×›×” ×מר ×יתמר (×‘×§×•×•×™× ×›×œ×œ×™×™×, שכן, ×›×מור, עברו כבר כמה ×©× ×™× ×ž××–): כש×× ×—× ×• ××•×ž×¨×™× ×ž×™×œ×™× ×‘×× ×’×œ×™×ª, ×× ×—× ×• למעשה ×ž×§×©×¨×™× ×ת הסיטו×ציה/הלך ×¨×•×—× ×• ב×ותה × ×§×•×“×ª זמן לסרט ×מריק××™. ×™×¢× ×™, ×× ×• ×ž×–×“×”×™× ×¢× ×¡× ×˜×™×ž× ×˜ ×ž×¡×•×™×™× ×ליו × ×—×©×¤× ×• ×‘× ×¡×™×‘×•×ª הוליוודיות מפוקפקות ב×מצעות השימוש ×©×œ× ×• ב×× ×’×œ×™×ª.
×–×” × ×©×ž×¢ סביר, ××– ועכשיו. ×× ×—× ×• ×¦×•×¨×›×™× ×™×•×ª×¨ ויותר ××ž×¨×™×§× ×” ×•×’× ×œ×• ×”×™×™× ×• ×¨×•×¦×™× ×œ×¡× ×Ÿ ×ותה, ספק ×× ×”×™×™× ×• מצליחי×. בעידן בו כבר ×œ× ×ž× ×¡×™× ×œ×ž×¦×•× ×ª×¨×’×•×ž×™× ×”×•×œ×ž×™× ×œ×ž×™×œ×™× ×ž×™×•×‘×ות מתרבות ×”×”×™×™-טק ×•×”×¤×¨×¡×•× (לְקַסְטֵ×, ×”×™× ×œ×œ× ×¡×¤×§ ×”×“×•×’×ž× ×”×ž×—×¨×™×“×” מכולן), ×× ×™ לגמרי מקבלת ×ת ×”×”× ×—×” שת××•×•×ª× ×• ×œ×¡×™× ×¨×’×™×” מוחלטת ×¢× ×¢×¦× ×”×ª×¨×‘×•×ª עשויה ×œ×”×‘×™× ×œ×ª×•×¦×ות ×ž×©×•× ×•×ª.
×‘×ž×§×•× ×חר ובזמן ×חר – ×“×‘×¨×™× × ×”×“×¨×™× ×¢×•×‘×¨×™× ×¢×œ תעשיית פסי-הקול ×‘×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª. ×§×•×œ× ×•×¢, בכלל, × ×”×™×” מושחז יותר, ×¦×‘×¢×•× ×™ יותר, × ×•×¢×– יותר – הן ×ž×‘×—×™× ×” ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×ª והן ×ž×‘×—×™× ×” ×ª×›× ×™×ª. השיממון ×”×ž× ×•×›×¨ של ×©× ×•×ª ×”-80 (×©×œ× ×œ×“×‘×¨ על סרטי ×¤× ×˜×–×™×” עתירי ×’×‘×™×©×™× ×•×—×¨×‘×•×ª ×ž× ×™×™×¨ כסף) התחלף בתוכן מעמיק, מחפש ת'צמו, low production cost של דור ×”-X שבתורו, ×¤×™× ×” ×ת מקומו ×œ×ª×¢×œ×•×œ×™× ×¡×™× ×ž×˜×•×’×¨×פיי×, ×פוקליפסות בשפע ומודעות עצמית מופרזת. ופסי הקול ב×ו כשקר×ו לה×.
לפסקול יש תפקיד מכריע בקביעת הלך הרוח של הסרט. מסורת בת ×¢×©×•×¨×™× ×¨×‘×™× ×”×›×ª×™×‘×” פסקול שמוצמד לעלילה, עולה ויורד ×תה, × ×•×ª×Ÿ בר×ש ×¢× ×›×œ×™ המיתר ×‘×§×˜×¢×™× ×”×ž×¤×—×™×“×™×, כדי לזרז ×ת הדופק ולהזהיר ××•×ª× ×• ×ž×¤× ×™ ×ž×¤× ×” דרמטי בעלילה ומשחיל ×ת ×”××‘Ö¼×•Ö¼×‘×™× ×‘×§×˜×¢×™× ×”×”×•×ž×•×¨×™×¡×˜×™×™×, כדי לגרות ××•×ª× ×• לצחוק כשהגיבור ×ž×•×¦× ×ת עצמו מכוסה בבוץ ב×ישון הלילה, בצד ×”×œ× × ×›×•×Ÿ של הגבול ×¢× ×ž×§×¡×™×§×•. ×”×ž×•×›×©×¨×™× ×©×‘×ž×œ×—×™× ×™× ×”×¦×œ×™×—×• לייצר תימות מטרידות ומדירות ×ž× ×•×—×” ולהסוות ×ותן תחת עשרות ורי×ציות ל×ורך היצירה. פס הקול של ×”×¤×¡× ×ª×¨ מצטיין בז×ת ×•×’× ×–×” של השעות, ×ו כל דבר ×חר שפיליפ גל×ס × ×’×¢ בו ×¢× ×ž×§×œ. פסי קול ×ž×•×œ×—× ×™× ×”×, למעשה OST – Original Sound Track, להבדיל מ×וסף של ×©×™×¨×™× ×§×™×™×ž×™× ×©× ×סף בזהירות על ×ž× ×ª ×œ× ×”×œ ×ת ×ווירת הסרט ו×× ×”×•× ×ž×¡×¤×™×§ מוצלח, יש לו זכות ×§×™×•× ×›××œ×‘×•× ×‘×¤× ×™ עצמו (×¢"×¢ פס הקול המופתי של לגעת ביופי, כמו ×’× ×לו של תקוות גדולות, המזכירה, Shortbus המצויין, Garden State שזכה למעמד מיתולוגי משהו וכיו"ב).
×¢× ×”×§×™×“×ž×” ב××” הקידמה, ×œ×¨×•×•×—×ª× ×•. מעצבי פסי קול עלו על טריק ×ž×’× ×™×‘: כשפס הקול ×‘×“×™×¡×•× × ×¡ מוחלט ×¢× ×ž×” ×©×ž×ª× ×”×œ על המסך, התוצ××” ×¤× ×•×ž× ×לית ובלתי × ×¡×‘×œ×ª ב×חת. כך המוסיקה שברקע עדיין מכתיבה ×ת ×”×ווירה, ×בל ×‘× ×™×’×•×“ ל×יזו ×”×¨×ž×•× ×™×” ש×מורה ×œ×”×ª×§×™×™× ×‘×™× ×” ובין ×”×ª× ×”×œ×•×ª×• הכללית של הסרט וגירוי תגובות ×”×¦×•×¤×™× ×‘×”×ª××, ×”×™× ×™×•×¦×¨×ª בלבול, מ×פשרת ×¤×¨×©× ×•×ª ×חרת לגמרי ותורמת לתחושת הסורי×ליז×. פסי הקול של שמש × ×¦×—×™×ª בר×ש צלול, Elizabethtown ושל הסדרה Weeds ×”× ×“×•×’×ž×ות ×ž×¦×•×™×™× ×•×ª לתופעה הזו, שקורצות ×œ× ×™×›×•×¨ הקברטי ×”×ž×•×©×œ× ×©×œ ברכט ווייל.
×בל ×ותו דור X ×”× ×–×›×¨ לעיל טבע ×ת חותמו קצת יותר מדי טוב. ×‘×©× ×•×ª ×”-90, כזכור, × ×§×œ×¢× ×• לעידן ממושך של קומדיות-קולג'-×¨×•×ž× ×˜×™×•×ª-מרירות-מתוקות, סרטי ××™× ×“×™-למחצה ×פופי ×”×¨×”×•×¨×™× ×•××™× ×˜×¨×•×¡×¤×§×¦×™×•×ª, בוסטון בסתיו, 'פריסקו (העיר, ×œ× ×”×ª×•×ž×¨) ב×ביב, קווצות שיער ×—×™× × ×™×•×ª ובצבוצי מטרוסקסו×ליז×, במיטב מסורת ×–'×× ×¨ ×”"מחפש ת'צמו". בדקה ×”-102 של כל סרט × ×ª×•×Ÿ בז'×× ×¨, הגיבורה, פרודה ×‘× ×¡×™×‘×•×ª מצערות מבחי"לה בעל המבט ×”×—×•×“×¨× ×™, × ×•×¡×¢×ª ב×וטובוס ×ו מהלכת בשבילי הקמפוס, שקועה ×‘× ×•×¡×˜×œ×’×™×”-בטר×-עת, לצלילי גיטרה מיוסרת וטקסט מיו×ש של כוכב ×”××™× ×“×™ התורן. × ×˜×œ×™ מרצ'× ×˜, ×יימי מ×ן, ווילקו, קולדפליי – ×”× ×•×—×‘×¨×™×”× ×¤×©×•×˜ זלגו ×ל הרובריקה המת×ימה והשתלטו כליל על הגדרת ×”×¨×•×ž× ×˜×™×§×”, הבדידות וההתבגרות ×©×œ× ×•.
וכך, ×‘×œ× ×ž×©×™×, × ×§×‘×¢ פס הקול הקולקטיבי של דור של×.
×‘×™×ž×™× ×• ×× ×•, × ×’×Ÿ ×”-MP צרוּר בפק"ל-יצי××”-מהבית, יחד ×¢× ×”××¨× ×§, המפתחות, הסלולרי, הפ×ל×/סיגריות/גלולות. פס הקול ×©×œ× ×•, ×œ×‘×—×™×¨×ª× ×•, זמין ×œ× ×• בשלוף בכל עת ×©× ×—×¤×•×¥. כבר ×œ× ×¦×¨×™×š להתחיל ולהתעסק ×¢× × ×¨×ª×™×§ ×”×“×™×¡×§×™× ×‘×ª×•×¨ ל×וטובוס ×ו לשקוד על קומפילציות בבית מבעוד מועד. ××œ×•×”×™× ×™×•×“×¢ כמה מ×ות שעות של תרפיה רוויתי ×ž×”× ×’×Ÿ שלי ×‘× ×¡×™×¢×•×ª הלוך ושוב מהר הצופי×, על קו 19 ×”×רור (×œ×¤× ×™ ×©×©×™× ×• ×ת המסלול שלו). ופסי הקול הללו, כפי ×©×¡×¤×’× ×• ××•×ª× ×™×©×¨ לקרקעית התודעה, ×ž×¢×‘×™×¨×™× ××•×ª× ×• לחוויית הסרט ×©×ž×ž× ×• ×§×•×©×©× ×• ×ת פס הקול. החוויה שהוכתבה כשעלילה ודמויות ריצדו מול ×¢×™× ×™× ×• × ×™×ª× ×ª לשחזור ב×מצעות הצלילי×, ×”×œ×•× ×”× ××•×ª× ×”×¦×œ×™×œ×™× ×”×ž×›×•× × ×™×.
וכך, כמו החוויה ×”×סקפיסטית ×©×ž×¡×¤×§×™× ×œ× ×• המסכי×, קטן כגדול, פס הקול המתמיד ×©×œ× ×• מ×פשר יצירה של מעין מצי×ות ××œ×˜×¨× ×˜×™×‘×™×ª: בדומה ל××™× ×˜×¨×קציה סלולרית, ×©×ž× ×ª×§×ª ×ת המחובר (ל××•×–× ×™×”) מסביבתו ומ×פשרת לו ×§×™×•× ×”×¨×ž×˜×™ ×•× ×¤×¨×“ ×¢× ×חר, כך פס הקול ×©×œ× ×• מפריד ××•×ª× ×• ×ž×¡×‘×™×‘×ª× ×• ו×ורג ×¡×‘×™×‘× ×• ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×”×•×, שבו ×× ×• ×ž×”×œ×›×™× ×‘×¨×—×•×‘×•×ª ×¡×’×¨×™×¨×™×™× ×•×¤×•××˜×™×™× ×•×ž×ª×™×™×¡×¨×™× × ×•×›×— ×הבה ספק-×פשרית ×©×ª×‘×•× ×¢×œ ×¤×ª×¨×•× ×” 10 דק' ×’×’ ×œ×¤× ×™ הכתוביות.
*הערת ×–× ×‘ למיטל ול×יתמר – × ×•×¨× ×¨×¦×™×ª×™ להיות ×”×”×-ית טובה ולתייג ×ת הרשימה. ×פעס, התגית היחידה שמצ×תי ×©×’× × ×©×ž×¢×” ×¨×œ×•×•× ×˜×™×ª ×œ×¢× ×™×™× × ×• היתה "סרט", ××– תליתי ×ותה. That said, ×ציין ×©× ×ž×œ×תי רצון ×דיר לסמן ×ת "סמיוטיקה" ×ו "מיכ×ל בחטין". ×‘×¨×¦×™× ×•×ª.
