14 thoughts on “קול קורא”


  1. מייד אחרי שאעבור את משבר חוסר התכלית, ואחריו את משבר חוסר היכולת.

  2. דווקא משבר חוסר התכלית אין בו טעם. לכל זה תכלית גדולה.


  3. הייתי מספר, באמת, אבל זה ישמע מאוד מהפכני, ואי אפשר להיות מאוד מהפכני בלי כובע. אין לי כובע.

    איגוף מרכזי הכוח וכו’.


  4. אף פעם לא חשבתי שמישהו יכול להיות מד"ס בצורה כל-כך חיננית ויעילה.

    (לא, גם זה לא נכתב בטון מעליב).


  5. את רואה, עכשיו אני מרגיש כמו מטומטם. מד"ס? מדריך ספורט?


  6. עכשיו אני מרגיש מטומטם יותר. הבנתי.

    תודה.


  7. זה בסדר, אני גם מרגישה מטומטמת כשאתה מתווכח עם פלאי על טאוטולוגיה.

    (בכל מקרה, כשיהיה לי כוח, אז יהיה פוסט על נורית זרחי)

  8. ניצחתי אותו! ראית? 🙂

    אגב, פלאי מעוניין לכתוב פוסט. רוצה?

  9. ראיתי רק כי הוא הכריז. התייאשתי מלקרוא לפני שהגעתם לקו הגמר.

    בטח. שיכתוב. זה לכולם פה.

  10. יש לגייס כותבים. אנחנו שנינו, אנחנו פארשים.

  11. אני יודעת. אנחנו כאלו פארשים שאפילו לגייס כותבים אנחנו לא מצליחים.
    רעיונות?

  12. אני אדבר עם כמה מהאנשים שלי, את תדברי עם כמה מהאנשים שלך. יהיה טוב.

  13. כן! פוסט על נורית זרחי!!!
    יאללה מיטל, יאללה!
    (שריקות עידוד)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *