ימים לא פשוטים עוברים על בחורינו המצוינים בבריגדות התעמולה השחורה. הנה למשל, היו כאלו שכבר שנים מספרים לנו שממשלות הימין לא יכולות למשול כי החונטה השמאלנית בבג"צ מונעת זאת מהן. כל דבר שהם רוצים לעשות, בא איזה ארגון שמאלני ממומן בכסף זר, מגיש בג"צ, והשופטים אומרים לא.
אחרי כמה שנים של חגיגה, החליט מי שהחליט במכון לאסטרטגיה ציונית לכתוב דו"ח מסודר, שייתן לעניין נופך עובדתי כזה או אחר. למרבה הפלא, מסתבר שרוב העתירות של הנ"ל נדחות וסניף מרצ בבית שבפסגת גבעת רם מקבל, ברוב המקרים, דווקא את עמדת המדינה. אם היו בודקים מעט יותר לעומק, היו מגלים שגם שבפעמים בהן בג"צ פסק נגד המדינה הוא עשה זאת בעניינים קוסמטיים למדי שעיקרם ניפוח התדמית הנאורה שבין המשפט העליון בנה לעצמו ולעולם לא הולך ראש בראש מול המדינה בסוגיה עקרונית באמת. וגם במקרים האלו, הרקורד של המדינה בביצוע פסיקות בית המשפט ירוד ביותר, ובית המשפט לא עושה דבר בנידון חוץ מלהשמיע קולות ממורמרים.
היות שכך, המסבירנים שינו נעימה. הבעיה המרכזית היא לא בכך שבג"צ מונע מהממשלה לעשות ככל העולה על רוחה (אם כי מאט אותה, מציק לה ותובע ממנה אשכרה לפעול לפי חוקי המדינה), אלא שעצם קיומן של עתירות פוליטיות עקרוניות מנכיח את הנושאים בשיח הציבורי ולכן, "מטה" אותו. ואכן, מי שמצוי מעט בעניין יודע שמה שמכונה כאן (לרוב בטעות) "שמאל" אכן גילה שעתירות לבג"צ הן דרך זולה למדי לפוצץ נושאים שונים בתקשורת. האם מדובר בהזניית מערכת המשפט? ייתכן מאוד. אני, לפחות, חושב שהשמאל צריך להפסיק עם זה. אבל בין זה לבין שליטה בפועל במדינה וכבילת ידי הממשלה הנבחרת, המרחק, איך נגיד זאת בעדינות? לא קטן. בכל מקרה, לעומד בראש המכון, זה לא הפריע להמשיך לטעון את מה שטען גם קודם.
לא רק לחללית האם אלא גם לחברת הבת של המכון, אם תרצו, הייתה אי נעימות קלה. אחרי שזיהמו את השיח הציבורי בדיבורים על האקדמיה שכולה פוסט\אנטי ציונית ושבה סטודנטים ציונים מהלכים ברעד במסדרונות וחוששים לפצות פה מפחד המרצים השמאלנים, עשו ספירה וגילו שעשרה אחוזים שלמים מהמרצים הם בוגדים ועוכרי ישראל.
עכשיו, אנחנו יודעים משהו על הקריטריונים של החבורה לבדיקת שנאת ישראל בקרב מרצים. הרי כל קורס שעוסק, למשל, במגדר הוא פוסט או אנטי ציוני לשיטתם, וכך גם קורסים שעוסקים בקולוניאליזם. בעולמם של הנ"ל, גם קורס על מדיניות ממשלות קנדה כלפי האסקימוסים בשטחה יכול להיחשב כ"אנטי-ציוני", החבר הדמיוני יודע איך. אז חזקה עליהם שכשבאו לספור את אויבי ישראל באקדמיה הם ספרו לא רק שמאלנים-רדיקלים-מחרימי ישראל-מנבלי פה להכעיס אלא גם פוסט-ציונים שלא יודעים שהם פוסטי-ציונים לסוגיהם: "פוסט-ציונים במשתמע", "פוסט-ציונים מודחקים", פוסט-ציונים בשבתות וחגים ופוסט-ציונים בלילות ירח מלא. ובכל זאת, שוד ושבר, הצליחו לגרד עשרה אחוזים בלבד. לעזאזל, אולי זה אפילו תת-ייצוג. מה לעזאזל עושים עם מספר לא מרשים כמו 10%, קמפיין שלטי חוצות כבר לא ייצא מזה.
כנראה שזה עלה לרונן שובל בבריאות לכתוב במאמרו האחרון לא על האקדמיה הפוסט-ציונית, כמנהגו, אלא על "חלק קטן מהאקדמיה הישראלית". אך אל דאגה. מיד התעשת והתאים את עצמו למציאות החדשה: קטן קטן, אבל קולני, עושה יותר מדי רעש לטעמו. כנראה צריך להעלים אותו בכלל, אם למרות שהוא כזה קטן הוא עדיין כזה בלתי נסבל.
אבל האמת היא שאת הרעש, לא עושים קצוות התירוץ המקומי לשמאל. הם, לרוב, מדברים בעיקר עם עצמם. אבל כל השאר מדברים עליהם. על כל אמירה של שמאלני שכזה בזירה הציבורית יש עשר אמירות שמספרות לנו מה השמאלנים כביכול אומרים שכן תמיד קל יותר להתמודד עם טיעונים ששמים לאחר בפה מאשר עם טיעוניו האמיתיים. הכתיבה והדיבור משלי יחימוביץ' וצפונה עמוסים בעיסוק אובססיבי במה "השמאל" אומר, מה הוא רוצה ולמה הוא שואף. בכלי תקשורת שמזוהים במופגן עם הימין, בכלל לא ניתנת שום במה לשום שמאלני ("איזון" הוא חובתם של כל השאר, כידוע, לא שלהם) אבל אוהו – כמה אנשי ימין שמסבירים לנו מה השמאל חושב.
היות שכך, אפשר לטפול עליהם בערך כל דבר שרוצים. הנה למשל, אותו רונן שובל באותו מאמר טוען שהאנשים והארגונים שמזהירים השכם וערב מזה עשרות שנים שאם לא נחלק את הארץ תהיה פה מדינה דו-לאומית, ואנחנו לא רוצים דבר כזה, בעצם רוצים מדינה דו-לאומית. ואלו שיצרו וקיבעו פה מדינה דו-לאומית בפועל, מסתבר, מתנגדים למדינה דו-לאומית ורוצים מדינה יהודית. מה הרציונל? ובכן, הנחת היסוד – הנכונה, ככל הנראה – של הימין היא שחלוקת הארץ לא תתרחש. מה כן יתרחש? משחק בסטטיסטיקות.
ד"ר משה עמירב, שכתב ספר מצוין על קריסת המדיניות לאיחוד ירושלים בשם "סינדרום ירושלים", סיפר פעם על שיחה עם שר כלשהו בה הוא נשאל כיצד אפשר להבטיח את הרוב היהודי הנשחק בבירת ישראל המאוחדת לנצח נצחים. תשובתו הייתה: "תספחו את תל-אביב לשטחה המוניציפאלי של ירושלים". לתמיהתו המופגנת של השר, השיב שזה לא שונה ממה שעשו עד אז.
ואכן, הסיבה שבכלל יש "בעיה דמוגרפית" בירושלים היא ששילשו את שטחה סיפחו אליה 28 כפרים פלסטינים. בשנות התשעים, עלה רעיון שלא צלח, לאזן את המאזן באמצעות הרחבת הגבול מערבה וסיפוח מבשרת ציון לשטחה של העיר. היום, ראש העירייה כבר מדבר בגלוי על ציור מחדש של גבולות העיר כך שיחפפו לגדר ההפרדה וישאירו מחוצה לה כמאה אלף פלסטינים ממחנה הפליטים שועפאת, כפר עקב ועוד כמה מקומות. החלטה מנהלית אחת, חתימה על מסמך ופוף! הבעיה הדמוגרפית הצטמצמה בשליש שלם בלי שפלסטיני אחד זז ממקומו. אז זה הטריק גם ברמה הארצית. שטחי C שמיושבים בדלילות בפלסטינים יסופחו לישראל (הפייגלינים כבר משגרים בלוני ניסוי, להרגיל אותנו לרעיון) ורוב הפלסטינים ירוכזו ב"תחום מושב" סביב הערים הגדולות ביהודה ושומרון.
אתם מבינים? האוכלוסיה בארץ ישראל\פלסטין תמשיך להסתובב סביב החצי-חצי בין שני העמים. לטרנספר את הפלסטינים כנראה אי אפשר, לטרנספר את עצמינו מהשטחים ולהניח להם להקים מדינה משלהם אנחנו לא רוצים. מה נשאר? לטרנספר אותם מהמוח שלנו, מהמרחב הציבורי, מהמעמד האזרחי ומהפוליטיקה. הם עדיין יתקיימו לידינו פיזית, אבל אנחנו לא נראה אותם. הם יהיו נוכחים-נפקדים, אולי יוחלפו באיזה דחליל מעורפל של "האיסלאם הבין לאומי" או משהו. הרי עבור הימין של היום, אין מציאות, יש רק "תודעה". מחקנו את הפלסטינים מהתודעה – קיבלנו "מדינה יהודית". וקצת קשה לקיים את הפנטזיה הזאת כשבאים כל מני יהודים ואומרים "הלו, הפלסטינים עדיין כאן, הם לא הלכו לשום מקום". אפילו אם היהודים האלה הם רק עשרה אחוז, אפילו אם הם אחוז אחד.
נחזור להתחלה. אז מי לעזאזל אשם בזה שהימין לא יכול למשול? המסתננים מגבול מצרים?
המציאות אשמה.
צה"ל אשם, כי רוב המימון שלו מגיע מארה"ב, אז נחש למי הוא נאמן.
אי אפשר לדעת מה התקציב של צה"ל מכיוון שהפירוק של תקציב משרד הבטחון לסעיפים סודי. אבל משהב"ט מקבל משהו כמו 50 מיליארד בשנה, מתוכם 10-12 מיליארד הם סיוע מארה"ב, אז הרוב הוא כסף ישראלי.
הלינק "על הקריטריונים" מוביל רק לעמוד הבית של "ההם".
פוסט יפה, אבל כולנו יודעים איך משחקים בסטטיסטיקה מסתיימים: עד שנות ה-40 של המאה ה-20 היה נהוג נומרוס קלאזוס באירופה ואחריהן כבר לא היה בו צורך. Funny that. אולי עכשיו טרנספר הוא בלתי אפשרי, אבל עוד דור של צריבת תודעה והטיפול בערבים יהיה יותר, איך נאמר, "החלטי". אחריהם יבואו גם השמאלנים.
פוסט טוב.
אפשר להוסיף שמכאן מגיעה האובססיה של הימין הישראלי עם התקשורת והאשמתה בשמאלנות. מכיוון שימנית ולאומנית ככל שתהיה התקשורת, בעל כורחה היא נאלצת שוב ושוב להתייחס אל המציאות בה קיימים הפלסטינים.
למציאות, כזכור, הטייה שמאלנית.
זה בכלל בעיה של ה-thinktanks של הימין. הם צריכים להחזיק חוקרים, אנשי רעיונות, וכו', ולפעמים המסקנות שהם מגיעים אליהן נהיות לא פוליטיקלי קורקטיות. אפילו מציאות מדומה צריכה להשתמש במציאות האמיתית כדי להיראות ריאליסטית, וזה יוצר בעיות. לדוגמה: בשנות ה-90, ארגוני ימין בארה"ב פיתחו רעיונות משלהם לרפורמה בביטוח בריאות, אשר אמורה להיות לימין ההצעה של קלינטון. אחרי שאובמה ניצח, הרפורמה שהוא הציע היתה מאוד דומה להצעת ארגוני הימין, כיוון שרפורמה יותר שמאלית* היתה נופלת בקונגרס; על-כן, בזמן הויכוח על ההעצה, ארגוני הימין סתמו את הפיות של fכל החוקרים שלהם, ופיטרו אחד סורר שסיפר את זה לתקשורת אחרי שהיא עברה.
זה די דומה בתוך הימין הישראלי, שהוא (בגירסת שלם-ביבי-אם תרצו) העתק של זה האמריקאי. בתוך המציאות המדומה של המכון לאסטרטגיה ציונית, יש בעיה עם זה שהאקדמיה מלמדת קורסי ביקורת חברתית – אבל כדי להיראות רציונליים אין בה בעיה עם קורסים אחרים. "אני לא קיצוני, אין לי בעיה עם מתמטיקה ופיזיקה, אבל רוב האקדמיה היא קן צרעות של סמולנים." מאחר שהטיעון הזה מבוסס 100% על הצרכים הפוליטיים של ביבי ושות' ועל מה שישמע נורמלי לחילוני הממוצע, הוא נתקע כשהחלק שאמור להיות מציאותי לא עובד. להגיד "אופס, טעינו" נשמע אידיוטי, אז צריך ללכת עוד יותר ימינה.
פוסט מוטה ומגוחך.
כלי תקשורת ימנים לא נותנים במה לשמאלנים מובהקים?
איך זה שיוסי ביילין וזהבה גלאון הם בעלי טורים קבועים ב"ישראל השבוע"?
זו ההערה הכי טובה על הרשומה?
אני לא שלום אבל הוא כתב "כלי תקשורת שמזוהים במופגן עם הימין" ישראל היום לא מזהה את עצמו במופגן עם הימין, בניגוד להארץ (שמזהה את עצמו במופגן עם השמאל).
כלי תקשורת שמזהים את עצמם במופגן עם הימין הם למשל מקור ראשון, העלונים בבתי הכנסת וכו'
רק הליכוד הצליח לייצר מפלגה של חכי"ם אשכנזים מהמעמד הבינוני-גבוה שגם המזרחים והפריפרייה מצליחים להזדהות עמה. זה התחיל בבגין בנאום ה"יהודים-אחים". משהו ברטוריקה של הליכוד מצליח להכיל גם את המזרחים. ולא רק הרטוריקה, גם הפרקטיקה הפוליטית – מזרחים נכנסו עמוק למנגנונים המפלגתיים ולרשימת המינויים הפוליטיים, הגו'בים. כלומר יש חלוקה אמיתי בכוח הפוליטי. להיות בתפקיד החכי"ם עצמם,זה נחמד אבל זה סתם קישוט צבעוני, לחלוקת המשאבים האמתית שמתרחשת במינויים.
הקאתי קצת בתוך הפה. הליכוד בתור מפלגה שטובה למזרחים? הליכוד הוא המפלגה שעוזרת לפריפריה, לשכבות החלשות, למיעוטים, שנאבקת בגזענות… בוודאי.
מדהים איך אתה טורח להגחיך את טיעוניהם של המכון לאסטרטגיה ציונית ושל "אם תרצו". המרצים שהם מוקיעים הם כאלה שלא זו בלבד שהם משתייכים לשמאל הרדיקלי, אלא שהם קוראים להחרים את ישראל בחוגים אקדמיים במערב, תורמים את תרומתם המפוקפקת לדו"חות מעוותים (גולדסטון) תוך עיוות העובדות, ולא מכניסים סטודנטים עם מדים לשיעוריהם
זה נראה לך זניח? בכל מדינה מתוקנת לא היה צריך להקים בשביל זה "מכון"…המדינה הייתה פשוט מפטרת אותם מכל תפקיד.
לעניין ביה"מ העליון והבג"צים. נכון שברוב המקרים בג"ץ לא מתערב בפועל, אבל הוא כן מגלה את דעתו, וזו (של רוב המכהנים בו) מזלזלת בלגיטימיות של המחוקק.
די לבחון את פסק הדין האחרון של טלעד ואילנה דיין. היא בעצמה אמרה לפני שזוכתה, שעצם הזיכוי יכול לפגוע במעמדה הציבורי, בגלל הנטייה המובהקת של העליון, שניתן לנחש גם לפני שנפסק בערעור.
ולא הזכרת את עורכי החדשות ברדיו, את הערוצים השונים… אגב, לגבי "מקור ראשון", שהוא אכן עיתון בעל נטייה ימינה. סתם עובדה מסקרנת. אתמול ביקרתי בקניון עזריאלי ורציתי לרכוש את "הארץ" ואת "מקור ראשון" (שילוב מנצח). טרם יציאתי מהבית התקשרתי לסטיימצקי ולצומת ספרים בקניון כדי לנסות לשמור עותק של "מקור ראשון" – בסטימצקי אמרו שהם מקבלים רק עותק אחד – והוא כבר אזל…בצומת הם לא מקבלים בכלל… ועל "ישראל היום" כבר אמרנו שהוא לא ימני במופגן… אז, מה נאמר?
שבוע טוב ומבורך
טובה, אני מזמין אותך לעשות בדיקה. קחי את רשימת מטרות החיסול של הארגונים הנ"ל באקדמיה ובחברה האזרחית, תספרי כמה אנשים וארגונים יש שם ואז תספרי מי מהם מטיף להחרמת ישראל,לא מכניסים סטודנטים עם מדים לשיעוריהם או תובעים ישראלים בחו"ל (על השטות עם גולדסטון התעייפתי להגיב). מחכה לתוצאות.