×‘×©× ×ª 2000, ×”×’×©× ×• (חברתי ל.פ ו×× ×™) ×¡×ž×™× ×¨×™×•×Ÿ ×ž×¡×›× ×‘×—×•×’ לספרות כללית של ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª ת"×. ×”×˜×¢× ×” המרכזית של ×”×¡×ž×™× ×¨×™×•×Ÿ הייתה שמ××– ×©×¤×¨×¡× ×¡×ž×™ מיכ×ל ×ת ספרו ×”×–×•×¢× "×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨" ×•×”×ª×‘×˜× ×‘×ª×•×›× ×™×ª הטלוויזיה ×˜× ×“×• ( של ירון ×œ×•× ×“×•×Ÿ): "×× ×™ ××™× × ×™ ×¦×™×•× ×™", ×©×™× ×” מיכ×ל ×ת דרכיו והת××™× ×¢×¦×ž×• לדרישות הביקורות ×•×”×”×’×ž×•× ×™×” התרבותית עד ש×× ×• ×ž× ×‘××™× ×©×‘×§×¨×•×‘ ×”×•× ×™×–×›×” ×’× ×‘×¤×¨×¡ ×”×¦×™×•× ×™ הגדול מכול×- פרס ישר×ל. לרגל זכייתו של מיכ×ל בפרס ×.מ.ת ×©×™×•×¢× ×§ לו על-ידי ר×ש-הממשלה, ×× ×™ ×ž×¤×¨×¡× ×§×˜×¢ ×ž×”×¡×ž×™× ×¨×™×•×Ÿ ההו×.
חלק ו' –(××™?) זהות מזרחית במצי×ות ובספרות
סמי מיכ×ל מזוהה בתרבות הישר×לית ככותב מזרחי, העוסק ×‘× ×•×©××™× ×”×§×¨×•×‘×™× ×œ×¢×•×œ×ž× ×©×œ יוצ××™ ×רצות ערב. בתחילת דרכו, סמי מיכ×ל בוחר בתפקיד ×–×” ומשתמש בו כדי לחדור לבמה הספרותית תרבותית, ××•×œ× ×œ×חר מכן ×”×•× ×ž× ×¡×” ×œ×”×ª× ×¢×¨ מהתווית ×©× ×¦×ž×“×” ×ליו. ×”×”×ª× ×¢×¨×•×ª ב××” לידי ביטוי ×‘×©×™× ×•×™ הדרגתי ב×ופן ייצוג המח××” המזרחית ביצירותיו, בייצוג המזרחי ב×ופן ×©×œ× ×¤×•×’×¢ בסדר של ×”×ידי×ולוגיה ×”×¦×™×•× ×™×ª, ובהתבט×ויותיו הפומביות ×‘×¢× ×™×™×Ÿ ×–×”.
×›×©× ×©×ל מיכ×ל "×יך התווית המזרחית × ×“×‘×§×” ×ליך ×•×œ× ×œ×.ב. יהושע, למשל?" ×¢×•× ×” מיכ×ל "×”×•× (יהושע) קיבל ×ת ×”×§×•×“×™× ×”×¤× ×™×ž×™×™× ×©×œ ×”×¦×™×•× ×•×ª". ×× ×›×Ÿ, מיכ×ל דחה ×ת ×”×§×•×“×™× ×©×œ ×”×¦×™×•× ×•×ª ולכן "× ×¢× ×©" בכך שמזוהה ×¢× ×”×ª×•×•×™×ª המזרחית מבלי ×©× ×ª×›×•×•×Ÿ לכך – ×”××ž× ×?
עד 1974, ×”×©× ×” בה ×¤×¨×¡× ×ž×™×›×ל ×ת הרומן "
×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨" , ×”×•× ×œ× ×”×™×” מוכר לקור××™ הספרות העברית. ברומן ×–×”, × ×•×’×¢ מיכ×ל בתפר גס מ×וד במ×רג ×”×ידי×ולוגיה ×”×¦×™×•× ×™×ª, ×©×—×•×˜×™× × ×¤×¨×ž×™× ×ž×ž× ×•, ×•×”×•× ×”×•×¤×š לפיסה העומדת על סף תלישה. ×× ×• מוצ××™× ×›×ן הצבעה מפורשת על ×”×’×ž×•× ×™×” ××©×›× ×–×™×ª ויחסה ×œ×™×”×•×“×™× ×”×ž×–×¨×—×™×™×. דויד, גיבור הרומן, מספר ×ת סיפור חייו כשכל צעדיו ×ž×•×©×¤×¢×™× ×ž×ž×•×¦×ו. מיכ×ל ×œ× ×ž×©×יר ×ת הסבל וההקרבה של פרוייקט "כור ההיתוך" מ×חור ××œ× ×ž×‘×™× ××•×ª× ×œ×§×“×ž×ª הבמה ומ×יר ×¢×œ×™×”× ×‘×¤×¨×•×–'קטור. ×ין × ×™×ž×” של קבלת הסבל ×œ×©× ×”×ž×˜×¨×” ×”× ×¢×œ×”, ××œ× ×§×™×™×ž×ª התחבטות והטלת ספק ×× ×”×ž×—×™×¨ כד××™. הגיבור ××™× ×• ×ž×¡×›× ×ת ×”××™×¨×•×¢×™× "×”×™×” ×œ× ×• קשה…כמו לכולׅ". ×”×•× ×–×•×›×¨ כל מקרה ומת×ר ××™×¨×•×¢×™× ×¡×¤×¦×™×¤×™×™×, דבר ×”×ž×¢×¦×™× ×ת תחושת ההקרבה, הקושי והסבל ×”×× ×•×©×™. ×”××, ×”×ב וה×חות ×©× ×©×¨×¤×• בבדון, ×ובדן כבוד ×”×ב, רציחת × ×¢×¨×” ×¢"×™ סרסור – ×¤×¨×˜×™× ×לו ×™×•×¦×¨×™× ×ª×ž×•× ×” שלמה של סבל ×× ×•×©×™ מוחשי, המתממשת ×‘×“×ž×™×•× ×• של הקור×.
"××œ×•×”×™× × ×ª×Ÿ …××œ×•×”×™× ×œ×§×——"
"×ת מי?" צרחתי בקוצר- רוח.
×ביך, ×ימך—ו×חותך ×”×§×˜× ×”." × ×§×¨×¢×• ×”×ž×™×œ×™× ×ž×¤×™×• של ר×ובן.
הדפתי ×ותו מעלי במהלומת ×גרופי×. חבטתי בחזהו.
× ×©×›×ª×™ ×ת ידו המחזיקה בי- ×בל ×”×•× ×œ× ×”×™×¨×¤×”. ברכיי פקו והכל ×”×פיל סביבי…
"×יפה ×”×?"
"בחוץ ×›×™×¡×™× ×• ×ות×. עוד מעט יבו×ו לקחת ×ות×"
יצ×תי מהבדון ×©×œ×”× ×›×©×¨×ובן תומך בי – שמיכה זרה, משובצת, היתה פרושה על ×”×דמה מעל לשלוש גבשושיות ×§×˜× ×•×ª. ×”×ª× ×ª×§×ª×™ ×ž×ž× ×•—×œ× ×™×ª×›×Ÿ שתלוליות ×§×˜× ×•×ª כל-כך ×ª×”×™×™× ×” כל מה ×©× ×•×ª×¨ מ×ב×- ××ž× ×•×”×§×˜× ×”…"
"מזווית ×¢×™× ×™ הצצתי בשלוש הגבשושיות, מסתבר שמישהו פסע על השמיכה…
ש×ול גחן והציץ מתחתיה – לר×ות ×ת שרידי הגופות החרוכות. עצבי שלי ×œ× ×¢×ž×“×• לי להישיר מבט…"
(מיכ×ל, 74, עמ' 97-98).
× ×™×ª×Ÿ לר×ות ×©×™× ×•×™ הדרגתי ב×ופן ייצוג המח××” ביצירותיו. ×× ×‘"×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨" ×”××©×›× ×–×™ עמד מול/× ×’×“ המזרחי ומחה ×§×•×œ× ×™×ª על היחס למזרחיי×, הרי שב"ויקטוריה" המח××” הופכת לציוץ חלוש, שכמעט ו××™× ×• × ×©×ž×¢. כמו כן, ×רגון הדמויות ×ž×©×ª× ×” כך ש×ין עוד כוחות ×ž× ×•×’×“×™×- ×›×•×œ× ×¢×•×‘×¨×™× "לשחק" ב×ותה קבוצה.
ב×ירוע משפחתי ×—×’×™×’×™ בו ×˜×•×¢× ×™× ×‘× ×™ המשפחה ×›× ×’×“ ויקטוריה על כך ש××£ ×חד ×ž×”× ×œ× ×œ×ž×“ ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”, ×”×™× ×ž× ×¡×” לבטל ×ת ×˜×¢× ×•×ª×™×”× ×•×—×•×©×‘×ª:
"למה ×–×” צריך להשבית ×ת השמחה בגלל ×ž×“×ž× ×ª ×©×˜×¤×•× ×•×ª ושרפות קיץ ×‘×‘×“×•× ×™ מעברה ×œ×¤× ×™ ××¨×‘×¢×™× ×©× ×”" (מיכ×ל, 93, עמ' 189) .
× ×“×ž×” ששורה זו מייצגת יותר מכל ×ת ×”×©×™× ×•×™ שעבר על מיכ×ל מ××– "×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨". ×”×•× ×§×™×‘×œ על עצמו ×ת הגישה ×”×¦×™×•× ×™×ª, שזהו המחיר ×©×©×•×œ× (×ובדן משפחה שלמה בשריפה) בעבור "כור ההיתוך", ו×ין ×˜×¢× ×¢×›×©×™×• ב×מצע ×”×—×’×™×’×” ×”×¦×™×•× ×™×ª ×”×“×©× ×”, לחזור ×חורה ולבדוק מה ×‘×¢×¦× ×§×¨×” ש×.
×”×˜×¢× ×” על קיפוח × ×©×ž×¢×ª מפי ×‘× ×™×” של ויקטוריה בקול רפה, מיכ×ל "×ž× ×ž×™×š" ×ת ×”×˜×•× ×™×. ×”×•× ×œ× "משתיק" ××•×ª× ×œ×’×ž×¨×™ – בכל ×–×ת העלייה ×•×”×§×©×™×™× ×”× ×—×œ×§ מן ×”×ידי×ולוגיה, חלק מהמצי×ות הרי×לית, חלק מ"הסיפור" של ×”×ž×“×™× ×”. ×”× ×ž×›×ª ×”×˜×•× ×™× ×ž×ª×‘×˜×ת ×’× ×‘×›×š ×©×”×˜×¢× ×” מושמעת על-ידי ×‘× ×™×” של ויקטוריה, ש××™× × ×’×™×‘×•×¨×™ הספר, ×•×œ× ×¢×œ-ידי גיבור הספר עצמו, כמו דויד ב"×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨". מה ×©× ×ž×¦× ×¨×וי להיות בקדמת הבמה ב"×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨" מוזז ×œ×¤×™× ×” חשוכה. מיכ×ל ×©×™× ×” כיוון, ×”×•× ×ž×¢×•× ×™×™×Ÿ לייצג ערבי ויהודי מזרחי ×•×œ× ×¨×•×¦×” לעסוק במפורש בשסע העדתי, ×”×•× ×¢×•×‘×¨ לעסוק ביצירותיו ×‘× ×•×©××™× ×©×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×¤×’×•×¢ בייצוג הישר×לי לפי כללי ×”×ידי×ולוגיה. דבר ×–×” ×פשר לו להיות "מ×ומץ" ×¢"×™ ×”×ליטה השלטת ×›× ×¦×™×’ של ×”×ž×–×¨×—×™× . מיכ×ל ×©×™× ×” כיוון ודרכו החדשה מת×ימה לצרכי ×”×ליטה, ×•×¢×•× ×” על ×”×ידי×ולוגיה. ×”×”×’×ž×•× ×™×” ×”×¦×™×•× ×™×ª ×‘× ×ª×” ×ת ההיסטוריה, הספרות העברית מסייעת לה לבסס ×–×ת ומיכ×ל משתתף ×’× ×”×•× ×‘×¤×¨×•×™×™×§×˜. מיכ×ל ×ž×‘×™× ×œ×ž×¨×›×– ×ת המזרחי – ×”×•× ×ž×•×¡×™×£ "חדרי×" ×‘×‘× ×™×™×Ÿ ×”×¦×™×•× ×™ ו"מרחיב" ×ת ×”×ž×‘× ×” תוך ציות לכללי ×”×‘× ×™×™×”.
×œ×˜×¢× ×ª× ×•, ×¢×™×•×•×¨×•× ×• של מיכ×ל לציותו ×œ×§×•×“×™× ×”×¦×™×•× ×™×™× ×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי בסירובו לקחת על עצמו ×ת תפקיד הסופר ×”"מזרחי" (למרות ×©×”×•× ×ž×–×•×”×” ×›×›×–×” ×¢"×™ רבי×). מיכ×ל מתעקש לומר ×›×™ ייחודו ×”×•× ×‘×™×™×¦×•×’ ערבי "×חר" (×¨×•×–× ×˜×œ ומיכ×ל, עמ' 54') ×× ×ž×§×‘×œ×™× ×ת ×”×˜×¢× ×” שה×ידי×ולוגיה ×”×™× ×—×œ×§ בלתי × ×¤×¨×“ מקיומו של הסובייקט ×›× ×ª×™×Ÿ (×פילו ×œ×œ× ×ž×•×“×¢×•×ª מצד הסובייקט) הרי שההכחשה של מיכ×ל ×ž×•×‘× ×ª.
×× ×• ×™×›×•×œ×™× ×œ×¢×ž×•×“ על סתירה בדבריו של מיכ×ל (×ו ×ולי מעין "×”×ª× ×¢×¨×•×ª"). מחד, ×”×•× ×¢×¦×ž×• טוען ×›×™ מ×ורעות ו×די סליב, ×”× ×©×”×™×•×• "טריגר" לכתיבת רומן שיש בו מעין "סגירת חשבון" ×¢× ×”×ž×ž×¡×“ ×”××©×›× ×–×™ ב×רץ, ומ×ידך, ×”×•× ×ª×•×”×” על התווית שקיבל ×›"סופר מזרחי". ×”×× ×ין ×›×ן מעין "היתממות", ×”×× "קיבל" מיכ×ל ×ת התווית ×ו × ×›×•×Ÿ יותר לומר ×›×™ "לקח" ×ת תפקיד דוברו של הקול המזרחי?
×× × ×¦×˜×˜ מתוך הכתוב בכריכת הספר "×©×•×•×™× ×•×©×•×•×™× ×™×•×ª×¨" × ×¨××” שמיכ×ל לקח על עצמו תפקיד ×–×” במפורש.
"זהו סיפור ×—×™×™×” של עליית ×”×ž×•× ×™× … ממזרח ×•×œ× ×ž×ž×¢×¨×‘…. ×›×•×œ× ×§×•×¨××™× ×ל ×”×§×•×¨× ×ž×‘×™×Ÿ דפי הרומן ×”×–×” ×•×“×‘×¨×™×”× –זעקה. ×¢×¡×§× ×™× ×•×¡×ª× ×™×”×•×“×™× ×˜×•×‘×™× ×שר ×ž×“×§×œ×ž×™× ×”×¦×”×¨×•×ª על "כל ישר×ל חברי×", "שוויון זכויות" ו"×ž× ×™×¢×ª ×פלייה עדתית" ייטיבו לעשות ×× ×™×¢×™×™× ×• ×‘×“×¤×™× ×לה רוויי המצוקה." (מיכ×ל, 74).
מיכ×ל דוחה ×ת התווית שלקח על עצמו בתחילת דרכו ועמה ×”×•× ×ž×–×•×”×” עד היו×. ×œ×˜×¢× ×ª×• (×¨×•×–× ×˜×œ ומיכ×ל, עמ' 222) הדבר שהעלה ×ותו לתודעה הציבורית, ×”×™× ×¢×•×‘×“×ª היותו ×חד הקולות ×”×‘×•×“×“×™× ×”×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×¢×•×œ× ×¢×¨×‘×™ ×חר ועל ערבי ×חר. ×”×•× ××™× ×• מקבל ×ת ההשערה המרומזת של ×¨×•×–× ×˜×œ שקבלתו ועלייתו × ×•×‘×¢×ª ×“×•×•×§× ×ž×©×™×•×›×• המזרחי ומהצורך של ×”××™× ×˜×œ×§×˜×•×ל השמ××œ× ×™ ××©×›× ×–×™ להגיד: "×“×•×•×§× ×™×© לי חבר מזרחי, שימו לב לסמי מיכ×ל – ×פילו כתבתי עליו עבודה ×¡×ž×™× ×¨×™×•× ×™×ª ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”".
לקרי××” × ×•×¡×¤×ª – × ×¢×ž×” כרמי על ספר הר××™×•× ×•×ª של רוביק ×¨×•×–× ×˜×œ ×¢× ×¡×ž×™ מיכ×ל.