. בביתן ×”×œ× ×” ×¨×•×‘×™× ×©×˜×™×™×Ÿ מוצגת כרגע תערוכה ×©× ×§×¨×ת "קדימון", של ××“× ×¨×‘×™× ×•×‘×™×¥'. ×חד ×”×ž×•×¦×’×™× ×‘×ª×¢×¨×•×›×” ×”×•× ×—×œ×•×Ÿ סגור חלקית בסורג. מבעד לסורג × ×™×ª×Ÿ לר×ות ×’×¨× ×©×ž×™×™×ž×™ מ×יר. בחצי החלון ש××™× ×• סגור בסורג יושב קוף על ×דן החלון. הקוף מזיז ×ת ר×שו מצפייה ×ל הירח לצפייה ×ל הצופי×. ×¢×™× ×™×• ריקות ופעורות.
הקוף המהולל, מתוך "×”×רץ"
2. ×ריקה, גיבורת הספר "×”×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª" של ×לפרידה ×™×œ×™× ×§*, ×”×™× ×ž×•×¨×” ×œ×¤×¡× ×ª×¨. ×”×™× ×ž×•×¨×” ×œ×¤×¡× ×ª×¨, כמו ב×גדות ×”××•×¨×‘× ×™×•×ª ×ž×™×œ×“×•×ª× ×• המולחצת, ×ž×©×•× ×©×œ× ×”×¦×œ×™×—×” להיות ×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª ×מיתית. כן, רגע ×חד של כישלון גזר ×ת ×“×™× ×” ×œ× ×¦×—. ×‘×ž×§×•× ×”×¤×¡× ×ª×¨× ×•×ª, ×”×™× ×§×•× ×” ×‘×’×“×™× ×©×œ ×§×•× ×¦×¨×˜×™×. ×ריקה ×”×™× ×‘×ª×•×œ×” ×–×§× ×” ומתגוררת ×¢× ×ימה. ×ימה שותה ×ת דמה בצורה ×”×§×™×¦×•× ×™×ª ביותר ×”×פשרית. ×× ×™ ×œ× ×ž×ª×›×•×•× ×ª רק ליחסי ×ת-תעשי-מה-ש×× ×™-ל×-הצלחתי הרגילי×. ×× ×™ מדברת על ××™×ž× ×©×œ× ×ž×פשרת לבתה להתקרב לגברי×. ×× ×™ מדברת על בת שמרחב הפעולה היחיד שלה ×”×•× ×”×—×“×¨×•×Ÿ הקטן שלה, במעין לעג סמוי על "חדר משלך”. ×× ×™ מדברת על בת ש×ין לה מיטה, בת ×©×™×©× ×” ×¢× ×מה. “בלילה, כשהכל ×™×©× ×™× ×•×¨×§ ×ריקה לבדה ערה, כשהמחצית ×”×הובה של הזוג הכבול ב×זיקי-ד×, כלומר, כבוד ×”××, × ×—×” בשלווה שמימית על יצועה וחולמת על שיטות ×¢×™× ×•×™×™× ×—×“×©×•×ª, ××–×™ ×”×™× ×¤×•×ª×—×ª, לפעמי×, ×œ×¢×ª×™× ×¨×—×•×§×•×ª מ×וד, ×ת דלת ×”×רון ומלטפת ברוך ×ת העדין ×”××™×œ×ž×™× ×œ×ª×©×•×§×•×ª×™×” הכמוסות".
×לפרידה ×”×ž×’× ×™×‘×”, מכ×ן
3. בהיעדר ×ž×™× ×™×•×ª, גברת ×ריקה קוהוט, מורה ×œ×¤×¡× ×ª×¨, מפתחת מבט. כמו בסרטי ×ימה, ×©×‘×”× ×”×‘×—×•×¨×” היחידה שמצליחה להבין ×©×œ× ×›×“××™ ×œ× ×¢×•×œ ×ת עצמך בחדר כשהרוצח מתקרב ×”×™× ×”×‘×ª×•×œ×”. רק שהמבט ×”×–×” ××™× ×• מבט של בחורה לחוצה, ××œ× ×ž×‘×˜ של מורה ×œ×¤×¡× ×ª×¨. מבט שעוקב ×חרי ×”×ª×œ×ž×™×“×™× ×‘×–×ž×Ÿ ×©×”× ××™× × ×‘×©×™×¢×•×¨, כדי ×œ×•×•×“× ×©×”× ×ž×ª× ×”×’×™× ×›×©×•×¨×”, ×•×ž× ×¦×œ×™× ×ת כל שעות ×”×¤× ××™ ×©×œ×”× ×›×“×™ להת×מן. זהו מבט שיש לו כיוון ברור: מהכתף ומטה. בשעות ש×ריקה ×œ× ×ž× ×¦×œ×ª ×ת הזמן ×”×¤× ×•×™ שלה כדי ×œ×•×•×“× ×©×ª×œ×ž×™×“×™×” ×ž× ×¦×œ×™× ×ת הזמן ×”×¤× ×•×™ ×©×œ×”× ×›×”×œ×›×”, ×”×™× ×”×•×œ×›×ª ×œ×”×ª×‘×•× ×Ÿ במין. ב×חת ×”×¡×¦×™× ×•×ª המופתיות בספר ×”×™× ×”×•×œ×›×ª לפיפ שו×ו שבו מתערטלות × ×©×™× ×•×™× ×יות וש××™× ×Ÿ ×•×™× ×יות ×ל מול ×ž×‘×˜× ×”×‘×•×—×Ÿ של ×¤×•×¢×œ×™× ×˜×•×¨×§×™×. “×›×ן, ×‘×ª× ×”×–×”, ×”×™× × ×¢×œ×ž×ª והופכת לכלו×, ×©×•× ×“×‘×¨ ×œ× ×—×•×“×¨ ×ל תוך ×ריקה, ×בל ×ריקה מצליחה ×’× ×ž×¦×œ×™×—×” לחדור ×ל תוך ×”×ž× ×–×¨ ×”×–×”. ×ריקה ×”×™× ×ž×ª×§×Ÿ ×× ×•×©×™ ×טו×. × ×“×ž×” שהטבע ×œ× ×”×•×ª×™×¨ בה ×©×•× ×¤×ª×—×™×. ל×ריקה יש תחושה של ×¢×¥ × ×•×§×©×” ×‘×ž×§×•× ×©×‘×•, ×צל × ×©×™× ×מיתיות, ×”× ×’×¨ הש×יר חור". ×‘×¡×¦×™× ×” ×חרת ×”×™× ×”×•×œ×›×ª לפ×רק שבו ×ž×–×“×™×™× ×™× ×× ×©×™× ×§×¦×ª פחות חמורי סבר ×ž×ž× ×”. ×”×™× ×ž×ª×’× ×‘×ª בחשכה, ×‘× ×¢×œ×™×” הטובות, × ×›×•× ×” לשעות של צעידה. ושוב ×”×™× ×¨×•××” ××•×ª× ×ž×œ×ž×¢×œ×”, ×¢×™×¨×•×ž×™× ×•×¢×œ×•×‘×™×. הדבר היחיד ש×קט ×”×ž×¦×™×¦× ×•×ª ×’×•×¨× ×œ×” ×”×•× ×—×©×§ ×¢×– להשתין. כן, ×ריקה המורה ×œ×¤×¡× ×ª×¨ ×ž×©×ª×™× ×”. ××ž× × ×œ× ×¢×œ הזוג המזדיין, ×בל בהחלט ×‘×›×™×•×•× × ×”×›×œ×œ×™. ×ž×™× ×™×•×ª שפויה ×œ× ×™×›×•×œ×” לצמוח במרווח ×”×–×” שבין המבט ל××. וסופה של ×ריקה ×œ×”×ª×—× ×Ÿ ×‘×¤× ×™ ×חד מתלמידיה, מר קלמר, שישפיל ×ותה בכל ×”×“×¨×›×™× ×”×ž×•×›×¨×•×ª למין ×”×× ×•×©×™ המזדיין. כמובן שזו דרך התקשורת היחידה ×©×”×™× ×ž×›×™×¨×” – שולט ×•× ×©×œ×˜. ×œ× ×©×–×” עוזר לה, ×גב.
ציור, ש×יכשהו, ויש לי רק מושג קלוש ×יך, מעביר בדיוק ×ת הספר. מכ×ן
4. ×בל ×ריקה ××™× ×” היחידה שמפתחת ×›×ן מבט. זהו סיפור שמסופר ×ž× ×§×•×“×ª מבט של מספר כל יודע, ×’× ×× ×œ× ×ª×ž×™×“ כל ×ומר. המספר העד יושב על כתפה של ×ריקה. ב×ותו ×ופן שבו ×ריקה מכווצת גבות בחומרה ×ל מול ×¤× ×™ ×”××•×‘×™×™×§×˜×™× ×©×œ×”, המספר מכווץ גבותיו כלפיה. בכל פע×, ש×ריקה עושה מעשה ש××™× ×• מתיישב ×¢× ×ª×¤×™×¡×ª עולמה של ×”××, המספר מייד מלשין עליה לקור××™×. המספר עושה בדיוק ×ת מה שעושה הקוף בתערוכה. כמו הקוף, לרגע × ×ž×¦× ×”×ž×¡×¤×¨ בתוך מוחה של ×ריקה – הצופה – ×ž×ª×‘×•× ×Ÿ בהצגת ×”××ž× ×•×ª ×”×ž×•× ×—×ª ×œ×¤× ×™×•, ושופט ×ת שיפוטו, ×•×‘×ž×©× ×”×• פוער זוג ×¢×™× ×™×™× ×¨×™×§×•×ª ×ל הצופה, ×ל המבט ×©× ×™×‘×˜ ×ליו. וכך, המבט הכפול ×”×–×” מגחיך ×ת המבט של ×ריקה, ×ת המבט של המספר ו×ת הפוזיציה על הכתף. שהרי, ×’× ×œ×ž×•×¨×” ×œ×¤×¡× ×ª×¨ יש ×ימ×. תרשו לי לומר לכ×, סוף טוב כבר ×œ× ×™×”×™×” ×›×ן. * בתרגומו של ×ריה ×ורי×ל, בהוצ×ת בבל.
קר×תי ×ת הספר, ×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ לסיי×. מרושע מדי, ×©×•× ×-×ד×. בספר בולטתדי×לקטיקה של רודף-× ×¨×“×£, בהיפוכי ×ª×¤×§×™×“×™× ×—×•×–×¨×™× ×•× ×©× ×™× – כל משפיל ×”×•× ×’×מושפל, ולהיפך, ו××– שוב מחדש. ×”×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” ×œ×”×ª× ×ª×§ מ××ž×”×”×“×•×ž×™× × ×˜×™×ª, ×—×™×” בתוך מופע ×ימה ×ימהי, ×ך בו בזמן × ×•×§×ž×ª ב×× ×‘×מצעותבזבוז מופגן של כספי×, ב×מצעות ×©×§×¨×™× (×›×©×”×™× ×ž×ª×¨×¦×ª ××™ עמידה בלוח ×”×–×ž× ×™××”×§×¤×“× ×™), ×•×’× ×‘×מצעות ×לימות. מכות. ×‘×§×•× ×¡×¨×‘×˜×•×¨×™×•×Ÿ, ×”×™× ×¨×•×“×” בתלמידיה, ×ךמ×פשרת למר ק’ להפעיל עליה טרור × ×’×“×™. בגן המזמוטי×, מעמדה של ×ž×¦×™×¦× ×™×ª(עמדת כוח – ×”×™× × ×¡×ª×¨×ª מעין ומציצה ×‘×ž×¢×©×™×”× ×‘×ª×¢×¨×•×‘×ª סלידה משיכה) ×”×™×הופכת ×œ× ×¨×“×¤×ª, ×•× ×לצת לברוח כשכמעט × ×ª×¤×¡×” על ×—×.
×‘×¢× ×™×™×Ÿ המספר, × ×§×˜×” הסופרת טריק ספרותי מלוכלך לטעמי. המספר ××™× ×• מופיעכדמות בסיפור, ×בל עמדתו השיפוטית ×•×”×œ×¢×’× ×™×ª מובילה ×ת הסיפור. ×”×•× ××™× ×•×ž×—×‘×‘ ×ת הדמויות, ×•×”×§×•×¨× ×—×© היטב בסלידתו. הטריק-
×”×§×•×¨× ×œ× ×™×›×•×œ לבודד ×ת המספר מהסיפור ×•×œ×§×¨×•× ×§×¨×™××” â€™× ×§×™×”â€™, כך שבעקיפיןהמספר ×”×•× ×‘×›×œ ×–×ת דמות בסיפור, ×©×œ× ×¢×•×ž×“×ª לשיפוט. מי הו×? ×œ× ×™×•×“×¢×™×.תודעה ×œ×œ× ×’×•×£. תודעה × ×˜×•×œ×ª כתובת.
הקוף -בדיוק הפוך. גוף × ×˜×•×œ תוד
(× ×§×¦×¦×ª×™)
×צל הקוף ×–×” הפוך – יש רק גוף, ×ין תודעה (×”×¢×™× ×™×™× ×”×¨×™×§×•×ª). הקוף ×”×•× ×¨×§× ×©×, צופה ×•× ×¦×¤×”, ש××™× ×• מוסיף × ×•×¤×š משלו (×‘× ×™×’×•×“ למספר הדעתן). כוחו בעצ×קיומו וזהו.
עוד בדל מחשבה
×ילוהיו מדכ××™× ×ž×¦×“ ×חד ומדוכ××™× ×ž×¦×“ ×חר – ×”×™×” קל ×œ×§×•×¨× ×œ× ×§×•×˜ עמדה, בלי קשרל’רעל’ שמטפטף ל××–× ×• המספר העד. במקרה ×”×–×”, ×™×œ×™× ×§ ערבבה היטב בין המדכ××™×לבין המדוכ××™×, עד ש××™ ×פשר להבדיל ×‘×™× ×™×”×, וזו ×חת הסיבות לכך שמקד×הסימפטיה כלפי ×”×’×™×‘×•×¨×™× × ×ž×•×š. מלכתחילה ×œ× ×”×™×” ×œ×”× ×¡×™×›×•×™.
כן, ל×לפרידה היקרה בהחלט ×ין ×©×•× ×¨×¦×•×Ÿ לעשות × ×¢×™×ž×™× ×œ×§×•×¨×.
×œ×¤×¢×ž×™× ×™×© לי חשק להתחתן ×תה, ×ו להידרדר ×תה בדרך ×חרת. מזל שזה ×œ× ×¨×™×לי.
תמיד המספר ×”×•× ×“×ž×•×ª בסיפור, ××™ ×פשי ×חרת.
רק ×”×¢×¨×•× ×ª לגבי דמות המספר: יודע-כל, ×œ× ×ומר-כל, מספר עד- ×ולי שווהלהשתמש ×‘×ž×™× ×•×— של הרי גולומוב: דיבור משולב, בו ×œ× ×‘×¨×•×¨ בכלל מי המספר ×•×›×š× ×•×¦×¨×ª ×ª×‘× ×™×ª ××™×¨×•× ×™×ª מורכבת.
×œ× ×¢×œ כך ×”×œ× ×ª×™.
×˜×¢× ×ª×™×”×™×™×ª×” ×©×¡×’× ×•×Ÿ הכתיבה של ×™×œ×™× ×§ חריג בכך ×©×”×•× ×ž×¦×™×‘ בחזית מספר דעתןוסרקסטי, ש××™× ×• מ×פשר ×œ×§×•×¨× ×ž×¨×—×‘ חשיבה עצמ××™ בהערכת הסיפור והדמויות.× ×•×›×—×•×ª המספר מורגשת מ×ד בסיפור, ×ך ×”×•× ××™× ×• חלק מהעלילה. ×–×” מבלבל,ולדעתי ×’× ×ž×ד ×œ× ×ž×פיין ×ת הספרות העכשווית. ×ילו ×”×™×” מספר ×›×–×” לובש ×“×ž×•×ª×§×•× ×§×¨×˜×™×ª, היתה ×œ×§×•×¨× ×–×›×•×ª בחירה ×× ×œ×œ×›×ª ×יתו ×ו ל×. ברגע ×©×™×œ×™× ×§ מציבה’רוח’ מספרת, ×”×§×•×¨× ×× ×•×¡ ללכת ×יתה. זו בחירה ספרותית שמקוממת ×ותי. ×× ×™×œ× ×והבת ×›×©×—×•×©×‘×™× ×‘×ž×§×•×ž×™.
×× ×™ מבין ×ת מה ש×ת ×ומרת, ×× ×™ ×œ× ×ž×ž×© מצליח לר×ות ×יפה בטקסט ××•×ž× ×•×ª×™ – פרוזה- ×ת ב×מת מקבלת ×פשרות "לחשוב" ב×ופן טוט×לי לבד.
החירותהזו[×¢×’× ×•×Ÿ למשל ×”×•× ×ž×¡×¤×¨ מהסוג ×”×–×”. עוד ×œ× ×§×¨×תי סיפור של ×¢×’× ×•×Ÿ בו הו××œ× ×©×œ×˜ בכל חלקי הסיפור שליטה ×œ×œ× ×ž×™×¦×¨×™×] × ×ª×•× ×” לך תמיד בשלב ×”×¤×¨×©× ×™ שלהטקסט. זו הבחירה של הסופרת, ×× ×™ ×ž× ×™×—, וצריך ×ולי לש×ול מדוע ×”×™× ×‘×—×¨×”×œ×›×ª×•×‘ בצורה כזו, כלומר ×ž×•× ×¢×ª מקור××™×” ×פשרות לבחור ×ת ×‘×—×™×¨×•×ª×™×”× ×‘×ž×”×œ×š×”×§×¨×™××”.
×œ× ×§×¨×תי ×ת הספר, ××– ×–×” ×œ× ×›×œ כך הוגן ש×תייחס ×ליו, כמובן.
זו הייתה תחילת המחשבה שלי.
×× ×™ ×©×•× ×ת ×ž×¡×¤×¨×™× ×©×ž×˜×™×¤×™× ×œ×™.
×בל ×›×ן הרגשתי משהו ×חר.
×× ×™ חושבת שעמדת המספר ×›×ן ×”×™× ×ž×•×¨×›×‘×ª יותר ×ž×¡×¤×¨×™× ××—×¨×™× ×©×œ ×™×œ×™× ×§ ומספרי×××—×¨×™× ×‘×¢×œ×™ ×ž×˜×™×¤×™× ×חרי×. ×יכשהו, ההטפה הזו קיבלה הצדקה ×ž×‘× ×™×ª מתוך עמדתהמספר.
×‘×¢× ×™×™×Ÿ ×”×–×” ×× ×™ חולקת עלייך.
×× ×™ חושדת בה ×©×”×™× ×¢×•×©×” ספרות שכל ×¨×¦×•× ×” ×”×•× ×œ×¢×©×•×ª × ×¢×™× ×œ×§×•×¨×, לטפוח על גבו ×”×× ×¨×›×™×¡×˜×™ המהמ×, ולהבעיר ×ת ×”×ש מתחת לזעמו הקדוש.
×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘×ª שיש ×›×ן דיבור משולב, ×ž×©×•× ×©×›×ž×• שמירי ×¦×™×™× ×”, המספר ×”×•× ×כן דמות ברורה; ×”×•× ×œ× ×ž×“×‘×¨ ×‘×©× ×ריקה.
×× ×™×—×•×©×‘×ª ×©×ž×§×“× ×”×¡×™×ž×¤×˜×™×” פשוט מגיע ×ž×ž×§×•× ×חר, ש×ת ×›× ×¨××” ×œ× ×ž×ª×—×‘×¨×ª ×ליו. ××ª×”×œ× ×והב ×ת ×ריקה ×›×™ ×”×™× ×—×ž×•×“×” ו×תה רוצה ללכת לישון ×יתה בלילה, ××œ× ×›×™×”×™× ×›×ž×•×š – ×ž×ª×ž×¨× ×ª בין מחוייבויות, בעלת ×¤× ×§×¡ שחור קטן וכישלון.
יכול מ×וד להיות, ×œ× ×§×¨×תי ×ת הספר. רק הצעתי ××™×–×” ×ž×•× ×— לצורך ×©×™×•× "××™ הסדר".
ב×מת?×œ× ×§×¨×תי ×ת ×”×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª (ר×יתי ת’סרט), רק ×ת המ×הבות. ספר מצוין, ×בלמיי×ש ×•×ž×“×›× ×‘×ž×™×•×—×“. כמו ×œ× ×©×•× ×וויר פסגות קפו×, הכתיבה של ×™×œ×™× ×§ ×”×™××ª×¢× ×•×’ מזוכיסטי, ×בל ×× ×™ מתקשה לקשור ×ותה ×¢× × ×¢×™×ž×•×ª.
×× ×™ חושבת ×©×™×œ×™× ×§ כסופרת ×ž×•× ×¢×ª מתוך http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=2341&singer_id=567&song_title=23b4a7";>×©× ×העצמית, תחביב × ×©×™ ישן. ×צלה ×–×” ×œ× ×§×©×•×¨ למיגדר, ××œ× ×œ×–×”×•×ª×”×œ×ומית ×”×’×¨×ž× ×™×ª ×”"חדשה". ב×מצעות כתיבה בוטה במיוחד ×”×™× ×ž× ×¡×”×œ×”×–×“×›×š, להקל ×ת ×ž×©× × ×˜×œ ×”×שמה. ×× ×ª×—×©×•×£ הכל לעיןהשמש, תצביע על ×”×מיתות העמוקות ביותר, היסודיות, ×”×™×תוכל לה××™×¥ תהליך של ריפוי. הכתיבה שלה × ×•×¢×–×ª בדרכה, ומ×ד יוצ×ת דופןעל רקע ההשתקה. × ×“×ž×” לי ×©×™×œ×™× ×§ ×œ× ×”×™×™×ª×” סופרת ×הודה במיוחד ב×רצה,להיפך. על מה ×”×™× ×‘×¢×¦× ×›×•×ª×‘×ª? על הדור הישן(×”×מ×) ×©×œ×•×¤×ª×‘×’×¨×•× ×• ×ת הדור החדש (×”×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª), על ×ורח ×—×™×™× ×§×¤×“× ×™ ומסודר,כמעט צב××™. על המשמעת (המורה ×œ×¤×¡× ×ª×¨ ×¤× ×טית ×‘×¢× ×™×™× ×™ משמעת). ×”×חיזההסמביוטית הבין דורית מעידה ש×ין קטיעה של ×’×¨×ž× ×™×” ×”×™×©× ×” ×›×שר משומקו×צצה לה ×’×¨×ž× ×™×” ×חרת, ××œ× ×¢×§×¨×•×Ÿ הרצף ההסטורי × ×©×ž×¨. הבת ××™× ×” ×™×›×•×œ×”×œ×”×ª×§×™×™× ×œ×œ× ×מה (הו, ×ž×•×˜×¨×œ× ×“). ×™×œ×™× ×§, כסופרת, מסרבת ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”×¢×‘×¨.
× ×©×ž×¢ ספר ×ž×’× ×™×‘. הציור ×’× ×›×Ÿ.
ד"×, ×× ×™ מ×וד בעד ×ž×¡×¤×¨×™× ×¤×˜×¤×˜× ×™×. ×”×’×™×¢ הזמן שזה יחזור, לעז×זל.
×›×מור,×ת ×”×¤×¡× ×ª×¨× ×™×ª ×œ× ×§×¨×תי. "המ×הבות" לעומת ×–×ת ×”×•× ×¡×¤×¨ מושחז ו×רסי על יחסיגברי×-× ×©×™× ×•×”×•×¨×™×-×™×œ×“×™× ×‘×¢×™×™×¨×” תעשייתית סטרי×וטיפית ×‘×’×¨×ž× ×™×”. הספר מציגר××™×™×” מפוכחת ו×כזרית של ×”×ופן שבו בעיר כזו הסיכוי היחיד של ×ישה ×œ×”×™× ×¦×œ×ž×—×™×™ עבדות במפעל תפירה (× ×“×ž×” לי) ×”×•× ×œ×¢×‘×•×¨ לחיי עבדות ×›×שת ×יש, ו××™×š×”×™× × ×™×“×•× ×” להשתמש ×‘×ž× ×™×¤×•×œ×¦×™×•×ª (למשל ×œ×”×™×›× ×¡ להריון) כדי ×œ× ×¦×— × ×©×™× ×חרותבתחרות על הגבר שיכול לג×ול ×ותה מהעבדות ולתת לה סטטוס מסוי×. ×”× ×©×™×המפסידות יכולות ×’× ×œ×”×’×™×¢ לגורל גרוע מזה של תופרת במפעל, ×גב.
×ין ספק שיש ×©× ×©× ××” עצמית, ×•×©× ××” לקפיטליז×, ×•×©× ××” ×œ×’×¨×ž× ×™× ×ž×ž×¢×ž×“ הפועלי×ומהמעמד ×”×‘×™× ×•× ×™-× ×ž×•×š. ×בל ×× ×™ חושבת שיש ×’× ×—×ž×œ×” לכל ×”×× ×©×™× ×©× ×“×¨×¡×™× ×‘×ª×•×š×ž×›×•× ×” חברתית-כלכלית שמכריחה ××•×ª× ×œ×”×•×¦×™× ×œ×¤×•×¢×œ ×ת ×”×ª×›×•× ×•×ª המבחילות ביותרשלה×.
×™×œ×™× ×§ ××™× × ×” ×הודה ב×רצה, ותומס ×‘×¨× ×”×¨×“ ×œ× ×”×™×” ×הוד ב×וסטריה, ו×× ×™ בספק×× ×ž×™×›×ל ×”×× ×§×” ×הוד ב×רצות ×”×לה. שלושת ×”×™×•×¦×¨×™× ×”×לה ×œ× ×ž×—×¤×©×™× ×—×‘×¨×™× ×•×”×× ××ž× ×™× ×œ×מת ×”×כזרית ×©×œ×”× ×•×ž×‘×˜××™× ×ותה ביושר ובשלמות ××ž× ×•×ª×™×ª מעוררתהערצה, ×‘×¢×™× ×™×™. ב"מ×הבות", למשל, כמעט כל משפט ×”×•× ×¨×וי לצי
טוט.
×”×•× ×כן ×ž×’× ×™×‘. והסוף, לו רק היו × ×•×ª× ×™× ×œ×™ ×”×–×“×ž× ×•×ª לספיילר פה בלי ×©×•× ×‘×•×©×”.
×× ×™ ×œ× ×‘×¢×“ ×›×לו. ××œ× ×× ×›×Ÿ יש לזה הצדקה.
זו בדיוק הבעיה שלה, לטעמי. כל משפט ×©× ×¨×וי לציטוט > כל משפט ×©× × ×›×ª×‘ כדי שיהיה ר×וי לציטוט.
מה רע בזה?
×–×” טוב, ×× ×תה הולך מייד ×חר כך ×œ×”×¤×’× ×”. ×חרת, ×תה רוצה שיפסיקו לשלוף לך סיסמ×ות קלות לזכירה. ×–×” מסריח מרדידות.
×–×”×”×™×” מפעל לתפירת חזיות. כפי שהחזיה תומכת × ×•×¤×œ×™× ×ž×‘×—×•×¥, כך ×’× × ×‘× ×™×ª×”×¦×™×¤×™×™×” שהבעל ×”× ×‘×—×¨ (בחור סתמי עד ×›×ב) יתמוך ×ת × ×•×¤×œ×™×”. ×”×•× ×™×©×ž×© להכחזיה ×× ×•×©×™×ª (:
מה ×¢× ×”×”×©×•×•××” המתבקשת ×œ×—× ×•×š לוין?
וו×לה, חזיות. שכחתי.
×צל ×—× ×•×š לוין יש יותר פיוט.
×× ×™×œ× ×—×•×©×‘×ª שהספר כתוב בסיסמ×ות רדודות. ×–×” ×œ× ×¤×¨×•×¡×˜ ×ו תומס מ×ן, × ×›×•×Ÿ. זוכתיבה שעושה רדוקציה ליסודות ×”×’×¨×•×˜×¡×§×™×™× ×©×œ המצי×ות החברתית-כלכלית. ×בלהרדוקציה הזו מבריקה, ובווד××™ ×œ× ×¨×“×•×“×” ×ž×‘×—×™× ×” ×œ×©×•× ×™×ª ×•×¨×¢×™×•× ×™×ª כמוסיסמ×ות של ×”×¤×’× ×”.
ב"המ×הבות"הרדוקציה הזו הייתה ×‘×¢×™× ×™×™ מ×ד ×œ× ×ž×‘×¨×™×§×”. כלומר, ×הבתי ×ת הספר, ×בל ××—×¨×™×©×™×©×™× ×¢×ž×•×“ ×ו משהו, הלכתי ×ž×ž× ×•, ×›×™ הרגשתי כמו בהצגה ×”×”×™×.
×ž×¢× ×™×™×Ÿ, ×›×™ ×× ×™ בדיוק חשבתי עליו ×‘× ×™×’×•×“ להצגה ×”×”×™×.
×’× ×× ×™ ×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ ×œ×¡×™×™× ×ת הספר, ××£ שהייתי מודעת לכוחו ול×מת ×”×¤× ×™×ž×™×ª שבו. ×× ×©×™× ×œ× ××•×”×‘×™× ×œ×”×‘×™×˜ ×¤× ×™×ž×”, ×ל מחוזות ××¤×œ×™× ×ž×“×™. ×”× ×˜×™×™×” הטבעית ×”×™× ×œ×—×¤×© ×חר ×”×ור, ×’× ×× ×”×•× ×ž×–×•×™×£ ושקרי. הספר ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×’× ×ž×‘×—×™× ×” מוסיקלית, במיוחד עבור מי שהקדיש לכך ×©× ×™× ×©×œ עבודה, ×©× ×¡×ª×™×™×ž×” ×‘×œ× ×›×œ×•× (כמו במקרה שלה) – ×בל חסר ×›×ן הכוח המזכך, המטהר של מוסיקה. לכך ××™ ×פשר להתכחש, ×’× ×¢× ×”×ž×‘×˜ המפוכח ביותר.