מה פתאום פרוייקט חינוך? הרי כולם כל העת מפטפטים על החינוך. מה פתאום עכשיו פרוייקט חינוך? ובכן, זה נכון. כולם מפטפטים. אבל התקשורת, זירת הפטפוט המרכזית, עושה מה שהיא תמיד עושה: ממסגרת את הדיון. ובמסגרת הזאת נכנסים תמיד אותם נושאים. הם חשובים, זה בטוח. לפעמים הם אפילו מצביעים על מחשבה נכונה. אבל לעוסים. ממש לעוסים. ממש ממש לעוסים. כל כך לעוסים, עד שרואים בהם את סימני השיניים של כל המדינה. ואלו הם:

שכר המורים והחופש הגדול
"המורים האלו גם ×›×›×” בקושי עובדים. מה זאת משרה מלאה של מורה – 24 שעות שבועיות? אני עושה את ×–×” ביומיים. בלי להחשיב נסיעות לחו"ל, שאז אני בכלל עובד כמו מנייאק. ואל תגרמו לי אפילו להתחיל לדבר על החופש הגדול. מתי אני קיבלתי בפעם האחרונה משכורת על חודשים שלא עבדתי בהם? והם? כל שנה. כמו שעון. חודשיים. אם הם רוצים להרוויח הרבה כסף, שיילכו לעבוד במקצוע שבאמת עובדים בו". דן רברבן, בן 32, עובד אמדוקס רעננה, מרוויח 20 אלף שקל בחודש

איכות המורים
"נו, חייבים לתת להם יותר כסף. כי היום, רק פרחות הולכות להיות מורות. כלום הן לא יודעות. רק אלה שאין להן משהו יותר טוב לעשות בחיים הולכות לשם. באמת. אחיין שלי, בן 6, הולך לכיתה א'. המורה שלו היא חתיכת, לא נעים לי להגיד אפילו. יום אחד הוא חוזר הביתה מספר לאמא שלו שהמורה אמרה חנוכה בא אחרי פסח. את מבינה? חנוכה אחרי פסח".
שני רברבן, בת 30, מגדלת את הילדים של רן, בשיחה בלחם ארז רעננה

המורה ששינתה את חיי
"תקשיב, אחרי, רק בגללה אני חולה על היסטוריה. היא הייתה באה לכיתה, אני מדבר איתך על י"א, כן? לא היה לי הרבה זין ללימודים. קראו לה שולה. והיא הייתה באה לכיתה עם תחפושת בהתאם לתקופה שלמדנו. נגיד למדנו על נפוליאון, הייתה באה עם הכובע המשולש. למדנו על שלמה המלך, הייתה באה עם גלימה כזאת. והיתה מספרת סיפורים. כל היום סיפורים סיפורים. רק מה? הסיפורים האלו הם ההיסטוריה. מאז אני חולה על זה. באמת. יש לי בבית מלא ספרים של היסטוריה".
צחי שמש, הפסקת עישון, בניין משרדים

הצפיפות בכיתות
"רק בגלל זה אי אפשר ללמד כלום במדינה הזאת. שמים אותם ילד על ילד. עוד שנייה יתחילו ללמד אותם במסדרונות. איך מורה, מוכשרת ככל שתהיה, יכולה להתייחס כמו שצריך לארבעים תלמידים? איך? וזה עוד כלום. בבית הספר שאני לימדתי בו פעם יש אפילו כיתה של חמישים. לא, זה כבר ממש בניגוד לחוק. המצב מזעזע"
דינה צרפתי, בת 50, מורה בפנסיה מוקדמת

הילדים לא מכירים סלבס
"כתבנו המשוטט יצא לבדוק מה יודעים ילדי מדינת ישראל על המשורר טשרניחובסקי. לתדהמתו גילה כי 2 ידעו מי הוא, 5 חשבו שהוא רחוב ושבעה, בני 5 עד 10, לא הצליחו להגיד את שמו. המצב, כמו שאתם רואים, הולך מדחי אל דחי".
ערן טל, כתב תרבות בערוץ וידאו באינטרנט, יודע לזמזם את ההתחלה של הוי ארצי מולדתי

כולנו מכירים לפחות מורה גרועה אחת
"נו, אי אפשר להאשים את הילדים שהם ככה מתנהגים למורים. אני זוכר שבכיתה ד' הייתה לי מורה כל כך טיפשה, שהיא לא הצליחה להסביר לנו על רבייה. באמת, עמדנו מול הדבורים והיא רצתה להגיד לנו דברים על זה, אתה יודע איך זה היה אז לא דיברו ישירות, ולא הצליחה לזכור את מה שלמדה בבית"
דביר שושני, בן 40, אבא לשלושה

ניסויים מופלצים
"התברר כי החינוך עוד לא אבוד. בניסוי שנערך בנגב בחודשים האחרונים, באדיבותו של דיוויד שומכר, פילנטרופ יהודי מניו-יורק, קיבל כל ילד בכיתה א' 2 בבית הספר רהט בנגב מחשב נייד למשך כל שעות היום. הילדים זכו לתוספת הדרכה צמודה של מורות שעברו הכשרה מיוחדת במחשבים. אחרי שלושה חודשים שבהם קיבלו הילדים שיעורים בתוספת עזרים ממוחשבים והדרכה צמודה במחשב הצליחו הילדים להשיג תוצאות גבוהות במיוחד במבחן הארצי לבדיקת אוריינות"
עיתון "הארץ", מדווח על ניסוי שבאמת יכול להוות דוגמה לשינוי המוני בחינוך

האלימות בבתי הספר
"תראי, רק בגלל האלימות שם צריך לשרוף את הכל ולהתחיל מחדש. אתה שולח את הילד לבית ספר ולא יודע מה תקבל חזרה. יום אחד הוא חוזר עם חולצה קרועה ויום אחר הוא חוזר בלי שן. זה נורא. והמצב רק נהיה יותר ויותר נורא. אני בפירוש זוכרת שהבן גדול שלי לא חזר ככה. בכל אשמה הצפיפות בכיתות".
סיגל שילוני, אם לשניים

רשימת ערים
"ובמקום האחרון – רהט. העיר הבדווית בנגב ×”×’×™×¢×” למקום אחרון בבדיקת הישגי התלמידים בבחינות הבגרות, עם 10 אחוזים מהתלמידים שזכאים לתעודת בגרות מלאה. לפניה ניצבות הערים הערביות נצרת וטירה, עם 12 ו-15 אחוזים בהתאמה. בראשית הרשימה ניצבות הערים רמת השרון ועומר, שכל אחת מהן ×”×’×™×¢×” ל-60 אחוזים זכאי בגרות. כתבנו נועם כהן מדווח על האפליה, על המאמצים ועל תלמידים שקדנים"
חדשות ערוץ 2, בערך באיזור ספטמבר אוקטובר

אז פרוייקט
כי לא ייתכן שזה כל מה שיש להגיד על חינוך. לא ייתכן. חינוך זה דבר נורא חשוב. בטוח יש לכם מה להגיד על תוכניות לימוד / בתי ספר מיוחדים / שיטות חינוכיות / סרטים על חינוך / ספרים על חינוך / מורים / חינוך ואינטרנט / חינוך ושואה / חינוך וכל נושא / חינוך ומגדר כמובן, כי לכל דבר אפשר לדחוף מגדר / וגו'.

נגיד, שבועיים מהיום, 1/12/07? איתמר יכין לוגו, ואתם תשלחו לנו. Meitalsha ב-gmail נקודה קום. או itamarshaaltiel באותו מקום. ואפשר גם למייל של הבלוג ב-hemeitster באותו מקום.

מלבד זאת, נתראה בעצרת למען החינוך.

נדז'ה
יום אחד, כשהילך לו להנאתו בפריז, בין פגישת אמן אחד מן הסלון התרבותי שלו לפגישת אמן אחר מאותו סלון ממש, פגש אנדרה ברטון את נדז'ה, כך, פחות יותר, מגלגל ברטון, שנחשב לאבי הסוריאליסטים, את השתלשלות העניינים בספר ששמו כשם הגיבורה. ומיהי אותה נדז'ה? ספק אישה ספק פנטזיה. כדי להכיר את נדז'ה, נדמה שיספיקו לקוראים של המאה ה-21 שני ציטוטים ופרט "ביוגרפי":

1. מספרת נדז'×” לברטון על אחד ×”"ידידים" המבוגרים שלה: "מלבד זאת, הוא קרא לי לנה, לזכר בתו שנפטרה. ×–×” מאד חביב, מאד נוגע ללב, נכון? עם זאת, קרה שלא יכולתי לשאת להיקרא כך, כבחלום: לנה, לנה… אז נהגתי להעביר את ידי לפני עיניו כמה פעמים, מאד סמוך לעיניו, כך, ולומר: 'לא, לא לנה, נדז'×”'" (עמ' 73).

2.מטיילים נזד'×” וברטון בפרברים המפוקפקים של פריז ונתקלים במזרקה. אומרת נדז'×”: "'אלה הן מחשבותיך ומחשבותי. הבט מניין כולן יוצאות, עד היכן הן מתרוממות, ועד כמה ×–×” יפה עוד יותר כשהן צונחות בחזרה.×–×” שוב הקילוח השבור ×”×–×”, הנפילה הזו… וכן הלאה ללא הרף' אני מצטעק: 'אבל נדז'×”, כמה מוזר! מאיפה בדיוק את לוקחת את הדימוי ×”×–×” שמבוטא כמעט באותה צורה ביצירה שלא יכולת להכיר ושזה עתה סיימתי לקרוא?'" (עמ' 87)

3.נדז'ה היא תמהונית, לגביו של ברטון, שחי, למרות נטיותיו המהפכניות, חיי בורגנות לתפארת. בסיום הרומן, נזד'ה נכנסת לבית משוגעים. ברטון, מצטער ללא ספק, נוטש את הרפתקאותיהם המשותפות, וחוזר לאשתו נקי מצפון, וטוב לב ומוזה.

 

היום השתתפתי בפאנל בוורדקמפ שכותרתו הייתה "וורדפרס זה לא רק לגיקים". אלו היו הדברים שהכנתי מראש כדי לומר, ואמרתי אותם, פחות או יותר, רק בדיבור חופשי:

• 10 דיונים לפחות התנהלו ביני לבין איתמר לפני שעברנו לוורדפרס. איתמר טען שאנחנו צריכים מקום משלנו כדי שיתייחסו אלינו ברצינות. אני טענתי שלא מתקנים מה שלא מקולקל. איתמר ניצח.
• 5 דקות לקח לנו לבחור את שם הדומיין
• 7 פעמים הסתיימו הפגישות שלנו בסיכום "טוב, כל אחד צריך לנסות בבית להתקין את הוורדפרס ×”×–×”".
• 161 מלים יש בהוראות ההתקנה של וורדפרס באתר של רן יניב הרשטיין
• 6 פעולות מתוכן לא הבנתי כלל (מה ×–×” לעזאזל קובץ TGZ? איך יודעים מה ×–×” בסיס הנתונים, איך קוראים לו ומאיפה אמא שלו באה? ואיך אני אמורה לדעת לבדוק הגדרות של קובץ הקונפיגורציה?)
• 3 או 4 היו מספר האנשים שאליהם פנינו כדי שיתקינו לנו וורדפרס.
• 1 עשה את ×–×”, והוא יושב פה. תודה.
• 5 היו מספר האנשים שעזרו לנו לנסות להעביר את הארכיון שלנו מישראבלוג.
• אלף קללות קיללנו אותם בינינו לבין עצמנו.
• 4 חודשים עברו ויאיר הצליח. אבל באיזשהו אופן משונה.
• 20 שעות ישב האיתמר ותיקן פוסטים ידנית.
• ב-7 בפברואר 2007 פורסם הפוסט הראשון שלנו בוורדפרס, שטען שזה נחמד שאנשי וורדפרס אומרים שכולם יכולים להתקין וורדפרס, אבל הם טועים. היינו עצבניים.
• פעם אחת של לנסות ולהעלות פוסט בוורדפרס הספיקה כדי שאגיד לאיתמר בנחרצות "חוזרים לישרא"
• משפט אחד אמר האיתמר בתגובה: "עוד לא".
• תגובה אחת, של אורי ברוכין, הצילה אותנו ממשק עורך התוכן של וורדפרס. נאמר בה: ווינדוס לייב רייטר
• אינספור שעות ישבתי מאז ועברתי על רשימות של פלאגאינים חדשים. ×–×” ×›×™×£!
• 200 פלאגינים איתמר פסל.
• 30 פלאגינים איתמר אישר, אבל לא הצלחתי להתקין.
• שמונה חודשים עברו, ועדיין לא הצלחנו לגרום לבלוג להיראות אותו דבר באקספלורר ובפיירפוקס.
•  ×‘-13 ביולי 2007 פרסמה חנית את המאמר המעולה ב-YNET שמסביר איך מתקינים וורדפרס. נראה לי שעם ×–×” אפילו אנחנו היינו יכולים להסתדר.
• 30% עלייה בכניסות מאז שעברנו לוורדפרס.
• חודשיים בערך מאז שהחלטנו שחייבים לשנות את העיצוב. אנחנו עדיין לא מעזים

בעקבות היום

דבר נוסף שרציתי להגיד אבל איכשהו לא יצא זה שאני לא אומרת שוורדפרס חייב להיות לכולם. זה בסדר אתי, כאמור בפוסט הראשון שלנו, שדברים מסויימים סגורים בפני. אני פשוט לא אוהבת את שיטת השיווק של "כולם יכולים", שפשוט אינה עומדת במבחן המציאות.