התנועה החסרה

 

באחד הלילות שוטטתי לי באתר הוידאו YouPorn, נכנסתי לקטגוריה Vintage ונתקלתי בסרט שהדגיש לי משהו מוזר בפורנו שאני רגיל לראות ועד עכשיו לא שמתי אליו לב.

"madly in love" in black and white film

לכאורה, סרט כמו כל הסרטים.

אבל בדקה 2 קורה שם משהו שונה. הגברת מזיזה את האגן.

שוב – הגברת מזיזה את האגן!

מכירים את התנועה הזאת של ההתרגשות וההנאה?

האם ראיתם את התנועה הזאת לאחרונה באיזה סרט פורנו?

האנשים בסרטים המוּכּרים עושים עם התקעים והשקעים שלהם כל מיני דברים, ובזמן הזה (אם הפה שלהם פנוי) הם עושים קולות של התרגשות שאמורים לגרות.

המטרה היא לדמות הנאה והתרגשות.

אבל אנחנו יודעים איך נראות הנאה והתרגשות.

לא ככה.

לא ברור לי למה הסרט הישן הזה כלל את התנועה הזאת של ההתרגשות. אולי היא באמת התרגשה. אולי היא קיבלה הוראות בימוי להזיז את האגן כאילו היא נהנית. אולי בתקופה ההיא תנועת האגן היתה הכרחית בסרטים אילמים.

לא ברור לי למה הסרטים היום חסרים את התנועה האותנטית של ההתרגשות וההנאה. אולי השמעת קולות מזוייפים של הנאה מספיקים ולא צריך להזיז את האגן. אולי נוצרה קונבנציה של "איך צריך להיראות פורנו" והזזת האגן לא כלולה בקונבנציה.

לא יודע.

מה שאני יודע הוא שעכשיו, אחרי שראיתי את הסרט הישן הזה, המלאכותיות שבפורנו בולטת לי פי כמה.

לאן תיקח אותי ההבנה הזאת לגבי הפורנו?

גם את זה אני לא יודע.

10 thoughts on “התנועה החסרה”

  1. אם לשפוט מהניסיון האישי שלי, ההבנה הזאת תיקח אותך לסלידה גוברת מפורנו מסחרי ולחיפוש אחרי פורנו חובבים אותנטי, שבו רואים את ההנאה.

    אפשר למצוא אותו באתר הזה, למשל:

    תמונות:
    http://forum.dumpstersluts.com/forumdisplay.php?f=75

    סרטים:
    http://forum.dumpstersluts.com/forumdisplay.php?f=183

  2. זה מתחיל בשלהי הילדות; אז בעיקר צופים בפורנו מסחרי,
    מכירים את ה'סטנדרטים' המגעילים. הפרצופים המגוכחים, והכוריאוגרפיה המסורתית: תפיסת שד בעוצמה בזמן הרכיבה, חיוכים מעוותים, התנוחות המסורתיות, נענוע הראש לצדדים בזמן המציצה של הזין, סטירות לשד, וכו'.
    אחר כך, מתבגרים, רוצים יותר; אנחנו מחפשים כנות, אמינות, ובהכל אם אפשר.
    אז פונים לפורנו ביתי – ולא מתפשרים על פורנו-דמוי-ביתי, אלא מחפשים
    את הבחורות שלא מזייפות, את הבחורים שאין להם ריבועים, ושתנועותיהם
    אנושיות באיטיותן ובחוסר דיוקן; מחפשים קצת מעצמנו.

    פורנו פורנו פורנו – אני מאמין שמתישהו הסטנדרטים, ואפילו הסרטים הביתיים, מתחילים לשעמם, ואז מגיעים הסרטים המיוחדים, שצופים בהם לא בהכרח בשביל להתענג, אלא מתוך סקרנות, בעיקר:
    בחורה וסוס, בחורה וכלב, שמנים, שמנים וחיות משק, גמדים, גמדים שמנים, בוקאקה, הנטאי (סרטים מצוירים ביפנית), חרא, פיפי, קיא, גלורי-הול, צלופחים, שארקינג של חצאית, שארקינג של חולצה, שארקינג בזמן שבחורה נרדמה ברחוב, שארקינג של זרע לפנים, סנאף, ועוד.
    זה תמיד מרגיש כמו סוג של העשרה חסרת תכלית, הצפייה בזבל החולה הזה.

    לפעמים חושבים על רעיונות מיוחדים, ומופתעים לגלות שכבר קיים פורנו כזה:
    בחור ובחורה שוכבים בזמן שהבחורה מדברת בטלפון עם האקס שלה, פורנו שהגיבור הופך לבלתי נראה, אופני-דילדו שבחורות נאלצות לרכב עליהם ברכבי העיר, סקס בשירותים שצולם במצלמה נסתרת, סקס בקולנוע שצולם במצלמה נסתרת, בחור שמפתיע את הבחורה מאחור בזמן שהיא מבשלת והיא ממשיכה לבשל תוך כדי הסקס, ועוד ועוד ועוד.

    פורנו – רע או טוב, טוב או רע, הוא חלק מהחיים של רובנו, וזה לא ישתנה בקרוב.

  3. ×–×” פוסט מגניב. זו דוגמא נהדרת לאופן שבו ×–'אנר מסוים עובר מלנסות לייצג את העולם לחזרה לא מודעת על הכללים והמגבלות של עצמו. וזה נהדר עוד יותר, בדיוק בגלל שאף אחד לא שם לב – אף אחד מהצופים – שהתנועה הזו חסרה, עד לרגע שבו רואים אותה לפתע, ורואים אותה לא במהלך מין – אלא בצפייה בסרט פורנו. מגניב לגמרי.

  4. יתרה מכך, הכללים והמגבלות האלה *חודרים* גם לעולם האמיתי, כשאנשים מחקים בחיי המין שלהם את הקונבנציות של הפורנו המסחרי: החל מאיך מתחילים עם בחורות וכלה באיפה גומרים.

  5. פורנו הוא דבר מגעיל. אני לא מבין למה עושים כל כך הרבה הנחות לחרא הזה, למה ההתייחסות כל כך אוהדת. רוב רובו של הפורנו הוא מסחרי.
    כשחברה מסחרית מנסה למכור לכם מוצרי מזון או מכשיר סלולרי או השד יודע מה – אתם לא בולעים את ×–×” בתמימות אלא מנסים לקחת (או לקנות) רק את מה שטוב לכם באמת, מה שאתם צריכים באמת. בגלל ×–×” יש דבר שנקרא ביקורת צרכנות, למשל, וביקורת בכלל: ×›×™ ×–×” שלמישהו יש אינטרס למכור לי משהו לא אומר, שלי יש אינטרס לקנות.

    והמניע הראשי של תעשיית הפורנו הוא לא לעשות לאנשים טוב, אלא למכור.

  6. יש כאן שניות שאני לא בטוח מה דעתי עליה. מצד אחד קשה מאוד להתעסק בפורנו מחוץ לגבולות ×”×”× ×—×” המובלעת שזה "מגניב", או שבסוף אחרי הדיון המורכב ב"ההם" (או בתוכנית הדוקומנטרית בערוץ 8 או בכל זירה דומה) – ייצא לך מזה גם איזה לינק טוב. מצד שני, מוזר גם לא להגיד על ×–×” שום דבר ובמהופך לקדש נושא מאוד לא קדוש.

    ההתלבטות הזו כרוכה גם בשניות הפנימית של הפורנו עצמו, לו יש בעיני מעמד כפול: (א) תפקיד פונקציונלי באופן פרוזאי לגמרי, בדיוק כמו כל מוצר ששוקי מזכיר, שנועד להביא אותך, אם להיות מושפע מהפוזיטיביזם הרדוקציוני של מדע המדינה שאני מעורב בו כרגע, מנקודה A ל-B. (ב) בידור והנאת ההכרה בעצם הכניעה הרגעית ליצרים נמוכים ורגעיים. למה רוב הנוכחים נמצאים במועדוני חשפנות? למה כל ההקלקות על הידיעות על בר רפאלי, שחלק מהז'אנר שלהם הוא היחס ההפוך בין הערך ה"חדשותי" לבין גודל התמונה שלה (ארכיון)?

    רציתי לכתוב גם על תופעת החשפנית במסיבות רווקים, אליה נקלעתי, אבל זה סיפור שונה לגמרי שאולי מצדיק פוסט 

  7. יש משהו שאני פשוט חייב לספר: סוף סוף נרשמתי לפורום של גמילה מהתמכרות לפורנו.
    החרא הזה הרס לי הרבה מאוד שעות, ימים ושבועות בחיים, ואנשאללה עכשיו הכל יזוז למסלול יותר בריא.

    יום שמח לכולם,
    שוקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *