הספר מזגזג בין כמה תקופות, ×בל בעיקר ×פשר לחלק ×ותו ×œ×©× ×™ × ×•×©××™× ×¢×™×§×¨×™×™×. החלק הר×שון ×”×•× ×“×™×œ×Ÿ הצעיר, רוצה לבלוע ×ת העול×, ללמוד ×œ× ×’×Ÿ, עדיין ×ž×œ× ×™×¨×ת כבוד לקודמיו ×•×¢×¦× ×”×¨×¢×™×•×Ÿ של לכתוב ×©×™×¨×™× × ×¨××” לו גדול עליו. החלק ×”×©× ×™ ×”×•× ×“×™×œ×Ÿ במשבר יצירה, ×”×•× ×ž×¨×’×™×© ×©×”×•× ×ž×™×¦×” ×ת עצמו, ×יבד ×ת הקהל, ×ין לו מוטיבציה לכתוב וזה ×œ× ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×ותו. כמובן ×©×’× ×‘×ª×§×•×¤×•×ª ×”×›×™ רעות יש לו ×©× ×™ ××œ×‘×•×ž×™× ×‘×˜×•×¤ טן של המצעד. מה ×©× ×¨××” כמו לעג לרש ל×× ×©×™× ×©×‘×מת ×—×•×•×™× ×ž×©×‘×¨ יצירתי. ×פילו ×‘×¨×’×¢×™× ×”×›×™ ×¢×’×•×ž×™× ×©×œ×• × ×¨××” שדילן ×œ× ×ž×בד ×ת ×”×¡×§×¨× ×•×ª, ×”×•× ×›×œ הזמן חיפש ×יזו דרך חדשה להביע, ×”×ª×¢× ×™×™×Ÿ מ×וד במוסיקה סביבו, ×•× ×—×ž×“ לשמוע ×©×”×•× ×œ× ×¡× ×•×‘ ויודע להעריך מוסיקה טובה ב×שר ×”×™×. ×בל כמובן שעבורו ×ין כמו פולק, קולה ×”×מיתי של ×מריקה ×”×•× ×§×ובוי צרוד רכוב על סוס. ×ž×¢× ×™×™×Ÿ מה הצליל השורשי של ישר×ל? בטח ×œ× ×©×™×¨×™ ×”×¦×‘× ×”×¨×•×¡×™ של הגבעטרון. דילן מרחיב על עוגמת ×”× ×¤×© ×©× ×’×¨×ž×” לו עקב הפיכתו ל×ייקון של דור ההיפי×, על כך ×©×”×•× ×ž×¢×•×œ× ×œ× ×¨×¦×” ×œ×”× ×”×™×’ ××£ ×חד וכל מה שחשוב לו ×–×” לגדל ×ת המשפחה שלו בשקט. ×œ× ×©×× ×™ חלילה ×œ× ×ž×מין לו, ×בל ×× ×™ יכול לחשוב על ×“×‘×¨×™× ×’×¨×•×¢×™× ×™×•×ª×¨. מצד ×©× ×™ שמתי לב של×× ×©×™× ×ž×¦×œ×™×—×™×, ×©×¢×•×‘×“×™× ×›×œ ×—×™×™×”× ×¢×œ מיצוי עצמי, יש ×יזו פיקציה בקשר לחיי משפחה. הרי ×’× ×“×™×œ×Ÿ, כמו ×יש ×”×¢×¡×§×™× ×”×ž×ž×•×¦×¢, בילה ×ת רוב חייו בחו"ל ועדיין החזיק במין תחושה ×©×”×•× ×›×‘×™×›×•×œ ×יש משפחה. ×”× ×ª×ž×™×“ היו ×©× ×›×©×”×•× ×—×–×¨ ×ליה×, ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×× ×’× ×”× ×”×¨×’×™×©×• ×©×”×•× ×¨×§ ×יש משפחה רגיל? ×”×•× ×‘×›×œ ×ופן ×œ× ×ž×¨×—×™×‘ על ×–×”.
ועכשיו לסיו×, ×¢×•×©×™× ×“×™×œ×Ÿ ×’× ×‘×רץ. לי ×–×” ×ž×©×•× ×ž×” הזכיר קצת ×ת × ×•×©××™ המגבעת. ×× ×™ יודע שמדובר פה בסוג של חילול קודש כפול, ×בל × ×™×—×.
רצה הגורל וקר×תי ×ת ×”×›×¨×•× ×™×§×•×ª (×ו למעשה ×ת חלקן) במקביל ל"×—×™×™× ×¢×œ × ×™×™×¨ זכוכית" של ×§× ×™×•×§. יש ×œ×—×œ×§×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×©×œ דילן ולספר של ×§× ×™×•×§ ×יזו רוח משותפת, כובשת מ×וד. ×©× ×™×”×, מסתבר, הסתובבו ב××•×ª× ×ž×§×•×ž×•×ª פחות ×ו יותר, ×•×ž×©× ×™×”× ×¢×•×œ×” תחושה משכרת של × ×™×• יורק ×©×”×™× ×›×‘×¨ מרכז ×”×¢×•×œ× ×בל עדיין ×§×˜× ×” מספיק כדי שציירי×, ×¢× ×§×™ ×’'××– וממצי××™ הרוק ימצ×ו ×ת ×¢×¦×ž× ×ž×ª×—×›×›×™× ×–×” בזה על ×¤× ×™ רחובות ספורי×, ×‘×ž×§×•× ×©×¢×•×“ רגע קט יהפוך למפלצת ×¢× ×§×™×ª ש××“× ×™×›×•×œ רק ל×בד בה ×ת עצמו.
×“×•×•×§× ×‘×—×œ×§ על Oh Mercy, הדילן הר×שון ×©×§× ×™×ª×™ לעצמי בעקבות פקודה של ×§×•×˜× ×¨, על קסטה, התיי×שתי. למרות ×”×”××–× ×•×ª הרצופות ××™ ××– ××£ ×חד מן ×”×©×™×¨×™× ×œ× × ×¦×¨×‘ ×‘×–×›×¨×•× ×™ (למעט Political World) וההתייחסות ×”×˜×¨×—× ×™×ª וה××¨×›× ×™×ª של דילן לתהליך היצירה של כל שיר ×יבדה ×ותי, ×חרי כמה שבועות תקועי×, × ×לצתי, בהקלה, להחזיר ×ת הספר לספריית ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”.
דילן יודע לכתוב, ועכשיו ברור ×©×œ× ×¨×§ שירי×, ובכל ×–×ת ×× ×™ מקווה שהכרך ×”×©× ×™ יפיק לקחי×, ויהיה דומה יותר ×œ×—×œ×§×™× ×”×¤×•×ª×—×™× ×©×œ הכרך הר×שון.
הביצוע של גבסו פשוט מביך, ×”×ª×¨×’×•× ×¢×™×œ×’ והלחן… טוב × ×¨××” לי שדעתי ברורה.