החורף הרוסי ואנחנו.

83 Responses to החורף הרוסי ואנחנו.

1. פנינה כץ says:

   11 בדצמבר 2011 at 14:59

   פוסט מומלץ.
2. רחביה ברמן says:

   11 בדצמבר 2011 at 15:02

   משובח מאד. אני מסכים – יש להפסיק להפריע להם. דני דנון רוצה לספח את יהודה ושומרון? יאללה, בכיף. בוא נוריד את המסיכות.
3. אחד בירושלים says:

   11 בדצמבר 2011 at 15:42

   יתכן שמיעוט המשתתפים בעצרות המחאה האחרונות (כולל THE MARCH של יום ששי) מעיד שגם אחרים שוקלים את הרעיון שלך שבסיום הפוסט…
4. מורה נבוכים says:

   11 בדצמבר 2011 at 16:06

   מעולה
5. עדן says:

   11 בדצמבר 2011 at 16:34

   לגבי ה"לא להפריע להם" יש הבדל: בסופו של התהליך, אחרי שיהיה הרבה יותר רע והכל יתפוצץ, רוסיה תשרוד. ישראל לא. יש בזה גם משאלת לב שאף אחד לא מבטיח שתתקיים – אני כבר מדמיין לעצמי כמה תומכי רפובליקה במלחמת האזרחים ברומא אומרים לעצמם "ניתן להם קיסר, יהיה גרוע כמה זמן ואז הם יבינו".
   • שלום בוגוסלבסקי says:

     11 בדצמבר 2011 at 16:39

     סליחה, אבל מי דיבר על "לתת להם" משהו?
6. עבגד יבאור says:

   11 בדצמבר 2011 at 16:35

   הקטע הזה של לקחת מושג, לרוקן אותו מהתוכן שהיה בו, וליצוק לתוכו שלטון טוטליטרי, אז לפני הדמוקרטיה הרוסים גם עשו את זה לקומוניזם.
   • רונן says:

     11 בדצמבר 2011 at 17:36

     וכמו ששטרנהל מראה בישראל יצקו לאומנות למושג סוציאליזם..
     • שלום בוגוסלבסקי. says:

       11 בדצמבר 2011 at 18:36

       גם זה טריק רוסי.
       • Shunra says:

         11 בדצמבר 2011 at 19:02

         יש סכסוך זכויות על הפטנט הזה, יש מבקשים גם בגרמניה.
         • איתי_85 says:

           11 בדצמבר 2011 at 20:21

           +1
         • שלום בוגוסלבסקי. says:

           12 בדצמבר 2011 at 08:37

           אה, אבל בימים ההם סטלין והיטלר היו אחוקים. התחלקו גם בעוד כמה דברים.
   • אנטי says:

     12 בדצמבר 2011 at 14:16

     לאחרים זה יכול להזכיר את המונח השגור "זכויות אדם" שלעיתים קרובות מידי עומדת מאחוריו רק הזכות לצלוף ביהודים.
     • רון says:

       13 בדצמבר 2011 at 19:50

       התגובה שלך דווקא הזכירה לי את זכותו של צבי סטרוק, בנה של יו"ר "התנועה לזכויות האזרח" ביו"ש, לפוצץ במכות נער פלסטיני. כניראה שמאחורי התנועה לזכויות יהודים ביו"ש עומדים אנשים שזכויות אדם הן נר לרגליהם, במיוחד של ערבים…
7. תומר פרסיקו says:

   11 בדצמבר 2011 at 19:07

   בדיוק כך. ולכן הבחירות הבאות תהיינה אידיאולוגיות ופוליטיות כמו שמזמן לא היו. ולכן יש סיכוי טוב מאוד שהשלטון יתחלף.
   • גרייף says:

     11 בדצמבר 2011 at 19:41

     אם המפלגות הגדולות יהיו ליכוד, קדימה ועבודה, אז השלטון לא יתחלף, רק הלוגו בראש מסמכי הוורד יתחלף. השלטון יהיה בדיוק אותו השלטון.
   • רצוּץ ומצוּץ says:

     11 בדצמבר 2011 at 20:19

     הלוואי… אבל, לא. הבחירות לא תהיינה אידאולוגיות יותר מתמיד. הפוליטיקה כאן היא פוליטיקה של זהויות, רק זהויות, ושום דבר מלבד זהויות.
     • שלום בוגוסלבסקי. says:

       11 בדצמבר 2011 at 21:31

       זה נכון, ולא עומד להשתנות הרבה עד הבחירות הבאות. אבל גם תומר צודק. המפה תשתנה, ולדעתי נראה נסיגה מהמבנה ששרון יצר כאן, מרכז לאומני ענק עם כמה רסיסי מפלגות מימין ומשמאל, וחזרה כלשהי למערכת דו-קוטבית.
   • אנטי says:

     12 בדצמבר 2011 at 14:20

     "הבחירות החשובות ביותר בתולדות המדינה" זה מונח שחוק שנעשה בו שימוש כבר 30 שנה.

     הערה מערכתית לשלום,
     אי אפשר לצפות במאמרים שלך באקספלורר
8. הפילוסוף says:

   11 בדצמבר 2011 at 19:30

   הבעיה לדעתי שאין מה לעשות, לוקח המון שנים לפתח מסורת דמוקרטית אמיתית, והזמן שלוקח, כמו גם יציבות הדמוקרטיה, תלויים בהמון גורמים ומשתנים ובגדול תלוי בשאלה הפשוטה האם רוב הציבור חפץ בדמוקרטיה. למדינות האירופיות לקח מאות שנים להתבסס כדמוקרטיות מתוקנות (אנגליה, צרפת), גרמניה התרבותית והמתקדמת לא ניצלה מהנאציזם. ישראל היא מדינה צעירה מאוד, עמוסה בבעיות פנימיות, ונתונה תחת לחץ ומתקפות מצד שכניה. התנאים האלו לא ישתנו בקרוב… קשה לי להאמין שבימינו אנו נזכה שתהיה כאן דמוקרטיה מערבית ומתוקנת ושזו תצליח לשרוד במזרח התיכון המשוגע. קשה לכפות דמוקרטיה על אוכלוסיה שאינה חפצה בכך – ראה העולם הערבי. כל כפייה (על ידי אליטה – מלך או בית משפט עליון וכו') של ערכים ליברליים על חברה שלא מוכנה לכך מביאה בסופו של דבר לתגובת נגד קשה של ההמון הנבער (ראה מקרה תוניסיה, וראה תגובת הנגד כעת בישראל).
9. מריק שטרן says:

   11 בדצמבר 2011 at 19:40

   מעולה! אפילו קרובי המשפחה שלי במוסקבה, שהיו זחוחים שנים רבות, יצאו להפגין. מעניין אם דיקטטורה טוטלית היא מודל שכבר אינו תקף בעולם של הרשתות החברתיות האינטרנטיות? יש כאן גם איזה סוג של מראית עין כלפי העולם המערבי שאפילו לפוטין אכפת ממנה. בכל מקרה, אותי זה מאוד משמח
10. Michael says:

    11 בדצמבר 2011 at 20:16

    יש בפוסט נקודות נכונות וצודקות, אבל אני חושב שהזווית כולה לא נכונה.
    אני לא חושב שיש דמיון מהותי בין ישראל לרוסיה (אולי רק בכמה נקודות בודדות), אלא שזה מה שקורה בכל דמוקרטיה. בכל דמוקרטיה, יש אלמנטים מושחתים שמשתמשים בזה שהם בשלטון כדי לפגוע באופוזיציה, כדי להקשות עליהם את החיים. (מספיק, למשל, לראות פרק של הסמויה כדי לדעת שזה המצב גם בארה"ב). בכל דמוקרטיה המנהיגים שמים את עצמם מול אויב דמיוני יותר או פחות כדי לאחד מאחוריהם את העם. אני חושב שמה שמשתנה ממדינה למדינה זה מידת ההערכה לערך החירות כערך בפני עצמו. מדינות במצב כלכלי\בטחוני פחות טוב, פשוט לא דואגים לחירות באותה מידה; הם הרבה יותר דואגים ללסגור את החודש\לא למות בפיגוע או המלחמה הבאה.

    מעבר לזה, אני גם לא מבין את המושג הזה "מסורות דמוקרטיות". איזה מסורות דמוקרטיות יש בדיוק למדינות אירופה, שלא נתנו לנשים להצביע, שהתחרו ביניהן על מי מנצל יותר את המשאבים של אפריקה ואסיה, שהיו אלופים בפוליטיקה סודית ובריאל פוליטיק בכלל. עד אמצע המאה העשרים, מלחמה הייתה עדיין אחת הדרכים המקובלות ביותר לפתור קונפליקטים.
    ומעבר לזה, הראיה הליברלית כאילו כל ההיסטוריה שואפת לנאורות הליברלית של מדינות אירופה, מאוד מזכירה את התפיסה של לנין כאילו כל ההיסטוריה מובילה להולדת הקומוניזם ברוסיה (ובעולם כולו כתוצאה מכך).
    מה שיותר נכון, לתפיסתי, זה שהמערב פיתח את הדמוקרטיה והנאורות, כי הוא כבר התעשר על גב כל שאר העולם, ואדם עשיר מעריך את החירויות שלו הרבה יותר מאשר אדם עני.
    • TIBERIVS GRACCVS says:

      12 בדצמבר 2011 at 14:31

      כנראה אתה לא מעודכן על ההתפתחויות האחרונות של "המסורות" הדמוקרטיות באירופה.
      • Michael says:

        12 בדצמבר 2011 at 17:40

        לא הבנתי את הטיעון. 70-100 שנה זה מסורת דמוקרטית?
        • TIBERIVS GRACCVS says:

          13 בדצמבר 2011 at 17:00

          תעיף מבט על ההתרחשויות האחרונות באירופה, לדוגמה שגרמניה פיטרה (!) את הממשלה היוונית ומינתה ממשלה של טכנוקרטים שיהיו עושי דברם או השינויים בהתנהלות הפיננסית של חברות האיחוד שיהפכו כל ניסיון לקיים מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית לבלתי אפשרי מבחינה חוקית (!).
          • סלבה says:

            15 בדצמבר 2011 at 14:18

            תראו אני יודע שאין לי תואר בהיסטוריה ואני גם לא קורא כל כך נלהב של ספרי היסטוריה, אבל…
            ובכל זאת יש מדינות באירופה שמראות לצד שחיתות נוראית ומסורת קומוניסטית שטמטמה דורות של אנשים ניסיונות מפרפרים להתנער מקרן המטבע הבינלאומי.
            ועד כמה שהבנתי ראש ממשלת יוון ניסה גם הוא לנער מעליו את הקרן, והיוונים יצאו לרחובות בצורה שלא מבזה את המוניטין שלהם כמקור הדמוקטריה, גם אם זה לא עבד להם בסוף.
            אפשר גם להסתכל על מדינות סקנדינביה שלמרות שבפועל היה להם מלך הנהיגו מודל של חקיקה ושלטון מפוזר שהיה הרבה יותר קרוב לעם (קראתי את זה בספר ממוזיאון), הם גם לא קיבלו בשמחה אף משטר כוללני משאר אירופה ולמרות שגם שם לא הכל מושלם בכל זאת הם מראים יותר התחשבות באזרח ופתיחות לרעיונות חדשים והומאניים משאר המדינות.

            לדעתי כן יש השפעה להיסטוריה השלטונית של המקום על אופן התנהלות הדברים כיום. אני בטוח שאם היהודים בגלות היו מנהלים את עצמם בצורה יותר "נגיד דמוקרטית" המצב בארץ היום היה נראה קצת שונה. רבנים היו להם פעם – רבנים יש להם היום. הרוסים אותו כנ"ל אני לא חושב שהיית תקופה שלא היה לרוסיה מלך/נסיך/צאר או בתאכלס מנהיג טוטליטארי ו"חזק." כל כמה זמן נשבר להם והם מחליפים אחד באחר אבל בסוף הם תמיד מוצאים מישהו שיהיה "חזק" ויעמוד בראש המחנה.
11. איתי_85 says:

    11 בדצמבר 2011 at 20:30

    אם נמשיך בכיוון הזה, בלי לרכך את גזרות הימין, המאבק בסופו של דבר ינצח… אבל במחיר כבד.
    • איתי_85 says:

      11 בדצמבר 2011 at 20:42

      דרך אגב, סתם משהו קטן כהערת שוליים… ברוסיה תפס בעשור האחרון סם בשם דזומורפין, שהוא תחליף פשוט להרואין. דזומורפין זול פי מאה מהרואין אבל גם הרסני, קטלני וממכר פי כמה ממנו. ההפקה שלו תלויה בכמה תרופות ללא מרשם. ניסיונות להכניס רגולציה לתרופות האלו נתקל בסירוב מצד תאגידי התרופות של אמא רוסיה. מדובר בסם שגורם לגטאות הקראק של ארה'ב להראות כמו גן משחקים בקיץ.
12. יונית says:

    11 בדצמבר 2011 at 22:54

    משעשע, הציטוט של נפוליאון, בהתחשב בעובדה שהטעות שלו היתה רוסיה…
13. עידו לם says:

    11 בדצמבר 2011 at 23:14

    הדימיון בין ישראל לרוסיה נראה לי קצת מלאכותי, הציונות נולדה בכלל במרכז אירופה ולמרות ששהמונים ממזרח אירופה הם היו שונים מאוד מהרוסים, הם היו יהודים שלא קשורים בכלל לעם איתו הם גרו ולמעשה זה נמשך עד המהפיכה הקומוניסטית שחייבה אותם להתבולל. סה"כ אני מסכים עם הפוסט שלך מדובר בשני עמים פטליסטים שמעדיפים ליילל מאשר לעשות משהו משמעותי כדי לשנות את חייהם אבל אולי משהו משתנה גם שם וגם פה.
14. ולאד says:

    11 בדצמבר 2011 at 23:38

    לא הבנתי מאיפה אתה שואב את האופטימיות שלך.

    כל עוד המדינה תספק תנאי חיים מינימאליים (קרי – אנשים לא יהיו רעבים ללחם), אין שום מצב שבעולם שמשהו ישתנה.
    • עידו לם says:

      12 בדצמבר 2011 at 00:33

      הבעיה של רוסים שבתחום זכויות האדם הם פרימיטיבים להחריד.
      • ולאד says:

        12 בדצמבר 2011 at 04:05

        נכון מאוד, אבל מה זה משנה?

        אתה חושב שאם לעם בציון, הכל כך מודע לזכויות אדם, ידחפו את הזכויות האלה עוד יותר עמוק בתחת שלו, אז הוא ייצא לרחובות? יתקומם נגד המשטר?

        זה די פלצני. לאנשים נשבר כשאין להם יותר מה להפסיד. ולא כשאיזה פוליטיקאי עושה משהו מ-מ-ש לא דמוקרטי.
        • שלום בוגוסלבסקי. says:

          12 בדצמבר 2011 at 08:31

          זה נשמע הגיוני, אבל האמת היא שזה לא ממש נכון. אנשים מתקוממים כשהם מבינים שיש אלטרנטיבה זמינה למצב הנאחס שהם נמצאים בו. נראה לי שסקירה קצרה של המהפכות בהיסטוריה תגלה שיש אי התאמה בולטת בין מועדי התרחשותן לזמנים בהם הנאחס היה בשיאו.
          • ולאד says:

            12 בדצמבר 2011 at 17:13

            גם נכון. אני בטוח שצרפת (פריז) ידעה תקופות רעב, עוני ושחיתות יותר קשות מאלו שהביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית לדוגמה. זה כנראה צריך להיות שילוב בין השניים.

            לצורך העניין, היום בעידן המודרני כשלרוב האוכלוסיה יש השכלה ברמה סבירה ונגישות גדולה למידע, וכולם יודעים שיש אלטרנטיבה גם בלי להיות אינטלגנט גדול (כולנו יודעים מה זה שבדיה או גרמניה), להערכתי זה פשוט בלתי סביר שתהייה התקוממות רצינית בישראל שתביא לרפורמות כלשהן בכיוון הזה.
            …וזה מאותן סיבות שציינתי.
            • שלום בוגוסלבסקי. says:

              12 בדצמבר 2011 at 21:09

              זה יותר מהעניין שהתקוממויות לא מתרחשות כשהכי גרוע. לעיתים קרובות הן דווקא מתרחשות כשיש שיפור, ואנשים מתעצבנים שהשיפור לא מגיע אליהם מספיק מהר.

              קח את המחאה של הקיץ כאן, או זאת של הפנתרים השחורים. הן קרו דווקא לא כשהכלכלה הייתה על הקרשים אלא להיפך, בתקופות של צמיחה. רק שהאנשים ראו שהם לא נהנים ממנה. יותר קל להשלים עם זה שאין מאשר עם זה שיש, אבל אתה לא רואה מזה כלום.
15. מחשב על says:

    12 בדצמבר 2011 at 03:23

    "הביטחון הכלכלי היחסי שהיה בתקופה הסובייטית"? אנשים שם רעבו ללחם…
    • ולאד says:

      12 בדצמבר 2011 at 04:09

      רעבו ללחם בתקופת התיעוש של סטאלין, ובתקופה של בזמן ואחרי המלחמה. משנות ה-60 המצב היה סביר.
    • גיל says:

      12 בדצמבר 2011 at 06:33

      הכל יחסי… אני חושב שקראתי שבתקופה של השנים אחרי השוד הגדול של העם הרוסי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן האוכלוסיה הרוסית אשכרה הצטמצמה. מרעב.
      • שלום בוגוסלבסקי. says:

        12 בדצמבר 2011 at 08:35

        מאז שנות השישים בהחלט היה ביטחון כלכלי יחסי. הקיום, עבור רוב רובה של האוכלוסיה, היה עלוב ומחפיר ביותר, אבל ידעת שתהיה לך עבודה, שלא תמות מרעב, שתראה רופא ושהבן שלך יהיה בבית ספר.
        • ג'ו says:

          12 בדצמבר 2011 at 09:02

          מחפיר זה עניין יחסי, רוב בני האדם כיום היו לוקחים את התנאים האלה בשמחה.
        • עידו לם says:

          12 בדצמבר 2011 at 10:56

          המצב של הרוסים היה מחפיר אבל זה לא מה ששבר אותם, הדיקטטורה הכוחנית שקבעה הכול בשבילם היא זאת שבעיקר המאיסה עליהם את החיים בצורה כול כך בלתי נסבלת.
          • איליה says:

            12 בדצמבר 2011 at 12:10

            ברור… העובדה שהם לא יכולים לשים פתק בקלפי פעם ב-4 שנים, פשוט שברה את העם הרוסי. זה חופש העתונות שהדיר שינה מעיניהם ולא, למשל, המדפים הריקים בחנויות, או העובדה שמשפחה ממוצעת לא יכולה לרכוש רכב פרטי…

            ידידי, אתה פשוט לא יודע מה אתה שח!
            • עידו לם says:

              12 בדצמבר 2011 at 12:59

              תתפלא אני יודע גם יודע, ונחש מה היה אוכל בברה"מ פשוט היו תורים עד רצחניים עד שהיית משיג את האוכל, התנאים החומריים בברית המועצות היו רעים אבל מה שדיכא בעיקר את הגוש המזרחי וגרם לקנאה במערב היה הדמוקרטיה שאותה הם לא חוו, ובזה הסתיים השיעור היומי על ברה"מ ותחלואיה.
            • מחשב על says:

              12 בדצמבר 2011 at 21:03

              הסיפור שאני מכיר הוא שלקראת שנות השמונים ברה"מ הגיעה למצב שהחקלאות בשטחה דה-פקטו מחוסלת, ולא הצליחה לייצר מספיק מזון כדי להאכיל את תושביה. בשנים שלפני התפרקות ברה"מ, היא היתה מקבלת כל שנה כמויות עצומות של חיטה מארה"ב רק כדי שלתושבים יהיה מה לאכול. פשוט מדהים בהתחשב בזה שברה"מ שלטה באוקראינה שכמה שנים לפני כן (ושוב כמה שנים אחרי כן) נחשבה ל"אסם החיטה של אירופה".

              לא הייתי קורא לזה "בטחון כלכלי יחסי" כשהלחם שאתה אוכל תלוי ברצון הטוב של המעצמה היריבה.
            • שלום בוגוסלבסקי. says:

              13 בדצמבר 2011 at 09:17

              לאזרח היה את הלחם שלו. הוא היה יכול להגיע מהחייזרים באותה מידה.
            • חיים ו. says:

              13 בדצמבר 2011 at 10:23

              משעשע, ישראלי מסביר לרוסי מה הרגישו תחת השלטון הסובייטי.
              אבל אני אדם סבלני, אז שאלתי בעבודה.
              להלן תוצאות הסקר,
              1. דוקטור למתמטיקה בן 62 ממוסקבה. עלה לארץ לפני 20 שנה, זוכר ממש את האירועים. טוען שהמצב הכלכלי המחפיר הביא למהפכה.
              2. דוקטור למדעי המחשב, עלה לפני כ10 שנים בן 55 מאוקראינה, מסכים עם מספר 1.
              3. מתכנת בכיר, בן 42 מוסקבאי. עלה בגיל 23 מסכים עם מספר 2.
              4. מתכנת, בן 37 עלה בהיותו בן 18, לא זוכר את האירועים מי יודע מה, למיטב ידיעתו מספר 3 צודק.

              קצת צניעות לא תזיק.
    • עידו לם says:

      13 בדצמבר 2011 at 12:38

      נו חיים ו אם מחקר מעמיק כמו שעשית אני באמת לא יכול להתווכח, רק חסר שתביא לי כדוגמא את אניה הגננת וסלבה החשמלאי וזה בכלל תהיה הוכחה ניצחת.
      • עידו לם says:

        13 בדצמבר 2011 at 12:39

        עם כמובן ולא אם.
        • חיים ו. says:

          13 בדצמבר 2011 at 22:43

          כי ההערות המחכימות שלך מגובות בסטטיסטיקה מפורטת ולא נשלפות מהתחת, לא ממש ברור לי איך יש שם מקום לפני הזריחה.

          בעשר תגובות שלך רק לפוסט הזה, הוכחת שאתה קשקשן גדול וידען קטן, כיאה לישראלי טיפוסי, אחרים כבר העירו לך, אני אתך סיימתי.
          • עידו לם says:

            13 בדצמבר 2011 at 23:46

            האמת היא מר ידען שעשיתי תואר על ההיסטוריה של רוסיה, אבל כיאה לישראלי טיפוסי(מה שאתה כמובן משליך על אחרים) אתה לא רק יודע שאתה צודק אתה גם יודע שמי שאתה מתווכח איתו וכמובן גם לא מכיר אותו לא יודע כלום על הנושא המדובר, את "הידענות" שלך אני עוד זוכר מהגדה השמאלית.
            • חיים ו. says:

              14 בדצמבר 2011 at 15:47

              תואר, וואו.
              הרבה יותר שווה מלחיות שם במשך 40 שנה.
            • עידו לם says:

              14 בדצמבר 2011 at 21:50

              ועלה בדעתך המלומדת שיש רוסים שרואים אחרת את החיים בברית המועצות בצורה שונה מהשלוש רוסים שדיברת איתם?
            • סלבה מרומניה says:

              14 בדצמבר 2011 at 23:30

              סתם בשביל הדאחקה, הנה באמת סלבה שבמקרה גם נולד בברית המועצות.
              ההורים שלי מספרים שהחיים היו חרא, פחדת מדפיקות בדלת, היית אמור להסכים עם המפלגה ולשתוק, התורים היו ארוכים ובתאכלס לא היה כמעט כלום לקבל ואת הכל היית משיג בטובות וקומבינות ולקראת הסוף לא היה אוכל ולכסף לא היה ערך.

              איזה קטע לחשוב שההורים שלנו היו יוצאים להתארגן בשושו באמצע הלילה על ביצים חלב וחתיכת נקניק.
    • עידו לם says:

      15 בדצמבר 2011 at 12:55

      תודה לך סלבה על המידע, ידעתי שהמצב בברית המועצות היה גרוע בטח בתקופת הדימדומים שלה אבל מה שאתה מספר גרוע יותר ממה שחשבתי.
      • סלבה says:

        15 בדצמבר 2011 at 14:41

        עד היום ברמוניה אתה לא הולך לבקר רופא בלי לתת לו מעטפה עם כסף, גם אם אין לך כסף לתת… וזה בגלל שהקומוניסטים דאגו שבתאוריה בכל מקום יהיה רופא ולכולם תהיה גישה לאחד… אבל לא טרחו לשלם לרופאים או לדאוג שבאמת יהיו מספיק מהם. אז הכל בשחור. רוצה לראות רופא? תוודא שיש לך כסף לתת לו כדי שלרופא יהיה כסף לשחד את הקצב באמצע הלילה כשהרופא עובר ליד הקצביה ופותחים לו את הדלת לדקה בשביל לתת לו חתיכת בשר טובה ששמו בצד. ככה הכל עבד.

        אני בטוח שגם ברוסיה כמו ברומניה עוד לא סיים להתחלף הדור שגדל עם הדברים האלה ולקח אותם כמובן מאליו כדי שיהיה מספיק שינוי. אלו דורות שלמים של מדינות שלמות עם חשיבה מאובנת שנשארו לא מתאימים למשחק הפוליטי והכלכלי שהם נמצאים בו היום. להוציא כמה אוליגרכים פה ושם, הרוב המוחלט פשוט לא הספיק לשנות את החשיבה שלו.

        אם למישהו יש סבלנות אני אתן דוגמא ששמעתי מהחדשות, היית קבוצה של איכרים שתבעו כדי לקבל חזרה את האדמות שהלאימו מהם הקומוניסטים. הם קיבלו את השטחים בחזרה אבל יצא שכל אחד קיבל שטח קטן שלא רווחי מספיק לגדל עליו יבול בשביל מכירה של התוצרת החקלאית, רק מספיק לצריכה עצמית ועוד קצת. סה"כ השטח שהיה להם כן היה מספיק אם הם היו מחליטים שכל שלושה ארבעה יאחדו את החלקות, יחלקו בהוצאות שלהם ויתחלקו גם ברווחים, אבל זה לא קרה. הם רק רבו בינהם על הגודל של הגבולות וניסו לעשות דברים לבד, בסוף בא משקיע מהולנד קנה מהחקלאים את האדמה והתקין שם חוות משלו שמגלגלות רווח, והחלקאים נשארו עם הזין ברוח…
        אני יודע שזה נשמע כמו משל סטייל הנמלה והצרצר, אבל זאת המציאות של אנשים שלא יודעים אך להתמודד עם העולם שסביבם, הדוגמא הזאת משליעה גם לפוליטיקה.
        • עידו לם says:

          15 בדצמבר 2011 at 19:29

          אבל סלבה המנטליות הרוסית הקשה הייתה קיימת כמדומני עוד בתקופת הצאר, ככה שאני לא חושב שהמשטר הסובייטי יצר אדם רוסי אחר אלא פשוט צילק אותו ועשה אותו יותר חשדן, אבל היסודות לכך היו עוד לפני הקומוניזם.
16. אפרת says:

    12 בדצמבר 2011 at 09:51

    פוסט מעולה. אחד הנתונים המעניינים על רוסיה – המדינה מתרוקנת. בעשור האחרון היא סובלת מירידה בשיעור הילודה ותמותה גבוהה יותר, מן הסתם גם הגירה שלילית.
    • עידו לם says:

      12 בדצמבר 2011 at 10:57

      הרוסים משחקים משחק מוזר, באים למדינות טובות בהרבה מהתועבה שממנה הם ברחו ומנסים לשווק אותה כמשהו הרבה יותר טוב, שויון כנראה ככה זה מהגרים.
17. עדו says:

    12 בדצמבר 2011 at 11:32

    שמעתי פעם אגדה אורבנית על משפחה שעלתה מבריה"מ ושוכנה בנצרת עילית.
    בכל אופן הם נסעו אחרי כמה שנים לביקור אצל הקרובים במוסקווה וכולם יצאו לטיול באחד הפארקים שם.
    פתאום ראה הילד הקטן במשפחה איזו זקנה יושבת על ספסל ובוכה, אין אוכל, אין כסף לתרופות ובזמן הקומוניסטים עוד היה ביטחון כלשהו ועכשיו כבר אין גם את זה.
    הילד שריחם על הזקנה ניגש אליה ואמר :"סבתא אל תדאגי עוד י יהיה בסדר", או משהו כזה.
    הזקנה הסתכלה, ראתה ילד קטן ויפה ושאלה אותו " מממושקה, מאיפה באת?"
    הילד ענה " מנצרת" והזקנה התעלפה על המקום.
    • עידו לם says:

      12 בדצמבר 2011 at 11:56

      והיא התעלפה כי?
      • epony says:

        12 בדצמבר 2011 at 14:38

        Jesus, לא יכול להיות שלא הבנת את הפואנטה..!
        • עידו לם says:

          12 בדצמבר 2011 at 15:24

          יענו ישראל הרבה יותר גרועה מברה"מ? חביב אבל חסר אחיזה במציאות.
          • איליה says:

            12 בדצמבר 2011 at 15:28

            עדיין לא הבנת את הפואנטה…

            מישהו מתנדב להסביר?
            • עידו לם says:

              12 בדצמבר 2011 at 15:43

              הבנתי, היא חשבה שזה ישו, לא מצחיק .
            • Eli says:

              12 בדצמבר 2011 at 23:34

              Yes it is! (funny)
18. איליה says:

    12 בדצמבר 2011 at 12:05

    שאפו, שלום!
    רעיון ה"לא להפריע להם" מקנן גם במוחי כבר לא מעט זמן. אולי זה המוצא המשותף שגורם לנו לחשוב בצורה דומה… אין ספק ש"הנצחונות" של השמאל נראים עלובים למדי ונראה שהם רק עוזרים לדחות את הקץ במקום להחיש אותו. המאבק על ביהמ"ש העליון הוא רק דוגמה אחת לכך: אנו עדים כרגע לתהליך מוזר ביותר בו השלטון מנסה להרוס את מסכת הלגיטימיות הדמוקרטית שלו, במקום להאחז בה כל עוד נפשו בו.
    מצד שני, שלום… הרעיון שלך מזכיר במידה רבה את ה-"כמה שיותר רע – ככה יותר טוב" הבולשביקי הישן והטוב. אותו רעיון בדיוק שימש לא מעט אופרטוניסטים רדיקליים והביא, בד"כ, לעלייתם של כוחות אכזריים וקיצוניים יותר מהמשטרים המודחים (רקובים ככל שהיו) – מהיעקובינים בצרפת, עד האחים המוסלמים במצרים.
    כך שלמען האמת, העניין מעלה דילמות פרקטיות ומוסריות קשות ביותר. האם באמת כדאי לתת להם לשרוף את הדלק שלהם? או שצה עדיף לנהל קרב בלימה עיקש (גם אם נואש) ומי לדעתך יזכה לקטוף את פירות המהפכה העתידית?
    • שלום בוגוסלבסקי says:

      12 בדצמבר 2011 at 12:28

      ברור לי זה מזכיר, אבל זה ממש לא רעיון ה"כמה שיותר רע – יותר טוב". אני ממש, אבל ממש, נגד זה.

      אני חושב יותר במונחים של קרב איגרוף, שבו אתה לא רוצה לסגור פנים, להדוף את המכות חלקית ולצעוד צעדים קטנים אחורה עד לחבלים. אתה רוצה לזוז הצידה, לתת למכה לעבור ולהכניס לו אפר-קאט שמאלי לכבד.

      כמובן שהתרגום של התמונה הזאת לאסטרטגיה פוליטית קצת יותר מורכב. אבל כרגע, אני אשמח אם האופוזיציה תתחיל להתייחס לעניין כאל קרב איגרוף ולא כאל הפקה של אגם הברבורים. משם כבר נראה.
      • עידו לם says:

        12 בדצמבר 2011 at 13:01

        הנה הבלוג החדש שפתחתי ודוגמא לשמאל שצריך לאמץ בישראל ובמערב

        http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=762937&blogcode=12890135
19. יוני says:

    12 בדצמבר 2011 at 13:43

    פוסט מבריק. תודה רבה.
20. עידו לם says:

    12 בדצמבר 2011 at 15:51

    הנה הבלוג החדש שלי

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=762937&blogcode=12890135
21. ניסי says:

    12 בדצמבר 2011 at 19:45

    כאן – מתכסות ומתחרדות , שם – יוצאות להפגנות ערומות. "אותו עיקרון"

    לא, לא אחי, ממש לא אותו עיקרון… בכח לעשות השוואה. יוצא חרא.
    גם על כל השאר אני לא חותם. השוואה גרועה.

    ועוד הערה, זה שאתה טוען שציונות יצאה ממזרח אירופה בגלל שהמוצא של הבילויים והחברים שלהם הוא ממזרח אירופה… זאת טעות…
    הציונות היא עוד אחת מהתנועות להתעוררות לאומית שקמו בכל אירופה, כן, בכל אירופה, במאה ה-19. ולא רק בגלל רוסי כזה או אחר.
    • עידו לם says:

      12 בדצמבר 2011 at 20:36

      הציונות הושפעה מהסוציאליזם הרוסי הרומנטיות הגרמנית ולא מעט ממאצ'יני וגריבלדי.
    • איתי_85 says:

      13 בדצמבר 2011 at 00:16

      זה לא מה שריפרוף ברשימת עשרת הגדולים של הציונות מגלה. יש שם הרבה אוסטיודן. אפילו הרצל עם הגרמנופיליה שלו — אוסטיודן מודחק.
      • גיל ב' says:

        13 בדצמבר 2011 at 00:47

        הרבה לפני הרצל היה הס ששם ספרו היה "רומי וירושלים". ההשפעה שלו היתה איחוד והקמת איטליה. הוא ראה בדוגמא האיטלקית מודל ליהודים בישראל. אין שום קשר למזרח אירופה ולסוציאליזם הרוסי, אלא למערב אירופה ולסוציאליזם גרמני.

        והרצל היה הונגרי ולא אוסטיודן. הקישור של הונגריה למזרח אירופה נוצר רק אחרי מלחמת העולם השניה כשהפכה לחלק מהגוש הסובייטי. לפני זה מדיונות כמו הונגריה וצ'כוסלובקיה נחשבו מרכז אירופיות כמו אוסטריה. בתקופת חייו של הרצל, הונגריה היתה שותפתה של אוסטריה לקיסרות האוסטרו-הונגרית. זה כמו להגדיר יהודי מלייפציג כאוסטיודן רק כי מזרח גרמניה הפכה לחלק מהגוש הקומוניסטי.

        אכן היו ציונים רבים ברוסיה כי שם היה ברור שאין מה לדבר על השתלבות באוכלוסיה. בניגוד למצב במקומות כמו צרפת או אנגליה. הרצל הפך לציוני בעקבות משפט דרייפוס כשהבין שאפילו בצרפת היהודים לא יכולים להיות חלק אינטגרלי מהחברה.
        • עידו לם says:

          13 בדצמבר 2011 at 12:34

          רק חבל שאתה קופץ בראש, הנטייה לסוציאליזם הרוסי בציונות באה בסוף המאה 19 ותחילת המאה עשרים, אנשים חשובים בציונות כמו אולגה חנקין ומניה שוחט עברו מהסוציאליזם הרוסי המתבולל לציונות וינקו ממנו.
          • עידו לם says:

            13 בדצמבר 2011 at 12:36

            מיותר לציין שהן לא היחידות, הציונות בכללותה הושפעה באותה תקופה מהסוציאליזם הרוסי כולל אנשים כמו בן צבי נשיא המדינה.
          • גיל ב' says:

            13 בדצמבר 2011 at 14:27

            חבל שאתה לא קורא לפני שאתה מגיב. מעולם לא טענתי שאין קשר בין אבות הציונות לבין הסוציאליזם הרוסי. אבל, כמו שציינת בעצמך, זה הגיע מאוחר יותר. השאלה היתה מה מקור הציונות. הטענה שמקור הציונות במזרח אירופה לא נכונה. דרך אגב, גם הס היה סוציאליסט, ושוב לפני שהסוציאליזם הגיע לרוסיה. הוא הושפע ישירות ממקור הסוציאליזם, מגרמניה.
      • דודי says:

        18 בדצמבר 2011 at 16:08

        מה הקשר בין הרצל לבין העם הרוסי? הרצל השתייך ליהדות אוסטריה-הונגריה. יהודים באוסטריה-הונגריה בזמן ראשית הציונות דיברו אידיש או שפות מרכז אירופיות שונות (הונגרית, פולנית, גרמנית). לא רוסית.

        הציונות היא תנועה-אחות לתנועות הלאומיות במרכז אירופה, במזרחה ובדרומה.
        • עידו לם says:

          20 בדצמבר 2011 at 14:04

          דודי מה שאתה כותב כבר נאמר, רק ציינו שהייתה בשלבים יותר מאוחרים של הציונות גם השפעה רוסית זה הכול.

22. Pingback: בשבחי קרבות חסרי תהילה | העוקץ

23. סלבה says:

    14 בדצמבר 2011 at 23:35

    זה לדעתי אחד הפוסטים הכי טובים שלך ואני קראתי הרבה ממה שכתבת (תודה דרך אגב).
    במיוחד ההקבלה בין האוקראיניות לדתיות העיפה אותי מהכיסא, אף פעם לא חשבתי על זה אבל עכשיו שאתה אומר את זה, זה נראה לי כל כך הגיוני.
    כל הכבוד לך.
24. סמולן says:

    16 בדצמבר 2011 at 00:25

    יש פה בעיה עקרונית. כדאי לשים לב אליה: אחת התיזות הבסיסיות של הבלוג הזה הוא ששמאלנים הם ככל האדם, רק עם בעיית הסברה. כלומר, השמאלני אוהד ביתר, השמאלני מפליץ, השמאלני בכלל לא משכיל במיוחד, השמאלני בוודאי שלא רוצה שיהיה רע ליהודים, השמאלני בוודאי שלא עיוור לטרור, השמאלני בוודאי ובוודאי שלא שונא-מתעב-בז לאנשי ימין רק בגלל ששם המשפחה שלהם הוא "נתניהו". לא מעבר למינימום ההכרחי (צחקוק קל). כלומר, אם אני מבין נכון, כך הם השמאלנים כולם (מדובר רק על המכונים "שמאל רדיקאלי"), פרט ליוסי ביילין. הוא באמת בדיוק כמו הדימוי, ולכן צריך להביא לו כאפות, כי הוא פוגע בהסברה.

    ואז מגיע פוסט כזה. מסתבר שאפילו שמאלן שהסווה את עצמו הכי טוב שיש, שמקפיד לא לכתוב אינטלקטואלי מדי, לא להיות שמן או רזה מדי, לדבר תמיד בשם הפריפריה ונגד התלביביות המעצבנת, אפילו הוא – הפוסטר-בוי של קמפיין ההסברה שלך, כלומר אתה – אפילו הוא מסוגל לחשוב דברים מטורללים, ואפילו לכתוב אותם ולהגן עליהם. לצורך העניין לא חשוב אם זה נכון או לא (כמובן שמדובר בקשקוש, מתחילתו ועד סופו), אלא עצם הפער הברור מאנשי הלא-שמאל. כי כאן לא מדובר בדעות פוליטיות במובנים של "מה שנעשה בקשר לפלסטינים" (זה היה אמור להיות ההבדל הממוצע היחיד בין השמאל ללא-שמאל, במודל השמאלן-מהדלת-ליד), אלא ביכולת מופלאה למדי, לראות את העולם ממש אחרת, ועוד בצורה שקל לשחזר אותה. כל שנדרש הוא להניח שאתה תאמר על ישראל את הרע והגרוע ביותר שאפשר (כלומר: את הרע והגרוע ביותר שזמין לישראלי-הרגיל, זה שהשמאלן אמור להיות בערך כמוהו). במצב הזה, אנא ילך הקמפיין להסברת השמאל כישראלים-רגילים ?