יאיר לפיד הוא קריקטורה, שטחית וגרוטסקית. לא פלא הוא שמה שהולך היום זה להיכנס באמ-אמא שלו. ובצדק (לכו על זה, חבר'ה). הוא הרוויח את זה ואני לגמרי בעד. מדובר בתופעה מזיקה במיוחד לציבוריות הישראלית. בדיוק כשצו השעה הוא מעבר מפוליטיקה שבטית של ספירת ראשים דמוגרפית לפוליטיקה חוצת מגזרים של עמדות, שבה לא רק השייכות המולדת קובעת את דפוסי ההצבעה אלא אשכרה אפשר להשתכנע לעבור מעמדה אחת לאחרת, כמו שאמור להיות בדמוקרטיה אתם יודעים, בא הטיפוס הזה ומנחית עלינו עוד מפלגה מגזרית, ש"ס לבנה שכזאת.
אבל אני לא יכול להתחמק מהשאלה – של מי הקריקטורה הזאת? ומהתשובה הבלתי נמנעת שזאת קריקטורה שלנו, של הישראליות ה"חילונית" וה"ליברלית" שחושבת את עצמה ל"מעמד בינוני". ואולי, חלק מהזעם כלפי לפיד נובע לא רק ממודעות פוליטית מפותחת אלא גם מכך שכמו כל קריקטורה, לפיד מציב בפנינו מראה. מעוותת אמנם, אבל מראה. ואנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו רואים שם.
זה מפתה מאוד בשבילי להגיד שאני לא שייך לשבט של לפיד או אפילו לקהל היעד שלו ולסגור עניין. אני לא שייך סוציולוגית וזהותית לשום קבוצה שהמדינה "הייתה שלה" אי פעם, המיסים ששילמתי במצטבר מאז גיל 17 בקושי יקנו עץ ריחני למראה של טנק כי כמו איזה חצי מהשכירים, כמעט אף פעם לא הרווחתי מספיק אפילו כדי להגיע לסף המס. למילואים כמעט ולא טורחים לקרוא לי כי צה"ל כנראה לא ממש צריך אותי. מה לי ולו?
אבל הלוואי שזה היה כל כך פשוט. כמו לפיד, אני חושב שיש דבר כזה כמו "ישראליות" ושזה בסיס רצוי לזהות משותפת של דוברי העברית בארץ. בדומה ללפיד, אני חילוני וליברל, ויש לי יחס אוהד לעיסוק חילוני ביהדות. להבדיל, אני מבין את הישראליות אחרת ממנו, החילוניות שלו היא לא החילוניות שלי, אני חושב שהליברליזם שלו הוא בדיחה ומה שיש לו להגיד על יהדות מביך. אני גם לא שוכח שיש כאן גם "פלסטיניות" ולא רק "ישראליות" ומעמד גדול מאוד שהיה מת להיות בינוני אם היה מתאפשר לו. אבל יש כאן מספיק דמיון כדי לגרום לי לזוז באי נוחות. ומה שיותר גרוע, יש הרבה יותר מדי דמיון בינו לבין הרבה אנשים שאני נמצא איתם באותו צד מבחינה ערכית, מבחינת עמדות פוליטיות ומבחינת סגנון חיים. אז האם אנחנו מתגוללים על לפיד רק בגלל שזה מגיע לו, או שחלק מהעניין כאן הוא לשבור את המראה?
בואו נעבור על כמה מהשטויות שלפיד אומר ונראה האם אנחנו או קרובים לנו אומרים משהו דומה:
"שהחרדים ילכו לעבוד".
באמת? איפה? ראיתם הרבה עסקים שמתקשים לתפקד עקב מחסור בעובדים ורק מחכים לאברך עבדקן ממאה שערים שיבוא לתת כתף? כי אני רואה שוק עבודה צפוף וסופר תחרותי עם תקרת זכוכית בגיל 35, שמתקשה לספק פרנסה אפילו לאנשים מוכשרים ומשכילים שרוצים לעבוד. למעשה, הדבר היחיד שעומד בינינו לאחוזי אבטלה מטורפים הן משרות קבלן חלקיות וזמניות ובראשן תעשיית העבודות היזומות והאבטלה הסמויה המכונה "אבטחה". שבלעדיה, אני מניח, אלפים רבים – בעיקר רוסים, אתיופים ואנשים מבוגרים, היו כנראה מתים מרעב.
הדבר היחיד שיקרה אם אותו חלק מהגברים החרדים שלא עובד (רשמית, 48% ולמעשה הרבה פחות) "ייצא לעבוד" זה שהתחרות הנוספת תדרדר את זכויות העובדים, ובמיוחד העובדות, עוד יותר. רוצים להכניס חרדים למעגל העבודה? תנו להם להיות פקחי זכויות עובדים, כבאים, מורים, שוטרים, עובדי רכבת. הם ישמחו. לא רק להם, אגב, אלא בכלל. כל זמן שהמדינה מתעסקת בצמצום השירותים שהיא מספקת לאזרח כדי לשחרר תקציב להקלות מס לעשירים, ולכן גם מבטלת או מפריטה את המשרות שלה, כל הדיבורים על חרדים שלא עובדים אינם אלא מציאת שעיר לעזאזל שנועד להצדיק את המדיניות החברתית-כלכלית הקיימת.
"חצי מתלמידי כיתות א' הם דתיים או ערבים, מה יהיה על הרוב החילוני\יצרני\ציוני\שקר כלשהו אחר".
אז? איזה מין ליברליזם זה שחושב שליברל יכול להיות רק יהודי "חילוני" שנולד להורים כמוהו וגר עם אנשים כמוהו? איזה מין ליברליזם זה, שחושב שהליברליזם של המדינה תלוי באחוז האנשים שנולדו ליברלים באוכלוסיה שלה? זה גנטי או משהו? איזה מין ליברליזם זה שרואה את עצמו כלא רלוונטי לאנשים מסורתיים ודתיים?
אולי זה אותו ליברליזם מזויף שהמציא את הממסד הרבני מטעם המדינה, את "חברת הלומדים" החרדית ואת זרמי החינוך הנפרדים כדי שיסחבו על גבם את זהותה ה"יהודית" של המדינה ויאפשרו לחילונים להרגיש יהודים גאים בלי לעשות שום דבר בשביל זה. בסופו של דבר, הדתיים הם האחרונים שנזקקים לשירותי הרבנות של המדינה והראשונים שיסתדרו בלעדיה.
אולי זה אותו ליברליזם מזויף שמתוך הגטו אליו הכניס את עצמו לא רואה שהדתיים והערבים האלה לא רק מתרבים, אלא גם מתגוונים. התנועה של חילונים למסורתיות מקבילה גם לתנועה של דתיים למסורתיות. תנועה שיוצרת שלל קטגוריות ביניים שלא מסתדרות עם החלוקה הדיכוטומית שמקימי המדינה הביאו איתם מאירופה בין "חילונים" ו"דתיים". ובין כל קטגוריות הביניים האלו, יש רבות שעושות את הארץ הזה למקום יותר ליברלי ולא פחות. או לפחות היו יכולות לעשות כך אם הליברלים הישנים היו מתעסקים בלזהות מגמות אלו ולחבור אליהן במקום בלהתרוצץ ולהתנגש בקירות בפאניקה.
אני חילוני בערך כמו שחרדים הם חרדים, אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת שחילונים כמוני יחזיקו את מושכות המדינה והיא תהיה "שלנו", כמו שאין סיבה שחרדים יעשו זאת. אנחנו חיים בחברה מסורתית, אני לא רואה בזה בעיה מיוחדת ולא חושש להיות מיעוט – כל זמן שזכויותיהם של כולם, ולכן גם שלי, נשמרות. החברה בארה"ב מסורתית ודתית יותר משלנו, הצביון הנוצרי שם עמוק בהרבה מהצביון היהודי כאן ויש שם הפרדה בין דת למדינה ו"חיה ותן לחיות" טובים הרבה יותר משלנו. האם מופרך לחשוב שסידור כזה כאן יכול לשרת לא רק את השבט החילוני?
ליברליזם איננו כת דתית אלא סידור אוניברסאלי שלפחות בתיאוריה, טוב לכולם. אבל כאן בישראל, המצאנו לעצמינו איזה סידור דפוק של חלוקת עבודה שבו יש איזה שבט שאחראי על הצביון ה"יהודי" של המדינה ושבט אחר אחראי על צביונה ה"ליברלי", "מערבי", "דמוקרטי" ושות'. הבעיה כאן איננה היחס הדמוגרפי בין השבטים, אלא סידור העבודה ביניהם.
יאיר לפיד הוא ליברל מזויף ועוד כמה דברים שצריך להגיד על משנתו, עוד לפני שהגענו אל תכונותיו האישיות הלא מרשימות, אם להתנסח בעדינות יתרה. אבל צריך גם להגיד שהזיוף שלו מזכיר לנו את הזיוף של הליברליזם שלנו, או לפחות הדבר הזה שהתרגלנו לקרוא לו "ליברליזם". לפיד לא יישאר איתנו לתמיד, וכנראה גם לא להרבה זמן. אבל אם הליברליזם הישראלי לא ימציא את עצמו מחדש, לא יחזור לשורשים שלו, לא יצליח להיות רלוונטי לחלקים גדולים ממגוון האנשים והזהויות שיש בארץ הזאת, הוא פשוט ימשיך לייצר יאיר לפידים חדשים, פעם אחר פעם.
מינהלי: הבלוג הזה זקוק למתיחת פנים, טכנית וויזואלית. היות שאני לא יודע להפעיל שום דבר שלא מחוברת אליו מנואלה וידי אינה משגת לשלם למי שכן, חשבתי על מעין בארטר. אם יש כאן מישהו\י שמוכן\ה לעשות את זה בשבילי תמורת קישור קבוע מעוצב לאתר שלו כפרסום וזה שאני אנסה להפנות אליו עבודות מסוג זה כשאתקל בהן (מה שקורה לפעמים), אני אשמח מאוד.
פוסט מאיר עיניים, כהרגלך. אבל אני חושש שגם כל עניין ה"לעשות משהו בשביל הזהות היהודית" הוא בגדר קלישאה. מה זה אומר בפועל? ויותר מזה, באיזו חברה שיעור ניכר של אנשים דואג באופן אקטיבי ל"זהות" שלו? הרי הדתיים לא מקיימים טקסים דתיים כדי לשמר זהות מסוימת, אלא פשוט כי הם מאמינים שזו הפרקטיקה שיש לנהוג לפיה.
אולי מדוייק יותר לקרוא לזה ״זהות לא ערבית״ במקום זהות יהודית. לאוכלי השפנים שלנו בשלטון אין בעייה להביא הנה ספק-יהודים באלפיהם כל עוד הם נספרים בצד הנכון, הלא ערבי.
אני לא יודע מה זה אומר, אבל אם הפרדת הדת מהמדינה תגרום לך לאבד את הזהות היהודית שלך, כנראה שאין לך באמת זהות כזאת ושאתה גם לא באמת צריך אחת כזאת.
אה, ואני חושב שכולנו מתעסקים באופן מאוד אקטיבי בשימור זהות בכל מני רמות. לרוב זה די אוטומטי, זה לא תמיד באופן מודע, ולרוב אנחנו מספקים לזה הסברים אחרים ("החבר הדמיוני ירד מהשמיים ואמר לי לעשות את זה" או "איזה חשוכים האנשים האלה שמאמינים בחבר דמיוני"), אבל זה מה שאנחנו עושים.
זוית מעניינת על הביקורת על לפיד!
בתור "ליברל" אמיתי, אני רוצה לציין שגם אותי מדאיג ש-50 אחוז מכיתות א' הם חרדים וערבים, אבל לא בגלל שאני מפחד מההשפעה על צביון המדינה (ומהפיכתי למיעוט), אלא כי אני רואה שבמסלול הנוכחי שהמדינה צועדת בה ביחסה לערבים ולחרדים, זה יחריף את המצב. כמו שאתה טוען, המדינה צריכה לשלב חרדים וערבים בשוק העבודה, להעמיק את החינוך לדמוקרטיה, וליצור זהות ישראלית המכילה גם את החרדים ואת הערבים, במקום להדיר אותם ולהפכם לאיום דמוגרפי.
אבל כל עוד המדינה לא עושה את זה (ואין שום סימן שזה באופק), זה מדאיג.
מדויק. כשאנחנו זורקים רפש על לפיד אנחנו זורקים קצת רפש על עצמנו או על חברנו. ואולי אפשר לראות בלפיד ובדיעותיו הזדמנות לכולנו לבדוק בציציותינו.
לשנות עיצוב של בלוג זה דבר קל למדי. אלא אם אתה רוצה עיצוב ייחודי לך.
אתה יכול לפנות אלי במייל, אשמח לסייע.
הפסקה על תעסוקת החרדים משונה מאוד, שלא לומר, שגויה לגמרי. אחוזי האבטלה בישראל נמוכים מאוד. מקובל להגיד ש-5% אבטלה הם פחות או יותר המינימום, וכל מי שרוצה, יכול לעבוד. אנחנו כמעט שם. שוק העבודה בוודאי שלא רווי.
מעבר לכך, הטענה שכניסת החרדים לשוק העבודה תרע את מצב העובדים היא תלושה לגמרי, והגיונית בערך כמו הטענה שעדיף שמובטלים לא יחפשו עבודה, כי הצטרפותם לשוק תקשה על התחרות. יכול להיות שעובדים בתחומים ספציפיים אליהם יעדיפו החרדים לנהוג יפגעו, אבל רוב העובדים במשחק ירוויחו, מאחר והייצור יעלה, ואחוז הנתמכים ירד.
אתה מציג את זה כאילו היום החרדים פשוט 'לא עובדים', ולא שמדובר באבטלה סמויה על חשבון העובדים. כאילו אם נשלם להם דמי אבטלה זה יהיה שונה מהותית מלתקצב ישיבות.
ובסוף אתה מציע את אותו רעיון כ"כ נפוץ וכ"כ, אלוהים, תלוש כלכלית, לזרוק אותם לכל מיני משרות של 'שירות לאומי' – כבאים, שוטרים וכו' (ומאיפה יגיע התקיב? או שהם יעבדו בחינם, ואז עדין יהיה צורך לתקצב אותם?).
חבל לי לשמוע אמירות כ"כ תלושות מבלוג טוב. מדהים כמה מעט הבנה יש בכלכלה גם בקרב אנשים שאני מעריך את דעתם בכל תחום אחר
מספרי האבטלה הם די פיקטיביים. הם מציינים רק את מי שלא עובד בכלל, ורשום בשירות התעסוקה אם אני לא טועה. אם אתה עובד יומיים בחודש, אתה מובטל דה פקטו אבל לא נכנס לסטטיסטיקה. אז כמו שכתבתי, מה שמפריד בינינו לאחוזי אבטלה גבוהים, הם משרות קבלן חלקיות וזמניות שהופכות את העובד ל"לא מובטל", אבל בתכל'ס זה אומר שאתה יכול לעבוד בכמה עבודות ועדיין לא להגיע לשכר מינימום. אז השוק רווי בהחלט. כל מי שרוצה לעבוד יכול לעבוד? כן. באבטחה יש עבודה כמעט תמיד. יתנו לך כמה שעות בשבוע וימשיכו לשכור עובדים חדשים למרות שאין להם מספיק עבודה לקיימים, בשביל לשמור על תחלופה. זאת בערך משמעות האמירה שלך.
לגבי משרות כפי שהצעתי, הן לא בדיוק עבודה יזומה פיקטיבית. במדינה יש מחסור נוראי בפקחי עבודה, כבאים, צוות רפואי וכו'. אנחנו צריכים יותר עובדים בתחומים הנ"ל והמחסור הזה – שוב כפי שכתבתי – נובע מכך שהממשלה מצמצמת ומפריטה משרות כדי לעשות הקלות מס לעשירים. וזו גם התשובה לגבי המימון של משרות אלו.
נתחיל תחת ההנחה שהפסקה הראשונה שלך נכונה, והשוק רווי. אז מה? מה אנחנו מרוויחים מזה שהחרדים לא הולכים לעבוד וללמוד (כי הם יכולים, רחמנא לצלן, גם להיות מהנדסים, אם מערכת החינוך שלהם תכשיר אותם לעולם האמיתי)? הם עדין נתמכים, כמו מובטלים, ועדין לא מייצרים, כמו מובטלים. ההבדל העיקרי הוא שאנחנו יכולים לשקר לעצמנו, ולהגיד שלימודים בישיבה שונים מהותית מאבטלה, בגלל עיוות קיים. זה בטח לא פתרון ל"בעיית השוק הרווי" שבמחי כמה אנקדוטות (מאוד פופולאריות, אמנם), אתה קובע שקיימת.
עבודות פיקטיביות – אם חסר תקנים לשוטרים\כבאים וכיו"ב משרות-לא-יצרניות-אך-נחוצות, סימן שצריך להקצות לשם יותר משאבים. מאיפה הכסף? אתה אומר, ממיסוי כבד יותר של העשירים. זו תשובה לגיטימית, אבל אין לה שום קשר לשאלת זהות העובדים – הרי לא אנשים חסרים, אלא כסף. אם הבעיה היתה מחסור באנשים, הרי שהיה מוצע שכר גבוה יותר, והבעיה היתה נפתרת. אבל האמת היא שהבעיה הפוכה. אז מה הקשר, בעצם? תגיד שאתה בעד מיסוי כבד יותר על מקבלי משכורת גבוהה. זו דווקא עמדה סוציאליסטית לגיטימית ולא פופוליסטית, בניגוד לרוב הסיסמאות. אבל, דר אחרת ליצור יותר כסף היא שיותר אנשים יעבדו וייצרו. נגיד, אנשים שלומדים בישיבות.
ובקשר לפסקה הראשונה – האבטלה היום בארץ נמוכה יותר משהיא היתה בעבר, ונמוכה יותר מבכמעט כל המדינות המערביות האחרות. כלומר, אני לא רואה סיבה להאמין שיש כאן איזשהי חריגה שלא היתה קיימת במקום או בזמן אחר. נכון, הנתון הזה משקר. לא בגלל עובדי הקבלן הזמניים, אלא בגלל החרדים שלא עובדים, שהם מובטלים לכל דבר.
אגב, אני הייתי מאבטח ודי טחנו אותי במשמרות. לא שזה מוכיח משהו.
מיסוי עשירים הוא לא ערך ולא מטרה. אנחנו צריכים שירותים אזרחיים טובים הרבה יותר, זה דורש תוספת משרות, במקרה יש אנשים שלא עובדים לאייש אותן (כמו שכתבתי, לא בהכרח חרדים) ויש מאיפה להביא את הכסף.
אם אתה טוען שהחרדים אמורים לצאת לעבוד אתה צריך להגיד אילו משרות יש בשבילם, אלא אם כן אתה טוען שהם יכולים פשוט להמציא לעצמם משרות יש מאין.
אותן משרות שמצאו לנשים כשנכנסו לשוק העבודה, לשחורים ולרוסים. אותן משרות שמוצאים כיום אנשים שמצטרפים לשוק העבודה בכל שנה בסיום צבא\אוניברסיטה. אותן משרות שמוצאים אנשים למרות שהאוכלוסיה גדלה. מה שלא יהיה, גם אם רק חצי מהם ימצאו עבודה, הרי שכבר חצי מהם עובדים, מייצרים ומשלמים מיסים במקום לעשות את ההיפך המוחלט.
המדינה 'המציאה' מקומות עבודה לאורך כמה עשורים בכמה מדינות. הניסוי הזה, בגדול, די נכשל.
הא. קטע גדול. בעוד אני כותב, עמרי העלה דברים דומים. אין קשר. לא תיאמנו. נשבע.
"אנחנו חיים בחברה מסורתית, אני לא רואה בזה בעיה מיוחדת ולא חושש להיות מיעוט – כל זמן שזכויותיהם של כולם, ולכן גם שלי, נשמרות"- אני מניחה שרוב החילונים שרואים בחרדים איום פשוט לא מאמינים שזה יקרה. דת מונותאיסטית היא מם שכופה את עצמו על הסביבה, וגם בארה"ב הם לא באמת חיים בשלום זה עם זה- למשל סוגיות של זכויות גייז, או הפלות. כך שהשערה כזו היא מאוד נאיבית ואין לה אחיזה במציאות. למעשה, כבר היום זכויות המיעוט משתלטת פעמים על זכותך כרוב- למשל, תחבורה ציבורית בשבת.
ממה צריך לפחד אני יודע בעצמי. אבל אני חושב שצריך להסתכל על הזדמנויות לא פחות מאשר על איומים, ולפעמים זה אותו דבר.
מסכים עם פולינה, אבל אהבתי את התשובה שלך. נכון, חוץ ממה שמפחיד זו גם הזדמנות, והפחד לא מאפשר לנו לנצל אותה. בכל מקרה, יותר רע מההדרה ההדדית הזו שיש לנו כיום וההקצנה המגזרית לא יהיה לנו.
כיוון שהפרדת דת ממדינה לא נראית אופציה ריאלית, יש הגיון בעובדה שמיעוט חרדי גדל והולך יטריד את מנוחתם של שוחרי הליברליזם.
יש לנו שר משפטים המדבר בגלוי על כך שחזונו הוא חוקים עפ"י המשפט העברי, יש לנו את דיכטר ממפלגת הליברלים הלבנים שכמעט העביר חוק שקובע כי באין תקדים, יכריע המשפט העברי ויש לנו את המתקפה על הלגיטימיות של בית המשפט העליון – מה יקרה כאשר ש"ס ויהדות התורה יגדילו את כוחם?
אנו חיים היום במדינה בה אסור לי להתחתן עם מי שאני רוצה, לציבורים שלמים אין אפשרות להינשא כלל (חסרי דת, שלא לדבר על להטבי"ם), גירושים הם תלויי בית הדין הרבני ואינם שיוויוניים, איני יכולה להיקבר היכן שארצה ואיך שארצה ואיני יכולה להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית בשבת – מי ערב לי שמצב זה לא יחמיר כאשר השפעת הציבור הדתי-חרדי תיגדל?
באין איזונים ובלמים משמעותיים, ובהינתן העובדה שהציבור החרדי אינו גדל במדינה בה הליברליזם הוא עובדה מוצקה, אנו רשאים לחשוש מכך שישנו ציבור גדל והולך שהערכים הליברליים אינם בראש מעייניו ושלחלקים גדולים ממנו אין בעיה לכפות את דעותיהם על הכלל החילוני בשם "כל ישראל ערבים זה לזה".
כאשה חילונית זה מפחיד הרבה יותר – כיוון שיש המוכנים, גם בשם ערכים "ליברלים", לומר לי שאני צריכה להבין ולהתחשב ולהזיז עצמי הצידה כאשר הגברים החרדים נכנסים לזירה.
הפרדת הדת מהמדינה נראית לי אופציה ריאלית הרבה יותר ממניעת התרבות החרדים. אבל זה לא משנה. החרדים לא באמת מתרבים כי כפי שכתבתי, הם גם משנתים. אורח חיים חרדי קלאסי פשוט לא יכול להיות מיושם ע"י קבוצה גדולה, והמגמות בחברה החרדית מוכיחות זאת.
חוץ מזה, החילונים הם אלו שהמציאו את הממסד הדתי על כל הכרוך בו ולא החרדים. החרדים בכלל לא משתמשים בדבר הזה (רק בתור מקור לג'ובים). ת'כלס, הכוח הפוליטי המרכזי שדוחף לקיומו של ממסד דתי מטעם המדינה הם הכיפות הסרוגות ולא החרדים. הם אלו שמאחורי כמעט כל מה שהזכרת, ושווה לחשוב למה סופרים את ההתרבות של החרדים ולא שלהם. זאת תהיה התחלה טובה לפרימת הבולשיט שאנחנו מלעיטים את עצמינו בו מאז האייטיז.
אשמח אם תרחיב בנושא הסרוגים. לא ירדתי לסוף דעתך מהמעט שכתבת בתגובתך. האם אתה רואה בהם איום? אם כן, על מה? ומדוע?
אני לא רואה בהם איום, אני כן רואה בזרם האידיאולוגי המרכזי שלהם ובמי שמקדמים אותו איום. זהו עימות פוליטי, ויכוח בין השקפות שונות, ועצם העובדה שמישהו לובש כיפה סרוגה או שיעורם באוכלוסיה לא משנים לי בכלל.
זה נושא גדול מדי לתגובה, אז בשיא הקיצור ובאופן הכי סטריאוטיפי ושטחי שאפשר:
לחרדים ולחילונים אידיאולוגיים יש משהו משותף: הם לא חושבים שלמדינה יש משמעות דתית ורואים אותה כעניין חילוני בעיקרו. הדתיים הלאומיים כן חושבים שלמדינה יש משמעות דתית. יותר מזה, בלי מדינה בעלת משמעות דתית קיומם שלהם כזרם דתי נפרד חסר טעם. כי אם שירות המדינה לא נחשב מעשה דתי, מה זה אומר להיות כיפה סרוגה? דתי לייט? לכן, אגב, הייאוש מהמדינה עקב ההתנתקות מתבטא בין השאר בהתחרדות או בגישה הלכתית מחמירה יותר בחיי היום יום.
אז אידיאולוגית, דתיים לאומיים הם האחרונים שמסוגלים לוותר על החיבור בין דת ומדינה. הם מוכנים להתגמש ולהתנחמד בהרבה דברים כדי שהמתח לא ישבור את המערכת, אבל לא לוותר על זה, לפחות כרגע, כי המשמעות היא היעלמות המגזר שלהם כפי שהוא תופס את עצמו היום.
רוב החרדים אולי נגד הפרדת דת ממדינה, אבל להבדיל מהסרוגים, זה לא נמצא בהארד-קור של תפיסת עולמם. הם יישארו חרדים עם רבנות, בלי רבנות וגם אם האייטולות ישלטו פה. למעשה, אני חושב שלא מעט חרדים יוותרו על זה בקלות רבה יותר מהרבה חילונים, כי רוב החילונים בכל זאת מקבלים את הנחות היסוד של הדתיים הלאומיים גם אם הם אינם מקיימים מצוות.
מסכימה בגדול לדברים שכתבת לגבי דתיים לאומיים ולגבי חרדים, אבל רוצה לסייג.
1. מדובר בחרדים אשכנזים בעיקר ולא כל החרדים.
2. גם בתוך הקהילה החרדית אשכנזית – בעיקר לקהילות הסגורות יותר ולא קהילות כמו חב"ד.
3. דווקא הכניסה של החרדים לשוק העבודה, הייצוג הפוליטי שלהם גם במקומות שאינם קשורים ישירות לסקטור שלהם (משרד הבריאות) מוסיפים ל… בהיעדר מילה אחרת, אקרא לזה "בעייתיות". רביץ במשרד הבריאות משפיע על סביבתו והצליח להעביר טקס ממלכתי לחלוקת פרסים בתחום המחקרי של בריאות והלכה – תוך שהוא מושיב את הנשים הזוכות ביציע ומונע מהן לגשת לאסוף את הפרס. זו רק טעימה קטנה מהצפוי לנו, אם לא תהיה בקורת ציבורית תמידית על כל צעד שכזה.
וכמובן פרוייקט שח"ר הוא דוגמא טובה לשילוב חרדים מהפכני , אבל משמעותו, בין השאר, יצירת מרחבים נקיים מנשים.
4. ובל נשכח את הזרם הגדול (שאכן אינו כולו חרדי) המיוצג ע"י ש"ס, זרם המעורב הרבה יותר בציבוריות הישראלית.
האם אתה יכול לדמיין את חברי הכנסת של ש"ס מרפים מהרבנות, מוותרים על נישואים דתיים וחמור מזה, לתפיסתם, על גירושים על פי ההלכה? כנ"ל בכל שאר הסעיפים הקושרים אותנו בחיינו ובמותינו לרבנות.
למרות שהם מייצגים ציבור הטרוגני שחלקו הגדול מסורתי ולחלוטין לא חרדי, עדיין מי שיושב בכנסת ומחוקק הם 11 גברים חרדים שמרנים הנענים למצוות רבם (ההוא מהרבנות הראשית).
ריקי, יכול להיות שדווקא אם כן נשלב את החרדים בשוק העבודה ובחיים הציבוריים זה יקטין את ההקצנה הדתית אצלם, כמו למשל בקהילות יהודיות משולבות בחו"ל. כן זה יהיה מאד בעיתי במיוחד בהתחלה אבל אפשר לעודד את ההשתלבות שלהם איכשהו. דווקא במקרה שבו יש קהילות הולכות וגדלות של דתיים שמנותקים מהחברה בכלליותה ויש להם זכות הצבעה אני חושב שתוצאה הסופית תהיה יותר גרועה.
תחליף את התמונת רקע המזעזעת שלך והעיצוב בסדר
תבקר את יאיר לפיד אך אל תשכח לבקר את עצמך, גם אם אתה חושב שהוא מייצג כלום, או רק אחיזת עיניים, כדאי שתפקח את עיניך ותביט קדימה אל עבר אחיזת העיניים הגדולה, שגורמת לך לחשוב שהכל בסדר, אז זהו, שגם אם יאיר לפיד יהיה אפיזודה חולפת הוא יערער משהו במצב הקיים, וכל שינוי עדיף על המצב הנוכחי!!!
אני חושב שהכול בסדר? זה חדש לי.
הי שלום, אשמח לעזור לך עם הצד הטכני של הבלוג.
לעמרי,
אם בודקים את שיעור ההשתתפות של החדרים בכוח העבודה, אנחנו רואים ששיעורם הוא נמוך.
מסקנה הגיונית: החרדים לא עובדים והם צריכים לעבוד ולא להיות פרזיטים
אבל הנתון החשוב יותר הוא יכולת המשק לייצור מקומות עבודה
במשק מערבי הכי מצ'וקמק, יכולת המשק לייצור מקומות עבודה הוא כ-60%
בישראל זה אומר שהיו צריכים להיות כאן 3.3 מיליון מקומות עבודה
וכמה יש בפועל? רק 2.7 מיליון מקומות עבודה
כלומר שיעור ההשתתפות הנמוך של החרדים בכוח העבודה והעוני החרדי הוא תוצאה ולא סיבה
ואני יכול להוכיח לך את זה בקלות
אם למוצר יש היצע נמוך וביקוש גבוה אז מחירו עולה
אם למוצר יש היצע גבוה וביקוש נמוך אז מחירו יורד
אם יש ביקוש לעובדים, כלומר המוצר הוא עובד ויש היצע נמוך של עובדים וביקוש גבוה של מעסיקים, מה קורה למשכורות? עולות, כי יש מעט עובדים והרבה מעסיקים שרוצים אותם אז הם מציעים משכורות גבוהות יותר (בדיוק כמו שקורה בהיי טק למשל)
אם אין ביקוש לעובדים, כלומר המוצר הוא עובד ויש היצע גבוה של עובדים וביקוש נמוך של מעסיקים, מה קורה למשכורות? יורדות, כי יש הרבה עובדים ומעט מעסיקים שרוצים אותם אז הם מציעים משכורות נמוכות יותר (בדיוק כמו שקורה בהיי טק למשל)
מה קרה למשכורות במדינת ישראל ב-15 השנה האחרונות? עלו או ירדו?
המשכורות ירדו כי יש עודף עובדים ומעט מקומות עבודה
לכן הנתון של ה-5% אבטלה שלכאורה מוכיח שהחרדים יכולים לעבוד הוא שגוי ומטעה משום שירידת המשכורות בשנים האחרונות מוכיחה שיש מחסור במקומות עבודה ולא עודף של מקומות עבודה (כי אם היה עודף מקמות עבודה היה ביקוש לעובדים והמשכורות היו עולות אבל בפועל הם ירדו)
ועכשיו למספרים
יכולת ייצור מקמות עבודה של המשק הישראלי ייצרה רק 2.7 מיליון מקומות עבודה כשהיא הייתה צריכה לייצר לפחות 3.3 מיליון מקומות עבודה
אז איפה ה-600,000 איש האלה שלא עובדים?
קוראים להם חרדים (וערבים) שהבינו מהר מאוד שעבודה אין להם ולא תהיה להם ולכן הם חיים על חשבון המדינה, בעוני, ומבחינתי הם קדושים שסובלים ונושאים בנטל מאוד קשה (ועל כך תודתי נתונה להם) וייאמר לזכותם שהם לא עושים בלגן (יותר מידי…) וממתינים בסבלנות לא ברורה בכלל, שהמדינה שלנו תתעשת ותתחיל לייצר גם עבורם מקומות עבודה
אז הנה חלוקת העבודה השבטית
יאיר לפיד ישמיץ את החרדים על זה שהם לא עובדים וחיים על ביטוח לאומי וכל הבלה-בלה כדי לקבל קולות
ליברמן יעשה אותו דבר + להשמיץ את הערבים עם ה-'אין שירות לאומי אין ביטוח לאומי' ושאר בלה-בלה + ניחוח פשיסטי / סובייטי / דיקטטורי / לאניני טעם וריח + השלם את החסר במילים נוספות של שמאלנים מ-ז-ו-ע-ז-ע-י-ם ממה שקורה למדינה
עכשיו יש 2 שאלות שעולות מייד
1. למה המשק הישראלי לא מייצר יותר מקומות עבודה? (רמז: אוליגרכים)
2. למה מתקיימת ההפרדה השיבטית הזאת? (רמז: הפרד ומשול)
מה התשובה שלך ל-2 השאלות ששאלתי?
אם זה מעניין אותך, כמובן אשמח לענות להם גם …
לשלום – לגבי הבלוג יש לי הצעה – אודה לך אם תפנה אלי למייל
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה כשמדינה מתפתחת. למשל, בסינגפור של שנות ה-60, הוא היה 27%. הוא עבר את ה-50% בערך ב-1990 (והיום עומד על 66%), כי הכניסה של אנשים לכוח העבודה הפורמאלי וכן השיפור בחינוך יצרו לא רק עוד עובדים אלא גם עוד צרכנים. וזה במדינה שנשלטת על-ידי אותה חמולת אוליגרכים כבר יותר מ-50 שנה, עוד מלפני שקיבלה עצמאות.
במדינות שבאמת לא יכולות לקלוט עוד עובדים – למשל, מדינות עם כלכלה מבוססת על משאבי טבע או חקלאות – גידול אוכלוסין גורם לקריסה כלכלית. בהרבה ממדינות המפרץ הפרסי, התל"ג לנפש הריאלי הוא חצי ממה שהיה ב-1980, כשמחירי הנפט היו אותו דבר כמו היום והאוכלוסיה היתה הרבה יותר נמוכה. בדומה, לפני המהפכה התעשייתית, היה קשר הפוך חזק בין אוכלוסיה ורמת חיים באירופה. זה לא מה שקורה בישראל, בה דווקא יש צמיחה כלכלית אבל כל הכסף העודף זורם למעלה והמשכורת החציונית נשחקת.
לא שיש שום קשר בין המציאות הכלכלית והפתרונות שלפיד ושות' מציעים, אבל כן, אפשר לשלב את החרדים והערבים בשוק העבודה הפורמאלי והמיינסטרימי, ואפשר לדאוג שאנשים בפריפריה יוכלו לעבוד בתל-אביב ולהגיע לעבודה בחצי שעה ולא בשעה וחצי.
שלום – אהלן. כתבתי תגובה ארוכה ומושקעת שמסבירה מדוע אין הגיון, ולא תמיכה אמפירית לטענה ש"אין מספיק מקומות עבודה לחרדים". היא כבר מאתמול Your comment is awaiting moderation. היא כשלה בצנזורה, או שיש איזה בעיה טכנית?
אפשר להוסיף לתגובה ההיא, על בסיס אותם עקרונות, שהרעיון שאם לא היו מקומות עבודה באבטחה אז היו יותר מובטלים הוא שגוי. אם לא היו מאבטחים, אז אחד משניים היה צריך לקרות:
1. בעלי העסקים היו מעבירים את החסכון בהוצאות שלהם ללקוחות, ומורידים מחירים. במגזרים תחרותיים יותר זו אפשרות סבירה. ואז ללקוחות היה יותר כסף להוציא על דברים אחרים. הגידול בביקוש לדברים אחרים היה מגדיל את מספר מקומות העבודה בדברים אחרים.
2. בעלי העסקים היו מרוויחים יותר. ואז לבעלי העסקים היה כסף להוציא על דברים אחרים. ואז – ראה אפשרות 1.
תמיכה היסטורית לרעיון הזה אפשר למצוא בסיום מלחה"ע השנייה. שבעה מליון חיילים אמריקאים משוחררים איבדו את עבודות "האבטחה" שלהם, וחזרו לחפש עבודות. הם היו חלק גדול בהרבה מתוך כלל העובדים בארה"ב לעומת המאבטחים בישראל. הם מצאו עבודות. אני לא רואה שום סיבה תיאורטית, או היסטורית, לחשוב שגורלם על המאבטחים היה או יהיה שונה.
רק לשם הבהרה, לפחות עד שהתגובה הקודמת שלי תאושר (האם שני הלינקים שהיו בה הרגו אותה?): גם אם הכסף בידי הלקוחות או בעלי העסקים יילך לחיסכון ולא לצריכה (ואין סיבה מיוחדת שזה מה שיקרה, אבל נניח שלפחות חלק יילך לחיסכון) – כספי החיסכון לא שוכבים בכספות הבנקים. הבנקים מלווים את הכסף הזה הלאה, והלווים קונים עם הכסף משהו (דירה, פותחים עסק, משקיעים בקו ייצור חדש), שיוצר ביקוש נוסף, ומקומות עבודה חדשים.
באופן כללי, הרעיון שמספר מקומות העבודה נתון איכשהו (מרטין – מאיפה הבאת 60%?), וצריך לדאוג מה יקרה אם פתאום יותר אנשים ירצו לעבוד ממספר מקומות העבודה שיש הוא שגוי. ואם אנחנו כבר בעניין – מרטין, אתה טועה. המשכורות עולות בחמש עשרה השנה האחרונות. תוכל לבדוק בלוח 12.43 של השנתון הסטטיסטי לישראל על פני השנים האחרונות, רק אל תשכח לתקן לאינפלציה (למרות שזה לא מובן מאליו שצריך לתקן לאינפלציה לצורך השאלה הזו. איןחוק שמעלה את השכר עם האינפלציה. העלאה של השכר, אפילו רק הצמדה למדד, היא עדיין העלאה של השכר. לא חשוב – השכר הריאלי עולה). יש שינוי בהרכב כוח העבודה, עם הצטרפות משמעותית של עובדים חסרי השכלה וניסיון, ולכן יש דחיפה טכנית של הממוצע כלפי מטה (למרות שגם הוא עולה). היו גם שני מיתונים משמעותיים – האינתיפאדה השניהה והמשבר העולמי. אבל השכר עולה כמעט כל הזמן.
שלום – הערה אחרונה, אבטלה מחושבת לא לפי מי שמתייצב בלשכות התעסוקה, אלא לפי תשובות לסקרי כוח אדם. משרות חלקיות – אכן חלקן מתוך כלל המשרות מעט גדול היסטורית. אבל הרוב המוחץ של מי שעובד במשרה חלקית מדווח שהוא לא מעוניין במשרה מלאה. רק סדר גודל של 15% מאלו שעובדים במשרה חלקית (כלומר, משהו כמו שלושה אחוז מככל המועסקים) מעוניינים לעבוד במשרה מלאה, ואינם מוצאים כזו. לכן, מאותן סיבות שמניתי קודם בנוגע לחרדים, אני לא רואה שום סיבה לחשוב שאם עובדים במשרה חלקית היו מעוניינים לעבוד במשרה מלאה, "לא היו מקומות עבודה בשבילם".
אני לא רואה שום סיבה להניח שהחיסכון של משכורות המאבטחים יהפוך למשרות אחרות, בטח שלא באותה כמות ועבור אותם אנשים. למה שהחיסכון לא יתבטא בניפוח ההשקעה בבועת הנדל"ן הישראלית ברומניה שתוסיף אי אילו משרות של מתווכים ואנליסטים וכו', אבל לא בכמות של משרות אבטחה ושבהן אף אחד מאלו שעובדים באבטחה לא יעבוד? או כל אחת ממאה דוגמאות אחרות שאני יכול לשלוף?
בשורה התחתונה, כל מה שאני רואה בתגובה שלך זה אמונה שכל מי שרוצה לעבוד יכול, שהשוק מאזן את עצמו ופוטנציאל הצמיחה הוא בלתי מוגבל. אני לא שייך לדת הזאת, מצטער.
אהה… אמונה, ודת, וכל הג'ז הזה. כבר עברו באמת איזה יומיים בלי שהאשימו אותי בזה. שכחת להאשים אותי גם בזה שאני חושב שמי שלא כלכלן לא צריך לדבר על נושאים כלכליים, ושאני גם בטח חושב שמדע הכלכלה נשען על חוקים מדעיים ממש כמו בפיזיקה.
אז רק לפרוטוקול – אני לא חושב, ולא אמרתי, שכל מי שרוצה לעבוד יכול – אבטלה היא תופעה אמיתית בהחלט, וכואבת מאד. אני בטח שלא חושב שהשוק מאזן את עצמו (לא כל כך בטוח מה זה אומר בכלל), ועוד פחות מזה שפוטנציאל הצמיחה הוא בלתי מוגבל. אני בסך הכל אומר שאין תמיכה היסטורית לחשש ש"לא יהיו לחרדים מקומות עבודה", ושיש הרבה סיבות תיאורטיות לחשוב שהחשש הזה הוא לא מבוסס. אני לא מכיר אף אחד שלמד את הנושא לעומק שמשמיע טענות כאלו. אבל מה אני יודע? אני הרי מאמין בכל מיני דתות ואמונות.
החשש שכאשר עבודה מסוג מסוים (נניח מאבטחים) תיעלם, השוק לא יוכל לקלוט את העובדים החדשים הוא חשש קלאסי. הוא מכונה לודיזם. העובדות ההיסטוריות לא תומכות בחשש הזה. זה לא קרה עם התקדמות טכנולוגית שייתרה אינספור סוגים של עובדים (מה ההבדל בין המאבטחים, שאולי לא נצטרך יותר, לבין כל מי שעשה את אחד מאלפי הדברים שמחשבים עושים היום?). זה לא קרה עם סוף מלחה"ע השניה. אין שום סיבה לחשוב שזה יקרה אם לא נצטרך יותר מאבטחים, או אם סוף סוף נקצץ בתקציב הבטחון למשל.
החשש שלך מהכסף שיברח לרומניה גם הוא, במחילה, טעות. השקעות ישראליות בחו"ל (נטו, כלומר, בחיסור השקעות זרות בארץ) שוות, חשבונאית, לעודף הייצוא של ישראל, וגודלן לא משפיע על שיעור התעסוקה בארץ. כן, זה נושא מורכב. לא, המסקנה העקרונית לא משתנה.
אבל עזוב אותי, דתי שכמותי. על איזה תקדימים היסטוריים אתה מסתמך? מתי היעלמות של סוג של משרות (מאבטחים, מתקני טלפונים ציבוריים, עובדי ספריות וידאו, בחר אתה) גרמה לעלייה בישעורי האבטלה?
מה, לפי המודל שלך, קובע את מספר מקומות העבודה במשק? איזה עובדות תומכות במודל שלך?
אשמח לקרוא את התשובות שלך. עד אז, בכל הנוגע ל"דת" ו"אמונה" בכל מיני דברים, אתה יודע. אבנים, בית מזכוכית, וגו'.
מצטער על הטון הלעומתי, אבל – אתה התחלת
אני שואל שאלות פשוטות. אתה דורש מהחרדים "לצאת לעבוד"? מהם מקומות העבודה שמחכים להם? אתה אומר שיהיו מקומות עבודה למאבטחים באם התחום יוקטן דרסטית? אנא תאר לי את המכניזם שיפנה את הכסף שייחסך דווקא ליצירת משרות לחתך האוכלוסיה הזה, ובארץ, ולא לאיזה אפיק אחר שלא יביא לתוצאה זו.
אם מה שיש לך לתמוך בזה זה סיבות תיאורטיות לחשוב שהחשש לא מבוסס ודמיון כלשהו שאתה מוצא בין מצב זה למצב שהיה לפני מאה שנה בצד השני של העולם, אז אני קורא לזה "אמונה".
או.קיי
קודם כל מתודית: אתה אומר "סיבות תיאורטיות" עם איזה עיקום אף, כמסורת עדות ה"יאללה יאללה אלה עם התיאוריות שלהם". אבל זה לא באמת שונה ממה שאתה עושה. כשאתה אומר שנראה לך שלמאבטחים לא היו מקומות עבודה אחרים, מה זה אם לא סיבה תיאורטית? יש לך מודל שבו מספר מקומות העבודה נקבע לפי… אני לא יודע בדיוק. ובמודל שלך אם לא יהיה צורך במאבטחים הם יהיו מובטלים.
אני הבאתי מודל שלם של שוק העבודה – אולי שגוי, אבל לפחות שלם במובן שהוא נוקט עמדה בנוגע למה קובע את מספר מקומות העבודה בשוק. למה המודל הזה הוא "אמונה", אבל "נראה לי שלא יהיו למאבטחים מקומות עבודה" זה טיעון מבוסס היטב?
דוגמאות היסטוריות (אגב לפחות שלוש, ולא מלפני מאה שנה. מלחה"ע השניה, ויציאת נשים לעבודה זה פחות ממאה שנה, שחרור העבדים זה יותר. טכנולוגיה שמייתרת עובדים קורית כל הזמן, אז אני לא יודע איך לתארך אותה.) הן מאד רלוונטיות, כיוון שהועלה בהן בדיוק אותו החשש: שהצטרפות עובדים לשוק העבודה תפגע בעובדים שכבר בשוק העבודה, שלא לדבר על זה שלא יהיו להם מקומות עבודה (שזה מילה במילה מה שאתה טוען). אבל זה "אמונה". וכשאתה לא מביא אף תקדים היסטורי, זה מה? ביסוס שיטתי וזהיר?
מקומות עבודה שמחכים לחרדים הם אלה: כאשר חרדים יקבלו משכורת, הם יקבלו פחות קצבאות, והממשלה תוכל לעשות בכסף שימוש כדי לשכור יותר מורים למשל, או רופאות. בכסף שהעובד החרדי יקבל, הוא יקנה דברים – וייצור מקומות עבודה לחרדים נוספים. כאילו, מה הם מקומות העבודה שמחכים לכל עשרות אלפי הצעירים שמשתחררים כל שנה מהצבא? איך זה ששנה אחרי שנה שוק העבודה קולט אותם?
אני מבין שאתה מוטרד מבירחת כסף לרומניה, אז המכניזם שמייתר את הדאגה הוא כזה:
קודם כל, אם אתה מאמין שבעלי העסקים העלו מחירים כדי לשלם למאבטחים, אז אין סיבה להאמין שהם לא יורידו מחירים כשלא יהיה צורך במאבטחים. זה כמעט סימטרי. אבל אפילו אם הכסף יישאר אצלם, ואפילו רובם טייקונים (מה שבבירור אינו נכון) שמעוניינים להשקיע ברומניה, הנה מה שיקרה:
כדי להשקיע ברומניה צריך מטבע רומני. הכנסות מעסקים בישראל – בטח כאלה שיש בהם מאבטחים, הן בשקלים. לכן מי שרוצה להשקיע בבועה רומנית צריך קודם כל לקחת את השקלים שלו ולקנות באמצעותם ליאו (נדמה לי שכך הוגים את שמו של המטבע הרומני). זה אומר שבצד השני של העסקה יש רומני שמחזיק שקלים. מה הוא יעשה איתם? יאכל אותם? שקלים טובים רק לשני דברים: לקניית מוצרים ישראלים או להשקעה בחברות ישראליות – בשני המקרים הדבר יוצר מקומות עבודה.
אבל חשוב לזכור שכל ההסבר התיאורטי הזה הוא לא הסיבה שאנחנו חושבים שכאשר אין עוד צורך בעובדים מסוג מסוים (נניח מאבטחים) האבטלה כנראה שלא תעלה. ההיסטוריה היא הסיבה. אם תסתכל אפילו על לפני עשרים שנה, שלא לדבר על טווחי זמן ארוכים יותר, כמות העבודות שהפכו למיותרות בגלל התקדמות טכנולוגית היא עצומה. איפה כל מליוני המובטלים? ההסבר התיאורטי רק עוזר לנו להבין את מה שעולה מן הנתונים. הוא בפני עצמו לא סיבה להאמין בכלום.
אבל כששמים ביחד מודל קוהורנטי לוגית, שנתמך היטב בניסיון ההיסטורי, אז אני חושב שלקרוא לזה "אמונה" זה לא לעניין.
1. נמחקה התגובה שלי למרטין. אני מעריך שלא מדובר בצנזורה, אבל זה עדין מוזר. יש הסבר?
2. אני מצטער, יש פערי ענייניות די גבוהים בין התגובה שלך לתגובה של אסף. זה מאוד יומרני להמנע מניתוח כלכלי בטענה שזו "דת". יש חלקים בכלכלה שמאוד רגישים לאידיאולוגיה, זה נכון. יש ניסיון של כלכלנים ליצור שיח מומחים שמדיר את מי שחושב שונה מהם, זה נכון. השאלה כיצד יש לחלק את ההון, ומה יותר הוגן, היא שאלה אידיאולוגית לחלוטין. יחד עם כל אלו, שאלות כגון מה משפיע על אבטלה, איך הכי יעיל לייצר מקומות עבודה וכיו"ב הן שאלות מתמטיות שיש עליהן תשובות של כן ולא, גם אם לא תמיד ברור שאנחנו אכן יודעים מה התשובה. לא ניתן להחליף מחקר מדעי בפוסט-מודרניזם.
בכל מקרה, אני לא צופה אובייקטיבי שהתערב זה עתה אלא אדם שמסכים (אם כי לא מכיר) עם אסף לגמרי.
אסף שלום,
אם אתה שם לינק בתגובה שלך, זה מחכה לאישור של שלום ואז זה מתעכב
לכן שים את הלינק ומורידים W אחת ואז זה לא נהיה לינק ואז אין בעיה
אני ממליץ לך בחום לראות את ההרצאה הזאת של ד"ר ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי של משרד האוצר
ww.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=relmfu
את הנתון הכלכלי שהבאתי , ועוד המון נתונים כלכליים מעניינים, תוכל לשמוע בהרצאה – זאת אחת ההרצאות הכי 'פותחות עיניים' ששמעתי בחיי
לגבי השכר
גם אם באופן ריאלי השכר עלה, ההוצאות ('יוקר המחייה') עלה בצורה כזאת שבפועל כוח הקנייה ירד ומבחינתי זה המשכורות ירדו
אם בעבר דירה ממוצעת עלתה 70 משכורות ממוצעות ועכשיו היא עולה 120 משכורות ממוצעות זה כל הסיפור כולו
אז אני אם אני מרוויח קצת יותר כשבינתיים כל מה שאני רוצה לקנות כבר עולה הרבה יותר, האם אני מרגיש שעלתה לי המשכורת או ירדה?
כשיותר ויותר בני אדם הם עובדי קבלן (שם מודרני לעבדים חסרי זכויות) מבחינתי זה המשכורות ירדו
ובינינו, אם המשכורות עולות ועולות, למה כולם מתלוננים? כי יוקר המחייה הפך את עליית המשכורות הריאלית לירדת משכורת בפועל מבחינת כוח הקנייה
לגבי הדוגמא של ה-7 מיליון חיילים שחזרו לארה"ב והייתה להם עבודה
עצם חזרתם לשוק ייצרה המון מקומות עבודה (הם צריכים מקום לגור ואוכל לאכול וכן הלאה) וזה דומה קצת למה שהגירה המונית עושה (כמו העלייה מרוסיה) שמעצצם הגעתם של המוני בני אדם, זה באופן אוטומטי יותר המון מקומות עבודה
אבל החרדים והערבים כבר כאן, כלומר אפקט ההגעה הלך, ובנוסף, כפי שכתבתי קודם, פשוט אין מקומות עבודה לתת להם
אתה באמת מאמין שיש עוד 600,000 מקומות עבודה פנויים שרק מחכים לחרדים ולערבים שיבואו והם פשוט לא באים, פרזיטים שכמותם?
אתה יודע איך היה נראה שוק שיש בו דרישה כזאת לעובדים?
בתור התחלה לא יהיו עובדי קבלן כי כל עובד כזה ימצא בקלות עבודה אחרת כי יש דרישה עצומה לעובדים
התעשיינים וראשי המשק היו משתוללים על ה-'פגיעה העיסקית' בשל מחסור בעובדים (בדיוק כמו שהם עשו בסיעוד וחקלאות, והנה פלא, מביאים עובדים זרים)
אז אין לחרדים מקומות עבודה שרק מחכים להם וסתם יאיר לפיד מחרחר מלחמה על ציבור סובל ועני, שראשיו מבינים בדיוק כמוני את המצב אבל הוא מתאים להם בגלל האינטרסים של העסקונה החרדית ולכן הם לא אומרים מילה
מרטין, תודה על הטיפ. הנה התגובה. כל הלינקים חסרים את האות הראשונה.
אני מקווה שזה יסביר מה שגוי בתגובה שלך. אין "אפקט הגעה". ביקוש לא גדל מעצם זה שיש אנשים, או מזה שפתאום מגיעים אנשים, אלא מזה שיש אנשים שיש להם כסף, והם מעוניינים להוציא אותו. כשאנשים יוצאים לעבוד – יש אנשים כאלה, והם יוצרים ביקוש, שיוצר מקומות עבודה. הנה ההסבר המלא מהתגובה הקודמת:
19 בפברואר 2012 at 10:18
הי,
קורא ותיק ומעריך. מגיב לראשונה. מתבאס שזה באי הסכמה, כי בדרך כלל אני מסכים. אבל –
הדברים שאתה חוזה שיקרו אם חרדים יצאו לעבודה הם לא כל כך יציבים ברמה התיאורטית, וגם לא בעלי ביסוס היסטורי מוצלח מדי. הסיפור שאתה מספר הולך בערך ככה: יש כמות מוגבלת של עבודות, או שקצב הגידול במספר מקומות העבודה נתון וקבוע מראש. תוסיף עובדים – התחרות תיגבר, ומצב העובדים יורע. אז זה לא ממש ככה.
מספר העבודות נקבע לפי הביקוש שיש למוצרים ושירותים. יותר ביקוש – יותר עבודות. נניח שעכשיו 100 חרדים יוצאים לעבוד. אז יש עוד 100 אנשים עם משכורות שמגדילים את הביקוש למוצרים ושירותים. וזה מגדיל את הביקוש לעובדים. למעשה, אם נניח סך המשכורות של העובדים החרדים החדשים הוא מיליון ש"ח בשנה, אז זה מגדיל את הביקוש במיליון שח בשנה, שמספיק ליצירת – ניחשתם נכון, מאה מקומות עבודה חדשים.
רגע, תאמר, ומה עם הקצבאות שהם קיבלו? הרי ההכנסה שלהם תגדל, אבל הקצבאות ייקטנו, ואז הגידול בביקוש יהיה קטן יותר ממיליון שח. או.קיי, אז זה כסף שיתפנה לממשלה והיא תעשה בכסף שימוש, והביקוש ייגדל. ואם הממשלה לא תצרוך אלא תוריד מיסים לעשירים? אז לעשירים יש יותר כסף פנוי והביקוש יגדל. ואם הכסף לא יילך לצריכה אלא לחיסכון? אז כספי החיסכון יילכו לבנקים, שמלווים את הכסף הלאה (כל עוד הריבית לא אפס – סימן שיש מי שמוכן לשלם כדי לקחת הלוואות), ומי שלווה את הכסף משתמש בו – ומגדיל את הביקוש ואת יצירת מקומות העבודה.
העיקרון הזה נקרא כלל סיי, וכל מיני כלכלנים ניסחו אותו במהלך השנים. יש בוודאי חריגות ממנו בטווח הקצר, אבל לאורך זמן אין דבר כזה ש"אין מספיק מקומות עבודה".
טענה דומה מאד, בעצם זהה ממש, למה שאתה מעלה בנוגע לחרדים הייתה מאוד פופולארית אי אז כשנשים התחילו לצאת לשוק העבודה, או כשחלה לצבור תאוצה התנועה שקראה לשחרור העבדים בארה"ב. מעבר להבדלים החשובים בסיבה לטענות, התחזית של כולן דומה – השכר ירד, התחרות בין העובדים תגדל, מי בכלל מחפש עכשיו עובדים, אסון גדול לפתחנו וכו. זה לא קרה אז. זה לא יקרה היום אם החרדים יצאו לעבוד. הרי איך זה שאיכשהו כמות מקומות העבודה גדלה פחות או יותר באותו קצב שהאוכלוסיה גדלה (ולמרות כל התנודות בשיעור האבטלה מדובר בגידול מאוד דומה)? חתיכת צירוף מקרים מטורף, לא?
עוד הערה, שיותר נוגעת לניסוח מאשר לתוכן. אולי קצת לתוכן. הנה (צד שמאל למטה) הקבצים של מרכז טאוב על הוצאה ממשלתית, אזרחית, ריאלית, לנפש:
ttp://taubcenter.org.il/
והנה לוח הלמ"ס הרלוונטי (לא מתוקן לאיפלציה, ולא לנפש. אבל נשאיר גם לך קצת עבודה):
ttp://cbs.gov.il/shnaton62/st10_07.pdf
מה שעולה ממרכז טאוב הוא שההוצאה לשירותים חברתיים (חינוך, בריאות, רווחה, שיכון, קליטה ועבודה) הממשלתית הריאלית לנפש בתקציב הרגיל הייתה ב 2010 הגדולה ביותר אי פעם למעט השנים 1999-2002. אתה מוזמן לעבור גם על הנתונים בכל תחום בנפרד. מה שקטן, הוא החלק מתוך התוצר שמופנה לנושאים האלו. זה נכון, וזה מדד חשוב מאד. יש גם מקום לטענה שההוצאה לא גדלה בהתאם לצרכים. הכל על הכיפאק. אבל קשה לראות בנתונים איזה צמצום משמעותי בשירותים. אולי השירותים הולכים למקומות שאתה פחות רואה, ואולי פחות מסכים איתם, אבל זה חוזר להסתה נגד חרדים, אז אני לא נכנס לשם.
חוצמזה – פוסט על הכיפאק. עולה על משהו חשוב ומשכנע.
בפועל כוח הקניה שלנו ירד וזה גם פוגע בכוח שלנו ליצור עוד מקומות עבודה ולהעלות את רמת החיים של כולנו. התרחיש כמו שאני רואה אותו הוא שאני יוצא לעבודה, עובד כל היום, ומרוויח כסף. עכשיו, אני בא לחנות וקונה מעט דברים כי המחירים גבוהים בשבילי, וזה אומר שבתאכלס לא היה צריך הרבה אנשים כדי לייצר את כל מה שקניתי כי הוצאתי הרבה כסף אבל קניתי מעט. תעמיד פנים, כמו שאני אוהב לעשות, שעם כל משכורת שאני מקבל אני הולך וקונה יגואר וזה כל הכסף שאני מוציא בכל חודש. כמה כבר אנשים צריך מתוך כל המיליונים במדינה כדי לייצר את *כל* היגוארים שכולם קונים כל חודש עם המשכורות שלהם?
את ההפרש בין המשכורת שלי או של העובד שייצר את היגואר לכמה שאני שילמתי על היגואר (כלומר ההפרש בין המשכורת הקטנה שלי למחירים הגבוהים) מכניס לכיס היצרן (האוליגרך שיש לו מונופול על השוק של היגוארים בארץ ולא נותן לייבא יגוארים מאפריקה שאולי יורידו מחירים. אולי הייתי צריך להגיד, בתרחיש הזה מכוניות יגואר מיוצרות באפריקה כי לדעתי גם להם מגיעות מכוניות ספורט.)
עכשיו אך להגיד את זה.. שרי אריסון לא בדיוק קונה הרבה חלב וביצים בסופר. היא יותר בקטע של יכטות מחו"ל או קריסטלים שעשוים מנפיחות קפואות של בנות יענה, אז הכסף שהיא מחזירה לכלכלה זה לא הרבה. גם אם היא מקימה עוד חברה, בחברה הזאתי הצרכן משלם הרבה על החלב דולפינים שהמחלבה החדשה שלה מייצרת, אבל חולב הדולפינים המסכן מקבל משכורת נמוכה יחסית למחיר החלב ושוב את ההפרש היא מכניסה לכיס וחוזר חלילה. זה נכון שמישהו גם צריך לתפוס את הדולפינים ולבנות את המכלאות המיוחדות עבורם וצריך גם להעסיק וטרינר שמבין בעקה שחליבה שגרתית יוצרת על דולפין, אבל זה אפשרי רק כשמישהו יכול להרשות לעצמו לקנות מספיק חלב דולפינים כדי שיהיה לכל האנשים האלה משכורת, ואני את הכסף שלי כבר הוצאתי על יגואר והעובד קבלן ששוטף את הכלובים לא מרוויח מספיק כדי לקנות חלב דולפינים. שלא לדבר על זה שהיא באותה מידה יכולה להקים עסק שני בשבדיה או ביפן ולא בארץ.
מה שאני מנסה להגיד בסופו של דבר, הוא שלדעתי לעוד 600,000 עובדי קבלן (ובוא נהיה רציניים רגע, מדובר באנשים בלי השכלה ומעט כישורים פרקטיים אבל הרבה ילדים להאכיל) לא יהיה מספיק כוח קניה כדי לתמוך במקומות העבודה שהם אמורים לאייש. 600,000 אנשים עם הכנסה נזילה שהולכים למסעדות ובתי קפה וחוגי יוגה לתינוקות ובלאגנים כאלה יוצרים מקומות עבודה לאחרים, עובדי קבלן או עניים עובדים אחרים שבקושי יכולים לקנות קרטון של חלב רגיל ושתי ביצי ארמדילו (מסתבר שיש כזה דבר – אני הופתעתי) לא יוצרים מספיק מקומות עבודה לאחרים. חוץ מזה שבמקרה שאותם עניים עובדים כבר נמצאים בשטח וחיים כמו עניים, אז מהמעבר שלהם מקצבאות לשכר מינימום הם לא יצרכו הרבה יותר שרותים או מוצרים כי הכסף הנזיל שלהם לא יגדל בהרבה וירקן וקצב היה להם גם כשהם הם חיו מקצבאות של הממשלה.
ועוד יותר לעניין, אני (חושב שאני) מבין את הנקודה שלך אבל בשביל זה אנחנו צריכים ממשלה שמעונינת להחליק את ה"קפיצה" הזאתי שהרבה אנשים לא מוכשרים שנכנסים לשוק יוצרת בטווח הקצר ובכלל שתפעל כדי לעודד את הכלכלה לא רק על הנייר בשביל אותם אנשים שמחזיקים את השוק ביד שלהם, אלא בשביל כלל האזרחים ככה שהמצב הטוב על הנייר יהיה בנוי על שכבת ביניים גדולה ולא על מאיון מאד מאד עשיר. אנחנו לא ארצות הברית אנחנו מדינה עם שוק שיותר קל לשלוט עליו, עם רגולטורים שעובדים נגדנו וכיום גם בארצות הברית יש לא מעט אנשים שהם עניים עובדים ולא סביר שהם יצאו מזה או שהילדים שלהם יצאו מזה.
ביטאת כאן מיס-קונספציה די חמורה. אם שרי אריסון קונה יאכטה המיוצרת בחו"ל, היא בפירוש תורמת לכלכלה הישראלית. הכסף שלה הועבר בצורת מט"ח ליצרן יאכטות, מחו"ל, והוא בתורו מחזיר את הכסף לשוק הישראלי כשיקנה מוצרי יצוא ישראלים. שוב, עצוב לי מאוד שידע כזה איננו נחלת הכלל.
העברה של כסף מישראל לחו"ל דוגמת יבוא או תיירות *לא* מצמצם את כמות הכסף שיש בישראל. מה שקובע הוא העבודה, הייצור. ברגע שזה נעשה, הזרמה של כסף ישראלי החוצה בסה"כ מגדילה את השוק. לכן, הכלכלה הישראלית בכללה לא נפגעת. מי שכן נפגע הם היצרנים הישראלים המקומיים באותם תחומים ספציפית. מי שנפגע מתיירות ישראלית ביוון או קפריסין הם מלונות ישראלים. מי שנפגע מיאכטות הנקנות על-ידי שרי אריסון הם יצרני היאכטות הישראליות.
מה שכן אפשר וצריך להגיד הוא שאנחנו מעדיפים שסך ההון יהיה מחולק ככה שאחוז גדול יותר יהיה בידי הממשלה, והיא תוכל לתעל אותו לצימצום פערים, חינוך, בריאות ביטחון וכיו"ב. למשל, ע"י מיסוי. זה סוציאליזם חכם. סוציאליזם מטומטם – להכריח את שרי אריסון לקנות מוצרים ישראלים.
חבל שכמעט כל מי שמייצג את הסוציאל-דמוקרטיה הוא פופוליסט מוחלט ללא כל הבנה בכלכלה.
עמרי, אני מקווה שזה בסדר להדחף לדיון, אבל אני בעצם רק שאלה (או שתיים) – למה שיצרן היאכטה הזר "יחזיר בתורו" את הכסף לשוק הישראלי? ואם זה קורה, למה דווקא בעקבות הרכישה של אריסון, ולא של שיח' סעודי?
אם "רק" המלונות הישראלים נפגעים מתיירות ישראלית בקפריסין – כלומר עשרות אלפי הישראלים המתפרנסים מעבודה בבתי מלון בארץ – איך זה שהכלכלה הישראלית לא נפגעת?,
מפני שכעת יש ליצרן שקל, והשקל בסופו של דבר צריך לחזור ולקנות מוצרים ישראלים. שייח סעודי קונה בכסף סעודי (או כסף זר שהחליף באמצעות סעודי), ולא כסף מייצג ייצור ישראלי.
ובקשר לכלכלה הישראלית ועובדי המלון – מפני שמה שתואר כאן זה משחק סכום אפס. מלונות ישראלים מפסידים למלונות מקפריסין, אבל השקל שהושקע בקפריסין חוזר לארץ וקונה מוצרים, שהם ככל הנראה לא מלונות ישראלים.
כשאני אומר שהכלכלה הישראלית לא נפגעת, כוונתי היתה שסך הכסף שנמצא בישראל לא קטן יותר. כמובן שיתכן וחלקים מסוימים יפגעו, וכמובן שיתכן שבמקרה זה, המדינה צריכה להתערב ולחלק את ההון בצורה שווה יותר. אבל במקרה הזה, להבדיל ממקרים אחרים, מדובר במשחק סכום אפס. סך הכסף נשאר קבוע אבל מתחלק אחרת.
לא, דווקא היאכטה לא עוזרת לכלכלה. אתה מפשט יותר מדי. זכור שתל"ג שווה לצריכה פרטית פלוס השקעות פלוס הוצאות ממשלתיות פלוס מאזן סחר בינ"ל; יבוא בהגדרה לא מעלה את התל"ג, כיוון שהוא הולך לייצור בחו"ל ולא בישראל. הסיבה לא להכריח את שרי אריסון לקנות יאכטות ישראליות היא שונה: סחר חופשי דו-כיווני זה טוב כיוון שזה גם אומר שצרכנים במדינות זרות יכולים לקנות תוצרת ישראל, והיכולת של צרכנים בכל המדינות לקנות מחלק יותר גדול מהעולם מעלה את היעילות הכלכלית. מעבר לזה, דה פקטו מדיניות של מכס גבוה על יבוא כרוכה עם החלטות ממשלתיות לגבי באלו עסקים ואלו תעשיות לתמוך, וזה טוב לעזקים שנהנים מהמדיניות אבל רע לשאר הכלכלה. אבל בין זה ל-"קניית יאכטות תוצרת חו"ל עוזרת לכלכלה הישראלית" יש מרחק גדול. למעשה, במדינות מתפתחות, מדיניות של פיחות בערך המטבע, מה שמקל על יצוא ומקשה על יבוא באופן גורף, דווקא עוזרת לצמיחה.
לא אמרתי שהיאכטות עוזרות, אלא שהן לא פוגעות. העובדה שעכשיו שרי אריסון הוציאה שקל ישראלי מחוץ לגבולות הארץ לא אומרת שיש עכשיו פחות כסף בישראל, מאחר ובסופו של דבר השקל חוזר לארץ.
לא אמרתי שאני שמח ששרי אריסון קונה יאכטות, שיש לעודד רכישת יאכטות בידי טייקונים או לחילופין שרכישת יאכטות היא שימוש ראוי ונעלה בכסף. אני ממש לא מסכים עם אף אחת מהאמירות הנ"ל.
עמרי,
1. אני לא מייצג לא סוציאל-דמוקרטיה ולא שום דבר חוץ מעצמי.
2. לא אמרתי שמישהו צריך להכריח את האוליגרכים לבזבז את הכסף שלהם פה.
3. אתה נשמע כמו בן אדם מקסים. תספר לי עוד בבקשה!
לא כל מילה שכתבתי מכוונת למילה ספציפית שאתה כתבת. אני מרשה לעצמי, אולי בטעות, גם יותר מזה. מה שאתה כתבת (או רמזת) הוא שכסף ישראלי שמושקע במוצרים מחו"ל הוא כסף שבורח, וזה לא נכון, זה הכל.
עכשיו קראתי את התגובה אליה הגבת, ואני מבין את התגובה שלך טוב יותר. אחדד את התגובה הקודמת *רק השורה הראשונה* היתה מכוונת אלייך. השאר היה פריקה כללית של תחושות. אם נפגעת אני מתנצל.
אוקיי, תודה. גדול מצידך.
ועכשיו אני באמת רוצה לקבל הסבר ממישהו למה ואך הכסף הזה חוזר לכלכלה המקורית שלו.
ואם כל מטבע חוזר לכלכלה המקורית שלו וזה סכומי אפס אז מאיפה מגיעה הצמיחה?
סלבה – אני מעדיף לתת לאלון או לאסף לענות. אבל בגדול, צמיחה=עלייה בתוצר. עלייה\ירידה בכמות הכסף ללא שינוי בכח הייצור תגרור אינפלציה\דיפלציה, אבל לא תשנה מעבר לכך את עצמתה הכלכלית של המדינה (זה, מאוד בגדול. יש כמובן אפקטים מסדר שני כמו פיחות מטבע על מנת להקל על ייצוא וכו' וכו' דברים שאני לא מבין בהם, לכן אני מעדיף לתת למי שמבין לענות תשובה מפורטת יותר).
אם העובדה שאני מעביר כסף ישראלי לאוסטרליה במסגרת טיול היתה פוגעת בכלכלה הישראלית, היה אפשר לפתור את זה על-ידי הדפסת כסף בשווי מה שביזבזתי.
סלבה, לא בטוח שאני מבין את המודל התיאורטי שאתה מציע. הכסף יהיה אצל מישהו. גם אם הוא אצל האוליגרך, והאוליגרך חוסך את כולו, הכסף כן חוזר לכלכלה. גם אם האוליגרך שולח את הכסף לחו"ל, אז יש עוד תחנה בדרך, וההסבר ידרוש קצת יותר מהזמן שיש לי כרגע, אבל הכסף כן חוזר לכלכלה. אלו לא נושאים שאני מדבר עליהם כרגע מהרהורי לב שעולים לי ספונטנית לראש. אלה נושאים שנחקרו לעומק ובפרטים כבר הרבה מאד מאד זמן.
אבל עזוב תיאוריה. בוא נדבר היסטוריה. האם ישלך איזושהי דוגמא של כלכלה מודרנית שלא הצליחה לקלוט עלייה משמעותית במספר העובדים בה?
"המודל התאורטי שאתה מציע" "נושאים שאני מדבר עליהם מהרהורי לב"
אסף אתה נחמד מדי. סתם לא הצלחתי לישון אז הגבתי.
מה שניסיתי להגיד הוא שמדינה שבנויה על מספר קטן של עשירים ומספר גדול מאד של אנשים עם משכורות נמוכות גם מוגבלת ברמת החיים שלה וגם ביכולת שלה לייצר עוד מקומות עבודה עבור אזרחים אחרים. וכרגע עושה רושם שהמדינה פועלת כדי להגדיל את הפערים האלה ולכן גם אם יכנסו כל אותם אנשים חסרי השכלה וכישורים פרקטיים למעגל העבודה הם כנראה יכנסו בתור עובדי קבלן או אנשים עם משכורות מינימום שלא ייצרו מקומות עבודה לאחרים כי אין להם מספיק הכנסה נזילה לזה.
ובקשר לכל דבר שהוא מיצוי של כלכלה מטפטפת (איכשהו הכסף שהם מרוויחים על חשבונך חוזר לכלכלה שלך אז זה בסדר, סמוך על מחקרים שעשו) אני חייב פשוט להגיד "לא." אין שום סיבה לא להגביל אותם, לשבור להם את המונופול ולהגדיל את המיסים ושילכו להזדיין אם זה לא מוצא חן בעיניהם. אם הם לא מוכנים לשחק בתנאים האלה מישהו אחר כאן כן יקום ויעשה את זה וירוויח כסף – אבל הם ילכו אם לא נתכופף בשמיניות בשבילם – שילכו. אני אקים עסק, אך אני איתך? יש מספיק אנשים במדינה הזאת עם השכלה והחוצפה הישראלית הזאתי שמדברים עליה כל הזמן כדי שיהיו גם עסקים קטנים כאן. זה שיש איזשהי תרומה לכלכלה מהכסף שהם מרוויחים זה סבבה, אבל זה לא מספיק טוב. אבל זה כבר באמת "מהלב" ולא מגובה בשום מחקר, למרות שבטח לא חסרים אנשים ומחקרים שטוענים את אותו הדבר.
בקשר לנושא ההיסטורי ומה שלדעתי יקרה בסופו של דבר אם יכניסו את כל אותם אנשים לשוק העבודה ולא סתם ישאירו אותם בשוליים: כאן אני חייב להסכים. לדעתי כן יקלטו את האנשים האלה ואחרי כמה דורות חלק מהם כבר לא יהיה עניים עובדים. ואני מתבסס על כל גל עליה של מהגרים לא משכילים למדינה מפותחת, מתחילים מלמטה ובסופו של דבר מקבלים איזשהי ניידות חברתית-כלכלית. מה שכן, כל זה לוקח זמן וזה תלוי בעד כמה הממשלה רוצה או יכולה לשלב את אותם אנשים חדשים ולעזור להם להתפזר בכל הפלחים הכלכלים-חברתיים של האוכלוסיה. במקרה שלנו עושה רושם שאותם "מהגרים" היו יכולים לבחור מדינות יותר נחמדות להגר אליהן מאשר ישראל והם פשוט יגדילו את הפריפריה הענייה. רק עוד נקודה פסימית אחת, בדרך כלל מהגרים גם יוצרים שרותים עבור מהגרים אחרים, מסעדות עם אוכל ביתי, מספרות, מכולות, בתי ספר וכו' הרבה מאד מהדברים האלה כבר קיימים בשביל האוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן כי הם כבר כאן בפועל וזה גם יעבוד לרעתם בנושא השילוב. בסופו של דבר? הם ישתלבו אם נכריח אותם, זה פשוט יקח זמן ובנתיים זה רק יעלה את מספר העניים העובדים במדינה.
ברור שזה יקח זמן. כשנוצר כזה עיוות, התיקון שלו דורש מחיר. זה עדין משתלם אלפי מונים בטווח הרחוק (והבינוני!) לתקן את העיוות במקום להתנגד לזה באמתלה נון-קונפורמיסטית משהו.
גם המיכון בתעשיה הבריטית במאה ה-19 נשא עימו מחיר די כבד של אבטלה ועוני. זה לא אומר שאנחנו עצובים שמאבקם של הלודיטים נכשל, נכון? מקסימום, שאם היום העסק היה מנוהל יש לקוות שהוא היה נעשה בצורה פחות ברוטאלית.
Pingback: יאיר לפיד והעמק המוזר-מופלא (the uncanny valley)
הי,
האם הפוסט שנמחק כתוצאה מהמעבר לשרת החדש הוא זה שהכיל את ההשוואה למודל 5:15:25 ? כי נדמה לי שאי שם בתוככי ההשוואה הזו, בוטאה תלונה על אי-אפקטיביות, כביכול, של קונג פו מסוגנן אל מול התנועות התכלסאיות (שוב כביכול) של ערס הרחוב המצוי.
הנקודה שלי היא בערך ככה: גם יאיר לפיד לומד אמנות לחימה, גם הוא בעד הלבנים, ובאופן כללי, אמנויות לחימה לומדים תוך התמקדות באויב נצחי ששורר בארץ הקודש, הוא הערס. זה די מגניב, כי הערס משמש בדיוק במובן שבו בוראט השתמש בהומו: מישהו שצריך ללמוד להתגונן ממנו. לא לומדים להתגונן מערבים, לא לומדים להתגונן מחרדים, לומדים להתגונן מערסים – ומדי פעם גם לתקוף אותם. אנשים בעלי חזות מזרחית, השכלה נמוכה וקואורדינציה גבוהה, אם הייתי צריך לאפיין את האויב הנצחי של אמנויות הלחימה העבריות. בין זה ובין לפיד – הכל, פחות או יותר. סתם, לתשומת לבך.
הפוסט על ישראל שלי ומועצת יש"ע היה זה שנמחק (אוחזר מגוגל באדיבות דינה שונרא אמנם, אבל ווטר אנדר דה ברידג').
את השאר לא הבנתי.
למה לא לפרסם מחדש בעצם?
אני לא מסכים לשתי ההתנגדויות שלך ל"שטויות של לפיד" (שמדבר שטויות, אבל זה משהו אחר).
ולפני כן – אני סטודנט ל"משהו נחשב" ועמוס יחסית בבר אילן.
אין לחרדים איפה לעבוד – זה צד אחד של המשוואה. הצד השני הוא שהם מקבלים קצבאות, כמו הישיבות שלהם. בוא נניח ששוק העבודה מסוגל להעסיק רק 70% מהאוכלוסיה הבוגרת הכשירה, ואת שלושים האחוזים הנותרים צריך לסבסד. אז אם אפשר, בבקשה, שחרדים בריאים וכשירים יצאו לעבוד ושסטודנטים שעושים לילות לבנים בעבודה במהלך הסמסטר ועובדים גם בתקופת מבחנים יסובסדו. ואני בטוח שאפשר למצוא עוד "מסכנים" כאלה.
הנתונים על מערכת החינוך – אני לא יכול להכנס לפרטים, אבל כן. נכון לעכשיו, ליברליזם יכול להתקיים בעיקר בצד החילוני של המפה. מגוון דעות אפשרי כשקיים דיון ציבורי פתוח ומערכת חינוך מתפקדת שמסתמכת על תכנים רחבים. זה לא קורהבצד החילוני של המפה, זה בטח לא קורה בצד הדתי. אתה מוזמן לבחון את פעילויות התרבות המתקיימות באוניברסיטת בר אילן או ע"י אגודת הסטודנטים (שהשקיעה השנה 100,000 ש"ח בשיפוץ המבנה שלה ו20,000~ ש"ח בעשייה חברתית, אגב, וזו לא פעם ראשונה שדברים כאלה קורים. השחיתות שם מדהימה).
למה אני צריך להניח שהשוק יכול להכיל 70% מאלו שלא עובדים? ואיפה כל מקומות העבודה שאליהם ייצאו החרדים ברגע שיבטלו להם קצבאות?
נכון לעכשיו, ליברליזם מתקיים בעיקר בצד החילוני. אם זה ישאר כך, גם את זה תאבד. זה מה שאני טוען.
כלכלה היא לא שביל חד-סטרי. היא מעגל של ייצור וצריכה. בישראל של היום יש כמעט 8 מיליון אנשים. לפני עשרים שנה, היו רק 5 מיליון. למרות גידול אוכלוסין היסטרי, האבטלה נמוכה, ויש צמיחה כלכלית – הכלכלה הצליחה לייצר מקומות עבודה לכל האנשים שנכנסו לכוח העבודה. זה שכל הכסף הולך לתשובה ובן
חובדב לא אומר שהוא לא קיים ולא יכול לחזור לישראלי הממוצע בעזרת מדיניות כלכלית הפוכה לזאת של ביבי, לפיד, וקדימה.שלום, המגיב מעליי צודק לגמרי. זה חלק מאד חלש במאמר שלך. סביר מאד שהציטוט ההיסטורי לפיו גם על שחרור עבדים ושחרור נשים אמרו אותו דבר (מאיפה יהיו להם מקומות עבודה?) נכון, ואנחנו רואים שהדבר התאזן בסוף.
כנראה לא הסברתי את עצמי כראוי. אני מסכים איתך שאין כרגע מספיק משרות פנויות גם לחרדים. ובוא נגיד שחלק מהאוכלוסיה – שבעים אחוז, נניח – צריכה ויכולה לצאת לעבוד, והיא זו שתסבסד את יתר האוכלוסיה. במצב הנוכחי אלה החילונים שמסבסדים את החרדים, ואני שואל למה שלא יהיו אלה החילונים והחרדים שיסבסדו את הסטונדטים (לפי קריטריונים וכו'), בעלי מוגבלויות פיזיות ושכליות שלא מסוגלים לעבוד או עובדים עבור 15 ש"ח לשעה. במצב הנוכחי אין מספק עבודה לכולם? אין בעיה, שאלה שלא עובדים יהיו אלה שלא יכולים או ראוי שיעבדו, ולא אלו שנולדו לכת מסוימת.
ברור לי, אני אומר שהחברה הדתית והחרדית שאני מכיר לא מעוניינת לשמוע על ליברליזם, בשום צורה ואופן. חרדים ודתיים יכולים להיות ליברלים, אם ירצו, אבל הם לא רוצים. זו הטענה בבסיס דבריו של לפיד.
אני מצטער שאני מציף אותך בתגובות, אבל זה פשוט לא עובד ככה. דוגמא נוספת היא העלייה הרוסית שגרמה לעלייה זמנית באבטלה וזינוק גדול קדימה מיד אחר-כך.
מעבר לכך, מדוע אתה מתעלם מטענה יותר בסיסית – לעזאזל, הם כבר עכשיו מובטלים. הם נתמכים בקצבאות על ידי העובדים, בדיוק כמו מובטלים, ולא מייצרים דבר, בדיוק כמו המובטלים. כלומר, אם נוציא את החרדים לשוק העבודה, אז ב*וורסט קייס סצנריו* , ותחת ההנחה (השגויה) שמספר מקומות העבודה הוא קבוע והשוק כיום רווי, נהיה בדיוק במצב הנוכחי! מספיק שחרדי *אחד* שכיום מתוקצב ללמוד תורה מוצא עבודה, וכבר יצאנו נשכרים.
דווקא הטענה היותר בסיסית שלך לא נכונה. מדיניות שמוצאת לאנשים שלא יכולים למצוא עבודה מלאכות אחרות לעסוק בהן היא טובה – היא אמנם לא עוזרת לייצור, אבל מונעת את ההשפלה הכרוכה בלהיות מובטל. תחת ההנחה (השגויה) שאין מקומות עבודה לחרדים, זה דווקא טוב שהם ישארו ללמוד תורה.
ההשפלה היא בעיקרה בעיה חברתית ופסיכולוגית, אבל יש לה גם השלכות פוליטיות וכלכליות. אנשים שמרגישים מושפלים על-ידי הממסד לא יתמכו בו, וכן לא יתמכו במדיניות כלכלית שעושה משהו חוץ מלתת להם עבודה (או משהו שמרגיש טוב כמו עבודה, כגון השפלה של קבוצה אתנית אחרת). בישראל של שנות ה-50 וכן בבריטניה, היתה תעסוקה מלאה וכן שוויון כלכלי יחסי, ולכן הממשלות הסוציאליסטיות יכלו להנהיג מדיניות צנע, שהפכו את כל האוכלוסיה ליותר עניה באופן זמני (כדי לעזור לייצור בישראל, וכדי לשלם את חוב מלח"מ השניה בבריטניה). היום אין שוויון ויש אבטלה יותר גבוהה, ולכן מדיניות צנע גורמת להפגנות ענק במדינות שונות באירופה.
מיותר לציין שעבור לפיד, להשפיל חרדים זה דבר טוב. הם לא משלנו, צריך להראות להם מי הבוס, הם חבורת פרזיטים. אבל מנקודת מבט לא-שבטית, להשפיל אנשים כדי שעסקן פוליטי ירגיש יותר טוב היא מדיניות פסולה.
אתה מצביע כאן על פן פסיכולוגי-חברתי, ואכן בעל השלכות פוליטיות. זו נקודה מעניינת שאני אהיה מוכן לדון בה אחרי שאהיה בטוח שכולם אכן מבינים שמכל בחינה אחרת, אין שום הבדל בין מצב בו חרדים מתוקצבים על מנת ללמוד תורה, או מקבלים תשלומי העברה תחת הטייטל החדש של 'מובטלים'. כי לי נראה שלא. לי נראה שלדעת שלום בוגוסלבסקי (או, למרבה התדהמה, ירון זליכה) זה לא ברור.
לי זה נראה שהכלכלה נעשתה עסק כ"כ מסובך שבסופו של דבר אנשים שוכחים שבעקרונות הבסיסיים ביותר, לא מדובר בעסק שונה מניהול מטע בננה.
בקשר למה שאתה אומר – האם ראוי, באמצעות מכסי מגן, תקצוב ישיבות או וואטבר, לתחזק מלאכותית עבודה שלא מייצרת דבר? בנסיבות מסוימות כן. בטווח הארוך לא. מכל מקום, הבעיות החברתיות שאתה מתאר, לדעתי, מתאימות לאבטלת הטקסטיל של שנות התשעים, ופחות לחברה החרדית ששונה מאוד באופיה, כמעט בכל בחינה, מהפרלוטריון המצוי.
עומר – מה קובע את מספר המשרות שיש?
אתה אומר שאין כרגע מספיק משרות פנויות לחרדים. או.קיי. למה? מה הוא המנגנון שקובע את מספר המשרות?
ואם לרגע לא נחשוב על החרדים, אלא באופן יותר כללי. בשנה הקרובה יצטרפו לכוח העבודה כמה עשרות אלפי אנשים (סטודנטים שסיימו לימודים, חיילים משוחררים, יו ניימ איט). בגלל שהאוכלוסיה גדלה, מספרם גדול משמעותית ממספרם של אלה שיפרשו. האם יש משרות פנויות בשבילם? מה הוא הדבר הזה שנמצא ברקע של הדברים שאתה ושלום כותבים שקובע את מספר המשרות?
בעניין המשרות ה״חסרות״. בשנות ה90 באו לפה מיליון רוסים והעלו את כמות האוכלוסיה בעשרים שלושים אחוז. אז לכמה שנים היתה אבטלה , וסגירת מפעלי הטקסטיל ויתר התעשיות המסורתיות החמירו אותה, והיום חזרנו לשווי משקל עם חמישה אחוז אבטלה. מסקנה? הצטרפות אנשים לשוק העבודה יוצרת משרות חדשות וכל תיאוריית ״המשק לא מצליח ליצור מקומות עבודה״ מופרכת
אני לא חושב שאפשר להשליך מהמקרה של העליות של שנות ה-90 על הצטרפות של אנשים שכבר בפועל כאן לשוק העבודה.
לא לנפח את האגו יותר מדי אבל אתה צריך לזכור שהרבה מהאותם אנשים היו משכילים ובנוסף לכך הגעה של אוכלוסיה גדולה משום מקום גוררת התפתחות של שרותים עבור אותה אוכלוסיה, אם זה בתי ספר, שכונות חדשות, מכולות חנויות בגדים או ספרים. וזה רק חלק מהעניין הכלכלה העולמית והישראלית בטח גם היו שונות ועוד מיליון דברים אחרים שאולי יש להם השפעה. לא שאני לא חושב שזה יסתדר בסוף, אבל כל ההשוואות האלה לדעתי לא מספיק קרובות למצב כמו שהוא כרגע בארץ כדי שיהיה אפשר להסיק מהן משהו.
זה נכון שיש יותר דוגמאות להגירה מלעליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אבל דוגמאות מהסוג השני עדיין קיימות, הן פשוט פחות נגישות במדינות מפותחות (חוץ מהכניסה של נשים לכוח העבודה, מה שגרם לעליה מאסיבית במספר העובדים בלי להוריד משכורות).
השאלה אם האוכלוסיה החרדית היא משכילה מסובכת.
מצד אחד, בסטטיסטיקה ישראלית ועולמית של 'מספר שנות לימוד' הם מעלים את הממוצע בהרבה…
מצד שני – בלי לימודי ליבה, אנגלית, מתמטיקה, וכו' – אפשרות לחלק מסוגי ההשכלה הגבוהה וחלק מן המשרות חסומית בפניהם.
מצד שלישי – הטענה המקובלת של חרדים היא שהלימוד בישיבה הוא מאומץ ומקנה הרגלים נכונים, וכי אלה שעזבו את המערכת משלימים די בקלות את הפערים לכל השכלה שמתבקשת. זה לא בלתי הגיוני אבל אין לי מידע רציני ומוכח על הטענה הזאת.
עוד אנשים בשוק האבטלה גורר יותר אבטלה. עמרי הסביר בכמה הזדמנויות למה זה תפיסה שגויה, אז אני רק אוסיף דוגמת נגד שממחישה למה זה רעיון שגוי.
אם יותר אנשים -> יותר אבטלה, משתמע מיידית שמדינות עם יותר יאופיינו בשיעור אבטלה גבוה יותר. רייט? ומנגד, מדינות קטנות תמיד יהנו מאחוזי אבטלה מאוד נמוכים.
לפי ההיגיון הזה, בארצות הברית יש 260 מיליון איש יותר מאשר ספרד, ולכן בהכרח יהיה בה שיעור אבטלה גבוה לאין שיעור. מנגד ללכיטנשטיין, שמונה עשרות אלפי אזרחים, לעולם תהיה אבטלה נמוכה.
ברור שמשהו בלוגיקה כאן פגום, כי אמפירית זה לא תופס, ועוד אנשים לא מובילים לעוד אבטלה. למעשה, "כלכלה חזקה" משמעה שהרבה אנשים גם מייצרים הרבה ערך, וגם צורכים הרבה. אם תוסיף עוד אנשים שהם לא פחות מוכשרים ולא פחות יצרניים מהשאר, המצב יישאר שפיר באותה מידה.
אני מוכן לקבל אגב שהאיכות הממוצעת של החרדים, עקב השכלה עלובה, היא נמוכה יותר. אבל כפי שעמרי ציין, התרחיש בו אף חרדי לא מצליח למצוא ולו משרה אחת בשכר מינימום הוא מופרך, וגם בהתממשותו אנחנו סך הכל באותו מצב שהיינו קודם, שהרי אדם שמתפלל בעבורי ואדם שיושב עבורי בבית ומשחק ששבש תורמים לרווחה הכלכלית שלי בדיוק באותה מידה.
טוב. אתחיל במחמאה כנה.
בדרך כלל אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך.
הפעם ממש לא.
הויכוח מי הליברל האמיתי הוא ויכוח מיותר בעיני, כי יש לך כנראה תפיסה מאוד ייחודית לנושא הליברליזם.
משפחת לפיד לדורותיה – טומי ויאיר – הם ליברלים טובים בהחלט ומסוכנים בדיוק בגלל זה – המהות הבסיסית ביותר של הליברליזם בוטאה ע"י תאצ'ר: "אין חברה. יש רק יחידים ומשפחות".
כלומר, הליברליזם נשען על הכחשת האופי החברתי של העיצוב האנושי ומכאן, כמו משפחת לפיד, תומך בעיקר בחופש הכלכלי של בעלי ההון, וכל השאר הוא שוליים לכך. המפלגות הליברליות בישראל – הגם שלא זכו להצלחה מתמשכת בכנסת, ניצחו את השמאל מבחוץ ("ציונים כלליים" שינוי ליכוד וקדימה) ומבפנים (רפ"י מרץ ומרבית הח"כים של העבודה). גם הצירוף ליברלי-דמוקרטי הינו במקרה הטוב כסות להשתלטות הליברליות על הדמוקרטיה. מדינה יהודית אינה יכולה להיות ליברלית – מכיוון שכך, הליברליזם בישראל התמקד תמיד בחופש הכלכלי ולא בשוויון המשפטי של כל האזרחים.
וברמה עמוקה יותר – הקשב ליואב פלד:
ttp://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=548
או לגוטויין: ttp://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=565
אותו "שבט" של לפיד, לא היה ליברלי דווקא. רובו היה פועלי בדרגות שונות, דמוקרטי, סוציאליסטי.
"בחירות" היא בחירה בין אלטרנטיבות.
תעשו את החשבון הזה: איך לגרום לקול שלכם בקלפי להזיז את המדינה לכיוון שאתם רוצים.
מי שחושב שביבי – החבר הכי טוב של הטייקונים, הימני שממסמס את תהליך השלום כבר שנים – יעזור לכם – שיצביע לו
מי שחושב שששלי – הסוציאליסטית שמוכנה שכל אזרחי ישראל ישלמו 30% יותר על מוצרים כדי ש-100 משפחות לא יחפשו תעסוקה אחרת – שיצביע לה
מי שחושב שלבני/מופז/דיכטר ביחיד עם צחי הנגבי, רוחמה אברהם ורוני בר און "חברון" ינהלו את המדינה – שיצביע להם
מי שחושב שזהבה גלאון – עם 3 האצבעות במקסימום שהיא מצליחה לגייס במליאה – עוזרת לו – שיצביע לה
תגידו על לפיד שהוא דוגמן, חסר בגרות, פסאודו האינטלקטואל, כאילו ליברל
אבל השורה התחתונה היא זאת – ב-80% ומעלה מהמקרים:
– האם הוא יזיז את התקציב למקום שמועיל לכם?
– האם הוא יעביר חוקים למקום שאתם מאמינים בו
ודרך אגב, אם יהיה רוב של 70-80% ערבים ודתיים במדינה, כל הליברלים ימצאו את עצמם בשמורות או בקנדה.
ובהצלחה עם הליברליזם
אז זהו שאין לי שום מושג מה יעשה לפיד. הוא מומחה בלהגיד דברים בערך ולא עד הסוף, אם זה לא עניין של חרדים מול חילונים אין לו ממש עמדות.
נניח שמתחלף השלטון בסוריה ויש הצעה כנה מהצד השני לשלום תמורת רמת הגולן. מה יגיד לפיד? יהיה בעד? יהיה נגד? מאיזה סיבות? בדיוק כמו עם מפלגת הגימלאים או עם שינוי ז"ל אין לו באמת עקרונות או תפיסת עולם מגובשת ולכן אין לי מושג מה התשובה לשאלה ששאלת. אה כן, 80% מהמקרים לא עוזר לי אם במקרה הכי חשוב (ע"ע הגולן) הוא לא יצביע כפי שציפיתי שיצביע .
Pingback: אני לא תמיד תומך בעמדת מערכת הבטחון | חיים שרירותיים
בפברואר 2012 at 19:47
1. ירידת שכר בשנים האחרונות – בין השנים 2000 ל-2008, למשל, היתה עלייה ריאלית בשכר החציוני (שהוא הנתון המעניין, היות והוא רגיש פחות לתנודות קיצוניות), עלייה ריאלית בשכר המינימום וירידה (קטנה מאוד) ריאלית בשכר הממוצע:
h ug.yesod.net/?p=564
(הרווח על מנת לאפשר פרסום תגובה)
סה"כ, לא ניתן להגיד באופן קטגורי שהיתה ירידה בשכר.
המחאה של הקיץ הביאה לנו הרבה מאוד דברים טובים ויפים, אבל גם הרבה מאוד קונבנשיונל-וויזדום שגויים לגמרי.
2. יש כאן איזשהו קטע, שאולי ציטטת מההרצאה המפורסמת של זליכה, שאין בו שום היגיון. בו נניח שאכן השוק רווי ולא יכול לספוג עוד עובדים, על אף שאין לכך אף אינדיקציה משכנעת שאני ראיתי. מה לעזאזל אנחנו מרוויחים מזה שהערבים והחרדים לא עובדים? למה אנחנו צריכים להודות להם? מי שלא עובד, לא מייצר, ונהנה משירותים מבלי שהוא עבד בשבילם. זה לא משנה אם הוא חרדי או חילוני, ערבי או יהודי, מוגדר כמובטל, או לא מוגדר כמובטל. יש כאן איזשהי קפיצה לוגית ששוברת את שיא העולם של מייק פוואל.
3. יש איזשהי הנחה שחרדים וערבים יכולים להיות רק פועלי בניין\מאבטחים, כנראה. אפשר לראות, למשל, עלייה ריאלית בשכר העשירונים הגבוהים, למשל, בקרב מהנדסים. למה להניח שכל האוכלוסיה החרדית שייכת לבעלי כושר השתכרות נמוך? זה הרי יהיה מאוד מוזר, אם כן, כי החלוקה לחרדים חילונים היא שבטית\תרבותית ולא על בסיס ציון פסיכומטרי. אם לחרדים תהיה הזדמנות שווה להשתלב בשוק העבודה ובמערכת חינוך נורמלית, גם תחת ההנחה המשונה שהשוק רווי, לפחות חלקם יהיו מהנדסים – שם, תודה לאל, לא חסרה עבודה. ורק זה ייצר מספיק ערך כדי לסייע בתמיכה בשאר המובטלים (אם השוק רווי וכו').
יא אללה אתכם. אין כאן טענה של על שוק עבודה הרמטי. יש פה טענה שבשוק שאינו סובל ממחסור בעובדים אתה לא יכול לטעון נגד מי שלא עובד, בין אם הוא חרדי ובין אם לא, שהוא צריך "לצאת לעבודה" בלי לדבר על הגדלת מקורות תעסוקה.
אם עושים זאת, המשמעות היא הצפת שוק העבודה בעובדים זולים וגרירת זכויותיהם של כל העובדים למטה. למעשה, זה בדיוק הרעיון והמטרה של לדבר על א' בלי לדבר על ב'.
אז האם השוק יידע להכיל את העובדים החדשים? יידע, כנראה באותו אופן שהוא מכיל אותם מאז שאנחנו נוקטים בשיטה הזאת: בהגדלת משרות זמניות וחלקיות בשכר נמוך, פיטורים בגיל מבוגר (שהולך ויורד) וגידול מתמיד במספר העובדים העניים. לכם אולי זה מתאים ואחלה וסבבה, לי לא. על זה הויכוח.
שלום, אנחנו כן מדברים על העלאת מקורות תעסוקה – הצריכה הפרטית של חרדים שיצאו לעבודה ויקבלו משכורת. אתה משום מה חושב על איזה דיקטטור חילוני שיגיד לשני מיליון אנשים למצוא עבודה באותו יום, בעוד שלפי הדוגמאות ההיסטוריות שאנחנו נותנים אנחנו מדברים על יציאה לעבודה שמתפרסת על-פני כמה שנים.
אי לזאת, זה פשוט לא נכון במדינות מתקדמות מתועשות* שעליה במספר העובדים גוררת ירידה בשכר ועליה בעוני. אם ההיסטוריה של ישראל בין 1990 והיום היא דוגמה לא מספיק טובה בשבילך, אז תסתכל על ישראל שבין 1948 ו-1977. היתה עליה גדולה באוכלוסיה ובהשתתפות בכוח העבודה הפורמאלי, וכן עליה גדולה במשכורות (יותר גדולה מהיום, שכן השוויון הכלכלי היה יותר גבוה אז).
ואותו דבר קרה בשאר העולם. בכל המערב, היה גידול אוכלוסין גבוה בשנות ה-50 ותחילת ה-60, וכן כניסה מהירה של נשים לכוח העבודה בשנות ה-60 וה-70. המשכורות עלו (יותר מהר מהיום), מדדי אי השוויון בגדול נשארו כפי שהם במקום לעלות כמו היום, והאבטלה היתה 2-3%; אבטלה של 5% אז נחשבה למיתון עמוק והפילה ממשלות.
מצד שני, הטרנד של עשרים השנים האחרונות לאי-שוויון עולה קורה בכל המדינות שנחשבו למפותחות ב-1990, ללא קשר לגודל שוק העבודה. היית מצפה שביפן, בה האוכלוסיה יורדת ומזדקנת וכמות ההגירה היא מאוד נמוכה, המספר היורד של האנשים בכוח העבודה יעלה משכורות ויוריד אבטלה. אבל להיפך, הצמיחה הכלכלית לנפש היא מהנמוכות בעולם הראשון, אי-השוויון עולה, והאבטלה, למרות שהיא נמוכה יחסית למערב, נהיתה יותר גבוהה ממה שאי-פעם היתה בכמה עשורים שקדמו ל-1990.
*שוב, זה כן נכון במדינות חקלאיות ובמדינות עם כלכלת משאבי טבע. מאלת'וס צדק לגבי ה-6000 שנים של היסטוריה אנושית שקדמו למאמרים שלו על אוכלוסיה. הוא טעה רק לגבי המאתיים שנים מאז שהוא פרסם את תורתו, ורק לגבי מדינות שהשתתפו במהפכה התעשייתית.
בתחומים מסויימים השוק סובל ממחסור בעובדים. לפי מה שקראתי, יש מפעלי ייצור שמתקשים לגייס עובדי-כפיים מקצועיים (נגרות, מתכת, וכו' – ולא בשכר מינימום.) ולכן מתקשים גם לעמוד בהזמנות ייצוא.
כמו-כן, אם נשיהן של אותן חרדים יכולות לעבור הכשרה למתכנתות ולהיות סוג של Offshore פנים-ארצי שמרוויח שכר שאמנם נמוך משוק ההיי-טק המשכיל יותר אבל גבוה מן הממוצע במשק, אין שום סיבה שהבעלים לא יעברו אותו מסלול (וכיוון שהחברה פחות מדכאת אותם, יש מצב שיתקדמו עוד יותר הלאה).
אני חושב שהטענה שלך כי הצמיחה במשק (שכרגע, תודה לאל, נמצא באחת התקופות עם האבטלה הנמוכה ביותר) מגיעה כולה מריסוק תנאי העובדים ומשרות חלקיות, נכונה רק בחלקה. יש מקום לצמיחה בתוצר ובתעסוקה עם צמיחה גם בשכר (אם נקפיד להאבק על הזכויות כמובן), וזה לא תירוץ להמשך האבטלה מרצון.
ההיסטוריה של ישראל מאז 1990 היא דוגמא נהדרת. בזמן הזה רוסקה העבודה המאורגנת, חברות כוח אדם וקבלן השתלטו על השוק, יותר ויותר משרות פוצלו למשרות חלקיות וזמניות, השירותים החברתיים נשחקו, הפערים גדלו והופיעה התופעה הגדלה והולכת של עובדים עניים.
אין לי שום בעיה עם תוספת עובדים לשוק ואני חושב שכל מי שיכול צריך לעבוד. אבל אני גם חושב שהמשק צריך לספק את מקומות העבודה. לא תמיד יש לו מאיפה, אבל לנו יש מאיפה.
הסיפור הזה של לעודד אנשים "לצאת לעבוד" באמצעות השוט (ביטול קצבאות וכו') ולא באמצעות פיתוח שוק התעסוקה נועד כדי להגביר את הלחץ על שוק העבודה, לעשותו שוק של קונים ולדרדר את זכויות העובד כדי להקטין את הוצאות המעסיקים גם על עבודה וגם על מיסים ולשחרר להם הכנסה פנוייה שלפי התיאוריה אמורה לטפטף חזרה למשק וליצור עוד מקומות עבודה.
אני לא קונה את זה, ותומך במסלול ההפוך.
כן, ויש דרכים להגדיל את שוק העבודה. זה שיאיר לפיד חושב שאפשר לעשות את זה עם ביטול קצבאות לא אומר שאי אפשר לעשות את זה בדרכים קצת יותר הומאניות. למשל, אפשר (אני מדבר כרגע באופן כלכלי, לא פוליטי) ליישם את המדיניות הבאה:
– ביטול תורתו אומנותו, והחלפת החוק בחוק אחר שפוטר חרדים משרות צבאי בלי לגרוש מהם להמשיך ללמוד תורה עד גיל מבוגר מדי מכדי לצאת לעבודה; הדרך הכי פשוטה היא לבטל את גיוס החובה ולהיפטר מכל אי-היעילות בצה"ל.
– במקביל, חינוך אמיתי ("לימודי ליבה") לכולם, כולל חרדים. זה אומר לא רק דרישה שכל בתי-הספר ילמדו מתמטיקה, אנגלית, ומקצועות מדעיים, אלא גם דגש על חינוך טוב לכולם ולא רק לצפון תל-אביב, לדוגמה עם תגבור הוצאות ביישובים עניים או לא-דוברי-עברית.
– מדיניות קצבאות שמעודדת אנשים לרכוש כישורים חדשים – למשל, לימודים והשתלמויות צריכים להיחשב לחיפוש עבודה, והלומדים צריכים להמשיך לקבל קצבאות. עזרה ממשלתית למשתלמים זה דבר חשוב במיוחד, כדי להימנע מתרבות ההשתלמויות האמריקאית, בה הן נחוצות בשביל לקבל עבודות טובות אבל מאחר והן בד"כ או ללא תשלום או בתשלום סמלי, רק מי שגדל במשפחה מבוססת יכול להרשות לעצמו אותן.
– יותר לערבים מלחרדים: מדיניות אנטי-אפליה אגרסיבית. מעסיקים שמשלמים שכר שונה ליהודי ולערבי צריכים להידרש לשלם את ההפרש לעובד המופלה וכן לשלם קנס על נזיקין. מעסיקים שדורשים שרות צבאי לעבודות שלא כרוכות בצבא (כלומר, כמעט כולן) צריכים לחטוף קנסות ענק. מעסיקים שמתהדרים בתעודות הכשר גזעניות צריכים פשוט להיסגר. זה יותר קל טכנית ממה שזה נשמע; האמריקאים עשו עבודה יחסית בסדר עם עסקים שמפלים בין לבנים ושחורים, בחברה שאז (1964) לא שנאה שחורים פחות ממה שישראל שונאת ערבים-ישראלים היום.