×× ×™ לומד ספרות כבר הרבה מ×וד זמן. הפלירט שלי ×¢× ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” × ×ž×ª×— כבר כמה ×©× ×™× ×˜×•×‘×•×ª, ×•×œ×¤× ×™ ×–×” למדתי עצמ×ית, מקרי×ת ×”×”×‘×œ×™× ×©×‘×ž×•×¡×¤×™× ×•×”×”×‘×œ×™× ×œ×ž×—×¦×” ×©×‘×¢×™×ª×•× ×™× ×”×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. ×–×” מעייף להסביר ל×× ×©×™× ×ת התועלת ×©×‘×œ×™×ž×•×“×™× ×”×œ×œ×•, ולכן כמעט ו××™× ×™ עושה ×–×ת שוב. ×בל התועלת ×™×©× ×”, ×’× ×× ×§×©×” ×œ×¢×ª×™× ×œ×ž×“×•×“ ×ותה ×‘× ×™×™×¨×•×ª ערך.
מה למדתי? למדתי להביט על ×¢×¨×™× ×›×¢×œ שפה; למדתי להצביע על ×”×ž×§×•× ×©×‘×• ×קספוזיציה מתחילה ×•× ×’×ž×¨×ª; למדתי ששירה ×”×™× ×‘×¢×™× ×™ ×”×ž×ª×‘×•× ×Ÿ; למדתי קצת על ההבדל בין השפה לבין העול×; למדתי לפרק ×¡×™×ž× ×™×; למדתי לפרק קטגוריות; למדתי להבחין ברגע שבו ויכוח הופך ×œ×¡×ž× ×˜×™, ×’× ×× ×יש ×œ× ×ž×•×›×Ÿ להודות בכך; למדתי לר×ות ×ª×‘× ×™×•×ª מרובבות על ×ª×‘× ×™×•×ª, מעל ומתחת לטקסט; למדתי על החוזה הבלתי כתוב שקור××™× ×—×•×ª×ž×™× ×¢×œ×™×• ×¢× ×›×œ קרי××”; למדתי להבחין בין פרודיה לס×טירה, בין פסטיש לצ'× ×˜×•, בין רמיזה לחיקוי; למדתי מה ×–×” סיפור, ומה ×”××¤×§×˜×™× ×©×œ×•; למדתי על קשרי הגומלין שבין טקסט לעול×; למדתי על קשרי הגומלין שבין ×”×§×•×¨× ×œ×˜×§×¡×˜; למדתי על קשרי הגומלין שבין ×”×§×•×¨× ×œ×¢×•×œ×. למדתי המון.
והתמחיתי ×’×. ×× ×™ מדבר × ×¨×˜×•×œ×•×’×™×ª חצי-שוטפת ×•×©×˜×¨× ×‘×¨×’×™×ª שוטפת לגמרי; ×× ×™ יכול לדבר ×’× ×‘×Ÿ-פורתית, ×× ×›×™ ר×וי ×”×™×” ש××§× ×” לי שליטה טובה יותר בשפה הזו; ×× ×™ יכול לפרק דובר ממחבר מובלע ב-20 ×©× ×™×•×ª, ×•×œ×’×–×•× ×ת הסיפור מהסיפוריות ב-15. ×ª× ×• לי טקסט, ו×× ×™ ×ר××” ×ת מה שצריך לר×ות.
כבר כמעט ×©× ×ª×™×™× ×©×œ× × ×•×— לי ×¢× ×–×”.
***
כתבתי ×›×ן ×¤×¢× ×¢×œ ×¨×¢×™×•× ×•×ª ×™×¦×¨× ×™×™×. ×× ×™ מצטט:
×× ×œ×”× ×™×— לסיווגי×, יש ×›×ן משהו ×ž×’× ×™×‘ ל×ללה. ×›×™ ”רעיון ×™×¦×¨× ×™“ ×”×•× ×œ× ×¨×§ ×™×¦×¨× ×™ – כלומר, פתוח – ××œ× ×’×, ו×ולי בעיקר, סוגר. ×”×ª×ž×•× ×” שעלתה ×œ×¤×•×§× ×¨ בר×ש כבלה ×ותו ×œ× ×¨×§ ×œ×¡×¦× ×” מסוימת, ××œ× ×’× ×œ×¢×•×œ× ×ž×™×•×¦×’ ×ž×¡×•×™× (×›×–×” שיש בו ילדות, ×›×–×” שהילדות בו מסתובבות בחצ×ית). ×”×¡×¦× ×” מ“הקול והזעד ×”×™× ×¤×ª×•×—×” ×ž×©×•× ×©×”×™× ×¡×•×’×¨×ª. ×”×™× ×ž×פשרת ×™×¦×¨× ×™×•×ª מכיוון ×©×”×™× ×ª×•×—×ž×ª ×זור, שבו ×”×™×¦×¨× ×™×•×ª הזו יכולה לתפקד.
×–×” × ×›×•×Ÿ ×’× ×œ×’×‘×™ תי×וריות, כמובן. ×חרי זמן מה ×תה ×§×•×¨× ×¡×¤×¨, וכל מה ש×תה רו××” בו ×”×•× ×ž×—×‘×¨×™× ×ž×•×‘×œ×¢×™× ×•××¤×§×˜×™× ×¡×™×¤×•×¨×™×™×. ×תה קור×, ורו××” ×ת מה שלימדו ×ותך לר×ות. רק ×ת מה שלימדו ×ותך לר×ות.
×ין ×›×ן ×˜×¢× ×” בזכות ×”×§×•×¨× ×”×ª×ž×™×. ×–×”, ×× ×”×•× ×™×©× ×•, עיוור ×œ×“×‘×¨×™× ×¨×‘×™× ×™×•×ª×¨. ×× ×™ ×œ× ×ž×¢×œ×” על × ×¡ ×ת הבורות, ×›×™ ×× ×ת ההשלה; תהליך למידה ×חר, שבו ×תה משיל מעצמך ×ת מה שלמדת, ×•×ž× ×¡×” ×œ×§×¨×•× ×ž×—×“×©.
×× ×–×” ×פשרי, יש ×›×ן משהו × ×¤×œ× ×‘×מת. ××™×–×” סופר ×מר ×¤×¢× (וצוטט בשער ×”×חורי של "העיר", ושמו פרח) שסופר טוב צריך לכתוב תחילה מבלי לדעת דבר, ו××– ללכת ללמוד, ולכתוב ××–, ו××– להפסיק ללמוד ולשכוח, ולכתוב ×›×ילו ×”×•× ×œ× ×™×•×“×¢ דבר. ×–×” מסוג ×”×¦×™×˜×•×˜×™× ×”×œ×œ×•, ×©×ž×¨×’×™×©×™× × ×›×•×Ÿ. ×”× ×ž×¨×’×™×©×™× × ×›×•×Ÿ, × ×“×ž×” לי, ×›×™ ×œ× ×ž×“×•×‘×¨ ×›×ן על ××™-ידיעה גריד×, ××œ× ×¢×œ מצב ×חר, מצב שבו הידע ×œ× ×ž×פיל על מוש×ו, המילה ×œ× ×ž×¡×ª×™×¨×” ×ת העצ×.
***
×חת הדמויות ב"×רקדיה" לסטופרד (פ××§×™× ×’ תר×ו ×ת ×–×”), מתמטיק××™, מת×ר ×ת המתמטיקה החדשה. מתמטיק××™× ×”×ž×¦×™×ו מתמטיקה ×“×ž×™×•× ×™×ª, פסיכית, והחלו לשחק ×יתה. ×’×™×ומטריה ×œ× ×וקלידית, שורש של מספר שלילי, מערכות ×¢× ×קסיומות מומצ×ות. ×”× ×©×™×—×§×• ושיחקו, ופת××•× ×’×™×œ×• ×©×”×ž×©×—×§×™× ×©×œ×”× ×™×•×©×‘×™× ×™×•×¤×™ על המצי×ות. ×–×” × ×”×“×¨, ×”×•× ×ומר. הכל חדש. שדה המחקר פתוח לגמרי, ×ª×—×•× ×©×œ× ×•×‘×ª×•×œ×™, ש×פשר לפלס בו דרך.
כך ×× ×™ מרגיש ×’× ×‘× ×•×’×¢ לספרות (ו××£ עשיתי ×ת הטעות של לומר ×–×ת ×¤×¢× ×œ×ž×¨×¦×”). הכל חדש. המון × ×מר, ×ך רק מעט שווה משהו. ×× ×—× ×• ×œ× ×ž×‘×™× ×™× ×”×ž×•×Ÿ, ×œ× ×ž×‘×™× ×™× ×ת רוב הדברי×, למעשה. ×× ×—× ×• ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×ž×” זו הזדהות, ומה ×’×•×¨× ×œ× ×• לפחד, ולמה ×¡×¤×¨×™× ×©×•× ×™× ×¢×•×‘×“×™× ×חרת על ×× ×©×™× ×©×•× ×™×. יש ×œ× ×• ×ž×¤×¢×œ×™× ×©×ž×™×™×¦×¨×™× ×¡×™×¤×•×¨×™× ×‘×¡×™×˜×•× ×•×ª ובפסי יצור, ×©×ž×—×œ×§×™× ×¤×¨×¡×™× ×œ×¡×™×¤×•×¨×™× ×ž×¦×˜×™×™× ×™×, ×©×ž×ž×—×™×–×™× ×¡×™×¤×•×¨×™× ×‘×“×¨×›×™× ×©×œ× ×”×›×¨× ×• קוד×, ו×× ×—× ×• ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×¢×“×™×™×Ÿ למה ×× ×—× ×• ×¢×•×©×™× ×ת ×–×”. וזה × ×¤×œ×, ש×× ×—× ×• ×œ× ×™×•×“×¢×™×. ×בל בשביל להתחיל לדעת צריך, ×§×•×“× ×›×œ, × ×¨××” לי, ×ולי, לשכוח.
×× ×™ ×œ× ×™×•×“×¢ ×יך לעשות ×–×ת עדיין, ×בל ×× ×™ ×ž× ×¡×”. חזרתי ×œ×§×¨×•× ×ת ×”×”×‘×œ×™× ×©×‘×ž×•×¡×¤×™ הספרות ו×ת ×”×”×‘×œ×™× ×©×‘×¢×™×ª×•× ×™× ×”×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. ×× ×™ ×§×•×¨× ×˜×¢× ×•×ª, ×•×œ× ×ž× ×¡×” לשלב ×ותן בתי×וריה חובקת כל של הספרות. עדיין ל×. ×˜×¢× ×•×ª על ×˜×¢× ×•×ª, שיושבות זו לצד זו, בלי ערך ×מת ובלי סדר. ×× ×™ ×ž× ×¡×” להשיל ×ת מה שלמדתי ב×מצעות הפרזה בתי×וריות ×חרות. ×–×” ×œ× ×¢×•×‘×“ כל כך עדיין, ×בל ×–×” עובד קצת. ×× ×™ יכול לר×ות שוב מטפורות. ×œ×¤×¢×ž×™× ×× ×™ מבחין בדימוי.
