים says:

    8 באוגוסט 2011 at 04:00

    מזל טוב, וכל הכבוד. הבלוג שלך מרתק וכתוב היטב, ומעורר מחשבה תמיד. באשר למה שכתבת על "לזרוע במדבר" – התגובות הראשונות לפוסט ההוא, הסקפטיות מחד ושמשבחות את הימין מאידך, משעשעות מאד כיום, בהתחשב בכך שנכתבו ב-14 ביולי.
16. עמרי says:

    8 באוגוסט 2011 at 09:01

    מזל טוב!
    הרבה מאוד בזכות הבלוג שלך התחלתי להתעניין יותר במה שהולך סביבי ולנסות להיות מעורב. מצפה לעוד
17. שחר.ב says:

    8 באוגוסט 2011 at 11:06

    אתה מהבודדים לצערי בשמאל שעוסק בשאלה איך אפשר לשכנע את הציבור. גיליתי לצערי שמפלגות השמאל והאירגונים הפוליטים השונים עסוקים בקניבליזם פוליטי, ובפנייה ובפעילות בעיקר בקרב האוכלוסיה האשכנזית-חילונית-ותיקה בשכונות האמידות ובקיבוצים, ובזה דרך אגב אין הבד"ל בין הרדיקלים לשמאל המתון.
18. הדס says:

    8 באוגוסט 2011 at 15:22

    מזל טוב! באמת קשה להאמין שאתה רק שנה באוויר.
19. אסף says:

    8 באוגוסט 2011 at 16:38

    יום הולדת שמח שלום, לא נהוג לשבח אדם בפניו אבל אנצל תהזדמנות להגיד שאתה בעיני הכותב הפוליטי המוכשר בארץ וכותב מבריק בכלליות. אני מאוד אוהב לקרוא את האבחנות המדוייקות שלך ואתה מנסח לעילא רסיסי מחשבות שלעיתים מטיילות בתודעתי.
    אני מקווה בשנה הבאה יחשפו לבלוג אפילו יותר קוראים, יש בעיני חשיבות גדולה לשירות התודעתי שאתה עושה כאן.
    לחיי ימי הולדת ופוסטים רבים נוספים, חזק ואמץ ותודה.
20. ראובן says:

    8 באוגוסט 2011 at 23:35

    ברכות ליום ההולדת ולפוסט המשובח שאין בו מילה בנאלית אחת ושדבריו נכונים.
21. סלבה says:

    9 באוגוסט 2011 at 00:38

    שלום, מזל טוב וכל הכבוד.
    הבלוג שלך הוא אחד הדברים שהכי מעניינים לקרוא ואתה בן אדם ששווה לעקוב אחרי מה שהוא כותב, בשביל הכיף וההומור וגם כדי לקבל פרפקטיבה טובה על העולם.
    מבטיח לקרוא כל זמן שתמשיך לכתוב.
    • ג'ו says:

      9 באוגוסט 2011 at 08:14

      +1.

      באמת כשאני חושב על התזמון של 'לזרוע במדבר' אני קצת פעור פה.

      בנוסף, הייתי שמח אם היית נותן קצת אינפוט לגבי מה התהליכים במגזר הרוסי. שמתי לב שלא נשמעה מילה ברוסית בהפגנות (ותקן אותי…), כשראיתי את הכרזה הסובייטית פה, הכרזה שאנשי אושיסקין תלו בהפגנה (אגב, מה רשום ברוסית?) גרם לי להרהר בעניין.

      ולא שאני לא מכיר רוסים, להפך, אבל מעולם לא הצלחתי להבין איפה הם עומדים.