×× ×™ רוצה להציע, בעיקר לעצמי, סוג של ×פולוגטיקה – והמילה × ×‘×—×¨×”
×“×•×•×§× ×‘×©×‘×™×œ ×”×”×§×©×¨×™× ×”×¡×›×•×œ×¡×˜×™×™× ×©×œ×”, בהתחשב ברצף ×”×”×™×¡×§×™× ×•×”× ×‘×™×¢×•×ª
המפוקפק שיופיע בהמשך – על המרה השחורה שתוקפת ×ותי בכל מקרה
של כשלון , ובפרט כשלון קרייריסטי-×קדמי, ובפרט כשלון בלעורר ב×ושיות
שמ×כלסות ×ת התדר הקרייריסטי-×קדמי ×ליו ×× ×™ מכוון הערכה עמוקה לכוח
×”××™× ×˜×œ×§×˜ שלי (שזה, בסופו של דבר, הטלוס של כל ×”×¢× ×™×™×Ÿ ×”×קדמי-קרייריסטי.
"×’'וין דה ×™×•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×™, סי דה וורלד, מיט ××™× ×˜×¨×¡×˜×™× ×’ פיפל ×× ×“ גט ×“× ×˜×•
×¨×§×•×’× ×™×™×– יור ××§×–×™×¡×˜× ×–"). מרה שחורה שחומרתה ×”×™× ×¤×•× ×§×¦×™×” של
המובהקות שלו (כלומר, של הכישלון), ×œ× ×§× ×” המידה ×ו החשיבות שלו:
כתב ×”×”×’× ×” ×”×•× ×©× ×§×•×“×ª המשען של המרה השחורה הזו ×”×•× ×תית, ×ו לפחות
××§×–×™×¡×˜× ×¦×™×ליסטית (מילה ש×× ×™ מרגיש ×ת × ×בוקוב × ×•×¢×¥ ומסובב פגיון במעמקי
קרביי כל ×¤×¢× ×©×× ×™ עושה בה שימוש, ×בל ×—×¡×¨×™× ×œ×” ×ª×—×œ×™×¤×™× × ××™× ××– × ×™×—×).
×”× ×‘×™×¢×”, לפחות כפי ×©×”×™× ×ž×¦×˜×™×™×¨×ª ×‘× ×™×¡×™×•× ×•×ª ×”×¨×¢×•×¢×™× ×•×”×ª×›×•×¤×™× ×©×œ
עין-התודעה לבצע ××¤×™×¤× ×” עצמית,×”×™× ×›×–×•: כשלון מעיד על מרחק בין הערכת
התוצ×ות שלי לתוצ×ות, מרחק בין הערכת התוצ×ות שלי לתוצ×ות מעיד על פג×
ביכולת הצפייה שלי ×ת העול×, ×¤×’× ×‘×™×›×•×œ×ª הצפייה שלי ×ת ×”×¢×•×œ× ×ž×¢×™×“ על
×פשרות שה××•×¤×˜×™×ž×™×–× ×”×›×•×œ×œ שלי שגוי.
×›×ן כד××™ לערוך ×ª×—× ×ª ×‘×™× ×™×™×.
בשביל ×”×ופטימיסט, ×ו לחלופין ×”×’×וותן, ויש שי×מרו שחד ×”×, ×§×™×™×ž×™× ×¨×§ ×©× ×™
×ž×¦×‘×™× ×©×œ תפיסת עתיד: ביטחון מל×, ויי×וש. כל טווח ×”×‘×™× ×™×™×, על ×’×•×•× ×™×•
×”×©×•× ×™× ×©×œ ספק מכרס×, חיוביות זהירה, תקווה ××™× ×˜×•×יטיבית ופסימיות
×¨×¦×™×•× ×œ×™×ª, פסימיות ××™× ×˜×•×יטיבית ותקווה ×¨×¦×™×•× ×לית וכו', ×©×•× ×™× ×”×‘×“×œ קטגורי
ועז כל כך מהביטחון המל×, ×©×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×™× ×™×”×, ×•×‘×™× ×™×”× ×œ×‘×™×Ÿ × ×§×•×“×•×ª
×”×פס, ×”× ×—×¡×¨×™ משמעות בעליל בעבור מי שהביטחון ×”×ž×œ× ×”×•× ×‘×¨×™×¨×ª מחדל
בעבורו. ×¢×¦× ×”×פשרות לכישלון כולל כהיפותזה ×פשרית ×ודות העתיד
הופכת למוחלט מט×פיזי. ×’× ×›×ן, ×–×” המעבר שההיפותזה עוברת מ×פסיות לקיו×,
שהופך ×ת מושגי הסבירות והחוזק לבלתי ×¨×œ×•×•× ×˜×™×™×, ×•×¢×¦× ×”×§×™×•× ×©×œ ×”×¤×•×˜× ×¦×™×ל
לכישלון כולל הופך ×œ× ×•×›×—×•×ª פיזית ממש ובלתי × ×¡×‘×œ×ª, ×ž×—× ×™×§×”, מוצקה מכל מוצק.
עכשיו ×פשר להמשיך בקו הטיעון – כחלק מה×פשרות שה××•×¤×˜×™×ž×™×–× ×”×›×œ×œ×™
שגוי, מכיוון ש××•×¤×˜×™×ž×™×–× ×•×’××•×•×ª× ×•×ª חד המה במקרה המדובר, עולה
×”×פשרות שההערכה שלי ×ת ×יכויותיי ×”××™× ×˜×œ×§×˜×•×ליות שגויה. מה×פשרות
שה×יכויות ×”××™× ×˜×œ×§×˜×•×ליות שלי ××™× ×Ÿ הטוב שבטוב, עולה ×”×פשרות שהדעות שלי,
×‘×ª×—×•×ž×™× ××•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×™× (פילוסופיה ×× ×œ×™×˜×™×ª) וקוו××–×™ ××•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×™× (הערכת
××ž× ×•×ª) שגויות, מכיוון שהן ××™× ×Ÿ תוצר של ××™× ×˜×œ×§×˜ ×ידי×לי, ובתחומי×
×¡×•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×™× (דרכי ×—×™×™×, היררכיות קיומיות) ××™× ×Ÿ מהוות ביטוי
לתפיסת ×—×™×™× ×ž×”×¡×•×’ המעולה ביותר. מה×פשרות הזו עולה ש×× ×™ מבזבז ×ת ×—×™×™ על
הדעות, ההעדפות, והמטרות ×”×œ× ×ž×ª×ימות, וכך כושל בתשובתי לש×לה הבסיסית של
×”×תיקה: "כיצד עלי לחיות ×ת ×—×™×™".
כלומר, סוד ×”×ימה של הכישלון ההישגי ×”×•× ×‘×ž×™×§×¡×•× ×”×וטומטי של הספק שמתרחש
בחוליה ×”×מצעית, ו××– בתוצרה × ×•×‘×¢ בקצה השרשרת. בקצה השרשרת
עומדת ×ª×ž×•× ×” של שגי××” יסודית, בלתי × ×ª×¤×¡×ª, ×©×œ× ×וכל ×œ×¢×•×œ× ×œ×¢×ž×•×“ על טיבה
שכן ×”×™× ×˜×ž×•× ×” ×‘× ×—×™×ª×•×ª×Ÿ של ×”×קסיומות שלי עצמן, ומכיוון ש×ין לה צורה
משלה, ×”×™× ×ž×ª×§×™×™×ž×ª רק ב×פקט החושי-פיזי-רגשי שיש לכל כישלון ×‘×ž×§×•× ×©×‘×•
×©×›× ×” ציפיה להצלחה, בתור גל של × ×’×˜×™×‘×™×•×ª מוחלטת, ×›×ילו ×× ×¨×§ ×צליח
לסובב ×ת הצוו×ר לזווית הבלתי ×פשרית יעמוד ×©× ×ž×™×©×”×• מצקצק ×‘×œ×©×•× ×• "דיס
××™×– × ×•×˜ וו×ט ××™×™ ×ž× ×˜ ×ט ×ול, × ×•×˜ ×יט ×ט ×ול", רק ×©×œ× ×¡×‘×™×¨ שיעשה ×–×ת
×‘×ž×™×œ×™× ×”×œ×œ×•, מכיוון שטעמי הספרותי ×”×•× × ×—×•×ª וכבר × ×בוקוב ידע
ש×ליוט ×”×•× ×œ× ×ž×©×”×•.
×”×ž×¡×§× ×”, ×”×™× ×›×ž×•×‘×Ÿ, ×œ×‘× ×•×ª ×ž×›×•× ×ª זמן, לחזור ל×× ×’×œ×™×” ×‘×©× ×•×ª העשרי×, ולירות
×‘×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ.×œ× ×©×–×” קשור ב×ופן ישיר, ×בל ×–×” ×”×™×” חוסך לי המון ×ž×™×’×¨× ×•×ª בין
גיל שש-עשרה ×•×©×ž×•× ×”-עשרה.
ברוך המצטרף.
×œ× ×”×‘× ×ª×™ כלו×
המצי×ותבמחולה עטור הסמליות: שוב ×× ×™ מתגלגל ב×קר××™ ל×תר. שוב פל××™ גרייצר ×–×•×ž× -כמה צפוי – ×”×ª× ×§×©×•×ª ×‘×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ. מה ×©× ×¨××” במערכה הר××©×•× ×” ×›×¤× ×˜×–×™×”×©×¨×™×¨×•×ª×™×ª, קפיצה ל×-צפויה של ×”× ×¤×©, מתגלה ערב-ערב ותוך חזרת המערכה כתקתוקעקבי, תשוקה ×›× ×” לדמי×. (ו×ולי מחלה, מחלה ×”× ×“×¨×©×ª לתיר×פיה.)
על כל ×¤× ×™×, יקירי, ×œ×¢× ×™×™× ×š שהיה השבוע ×’× ×¢× ×™×™× ×™.
בווד××™ תשמח לדעת שהסקתי השבוע (×ו ×©×ž× ×”×™×” ×–×” בשבוע שעבר?) ×ת כל ×”×ž×¡×§× ×•×ª×ž×ž×¦×‘×™ (הקיומי?! – ההוספה מיותרת.) והתפטרתי לגמרי מהתו×ר ×”×©× ×™ (לרבותעבודה, היות ×¢. מחקר לפילוזוף לגמרי ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×× ×™. עבודה ×¢× xena, ידידיהותיק, שכבר הספקת להכיר.) והרבה זמן ×¤× ×•×™ לקרי××” × ×™× ×•×—×” ×‘×¡×¤×¨×™× (×‘×¢×™×§×¨×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ).
דע שהד××’×” – מה שהיידגר ×›×™× ×” ד××’×” – ××™× ×” × ×¢×œ×ž×ª. בשביל ×”×ופטימיסט, ×ולחלופין ×”×’×וותן, ויש שי×מרו שחד ×”×, ×§×™×™×ž×™× ×¨×§ ×©× ×™ ×ž×¦×‘×™× ×©×œ תפיסת עתיד:ביטחון מל×, ויי×וש. (×•×’× ×“×™×לקטיקה. לעתי×)
×”××ž×ª×©×‘×™×ž×™× ×• ×× ×™ הרבה יותר שוקל ×”×ª× ×§×©×•×ª ×‘× ×בוקוב (×œ× ×תה)- ×× ×™ קצת × ×—×ž×”×× ×œ×™×˜×™×ª, ומוד××’ יותר משיפוטי טע×. ×בל ×× ×™ מחבב ×ת המצלול של "×œ×™×¨×•×ª×‘×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ". "לירות ×‘× ×בוקוב" ×œ× × ×©×ž×¢ ×ותו דבר.
למה התפטרת, בעצ×? מטעמי ×™×™×וש ×ו מטעמי ×©×™× ×•×™ מוקד ×¢× ×™×™×Ÿ?
תמיד ×”×©×ª× ×• מוקדי ×¢× ×™×™×Ÿ ×צלי ופילו תמיד תפסה ×ת ×ותו × ×¤×—. ×’× ×”×™×•×.
פשוט ×œ× × ×›×ª×‘ לי ×קדמית בקלות בחמש ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª. המרצה שלי מציין ש×חריהשלב הביקורתי (כלומר, הקרי××” הרזה ×•×”×ž× ×ª×¦×ª. ×תה קר×ת לו ×¤×¢× ×‘×¢×§×‘×•×ª השפעהרעה של ק. ד××™×ž×•× ×“ "קרי××” תר×פויטית", ×›×ž×“×•×ž× ×™) וההתעקשות על ×›×ª×™×‘×”×¤×¨×’×ž× ×˜×™×ª, מגיע שלב של התבגרות ועשיה ×קדמית פוזיטיבית. ×צלי ×–×” ×œ× ×ž×’×™×¢.
×× ×חזור לפילו עלי לחזור ×חר, מכוון קריירה וזה. ו×ולי ב×מת ×–×” ×™×‘×•× ×›×©×חווה יותר רעב ב×יזור הקיבה.
כרגע ×§×•×¨× ×›×¨×¦×•× ×™ וכותב ×›×¨×¦×•× ×™. ×’× ×¤×™×œ×•. ×ž×‘×—×™× ×ª×™ דבר ×œ× ×”×©×ª× ×” (חוץ מהזה ×©×”×©× ×” ××‘× ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” ×œ× ×™×©×œ× ×œ×™ על כלו×.)
×©× ×™ דברי×. הר×שון, והמתבקש, הזדהות עמוקה.
×”×©× ×™, דימוי: מכיוון ×©×‘×™×ž×™× ×לה ×× ×™ מתעסקת בתי×ורטיקה × ×•× ×¡× ×¡×™×§×לית ×¢×œ× ×•× ×¡× ×¡ (ועיין ×’×: רפלקסיביות טורפת דעת בכתבי סוזן סטיו×רטלדורותיה), גיליתי ×©×§×™×™× ×ž×¤×œ×˜ × ×¢×™× ×‘×”×¡×‘×¨×™× ×¤×©×•×˜×™× ×œ×ž×‘×¢×™×סבוכי×. ×צל סטיו×רט ×”× "ל, הצלחתי ללכוד ×ת מכלול הטיעון שלה על מהות ×”×ž×‘×¢×”× ×•× ×¡× ×¡×™×§×לי בדימוי של ילד שמסתובב מהר מהר סביב עצמו ו××– × ×•×¤×œ על ×”×¨×¦×¤×”×•× ×”× ×” לר×ות ×יך ×”×¢×•×œ× ×ž×¡×ª×•×‘×‘ סביבו. (http://www.livejournal.com/users/miss_cast/13599.html?thread=64031#t64031";>×”×–× ×§×” ל××™× ×¡×•×£, זוכר?).
×›×ן, ×צלך, ×–×” ×”-rush של כתיבה/קרי××” ×©×”×™× ×›×ž×• יציקת דבק של טיעון מהודקלתוך שקית × ×™×™×¨, היזרקות בסמטה ×פלה (×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ ×¤×™× ×ª × ×בוקוב) ×•×”×¡× ×¤×ª×•×‘×¨×•×‘ ×™×™×וש.
× ×›× ×¡×ª×™ לדכ×ון ו×× ×™ בכלל פסימיסטית וכשלון ל×ורך כל הדרך.