כל הפוסטים של איתמר שאלתיאל

ממקימי, עורכי וכו'. האחראי העיקרי על חיזוק התגיות "סמיוטיקה" ו"נרטולוגיה".

הרצאות ההם: סיכום אירוע

על מה דובר

הבבלים, אוקלידס, גליליאו, טיכו ברהה, יוהנס קפלר, מוס, ניוטון, כבידה, מסה, איינשטיין, תורת היחסות הכללית, תורת היחסות הפרטית, מהירות האור, מרחב, קוואנטים, קווארקים, היגס, פונקציית גל, שרדינגר, עקרון אי הוודאות, ניו אייג', מימן, הכוח החלש, הכוח החזק, היגס (איש מגעיל), פרוטון, אלקטרון, מלא שמות של חלקיקים שאיתמר לא זוכר, מאיץ, תורת המיתרים.

מה עוד היה שם

נובלס, סיגריות אחרות, בירה, סנוויצ'ונים (!), יאיר, קלינגר, שרון, אילאיל, כרמל, איתמר, מיטל, נדב, נדב, חוה, ינון, ענת, נדב, אסףאסאקרן, יואב, עלמא, סער, רונן, יוסי, עידו.

מה לא היה שם

מכשיר הקלטה. פישלנו.

הפקת לקחים

היה ארוך. פעם הבאה יהיה קצר יותר וממוקד יותר. ונעשה גם הפסקה.

הדרונים הם מזונים ובאריונים

~~עודכנו התאריך והשעה~~  ~~עודכנו התאריך והשעה~~  

~~עודכנו התאריך והשעה~~  ~~עודכנו התאריך והשעה~~   

לא מסתפקים ב-800 מילה? ~אל בנדי מגרבץ על הכורסה ומחייך~ חושבים שלפעמים דיון פנים אל פנים מניב תוצאות אחרות? ~קרטמן נשבע בחום: "אנחנו לא ניפול לזבל הזה"~ רוצים לשפשף את ניסיון הדיבור שלכם מול קהל? ~ליסה סימפסון בקטע חצוצרה משוגע~ קיבלתם. מעכשיו ההם ביום ראשון שני שלישי ~סאונד מתגבר~ רביעי וחמישי! בשידורים חוזרים אינסופיים של חברים!!@@#!.

לא, סתם. החלטנו שבא לנו גם לדבר. גם להיפגש. גם לתת איזו הרחבה לפעמים על נושא שמעניין מישהו מאיתנו. ואולי עוד כמה מישהוים מאיתנו. בקיצור, החלטנו על הרצאות. דובר אחד. חצי שעה. ואחר כך מה שיבוא. הפגישה הראשונה אצל מיטל, אחד העם 51. יום חמישי הקרוב, ה-4 בדצמבר, שמונה וחצי בערב. תביאו אלכוהול. ~מיטל אוהבת אלכוהול~רשות ההזמנה ליאיר:

מאיץ ההדרונים* הגדול (LHC), המושלם בימים אלה ליד ז'נבה, הוא הניסוי המדעי היקר ביותר אי פעם, שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול ביותר אי פעם, ועוד אינספור שיאי גינס שונים ומשונים. למה הוא טוב? עם איזה אתגרים הוא אמור להתמודד, ומדוע יש צורך בהשקעה כה נכבדת?

בהרצאה נציג בקצרה את הפיסיקה בחמשת אלפי השנים האחרונות, נעמוד על מצבן של תיאוריות השולטות בכיפה בימינו, נתאר את השאלות הפתוחות המעסיקות את החוקרים, ונפרט כיצד המאיץ החדש ישתלב בנסיון לענות עליהן. אין צורך בידע מוקדם, אבל סקרנות אקטיבית עשויה לעזור כנגד הקצב המזורז.

* הדרונים הם מזונים ובאריונים שהאינטראקציה החזקה ביניהם מתוארות על ידי החלפת גלואונים שהם בוזוני הכיול של הכרומודינמיקה הקוואנטית. זהו, הוצאתי את זה, השאר יהיה בשפת בני אדם.

התמונה: מכאן

למה אובמה חשוב

לא כתבתי מאז שנגמרו הבחירות בארה"ב. ניסיתי לכתוב. ניסיתי לקחת את כל סיפור אובמה ולהכניס אותו לתוך פוסט נרטיבי, סדור לעילא, שתחילתו בחליל וסופו בתרועת חצוצרות. זה לא קרה. הדרך היחידה שאני יכול לכתוב את הפוסט הזה, כנראה, היא בנקודות תלושות. וכך יהיה.

1.

בשנים האחרונות נראיתי קצת כמו ג'ואל גריי ב"קברט", שר שיר אהבה לגורילה. "If you could see her through my eyes," הוא שר, מונה את מעלותיה*. חשו כך, נדמה לי, לא מעט אמריקנופילים אחרים, בעיקר באקדמיה ובשמאל. הקליפ הזה של The Decemberists מצייר היטב את דמות הגורילה. אמריקה, הדמגוג רבוע הלסת.

ולך תסביר. נסה להגן על "המולדת השניה", כניסוחו הקולע של יוסי, כאשר זו פותחת מחדש את הגולאגים, ומענה ורוצחת. ואז בא אובמה, ונזכרתי. אמריקה. לא בגלל מה שהיא, אלא בגלל מה שהיא יכולה להיות.

* ביוטיוב, משום מה, אפשר למצוא רק גרסה חצי-מדובבת לספרדית, שקוברת את הפואנטה, או את הביצוע הרע של "קברט 2000"

2.

הדרך הטובה ביותר לפספס את מה שקרה כאן היא לקרוא את המאגנום אופוס של ניוזוויק. כתבי העיתון זכו לסקר מקרוב את הקמפיינים של כל המועמדים, לאחר שהבטיחו שהדברים יפורסמו רק בתום הבחירות. שבע כתבות ענק, והפואנטה היא "אובמה ניהל קמפיין מעולה". הוא השתמש באינטרנט, הוא הוציא את הצעירים, הוא ניצל את המשבר הכלכלי, והוא לא סטה מהמסר.

הכל נכון, אך דהוי כל כך. מתי התחלנו לחשוב בשיווקית? איך קרה שזה כל מה שנלקח מהבחירות האלו? אנשים לא הצביעו לאובמה בגלל שהוא ידע לנהל קמפיין. הם הצביעו לו למרות זאת. אנשים עברו מדלת לדלת, חיכו שעות בתור לקלפי, בכו. והם עשו זאת ×›×™ מאחורי סיסמת ×”-"Hope" הם ראו אדם. ואיכשהו, אפילו מאות סטיקרים, עשרות נאומים זהים, לא הצליחו לטשטש את פניו.

3.

קשה לומר שעקבתי אחרי הבחירות מתחילתן. קיבלתי מדי פעם עדכונים טלפוניים מיוסי, אבל התמדתי בעצלותי הנרגנת. ואז, מתישהו באמצע הפריימריז של הדמוקרטים, העלו ב-3quarksdaily פוסט. כותרת המשנה היתה "במקרה שטרם ראיתם זאת, אובמה על גזע באמריקה".

עכשיו,quarksdaily3 הוא לינק-בלוג מוצלח, אבל הוא עוסק בדרך כלל במדע, פילוסופיה וספרות. לא בדיוק המקום שאתה מצפה לפגוש בו פוליטיקאים נואמים. לחצתי על פליי.

אלו היו ימי ג'רמיה רייט, הכומר האבסורדי של אובמה. ציטוט מאחת הדרשות שלו, "God Damn America", רץ בלופ נורא בתחנות הטלוויזיה. במקום להשליך את רייט, אובמה נאם.

הוא לא ייפה את האמירות של רייט או הכחיש שהכיר אותן. הוא עמד על הפודיום, ובמשך 37 דקות דיבר על יחסי גזעים באמריקה. נאום ארוך, כן, מורכב. הוא דיבר על התסכול השחורים בארה"ב, שהפך למרירות, ואז, באותה נשימה, דיבר על לבנים שאיבדו משרה לשחור בשל אפליה מתקנת. הוא דיבר כמו אדם. לכן העלו אותו ל-quarksdaily3, לכן רייט ירד מסדר היום, לכן הוא ניצח.

4.

היה שם עוד משהו. כצפוי, אובמה גינה את רייט. בפי כל פוליטיקאי אחר, זה היה מסריח מזיעת סקרים ואימת אלקטורים. לא כאן. אובמה סירב לגנות את רייט על זעמו. הוא גינה אותו על משהו אחר, על שאיבד אמון באמריקה. רק אז הבנתי למה "Hope" היא יותר מסיסמה ריקה. בעצם, Hope זה בדיוק מה שלא הצלחתי לנסח כל השנים ההן, אמריקה כפי שהיא יכולה להיות.

5.

נאומים אינם מדיניות, אני יודע. אני מקווה, מאמין, שיודעים זאת גם רבים ממצביעי אובמה. אבל, שלא כבעבר, כבר איני שותף לבוז שחשים רבים כלפי רטוריקה. אבל דמוקרטיות מקיימות בתוכן סתירה מובנית. הן דורשות את התגייסות האזרחים – לדעת, להצביע, להתנדב – ובה בעת שוחקות את האמון שהוא בסיס ההתגייסות הזו. קשה אחרת במערכת שבנויה על פשרות. נאומים אינם מדיניות, אבל הם דרך להתגבר על הסתירה הזו.

הנאומים של אובמה חשובים. "We coach little league in the blue states and, yes, we've got some gay friends in the red states," הוא אמר כבר ב-2004, בנאום שלו בוועידה הדמוקרטית. הוא גרם לאנשים להאמין שהם יכולים להיות טובים יותר, ליצור "איחוד מושלם יותר".

משהו מוזר קורה כשאתה תולה באנשים תקוות. חלקם משתדלים להגשים אותן. זו משמעות הניסוי האמריקני, הרגע ההוא שבו, בניגוד לכל היגיון, עם החליט לשלוט על עצמו. בגלל זה אובמה חשוב. הוא גרם לאנשים לחזור ולהאמין בניסוי הזה. והניסוי הזה, כולו, הוא אמונה בבני אדם.

6.

לא אחדות המסר קנתה לאובמה את הניצחון, אלא סוג המסר. פרנק ריץ' כתב זאת יפה. במשך שמונה שנים, הוא כותב, אמרו לנו האנשים שבשלטון שאנו קטנים, עיקשים וטיפשים – קלים לפילוג וקלים להפחדה […] שמענו את ההשמצות הללו על אמריקה בתכיפות ×›×” גבוהה, עד שהתחלנו להאמין בה". אמרו שהצעירים ציניים מדי, שהם לא יצביעו; ואמרו שלבנים לא יצביעו לשחור; ואמרו שאמריקנים לא יתנגדו למלחמה. והנה, אמריקנים התנגדו למלחמה; לבנים הצביעו בעד שחור; והצעירים יצאו להצביע. במשך שנים אמרו לנו שהדור ×”×–×” הוא דור ציני. ×–×” לא ×”×™×” הדור, אלה היו הפוליטיקאים.

לכו לראות מה עשה ביבי לאתר שלו. בליכוד בטח קראו את ניוזוויק.

הפוסט הנ"ל פורסם גם בחברים של ג'ורג'