וַיֹּאמֶר הָאָטָד, אֶל-הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי; וְאִם-אַיִן–תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. שופטים ט'. הוא ראש ממשלה מהחזקים שהיו לנו. הקואליציה שלו יציבה וממושמעת, הרוב שלו מוצק והכהונה הבאה – כך אומרים כולם … Continue reading
"בת ממשיכה למייסדי התנועה". כך קרא היום יוסי שריד לזהבה גלאון במאמרו "מרצ כטרגדיה" (יותר נכון להגיד – כפארסה). שריד יודע ללהטט במילים ואכן בחר את המונח ההולם ביותר שכן המונח הקיבוצי הזה, "בנים ממשיכים", הולם את התנועה הזאת שבה … Continue reading
אני לא רוצה להצטרף לפסטיבל הגוועאלד סביב התקפת המתנחלים על בסיס צה"ל. לא מקל ראש בחומרת האירוע, המשתתפים צריכים להיתפס ולהיענש בבית משפט (ולא כמנהג השב"כ, בצווי הרחקה מנהליים), אבל הגוועאלד הזה הוא הגוועאלד הלא נכון. הזעם – מופנה לכתובת … Continue reading
מהדיבור בספירה הציבורית המקומית מישהו עוד עלול לחשוב שמוקדי הכוח המרכזיים בחברה הישראלית הם התקשורת, בית המשפט העליון והאקדמיה. טוב, יהיה מי שיוסיף גם את הכנסת והטייקונים. ואכן, בעולם הדימויים והתדמיות הפוסט-מודרני המרצד שלנו, לפעמים קל מדי לשכוח שיש בעולם … Continue reading
בימים אלו חוגג הבלוג שנה לעלייתו לאוויר. שנה מלאת אקשן שהתחילה בהתדרדרות צפויה ועקבית ונגמרה בעונת הנדידה של הברבורים השחורים. הבלוג עסק בשתי מגמות בחברה הישראלית, או בעצם, בשתי צדדים של מגמה אחת: התפרקות האתוס הישראלי הישן, והחיפוש אחר אתוס … Continue reading
ומה עכשיו? לאן הולכת המחאה מכאן? זה הדיבור ואלו השאלות שנשאלות. הן נשאלו גם כשהיא התחילה, ושם הבעתי עמדה: שום מטרות מוגדרות, רדו מזה, תנו לאנשים להשתגע. אני עומד מאחורי כל מילה, אבל זה היה לפני שבוע והתאים לשלב שבו … Continue reading
שקרניהו ניפק ספין, כצפוי. עוד אי אז, מתי שהוא אחרי שראה חיילים בריטיים ולפני שהוצע לו להיות שר האוצר של איטליה, הוא חזה את משבר הדיור ורעידת האדמה בפרו. לכן, לילות שלמים ישב עם יועצי התדמית שלו, וביחד שקלו איך … Continue reading
תעשו ניסוי מחשבתי קצר: תיקחו את כל האמירות הכי מופרכות של הימין, כולל של הטוקבקיסטים הכי טיפשים, ובכל פעם שתמצאו שם "השמאל" ( או "אסמול") תציבו במקומו "אליטה אשכנזית חילונית, ותיקה ומבוססת ממרכז הארץ או מהקיבוצים" (האחוס"לים של קימרלינג והדור … Continue reading
יש מודל שנמצא בשימוש בתחום אמנויות הלחימה שנקרא 5-15-25. זהו תיאור ארכיטיפי של יחסי מורה-תלמיד במונחים של סיפור התבגרות. במזרח, בית הספר משול למשפחה. התלמיד הוא ילד, התלמידים הבכירים הם אחים בוגרים, המורה הוא אב והקולגות שלו הם דודים. אז … Continue reading
לילה אחד נפלתי על ראיון טלביזיוני עם ד"ר מיכה גודמן, לכבוד פרסום ספרו על הרמב"ם. לא גודמן ולא הרמב"ם יחזיקו אותי מול הטלביזיה בימים כתיקונם, אבל באותו הזמן חפרתי בענייני "אם תרצו" וידעתי שמיכה גודמן הוא אחד משלושת האנשים שהופיעו … Continue reading
