קרי××” רציפה ו×רוכה מספיק ב"הגבול הדק: מילון ציתותי×" (ליקט, תרג×, ×סף והמצי×: עוזי וייל) ×”×™× ×ולי הדרך הטובה ביותר ש×× ×™ מכיר לבצע הזרה של הקומדיה, ודרכה הזרה של השפה. ככל שקור××™× ×™×•×ª×¨, כך × ×¢×©×” קשה יותר לצחוק. הבטן כו×בת. וכך, ככל שקור××™× ×™×•×ª×¨ וככל שקור××™× ×¨×¦×•×£, ×”×פקט × ×¢×œ×, ובמקומו × ×•×ª×¨×•×ª ×ª×‘× ×™×•×ª בלבד.
מבחוץ, ×גב, כל התהליך × ×¨××” כסדרת ×§×¨×§×•×¨×™× ×“×—×•×¡×”, שהולכת ×•×ž×ª× ×•×•× ×ª, עד ×©× ×•×ª×¨×ª ×ž×ž× ×” רק קרי××” מ×ומצת, × ×“×›×ת, שמופרעת מדי ×¤×¢× ×‘×”×ª×¤×¨×¦×•×ª קרקורי×, ×©× ×¢×œ×ž×ª שוב, וחוזר חלילה.
בקרי××” כזו ×פשר ×’× ×œ×’×œ×•×ª ×ת סוג ההומור שלכ×. מה ×©× ×©×ר מצחיק ל×חר שכל ×”×ª×‘× ×™×•×ª ×”×חרות כבר חדלו מלהשפיע. קור××™× ×œ×• ×’'ק ×”× ×“×™, ו×פשר ×œ×ž×¦×•× ×—×œ×§ ×ž×”×¦×™×˜×•×˜×™× ×©×œ×• ×›×ן.
"Too bad when I was a kid there wasn't a guy in our class that everybody called the "Cricket Boy", because I would have liked to stand up in class and tell everybody, "You can make fun of the Cricket Boy if you want to, but to me he's just like everybody else." Then everybody would leave the Cricket Boy alone, and I'd invite him over to spend the night at my house, but after about five minutes of that loud chirping I'd have to kick him out. Maybe later we could get up a petition to get the Cricket Family run out of town. Bye, Cricket Boy".
×ולי הסיבה העיקרית ×©×”×•× ×¢×“×™×™×Ÿ מצחיק ×ותי ×”×™× ×©×œ× ×‘×מת הצלחתי להבין מה ×”×•× ×¢×•×©×” ש×. ×× ×™ יכול להבין מה מצחיק בלומר ש"×× ×•×•×“×™ ×לן ×œ× ×”×™×” ×§×™×™× ×ž×™×©×”×• ×”×™×” צריך לסרוג ×ותו" (השוו××” בין וודי ×לן לבין סוודר, על כל ×”×§×•× ×•×˜×ציות וש×ר הבל×גן. יופי), ×בל משהו בסיפור "ילד צרצר" של ×”× ×“×™ עובד לגמרי ×חרת, ו×× ×™ ×œ× ×‘×˜×•×— עד כמה, ×× ×‘×›×œ×œ, הצלחתי להבין ×ותו.
× ×™×¡×™×•×Ÿ:
×”× ×“×™ מספר סיפור, שעובר תהליך מהיר של רי×ליזציה. מה שמתחיל ב"חבל שלׅ" הופך לממשי יותר ויותר. ×”× ×“×™ ×ž×ž×¦×™× ×™×œ×“ צרצר כדי להגן עליו, ו××– מו×ס בו (יותר × ×›×•×Ÿ, מו×ס בצרצוריו ×”×“×ž×™×•× ×™×™×), ×•×ž×ª×›× ×Ÿ לסלק ×ת משפחתו מהעיר. ×ולי ×”×•× ×’× ×ž×¦×œ×™×—. מהרגע שבו ילד צרצר מוזמן לחדר של ×”× ×“×™, ×”×¢×•×œ× ×”×‘×“×™×•× ×™ × ×¢×©×” ממשי במהירות, ממשפט למשפט. ×פשר כמעט לסמן ×יפה ילד צרצר ממשי יותר, ו×יפה פחות.
×בל ×–×” ×œ× ×ž×¦×—×™×§. ו×× ×™ הסתובבתי ×כול ×¡×¨×˜×™× ×‘×œ×©× ×™×™× ×‘×ž×©×š כמה ימי×, עד שעופר ×”×‘×™× ×œ×™ לקט של "The Far Side" של ×’×רי ל×רסון (למי שתהה, ×”×ª×ž×•× ×•×ª מהחוברת). משהו בסיסי ×‘×©× ×™×”× ×“×•×ž×” מ×וד, וזה ×œ× ×¨×§ המשחק בעולמות ×פשריי×.
ו××– ×”×‘× ×ª×™ ×ת ×–×”: ×©× ×™×”× ×‘×¨×™×•× ×™×. ויותר מכך – ×©× ×™×”× ×‘×¨×™×•× ×™× ×¢×œ העולמות ×©×”× ×‘× ×•. הרי×ליזציה שעובר ילד צרצר ×”×™× ×¨×™×ליזציה שמתרחשת רק בשפה, בתוך הפסיכוזה של הדובר ×©×”× ×“×™ מקי×. ×‘×©×˜×¨× ×‘×¨×’×™×ª עילגת, הרי×ליזציה ×ž× ×•×ž×§×ª מימטית, ×›×”× ×ž×§×•×ª פרספקטיביות. במדוברת, ×”× ×“×™ מתבריין על ילד ×“×ž×™×•× ×™, שמתו×ר כממשי יותר רק בגלל שהיחס של הדובר ×ליו × ×¢×©×” יותר ויותר ×ישי. משהו ×‘×‘×¨×™×•× ×•×ª (×‘×‘×¨×™×•× ×•×ª מהסוג ×”×–×”, ש×ין תי×ור ×”×•×œ× ×©×œ×” בעברית. ×‘×¨×™×•× ×•×ª של ×™×’×ל שילון, של חברי ×חוות ×¡×˜×•×“× ×˜×™× ××ž×¨×™×§× ×™×•×ª), ×ž×©×•× ×ž×”, מצחיק תמיד.
שזה קצת עצוב. ×›×™ ×”× ×“×™ ×”×•× ×ž×©×•×¨×¨ של ממש. ×”×•× ×ž×§×™× ×•×ž× ×ª×¥ עולמות ××¤×©×¨×™×™× ×‘×מצעות ×©×™× ×•×™ של מילה, ×•×”×‘×¨×™×•× ×•×ª קצת מסתירה ×ת ×–×”. מצד ×©× ×™, ×ולי כך יפה. בועות סבון, ש××™× ×Ÿ ×ומרות דבר, ×œ× ×¢×œ וודי ×לן ×•×œ× ×¢×œ העול×, רק על עצמן, וקצת על סבון.
×תה ב×מת חושב שהסיפור של ×”× ×“×™ ×ומר משהו רק על עצמו ×•×œ× ×¢×œ העול×?
×× ×™ למשל הרגשתי ×©×”×•× ×ומר הרבה מ×וד עליי.
×בל ×ולי ×œ× ×”×‘× ×ª×™ ×ותך × ×›×•×Ÿ.
*מתחילה גל גדול מהיציע*
×וווו, מעולה ביותר. בכמה רמות. ×× ×™ ×סביר כבר בעל פה. רק לציין ×©×”×‘×¨×™×•× ×•×ª×”×¨×˜×•×¨×™×ª ×”×™× ×‘×“×™×•×§ הקטע שמסעיר ×ותי ×‘×™×ž×™× ×˜×¨×•×¤×™× (×’×)תי×ורטית ×לו, ועייןג×: "כפיית ×”× ×ž×¢×Ÿ". רפלקסיביות. ספק תזה. ×× ×™ ×ž×–×ž×™× ×” ×ותך לקפה גדול שלבלבול ×‘×™×¦×™× ×¢×! תכלית
×“×•×•×§× ×”×‘× ×ª ×ותי × ×›×•×Ÿ, ×בל ×שמח לדעת למה ×”×•× ×ומר הרבה עליך.
קפה ×יט ××™×–
×›×™ זו ×”×“×™× ×ž×™×§×” המדויקת של התקרבות מתוך ×¦×¨×›×™× × ×¨×§×™×¡×™×¡×˜×™×™×. ×תה מקרב ×ד××œ× ×ž×ª×•×š היכרות ×תו ××œ× ×‘×’×œ×œ ×יזו תגית ש×תה מייחס לו שמשרתת ×ת ×”×¦×•×¨×š×”× ×¨×§×™×¡×™×¡×˜×™ שלך בדימוי עצמי מסוי×, ו××– ברגע שזה × ×”×™×” רי×לי ×•×ª×•×‘×¢× ×™ ול×רק דימוי (שלו ושל עצמך), ×תה מו×ס בזה. ×–×” דבר ×חד. דבר ×©× ×™ יש ×›×ן ×תהמתח בין ×§×•× ×¤×•×¨×ž×™×–× ×œ× ×•× ×§×•× ×¤×•×¨×ž×™×–× – הרצון לטפח דימוי ×¢×¦×ž×™× ×•× ×§×•× ×¤×•×¨×ž×™×¡×˜×™ שמתחלף מהר מ×וד ×‘×§×•× ×¤×•×¨×ž×™×–× ×‘×¨×’×¢ שמתגלה המחיר. וה×ופןשבו בדיוק ×ותה ×ª×›×•× ×” שמייחדת ×ת ×”××“× ×•×ž×©×›×” ×ותך מלכתחילה ×”×™× ×–×• שדוחה×ותך בסופו של דבר. ×לה ×‘×¢×¦× ×©×œ×•×©×” ×”×™×‘×˜×™× ×©×œ ×ותו דבר, ו×תה ×’× ×›×ª×‘×ª ×ות×בעצמך (תחת "× ×™×¡×™×•×Ÿ"). ייתכן שהסיבה לכך ×©×‘×¢×™× ×™×š ×–×” ×œ× ×ומר דבר על העול××”×™× ×©×‘×רון שלך יש פחות שלדי×, ×ו ×©×œ×“×™× ××—×¨×™× ×ž×לה שלי.
ולש×לה מדוע ×–×” מצחיק – ההשוו××” לפ×ר סייד ×”×™× ×‘×ž×§×•×ž×”. ×–×” מצחיק ×›×™ זו קריקטורה. (מ×וד מדוייקת).
ל×. ×œ× ×—×©×‘×ª×™ על ×–×”, למען ×”×מת. ×בל יכול להיות שזה בגלל שיש לי רתיעה××™× ×¡×˜×™× ×§×˜×™×‘×™×ª מתמות, במיוחד בכל מה ×©× ×•×’×¢ לקומדיה. ×בל וו×ו, כך ×ו כך.
×בל לגבי למה ×–×” מצחיק × ×¨××” לי שהעסק קצת יותר מורכב. ×פקט קומי × ×•×¦×¨×ž×“×™×¡×•× × ×¡×™×, מפער בין ×’ ל-ב’. בקטע של ×”× ×“×™ יש ×©× ×™ ×“×™×¡×•× × ×¡×™× ×¢×™×§×¨×™×™× -הרי×ליזציה של סיפור ×“×™×ž×™×•× ×™ ×•×”×”×ª×‘×¨×™×™× ×•×ª על סיפור ×“×ž×™×•× ×™. ×›××©×¨×”×”×ª×‘×¨×™×™× ×•×ª ×”×™× ×ž×” ×©×’×•×¨× ×’× ×œ×¨×™×ליזציה. ×× ×ª×¨×¦×™, ×“×™×¡×•× × ×¡ ×©×ž×™×™×¦×¨×“×™×¡×•× × ×¡×™× ×ו ×ž×›×•× ×” שמייצרת ×—×•×¨×™× ×•×ž×ª×•×“×œ×§×ª ב×מצעות×.
×× ×™, ×›×מור, פורמליסטי בהרבה.
חשבתיעל ×–×” וחשבתי. פשוט בגלל שילד הצרצר ×œ× ×”×¦×—×™×§ ×ותי – ×בל ×–×” דפקט שלי.כלומר, ×× ×™ רו××” מה מצחיק פה. ויותר מזה, ×× ×™ חושבת שהתהליך בהחלט דומהמ×ד לל×רסון. ×•×”×•× ×“×•×•×§× ×›×Ÿ מצחיק ×ותי. (×ž×¡×§× ×” ×פשרית: למיטל ×יכפת יותרמילד צרצר מ×שר מציפור × ×¢×¨).
בכל מקרה, מה שרציתי להגיד ×©×¢× ×›×ž×” ש×× ×™ שמחה ×©×‘×™×ž×™× ×”××—×¨×•× ×™× ×”×©×ª×ž×©×ª×™×‘×–×›×•×ª×š במילה "בריון" יותר ממה שהשתמשתי בה בשלוש ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª (ו×× ×™×והבת ×ותה – יש לה ריח של ספרי × ×•×¢×¨ ×™×©× ×™×), ×× ×™ חושבת ×©×”×•× ×œ× ×‘×¨×™×•×Ÿ,×× ×™ חושבת ×©×”×•× ×”×™×œ×“ שצועק "המלך עירו×". ברור שזה סוג של ×‘×¨×™×•× ×•×ª, משו××©×”×•× ×ž×¢×ž×ª ×× ×©×™× ×¢× ×”×ופן ×”×¢×§×•× ×©×‘×• המחשבה ×©×œ×”× ×¤×•×¢×œ×ª. ×בל ×× ×™ חושבתש××œ×ž× ×˜ ×”×‘×¨×™×•× ×•×ª בזה ×”×•× ×©×•×œ×™ ביחס להעמדת ×”×“×‘×¨×™× ×¢×œ דיוק×, שזה ×”××œ×ž× ×˜×”×ž×¨×›×–×™ לדעתי.
×•× ×¡×™×™× ×‘×¦×™×˜×•×˜ של ×”× ×“×™ שהופיע בקולקטיב ×”×חרון:
"×œ×¤×¢×ž×™× ×× ×™ חושב ש×ולי ×”×™×” עדיף שהייתי מת. ל×, רגע, ×œ× ×× ×™ – ×תה."
עכשיו, זה מצחיק!
×× ×™ ×œ× ×ž×¡×›×™×. בעיקר בגלל שיש לי בעיה ×¢× ×ª×ž×˜×™×§×” (ר××™ תגובתי ×œ×’â€™× ×™), ××‘×œ×’× ×‘×’×œ×œ ×©×ž×§×˜×¢×™× ××—×¨×™× ×©×œ ×”× ×“×™ קשה יותר לייצר ×¤×¨×©× ×•×™×•×ª מסוג ×›×–×”. ×× ×™×¨×•××” ×יפה ×ת מוצ×ת ×ת הס×טירה, ×בל ×× ×™ ×œ× ×‘×˜×•×— ×©×”×™× ×ž×›×•×•× ×ª.
עכשיותסביר לי בבקשה ל×ט ל×ט, למה ×× ×™ ×œ× ×œ×ž×“×ª×™ ספרות ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”, במה בדיוקהקרי××” שלי והקרי××” של מיטל הן תמטיות. כלומר, מה ×–×” ×‘×¢×¦× ×§×¨×™××” תמטית,ומה בדיוק ההבדל ×‘×™× ×” ובין הקרי××” הפורמליסטית שלך.
(ש×לה ×¨×¦×™× ×™×ª לגמרי, ×× ×™ ב×מת ×œ× ×™×•×“×¢×ª)
ותסביר ×’× ×œ×™, על הדרך.
ב"קרי××” תמטית" ×”×ª×›×•×•× ×ª×™ לקרי××” שמפשיטה סיפור ×ž×¡×•×™× ×œ×›×“×™ רעיון, שהופכת×ותו למייצג של ×ידי××”. ×ת ומיטל, ×× ×”×‘× ×ª×™ × ×›×•×Ÿ, רו×ות ×ת הסיפורכס×טירי. ×× ×™ ל×. ×× ×™ ×œ× ×¢×•×œ×” קומה ×¤×¨×©× ×™×ª, ו×ומר ×’ מייצג ×ת ב’.
×œ× ×©×§×¨×™××” תמטית ×–×” רע ×‘×¢×™× ×™, ×–×” פשוט כישור ש×× ×™ חסר.
×©× ×™×”. ×× ×™ ×œ× ×‘×˜×•×—×” ×©×”×‘× ×ª×™. ×תה חושב שהסיפור מצחיק ×ž×¢×¦× ×”×ž×‘× ×” שלו, ×‘×œ×™×©×•× ×”×ª×™×™×—×¡×•×ª למצי×ות המוכרת ×œ× ×•? כלומר, שיש ×ž×‘× ×™× "ריקי×" ×©×”× ×ž×¦×—×™×§×™×כשלעצמ×, בלי קשר לתוכן ×©× ×•×¦×§ לתוכ×?
ו×× ×›×Ÿ, ×”×× ×תה חושב כך ×’× ×œ×’×‘×™ ××¤×§×˜×™× ×חרי×? × × ×™×—, ×ימה, עצב, שגב וכו’? כלומר, ×”×× ×תה פורמליסט ×ול ×קרוס דה בורד?
ל×, וד××™ של×. סיפור ×œ× ×™×›×•×œ להיות מצחיק בלי ×©×•× ×§×©×¨ למשמעות, ×›×™×”×“×™×¡×•× × ×¡ × ×•×¦×¨ כתוצ××” ממשמעויות. ×›× "ל לגבי ×ימה, עצב וכו’. ×¢× ×–×ת, ×’××œ×ž×‘× ×” יש חשיבות. חשבי על מוזיקה, למשל, ועל למה, לעז×זל, ×ª×•×•×™× ×ž×™× ×•×¨×™×"עצובי×" יותר.
מה ש×× ×™ כן טוען ×”×•× ×©×™×© הבדל בין ×”×˜×¢× ×” "×–×” סיפור על ילד צרצר" לבין "זהסיפור על ×”×× ×•×©×•×ª". קרי××” תמטית עולה ברמת ההכללה, ובד"×› ×œ× × ×•×— לי לעשות×ת ×–×”.
×× ×™×œ× ×—×•×©×‘×ª ש×לה שתי ×”×פשרויות היחידות – סיפור שמורה על עצמו בלבד ×ו סיפורשמורה על ×”×× ×•×©×•×ª בכללותה. זהו סיפור על ילד צרצר שבו ×× ×™ יכולה לזהות ×תעצמי, ×ו כמה מ××¤×™×™× ×™× ×©×œ עצמי ×ו של ×× ×©×™× ××—×¨×™× ×©×× ×™ מכירה ×ו שלסיטו×ציות ×©× ×ª×§×œ×ª×™ בהן. מכך ש×’ דומה לב’ ×‘×”×™×‘×˜×™× ×ž×¡×•×™×ž×™× ×œ× × ×•×‘×¢×©×”×”×™×‘×˜×™× ×”×œ×œ×• ×ž×©×•×ª×¤×™× ×œ×× ×•×©×•×ª כולה.
דרך ×חרת לומר ×–×ת – בין הכללה ובין מקרה פרטי יש ××™× ×¡×¤×•×¨ ישויות ×‘×™× ×™×™×.
×× ×™ ×ž×¡×›×™× ×›×ž×•×‘×Ÿ שיש הרבה מ×וד ×פשרויות ×‘×™× ×™×™×, ×בל ×”×™×” × ×“×ž×” לי, מה×ופןשבו × ×™×¡×—×ª ×ת ש×לתך הר××©×•× ×” בת’רד, ×©×œ× ×”×ª×›×•×•× ×ª ל×פשרות ×‘×™× ×™×™× ×›×–×•.
מה ×’×, כש×× ×™ חושב על ×–×”, יש משהו בעייתי בכל ×¢× ×™×™×Ÿ ×פשרויות ×”×‘×™× ×™×™×. ×ª× ×™ לי לחשוב על ×–×” קצת, יכול להיות שיש ×›×ן פוסט.
בגלל השימוש במלה "העול×"? ×–×” לקחתי ממך. ×”×ª×›×•×•× ×ª×™ "על משהו בעול×". העיקר ×”×™×” ×”× ×™×’×•×“ ל"רק על עצמן".
×™×ללה, תכתוב ת’פוסט.
×œ× ×כתוב ×ת הפוסט. חשבתי על ×–×”, ×•×”×˜×¢× ×” שלי חלשה מדי. × ×¨××” לי ×©×”×§×¦× ×ª×™×©×œ× ×‘×˜×•×‘×ª×™ ×ת העמדות ×”×מיתיות שלי. סיפור בהחלט יכול לומר משהו על ×ž×©×”×•×‘×¢×•×œ× (למשל, ס×טירה פוליטית), פשוט לי יש קושי לבצע ×ת הקפיצה הזו,במיוחד במקרה של ×”× ×“×™, ל×ור רוב מה שקר×תי שלו.