המ×מץ ×©×œ× ×• להגן עליה עליה מדבר על ××™Ö¾×פשרותה להâ€×¤×’×¢. כמו ההעדרות שלה כשהכ×ן והעכשיו עשוי לכבודה. ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘. ×–×” שמח לקרות. ×”×™×” ×ירוע – כמו ששלמה ×’×¨×•× ×™×š זוכר ×ת בן־גוריון – ×œ× ×œ×”×’×™×“ לו תודה, ×œ× ×ª×•×“×”. ×œ× ×œ×”×¨×™×¢ לו, רק לברך ×ותו.
תר×ו ×ת ×”××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ שלי. ×–×” עירוּב טעמי×. ×ין לה ××£Ö¾×¤×¢× ×”×©Öµ×Ö¾×”×חד.
'××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘' ×–×” הרכב: ×©× ×™ שמות־עצ×, צמד, ×”×©× ×™ מיד ל×חר הר×שון, ×”× × ×¡×›×ž×™× ×œ×©×Ö¾×¢×¦× ×חד כמו, ×“×•×’×ž× ×חרת, ש×־עצ×. למה ×× ×—× ×• × ×“×¨×©×™× ×œ×›×–×”? יש לי בת־דודה. ×”×™× ×‘×ªÖ¾×חות ל×מי, ××œ× ×©×× ×—× ×• ×œ× ×ž×’×™×¢×™× ×œ×–×”, יש לזה ש×, ××—×™Ö¸× ×™×ª. דוברי ×× ×’×œ×™×ª ×œ× ×”×•×œ×›×™× ×œ-tooth doctor במקרה של ×›×ב בפה, ××œ× ×œ-dentist. יש ×יזו ×ž× ×•×—×” בלהבין ×ת ×”×¢×•×œ× ×›×¡×›×•× ×”×©×ž×•×ª: ×”×¢×•×œ× ×ž×›×™×œ ×©×™× ×™×™×, רופ××™×, ××—×™×, דודי×, ×‘× ×™×, ××—×™Ö¸× ×™×; ×בל ×œ× ×‘× ×™Ö¾×“×•×“×™× ×•×¨×•×¤××™Ö¾×©×™× ×™×™× â€“ ×ת ×לה ×× ×—× ×• ×ž×¨×›×™×‘×™× ×‘× ×•Ö¼, בתי×ור ש×× ×• × ×•×ª× ×™×; וכן, ×’× ×œ× ×‘× ×™Ö¾××—×™× â€“ ×לה כבר × ×¡×¤×¨×• תחת ××—×™Ö¸× ×™×. ×בל.
×ולי ×חרת. ו×× ×ž×§×¤×™×“×™×, ××– כבר למעלה ×˜×¢× ×•: × ×›×ª×‘ 'יש לי בת־דודה', מי שמסוגל לה×מין ששפה מחזיקה ×יזו ×פשרות לפגיעה בעצמה עלול לתקן ל־'יש לדודתי בת'. ×בל ××—× ×• ×™×•×“×¢×™× ×©×–×• ×œ× ×‘×ª הדודה בה מדובר ××œ× ×”×‘Ö·Ö¼×ªÖ¾×“Ö¼×•Ö¹×“Ö¸×” (הַבַּדּוֹדָה). כש×× ×™ כותב ×©× ×™ שמות בלי רווח ומוסיף מקף ×‘×™× ×”× (מה ×©×œ× × ×“×¨×© בשפות ×חרות כמו ×× ×’×œ×™×ª – boathouse, ×ו העברית של ×בידן – בֹקרקיץ), ×× ×™ טוען שיש הדבר ×”×–×” בעול×, ×× ×™ מביע ×ת הל××©× ×©×œ×•. בן־דוד ×œ× ×–×”×” לבן של הדוד.
×× ×™ ×ומר ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘.
×›×שר ×ž×‘×¦×¢×™× ×”×¨×›×‘ מעין ×–×”? מי × ×§×‘×¢? מי × ×—×©×£? מי הלשין על מי? כביכול ××™× × ×• ×™×•×“×¢×™× ×“×‘×¨ על הרחוב, ××œ× ×¢×œ ×”××ž× ×•×ª – זוהי ××ž× ×•×ª של הרחוב. (×¢×•×©×™× ××ž× ×•×ª ברחוב. ×ž×¦×™×’×™× ××ž× ×•×ª ברחוב. ×¢×•×©×™× ××ž× ×•×ª על ×ודות הרחוב. ×¢×•×©×™× ××ž× ×•×ª על גבי הרחוב. הרחוב עושה ××ž× ×•×ª. ×—×•×©×‘×™× ×•×ž×¡×¤×¨×™× ×¢×œ ×”××ž× ×•×ª×™ שברחוב.) ×ך מה ×”×›×•×•× ×” ב××ž× ×•×ª של הרחוב? כדי ×©× ×–×”×” ×ותה ככזו ×¢×œ×™× ×• לדעת מהו הרחוב ×”×–×”, שה××ž× ×•×ª ×”×™× ×©×œ×•, ×¢×œ×™× ×• להגדיר, ל×רגן ולסמן. השיח המט×Ö¾××ž× ×•×ª×™, בדומה להרבה ×ž×”×©×™×—×™× ×ž×¡×•×’ ×–×”, ×”×•× ×ž×©×—×§ שפה של הגדרות וחלוקות, וכ×ן ×ž×•×©× ×”×©×™×— ×”×•× ×”×§×•×‘×¢ ×ת ×וצר המילי×. כלומר, למעשה ×œ× × ×™×ª×Ÿ להבדיל ×‘×™× ×•, הדבר, לבין הדיבור עליו. ×ך מהי ×”××ž× ×•×ª ×©×”×™× ×©×™×—?
הש×לה ×”×–×ת מבקשת ×’× ×ת הב××”: מהי ×”××ž× ×•×ª ×›×©×”×™× ×©×™×—? ושתהין, תמיד: ×”×× ×× ×—× ×• עדין מדברי×? על מה ×תה מדבר?
בסרט תיעודי על ×¤×¨× ×¡×™×¡ בייקון, ×™×©× ×” ×¡×¦×™× ×” בה הבמ××™ שו×ל ×ת בייקון לגבי ציור שלו ×”× ×ž×¦× ×¢×œ הכן בסטודיו. בציור מופיעה דמות מעוותת במרכז חדר ×בסטרקטי ומקדימה מוצב כד על שולחן. בייקון, ×”× ×™×¦×‘ מול ההכרח לדבר, תוהה ×”×× ×”×›×“ ×”×•× ×ž×”×¡×’× ×•×Ÿ ×”× ×›×•×Ÿ, ×ולי ×”×™×” צריך להיות כד ×™×•×•× ×™ למשל? השיח ××™× × ×• יכול להוות ×ת כל היצירה, ×”×•× ×—×™×™×‘ להש×ר ×ž×¦×•×ž×¦× ×›×“×™ ל×פשר ×ת העודפות ×”××™× ×”×¨× ×˜×™×ª של היצירה. כדי לשמור על היצירה שלו ×‘×—×™×™× ×‘×™×™×§×•×Ÿ הקריב ×ת הכד. ×ך מה ×× ×”×˜×§×¡×˜ ×”×–×”? ×”×ין ×’× ×”×•× ×ž×¢×œ×” ש×לות של מקור וייצוג? × ×לץ לה×מין שרעיון העדפות מוחזק ×›×ן ב×ופק ×”×יטרציה כגבול של סדרה ×ž×ª×›× ×¡×ª. עודפות זו × ×©×ž×¨×ª ×¤× ×™×ž×™×ª ליצירה, בכל יצירה ×”×™× ×ª×•×¤×™×¢ ×חרת ×•×œ×¢×•×œ× ×œ× ×‘× ×¤×¨×“ מ××£ חלק שלה. ×˜×›× ×™×§×•×ª של הזרה רק יצרו עוד שכבות ×—×™×¦×•× ×™×•×ª למה ×©×”×•× ×”×ž×•×‘×Ÿ מ×ליו (המובן-מ×ליו ×”×•× ××™× ×• הצפוי. שכן הצפוי ×”×•× ×ž×¡×•×¨×¡), מה ש×יתו ×× ×• ×¨×•×¦×™× ×œ×”×©×ר. כיצד × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×™×ž× ×¢ מריבוי ×—×™×¦×•× ×™ שכזה?
×× ×™ ×ž×§× × ×œ×”. ×× ×™ ×ž×§× × ×œ×” ×ž×¤× ×™ ×©×”×™× ×œ× ×©×œ×™, ×œ× ×©×œ ×× ×™. ×•×¤×¢× × ×•×¡×¤×ª ×›×™ ×× ×™ ×œ× ×©×œ×”, ×œ× ×‘×ª×•×¨ ×× ×™. ×× ×™ ×ž×§× × ×œ×” פעמיי×: ×חת, כש×× ×—× ×• לבד ×•×”×™× ××™× ×”, ו×חת, כש×× ×—× ×• בציבור ו×× ×™ ××™× ×™. ×× ×™, חשוב לר×ות ×ת ×–×”, ×ž×§× × ×œ×” ×ותי. ×”×™× ×ž×•×œ×™×›×” ×ותי ×ל תוך ציבור. ×× ×™ רו××” ש××ª× ×™×•×“×¢×™× ×›×ž×” קשה לש×ת ×ת ×–×”, ×בל × ×•×¨× ×¨×¦×™× ×• פה לומר ×›×™ כך ר×וי.
××– ×”×ª× ×•×¢×” ×”×™× ×”×—×•×¦×” ×•×”×ª× ×•×¢×” ×”×™× ×¤× ×™×ž×”. × ×•×›×— ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘, ×–×” ××£Ö¾×¤×¢× ×œ× ×”×‘×™×ª שלי. ×ליה, ×× ×™ ×™×•×¦× ×¤× ×™×ž×” ×ל הרחוב. ×בל עוד ×ž×•×§×“× ×œ×¡×•×‘×‘ ×ת המבט.
××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ ×œ× ×–×”×” ל××ž× ×•×ª ברחוב. ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ ×œ× ×–×”×” ל××ž× ×•×ª ברחוב, ×”×™× ×¤× ×™×ž×™×ª לו. ×× ×פשר לדבר שטויות כמו לומר 'היד שלי ×”×™× ××•×¨×’× ×™×ª לגוף שלי', ××– ×פשר ×’× â€“ ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ ×”×™× ××•×¨×’× ×™×ª לרחוב. ×œ× × ×•×›×œ למסגר ×ת היצירה מחוץ לרחוב, וז×ת ×œ× ×ž×›×™×•×•×Ÿ ×©×”×™× ××™× × ×”, ×›×©×”×™× ×œ× × ×ž×¦×ת ברחוב, ××œ× ×ž×›×™×•×•×Ÿ ×©×”×™× ××™× × ×” ×›×©×”×™× ×œ× ×¨×—×•×‘. היד × ×ž×¦×ת בגוף ×•×”×™× ×œ× ×©×œ הגוף, ובעוד ×©×”×™× ×œ× ×™×›×•×œ×” להיות הגוף בעצמו, שרק הגוף ×”×•× ×”×’×•×£, ×”×™× ×¢×“×™×™×Ÿ ו×ין ×חרת, גוף.
"×§×œ×™×˜×ª× ×©×œ ×‘× ×™×™× ×™× ×ž×ª×¨×—×©×ª ×‘×©× ×™ ××•×¤× ×™×: דרך ×©×™×ž×•×©× ×•×“×¨×š תפיסת×. ×ו מוטב לומר: מישושית וחזותית. ×œ× × ×©×›×™×œ להבין קליטה מעין זו כל עוד × ×“×ž×” ×ותה ×œ×¢×¦×ž× ×• ×‘×ž×ª×›×•× ×ª×” של הקליטה המתרכזת, ×›×“×¨×›× ×©×œ ×ª×™×™×¨×™× ×œ× ×•×›×— ×‘× ×™×™× ×™× ×ž×¤×•×¨×¡×ž×™×. וז×ת, ב×שר מן הצד המימושי ×ין מקבילה למה שמהווה ×ת ×”×”×ª×‘×•× × ×•×ª בצד החזותי. הקליטה המישושית ××™× ×” מתרחשת דרך תשומת־הלב ××œ× ×¢×œ דרך ההרגל. […] ××£ [הקליטה החזותית] מתרחשת במקורה ×œ× ×ª×•×š תשומת לב מ×ומצת ××œ× ×›×œ×חר יד." (וולטר ×‘× ×™×ž×™×Ÿ, יצירת ×”××ž× ×•×ª בעידן השעתוק ×”×˜×›× ×™, 55-56)
בכך שה××•×ž× ×•×ª × ×™×¦×‘×ª בשימוש ×”×™× × ×ž× ×¢×ª ×ž×¦×ž×¦×•× ×œ×ž×¦×‘ ×“× ×•×˜×˜×™×‘×™ ×שר × ×•×¦×¨ ×¢"×™ זהותה לשיח. המצב ×”×“× ×•×˜×˜×™×‘×™, ×שר מטבעו ×™×”×™×” צפוי (כתוצר של השיח) יקבל על עצמו ×ת ההכרעות הקיימות לגבי הרחוב ויושביו. מצב שימושי, ×שר מטבעו ×™×”×™×” מוכר מן ההרגל, ייתכן ויצליח להכיל בתוכו עודפות ×שר ×œ× ×ª×©×ž×˜ בעקבות הרדוקציה להצבעה. לכן ×ין פה הזרה, ××œ× ×œ×”×™×¤×š – ×™×©× ×” מוכרות שלמה, ×שר בה ××£ ×חד מן ×”×¦×“×“×™× ××™× ×• עומד מבחוץ.
××– מי ×× ×—× ×• × ×•×›×— ××ž× ×•×ª רחוב? ××™×–×” קהל ×”×™× ×¢×•×©×”?
×œ× × ×™×ª×Ÿ לחגוג ×ת ××•×ž× ×•×ª הרחוב ×›×™ ×”×™× ×ª×ž×¦×™×ª ×”××™-×—×’×™×’, כלומר, ×œ× × ×™×ª×Ÿ לחגוג ×ותה ×בל ×–×” ×œ× ×ž×‘×˜×œ ×ת ×”×פשרות ×©×”×™× ×¢×¦×ž×” תהיה חגיגית. ×‘×©×•× ×“×™×‘×•×¨ פשוט ×”×™× ××™× ×” × ×™×¦×‘×ª ×›×ובייקט (×›× ×™×¦×‘-ממול) ×•×’× ×œ× ×›×¡×•×‘×™×™×§×˜ (×”× ×™×¦×‘-מתחת) בתוך היחסי×, ×ל×, ×”×™× ×”×™×—×¡. בצורה כזו ×ולי ×”××“× ×”×¦×•×¤×” בה, ×•×”× ×™×¦×¤×” על־ידה, ××™× ×• × ×§×‘×¢ על־ידה, ××œ× ×ž×§×‘×œ ×ת ×”×פשרות להש×ר במקו×, חסר פעולה ×ך ×œ× ×¤×¡×™×‘×™ ('עושה ×ת שלו', סידורי×, ×§× ×™×•×ª, בדרך ×œ×ž×§×•× ×חר וכו'), ולחוות ×ת מקומו ברחוב ×‘×ž×œ×•× ×”×ž×•×‘×Ÿ.
כלומר ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ מש×ירה ×ת הצופה במקו×, כמו הרחוב, ×”×™× ×¢×•×©×” ×ת ×–×” ×¢× ×”×¨×—×•×‘ – ×‘× ×™×’×•×“ לעל הרחוב ×ו על־גבי הרחוב (כמו על־גבי ×§× ×‘×¡). × ×¨×¦×” להגיד שה×יש לוקח חלק ביצירה, ×בל ×œ× ×‘×ופן × ×‘×“×œ מזה שבו ×”×•× ×œ×•×§×— חלק ב'רחוב'. ב×מת ×פשר לומר על ××ž× ×•×ªÖ¾×¨×—×•×‘ ×©×”×™× ×ž×וד בדיוק census.
http://boazarad.net/video.html (סרטון ×‘×©× census)
×ין דרישה לחדול להיות ברחוב בצורה הפשוטה ביותר. ו×ין ×ž×§×•× ×œ×¨×¤×œ×§×¡×™×” על הרחוב. ×× ×—× ×• ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ ××ž× ×•×ª.