בזמן ×”×חרון מתפרקות לי התי×וריות. זו דרכן של תי×וריות. ×תה יודע שהן מסגרות מכלילות, שמפשיטות ×ת המצי×ות לרזולוציה מסוימת, והן × ×›×•× ×•×ª לרזולוציה זו בלבד. ×תה יודע ×ת ×–×”, ×בל ×–×” עדיין ×œ× × ×¢×™× ×œ×¨×ות בעיות ×©× ×¡×’×¨×• ×–×” מכבר, × ×¤×ª×—×•×ª מחדש. ×–×” × ×›×•×Ÿ במיוחד עבור תי×וריות ×©×”× ×—×ª עליהן ×ת מיטב כספך, כמו כל תי×וריית הדובר-מוען-× ×ž×¢×Ÿ שרצה ×›×ן ל××—×¨×•× ×”.
קרן תי×רה שתי בעיות (×‘×¢×¦× ×™×•×ª×¨, ×בל ×–×” ×™×‘×•× ××—"×›). ×”×חת ×”×™× ×”×–×§×Ÿ ב×וטובוס, שמדבר ×ת ×ותו הדיבור לכל ×ד×. ×”×©× ×™×” ×”×™× ×”×’×‘×•×œ הב××—×˜×™× ×™, מתי מפסיק ××“× ×œ×“×ž×™×™×Ÿ ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ, לשרטט ×ת השיח, ומתי ×”×•× ×ž×ª×—×™×œ לדבר. בעצ×, זו ×ותה בעיה. בעצ×, ×’× ×§×¨×Ÿ כתבה ×–×ת. ×בל הזקן המדברר ×”×•× × ×§×•×“×ª התחלה טובה.
התי×וריה ×ומרת כך: ××“× ×¨×•×¦×” לדבר. ×”×•× ×ž×“×ž×™×™×Ÿ × ×ž×¢×Ÿ, ומת××™× ×ליו ×ת הדיבור. ×”×•× ×’× ×ž×•×“×¢ לשיח, ולכן מת××™× ×’× ×ליו ×ת הדברי×. מי שירצה יוכל ×פילו לשרטט ×ת ×–×” בדי×גרמה × ×—×ž×“×”, ו×× ×™×ª×§×œ ×‘×§×©×™×™× ×‘×’×‘×•×œ שבין השיח ×œ× ×ž×¢×Ÿ המדומיין, ×”×•× ×™×•×›×œ לתקוע גבול שרירותי, ולטייח ×ותו ×‘×¨×¦×™×•× ×œ×™×–×¦×™×•×ª.
התי×וריה הזו ×ž×“×ž×™×™× ×ª ××•×ª× ×• ×›×™×¦×•×¨×™× ×ž×©×•×›×œ×œ×™× ×ž×וד. ×›×שר ×× ×• מדברי×, ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× × ×ž×¢×Ÿ, ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו מדמיין ××•×ª× ×•, ×•×œ×¢×ª×™× ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו מדמיין ××•×ª× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו ('למה ×”×•× × ×¢×œ×‘?' תהה לעצמו המוען). ×œ×¤× ×™ הדיבור ×× ×—× ×• ×ž×§×™×ž×™× ×‘×•×‘×ª בבושקה כבירה ×•×‘×“×™×•× ×™×ª, רפלקסיה מט×-תקשורתית מורכבת, שמעצבת ×ת ×”×ž×©×¤×˜×™× ×•×”×ž×œ×™× ×œ×ª×‘× ×™×ª ברורה ×חת.
וזה ×›× ×¨××” × ×›×•×Ÿ, במידה. ×ו, מדויק יותר, ×–×” × ×›×•×Ÿ ×¤×•×˜× ×¦×™×לית. ×בל הזקן ב×וטובוס מר××” משהו ×חר. ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שהזקן ×ž× ×”×œ ×ž×•× ×•×œ×•×’, ×›×™ ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ ש×ין לו × ×ž×¢×Ÿ. יש לו × ×ž×¢×Ÿ, ×בל ×”×•× ×“×‘×¨ מה קוביסטי ו×מורפי, ×©×œ× ×ž×©×ª× ×” מ××“× ×œ×ד×. ×–×” ×’× ××™× ×• ×ž×•× ×•×œ×•×’ ×ž×©×•× ×©×”×–×§×Ÿ בעליל ×ž× ×¡×” ליצור קשר. ×–×” ×œ× ×ž×•× ×•×œ×•×’, ×–×” פשוט זקן ×©×œ× ×ž×¦×œ×™×— ×ו ×œ× ×˜×•×¨×— ×œ×©× ×•×ª ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ המדומיין שלו בהת×× ×œ××“× ×”×ž×ž×©×™ שעמו ×”×•× ×ž×“×‘×¨; ו×ולי ×–×” זקן שמצליח לדמיין ××“× ×חר, ×ך ×œ× ×™×•×“×¢ ×יך לדבר ×חרת. ×”×•× ×œ× ×ž×¦×œ×™×— להבין, להרגיש, ×ת היחס שבין ×”× ×ž×¢×Ÿ המדומיין למטרת הדיבור ×œ×ž×œ×™× ×©×‘×”×Ÿ ×”×•× ×ž×©×ª×ž×©. ×”×•× ×ž×“×‘×¨ כך ×›×™ ×”×•× ××“× ×©×œ שטיק ×חד, ×©×œ× ×™×•×“×¢ כיצד ×¢×•×‘×“×™× ×©×˜×™×§×™× ×חרי×.
הבעיה ×”×©× ×™×” ×”×™× ×‘×¢×™×™×ª הגבול. משפט די×לוגי לגמרי ×”×•× ×ž×©×¤×˜ ×œ× ×§×™×™×, ×ומרת קרן, שכן ×œ× ×™×”×™×” בו צורך; המוען ידמיין ×ת הש×לה והתשובה, ו×ת התשובה לתשובה והתשובה לתשובה הזו, עד ×©×œ× ×™×”×™×” ×˜×¢× ×‘×“×™×‘×•×¨.
×–×”, כמובן, ×œ× ×›×š. ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×¢×“ גבול מסוי×. ×× ×—× ×• ×¢×•×¦×¨×™× ×ž×ª×™×©×”×•, ×•×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×“×‘×¨ שוב. הגבול ×”×–×”, × ×“×ž×” לי, ×”×•× ×’×‘×•×œ היכולת. ×”×•× ×”×ž×§×•× ×©×‘×• ××™× ×š יכול ×ו חפץ עוד לדמיין ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ. ו×× ×™ חושב שבדרך כלל הגבול ×”×–×” ×”×•× ×§×¦×¨ מ×וד.
ב"×ל המגדלור" יש קטע ×ž×§×¡×™× ×©×‘×• מר רמסיי חושב. וירג'×™× ×™×” וולף משתמשת בדוברת כל-יודעת, מה ×©×ž×§× ×” לה חופש ×דיר ב×ופן ייצוג מחשבות הדמויות. החופש ×”×–×” מ×פשר לה, בין הש×ר, לפלרטט ×¢× ×ž×‘×¢×™× ×ž×©×•×œ×‘×™×, וכך קשה לדעת ××™×–×” חלק מהטקסט ×”×•× ×¦×™×˜×•×˜ של מחשבותיו של רמסיי ו××™×–×” חלק ×”×•× ×¡×™×›×•× ×©×œ וולף. כך ×ו כך, הלז חושב. ×”×•× ×—×•×©×‘ פילוסופיה, ×•×”×•× ×ž×ª×•×¡×›×œ ×›×™ ×”×•× ×œ× ×—×•×©×‘ מספיק עמוק. ××œ× ×©×”×˜×§×¡×˜ ×œ× ×ž×©×ª×ž×© במט×פורת העומק, ×”×•× ×ž×©×ª×ž×© במט×פורה קווית. מר רמסיי מצליח לחשוב רק עד ×”×ות ל' (× × ×™×—, ×× ×™ ×œ× ×–×•×›×¨). ×”×•× ×™×•×“×¢ שיש ×× ×©×™× ×©×—×©×‘×• כבר עד מ', ×•×¤×¢× ×‘×“×•×¨ יש מי שחשב הל××”, חצב ×ת דרכו לע'. ×”×•× ×ž×’×™×¢ עד ל', ×•×”×•× ×ž×ª×•×¡×›×œ.
×× ×™ ×והב ×ת הקטע ×”×–×”. ×× ×™ מכיר ×’× ×ת ההרגשה, ×ת התחושה שהגעת לגבול. ×תה יודע שיש יותר, ×בל ×תה ×œ× ×ž×¦×œ×™×— לגשת לש×. × ×¨××” לי שהגבול ×”×–×” קשור ליכולת ×©×œ× ×• להחזיק, בו ×–×ž× ×™×ª, מספר קטגוריות ידע ×©×•× ×•×ª, מספר × ×•×¡×—×ות ×©×•× ×•×ª, מספר ×¤×¨×™×˜×™× ×©×•× ×™× ×©×œ ×¢×•×œ× ×ž×™×•×¦×’. ×× ×—× ×• ×ž×§×™×ž×™× ×ž×—×©×‘×”, וככל ×©×”×™× ×ž×ª×’×‘×©×ª כך ×”×™× ×ª×•×‘×¢×ª מ××ª× ×• כוח מעבד חזק יותר. ×× ×—× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ת המחשבה הזו בר×ש, ולחבר ×ותה למחשבה ×חרת, ×בל המחשבה הקודמת מתחילה להישכח, והקצוות שלה × ×¢×œ×ž×™×. ×× ×—× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ž×‘× ×” ×מורפי בר×ש, ובכל ×¤×¢× ×©×× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×©×“×¨×’ ×ותו ×”×•× ×ž×ª×—×™×œ להתפורר.
×“×•×’×ž× ×חרת: ×”×“×’×™× ×©×œ ×ž×•× ×˜×™ פייתון. ב"משמעות ×”×—×™×™×" מופיעה חבורת ×“×’×™× ×‘×קווריו×, ×©×©×•×—×™× ×ž×¦×“ לצד ×•×ž×‘×¨×›×™× ×–×” ×ת ×–×” ב-"Morning". ×”× ×ž×’×™×¢×™× ×œ×§×¦×” ×”×קווריו×, חוזרי×, ושוב ×ž×‘×¨×›×™× ×–×” ×ת ×–×”. ×“×’×™× ×–×•×›×¨×™× ×§×¦×¨ מ×וד. ×•×’× ×× ×—× ×• כך, רק ×‘×˜×•×•×—×™× ×חרי×.
מה ×× ×–×” כך ×’× ×‘×“×™×‘×•×¨; ×× ×—× ×• ×œ× ×‘×•× ×™× ×ת כל ×ž×‘× ×” התקשורת, רק ×—×œ×§×™× ×ž×¢×•×ž×¢×ž×™× ×©×œ×•. במקרה שמתעורר הצורך, ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×™×•×ª×¨. ×ולי ×–×” מה שקורה ×›×שר × ×¢×©×™× ×—×©×“× ×™×, ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×”×§×“×™×© יותר תשומת לב ×œ× ×ž×¢×Ÿ. מה ×× ×× ×—× ×• ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ת כל ×”×ž×‘× ×” התקשורתי ×”×–×” בשעת שיחה, ×–×” ×ª×•×‘×¢× ×™ מדי, יותר מדי כוח עיבוד, יותר מדי מולטי-×˜×¡×§×™× ×’. מה ×× ×”×ž×‘× ×” ×”×–×” בכלל ×œ× × ×ž×¦× ×©× ×›×©×× ×• מדברי×, ×”×•× ×¨×§ × ×ž×¦× ×œ×¤×¨×§×™×, בין משפטי×, ×©×’× ×—×œ×§ ×ž×”× ×× ×—× ×• ×ž×ª×—×™×œ×™× ×ž×ª×•×›× × ×™×, ×¢× ×¢×¥ תחבירי מופשט ×©× ×ž×¦× ×ž×¢×œ הכל, ×•×©×•×›×—×™× ×ת ×”×ª×›× ×•×Ÿ לקר×ת ×”×מצע – ×ת מה ×©×¨×¦×™× ×• להגיד, ×ת למה ×¨×¦×™× ×• להגיד ×ת מה ×©×¨×¦×™× ×•, ×ת ×”×ž×§×•× ×©×‘×• מתחיל הלוו××™ ×•×ž×¡×ª×™×™× ×”×ž×•×©×.
מה ×× ×“×™×‘×•×¨ ×ž×ª× ×”×œ בעצ×, ×‘×¢×•×œ× ×”×§×˜×’×•×¨×™×•×ª ×©×œ× ×•, כמו ×©× ×¢×” הטירה מ"הטירה ×”× ×¢×”"; משהו גדול ומדדה, ×©×¢× ×›×œ צעד ×ž×ª×•×•×¡×¤×™× ×œ×• ×ž×‘× ×™× ×§×˜× ×™×, ×¦×™× ×•×¨×•×ª קיטור ודודי שמש, ×•×ž×‘× ×™× ××—×¨×™× × ×¡×¤×™× ×ל גופו. ×× ×—× ×• ×ž×“×‘×¨×™× ×•×©×•×›×—×™×, ×•× ×–×›×¨×™× ×©×•×‘, ×•×ž×ª×›× × ×™×, ×•×”×•×œ×›×™× ×œ×יבוד בפסוקית.
ומלבד ×–×ת, יש לעצור ×ת רצח ×”×¢× ×‘×“×רפור
