הטיה פוסט-ציונית באקדמיה? ודאי שיש. שום דבר שמתקרב למה שמקובל לחשוב בחוגי הימין הטוקבקיסטי כמובן, אבל יש. במיוחד אם סופרים "פוסט-ציונים" בהתאם להגדרה החדשה והמעודכנת: "פוסט ציוני הוא כל מי שארגון ימין כלשהו החליט שהוא פוסט ציוני, גם אם הוא בעצמו לא יודע מזה". אם זה הקריטריון, שיט, לא רק האקדמיה, המדינה מלאה בהם. אבל כן, תיאוריות "פוסט" למיניהן וגישות ביקורתיות נעשו אופנתיות באקדמיה בסביבות שנות התשעים, באיחור אופנתי של איזה עשרים שנה אחרי שאר העולם, וזה בסדר גמור. האקדמיה עובדת לפי אופנות, והחוגים שמותקפים עכשיו ע"י הקומיסרים דווקא רגועים ופתוחים יחסית לחוגים אחרים, כלכלה למשל.
בזמנו, האקדמיה הישראלית, והסוציולוגיה בפרט, הייתה מאוד לאומית ושמרנית, אחר כך התפתחה ביקורת ועכשיו הביקורת היא מיינסטרים. למבקרים של פעם היו חיים קשים, וגם למבקרים של היום והמיינסטרים של מחר יש חיים קשים. אבל המבקרים והחדשנים של פעם ניהלו מלחמה אקדמית כמו שצריך. עובדה שהם הצליחו, ועוד בתקופה שבה האקדמיה הייתה חונטה בועתית סגורה ומונוליטית הרבה יותר מאשר היום. הם פיתחו גישות שמהן לא היה אפשר להתעלם והרוויחו את מקומם ביושר. מי שיש לו רעיונות חדשים, מוזמן לעשות את אותו הדבר.
לפני כמה שנים היה דו קרב ראפרים בין הצל (זה מסבלימינאל והצל) לסגול59, ובסופו, הצל הרביץ לסגול. עכשיו, אפשר להעדיף את הפוליטיקה של הזה או של ההוא, אבל מה שבטוח זה שאם אתה צריך להרביץ, אז בנאדם, זה אומר שהראפ שלך לא מספיק טוב.
הראפ של "אם תרצו" בהחלט לא מספיק טוב בשביל לשרוד בשדה הקרב האקדמי, התחרות גדולה עליהם, אז הם עושים את מה שהביקורתיים לשעבר והפרופסורים בהווה הסתדרו בלעדיו, מנסים למנף כסף ופוליטיקה מבחוץ כדי להיפטר מהתחרות. אם הם היו אקדמאים, זה היה פתטי, אבל הם לא אקדמאים אלא פוליטיקאים שהדרך בה הם בחרו כדי להתמקם בעמדות כוח והשפעה היא ללכד את הציבור באמצעות סימון "אויב מבפנים" ו"טיפול" בו, והאקדמיה היא אויב טוב, היא יושבת על כל הסטריאוטיפים הנכונים. "טיפול", אגב, זו בדיוק המילה בה הם השתמשו במכתב שלהם לאוניברסיטת באר שבע (שימו לב: לא "ביקורת" יש להם, לא "ויכוח" הם מנהלים, הם דורשים "לטפל" או ש…).
כמובן שכל הסיפור, כמו כל דבר שהם עושים, הוא רק תרגיל יח"צני לניפוח מותג "אם תרצו". התורמים, יהודים אמריקאים לרוב, יודעים מי זה ג'ון הייגי, הספונסר של "אם תרצו", וסביר שיזרקו אותם מכל המדרגות. ואם הם אכן יתחילו לבחוש בקהילה היהודית בארה"ב הם רק יעמיקו את מגמת ההתרחקות של רוב הציבור היהודי שם מישראל.
הימין בארץ פיתח איזה רעיון שהיהודי ארה"ב הם מין "תינוקות שנשבו" כאלה, שלא יודעים מה קורה כאן, תורמים בתמימותם לכל מני עוכרי ישראל וצריך רק "ליידע" אותם כדי שיחזרו בתשובה שלמה ויעבירו את הכספים שלהם לידי "אם תרצו". איך אומרים האמריקאים? בוי, מחכה להם וואחד סוזי סורפרייז. רוב היהודים בארה"ב שעדיין תומכים בישראל, תומכים בישראל ליברלית ודמוקרטית. תומכי ישראל שאינם כאלה הם ימין אורתודוקסי שמנתב כספים לא לאוניברסיטאות אלא למשפחות של טרוריסטים יהודים, להתנחלויות של עמותות ימין קיצוני במזרח ירושלים ול"אם תרצו". אבל דחייה תשרת את "אם תרצו" היטב, עוד בוגדים ואוטו-אנטישמיים לנפנף בהם מול העדר הישראלי המפוחד.
מה שמעניין אותי לדעת זה מה, לעזאזל, "אם תרצו" חושבים שהם יכולים לתרום לדיון, מהם אותם דברים שפתאום יישמעו שכ"יטופלו" כל הבוגדים ויגרמו לנו להגיד "וואו, לא חשבתי על זה קודם" ומייד לרוץ להצטרף אליהם. ראיתי פעם הזמנה של "אם תרצו" לסיור היכרות עם השורשים היהודיים של שכונת שמעון הצדיק, שייח ג'ראח היום. כמובן שהם הציגו את ההיסטוריה היהודית של השכונה כמשהו שמנסים "להסתיר" מאתנו. רבאק אנשים, אנחנו יודעים שהייתה שם שכונה יהודית. אני גם יודע שהרובע המוסלמי בעתיקה של ירושלים היה מיושב ברובו ביהודים עד המאה ה-19. הרובע היהודי, אגב, היה פעם מחנה של הלגיון העשירי פרטנסיס ובכל זאת אני לא חושב שצריך ליישב אותו באיטלקים או "להחזיר" אותו לברלוסקוני כמו שהחזירו חלק ממגרש הרוסים לפוטין. הימין בארץ נמצא עמוק בשלב ההכחשה. בעצמו, הוא לא מבין ולא רוצה להבין את הביקורת עליו, שכמו כל ביקורת, מכירה ומבינה היטב את הטיעונים שאותם מבקרים, וחושב שאם רק יקבלו הזדמנות להגיד את שלהם, כל האנטי-ציונים המודחקים\במשתמע וכו' ירוצו להצטרף אליהם. הם לא מצליחים לבלוע את העובדה שזה לא שאנחנו לא יודעים מה הם אומרים, אלא שזה פשוט לא משכנע. הראפ שלכם, חברים, שווה לתחת. אז עכשיו הגיע זמן המכות?