בזמן ×”×חרון מתפרקות לי התי×וריות. זו דרכן של תי×וריות. ×תה יודע שהן מסגרות מכלילות, שמפשיטות ×ת המצי×ות לרזולוציה מסוימת, והן × ×›×•× ×•×ª לרזולוציה זו בלבד. ×תה יודע ×ת ×–×”, ×בל ×–×” עדיין ×œ× × ×¢×™× ×œ×¨×ות בעיות ×©× ×¡×’×¨×• ×–×” מכבר, × ×¤×ª×—×•×ª מחדש. ×–×” × ×›×•×Ÿ במיוחד עבור תי×וריות ×©×”× ×—×ª עליהן ×ת מיטב כספך, כמו כל תי×וריית הדובר-מוען-× ×ž×¢×Ÿ שרצה ×›×ן ל××—×¨×•× ×”.
קרן תי×רה שתי בעיות (×‘×¢×¦× ×™×•×ª×¨, ×בל ×–×” ×™×‘×•× ××—"×›). ×”×חת ×”×™× ×”×–×§×Ÿ ב×וטובוס, שמדבר ×ת ×ותו הדיבור לכל ×ד×. ×”×©× ×™×” ×”×™× ×”×’×‘×•×œ הב××—×˜×™× ×™, מתי מפסיק ××“× ×œ×“×ž×™×™×Ÿ ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ, לשרטט ×ת השיח, ומתי ×”×•× ×ž×ª×—×™×œ לדבר. בעצ×, זו ×ותה בעיה. בעצ×, ×’× ×§×¨×Ÿ כתבה ×–×ת. ×בל הזקן המדברר ×”×•× × ×§×•×“×ª התחלה טובה.
התי×וריה ×ומרת כך: ××“× ×¨×•×¦×” לדבר. ×”×•× ×ž×“×ž×™×™×Ÿ × ×ž×¢×Ÿ, ומת××™× ×ליו ×ת הדיבור. ×”×•× ×’× ×ž×•×“×¢ לשיח, ולכן מת××™× ×’× ×ליו ×ת הדברי×. מי שירצה יוכל ×פילו לשרטט ×ת ×–×” בדי×גרמה × ×—×ž×“×”, ו×× ×™×ª×§×œ ×‘×§×©×™×™× ×‘×’×‘×•×œ שבין השיח ×œ× ×ž×¢×Ÿ המדומיין, ×”×•× ×™×•×›×œ לתקוע גבול שרירותי, ולטייח ×ותו ×‘×¨×¦×™×•× ×œ×™×–×¦×™×•×ª.
התי×וריה הזו ×ž×“×ž×™×™× ×ª ××•×ª× ×• ×›×™×¦×•×¨×™× ×ž×©×•×›×œ×œ×™× ×ž×וד. ×›×שר ×× ×• מדברי×, ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× × ×ž×¢×Ÿ, ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו מדמיין ××•×ª× ×•, ×•×œ×¢×ª×™× ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו מדמיין ××•×ª× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×ותו ('למה ×”×•× × ×¢×œ×‘?' תהה לעצמו המוען). ×œ×¤× ×™ הדיבור ×× ×—× ×• ×ž×§×™×ž×™× ×‘×•×‘×ª בבושקה כבירה ×•×‘×“×™×•× ×™×ª, רפלקסיה מט×-תקשורתית מורכבת, שמעצבת ×ת ×”×ž×©×¤×˜×™× ×•×”×ž×œ×™× ×œ×ª×‘× ×™×ª ברורה ×חת.
וזה ×›× ×¨××” × ×›×•×Ÿ, במידה. ×ו, מדויק יותר, ×–×” × ×›×•×Ÿ ×¤×•×˜× ×¦×™×לית. ×בל הזקן ב×וטובוס מר××” משהו ×חר. ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שהזקן ×ž× ×”×œ ×ž×•× ×•×œ×•×’, ×›×™ ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ ש×ין לו × ×ž×¢×Ÿ. יש לו × ×ž×¢×Ÿ, ×בל ×”×•× ×“×‘×¨ מה קוביסטי ו×מורפי, ×©×œ× ×ž×©×ª× ×” מ××“× ×œ×ד×. ×–×” ×’× ××™× ×• ×ž×•× ×•×œ×•×’ ×ž×©×•× ×©×”×–×§×Ÿ בעליל ×ž× ×¡×” ליצור קשר. ×–×” ×œ× ×ž×•× ×•×œ×•×’, ×–×” פשוט זקן ×©×œ× ×ž×¦×œ×™×— ×ו ×œ× ×˜×•×¨×— ×œ×©× ×•×ª ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ המדומיין שלו בהת×× ×œ××“× ×”×ž×ž×©×™ שעמו ×”×•× ×ž×“×‘×¨; ו×ולי ×–×” זקן שמצליח לדמיין ××“× ×חר, ×ך ×œ× ×™×•×“×¢ ×יך לדבר ×חרת. ×”×•× ×œ× ×ž×¦×œ×™×— להבין, להרגיש, ×ת היחס שבין ×”× ×ž×¢×Ÿ המדומיין למטרת הדיבור ×œ×ž×œ×™× ×©×‘×”×Ÿ ×”×•× ×ž×©×ª×ž×©. ×”×•× ×ž×“×‘×¨ כך ×›×™ ×”×•× ××“× ×©×œ שטיק ×חד, ×©×œ× ×™×•×“×¢ כיצד ×¢×•×‘×“×™× ×©×˜×™×§×™× ×חרי×.
הבעיה ×”×©× ×™×” ×”×™× ×‘×¢×™×™×ª הגבול. משפט די×לוגי לגמרי ×”×•× ×ž×©×¤×˜ ×œ× ×§×™×™×, ×ומרת קרן, שכן ×œ× ×™×”×™×” בו צורך; המוען ידמיין ×ת הש×לה והתשובה, ו×ת התשובה לתשובה והתשובה לתשובה הזו, עד ×©×œ× ×™×”×™×” ×˜×¢× ×‘×“×™×‘×•×¨.
×–×”, כמובן, ×œ× ×›×š. ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×¢×“ גבול מסוי×. ×× ×—× ×• ×¢×•×¦×¨×™× ×ž×ª×™×©×”×•, ×•×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×“×‘×¨ שוב. הגבול ×”×–×”, × ×“×ž×” לי, ×”×•× ×’×‘×•×œ היכולת. ×”×•× ×”×ž×§×•× ×©×‘×• ××™× ×š יכול ×ו חפץ עוד לדמיין ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ. ו×× ×™ חושב שבדרך כלל הגבול ×”×–×” ×”×•× ×§×¦×¨ מ×וד.
ב"×ל המגדלור" יש קטע ×ž×§×¡×™× ×©×‘×• מר רמסיי חושב. וירג'×™× ×™×” וולף משתמשת בדוברת כל-יודעת, מה ×©×ž×§× ×” לה חופש ×דיר ב×ופן ייצוג מחשבות הדמויות. החופש ×”×–×” מ×פשר לה, בין הש×ר, לפלרטט ×¢× ×ž×‘×¢×™× ×ž×©×•×œ×‘×™×, וכך קשה לדעת ××™×–×” חלק מהטקסט ×”×•× ×¦×™×˜×•×˜ של מחשבותיו של רמסיי ו××™×–×” חלק ×”×•× ×¡×™×›×•× ×©×œ וולף. כך ×ו כך, הלז חושב. ×”×•× ×—×•×©×‘ פילוסופיה, ×•×”×•× ×ž×ª×•×¡×›×œ ×›×™ ×”×•× ×œ× ×—×•×©×‘ מספיק עמוק. ××œ× ×©×”×˜×§×¡×˜ ×œ× ×ž×©×ª×ž×© במט×פורת העומק, ×”×•× ×ž×©×ª×ž×© במט×פורה קווית. מר רמסיי מצליח לחשוב רק עד ×”×ות ל' (× × ×™×—, ×× ×™ ×œ× ×–×•×›×¨). ×”×•× ×™×•×“×¢ שיש ×× ×©×™× ×©×—×©×‘×• כבר עד מ', ×•×¤×¢× ×‘×“×•×¨ יש מי שחשב הל××”, חצב ×ת דרכו לע'. ×”×•× ×ž×’×™×¢ עד ל', ×•×”×•× ×ž×ª×•×¡×›×œ.
×× ×™ ×והב ×ת הקטע ×”×–×”. ×× ×™ מכיר ×’× ×ת ההרגשה, ×ת התחושה שהגעת לגבול. ×תה יודע שיש יותר, ×בל ×תה ×œ× ×ž×¦×œ×™×— לגשת לש×. × ×¨××” לי שהגבול ×”×–×” קשור ליכולת ×©×œ× ×• להחזיק, בו ×–×ž× ×™×ª, מספר קטגוריות ידע ×©×•× ×•×ª, מספר × ×•×¡×—×ות ×©×•× ×•×ª, מספר ×¤×¨×™×˜×™× ×©×•× ×™× ×©×œ ×¢×•×œ× ×ž×™×•×¦×’. ×× ×—× ×• ×ž×§×™×ž×™× ×ž×—×©×‘×”, וככל ×©×”×™× ×ž×ª×’×‘×©×ª כך ×”×™× ×ª×•×‘×¢×ª מ××ª× ×• כוח מעבד חזק יותר. ×× ×—× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ת המחשבה הזו בר×ש, ולחבר ×ותה למחשבה ×חרת, ×בל המחשבה הקודמת מתחילה להישכח, והקצוות שלה × ×¢×œ×ž×™×. ×× ×—× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ž×‘× ×” ×מורפי בר×ש, ובכל ×¤×¢× ×©×× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ×©×“×¨×’ ×ותו ×”×•× ×ž×ª×—×™×œ להתפורר.
×“×•×’×ž× ×חרת: ×”×“×’×™× ×©×œ ×ž×•× ×˜×™ פייתון. ב"משמעות ×”×—×™×™×" מופיעה חבורת ×“×’×™× ×‘×קווריו×, ×©×©×•×—×™× ×ž×¦×“ לצד ×•×ž×‘×¨×›×™× ×–×” ×ת ×–×” ב-"Morning". ×”× ×ž×’×™×¢×™× ×œ×§×¦×” ×”×קווריו×, חוזרי×, ושוב ×ž×‘×¨×›×™× ×–×” ×ת ×–×”. ×“×’×™× ×–×•×›×¨×™× ×§×¦×¨ מ×וד. ×•×’× ×× ×—× ×• כך, רק ×‘×˜×•×•×—×™× ×חרי×.
מה ×× ×–×” כך ×’× ×‘×“×™×‘×•×¨; ×× ×—× ×• ×œ× ×‘×•× ×™× ×ת כל ×ž×‘× ×” התקשורת, רק ×—×œ×§×™× ×ž×¢×•×ž×¢×ž×™× ×©×œ×•. במקרה שמתעורר הצורך, ×× ×—× ×• ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×™×•×ª×¨. ×ולי ×–×” מה שקורה ×›×שר × ×¢×©×™× ×—×©×“× ×™×, ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×”×§×“×™×© יותר תשומת לב ×œ× ×ž×¢×Ÿ. מה ×× ×× ×—× ×• ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×—×–×™×§ ×ת כל ×”×ž×‘× ×” התקשורתי ×”×–×” בשעת שיחה, ×–×” ×ª×•×‘×¢× ×™ מדי, יותר מדי כוח עיבוד, יותר מדי מולטי-×˜×¡×§×™× ×’. מה ×× ×”×ž×‘× ×” ×”×–×” בכלל ×œ× × ×ž×¦× ×©× ×›×©×× ×• מדברי×, ×”×•× ×¨×§ × ×ž×¦× ×œ×¤×¨×§×™×, בין משפטי×, ×©×’× ×—×œ×§ ×ž×”× ×× ×—× ×• ×ž×ª×—×™×œ×™× ×ž×ª×•×›× × ×™×, ×¢× ×¢×¥ תחבירי מופשט ×©× ×ž×¦× ×ž×¢×œ הכל, ×•×©×•×›×—×™× ×ת ×”×ª×›× ×•×Ÿ לקר×ת ×”×מצע – ×ת מה ×©×¨×¦×™× ×• להגיד, ×ת למה ×¨×¦×™× ×• להגיד ×ת מה ×©×¨×¦×™× ×•, ×ת ×”×ž×§×•× ×©×‘×• מתחיל הלוו××™ ×•×ž×¡×ª×™×™× ×”×ž×•×©×.
מה ×× ×“×™×‘×•×¨ ×ž×ª× ×”×œ בעצ×, ×‘×¢×•×œ× ×”×§×˜×’×•×¨×™×•×ª ×©×œ× ×•, כמו ×©× ×¢×” הטירה מ"הטירה ×”× ×¢×”"; משהו גדול ומדדה, ×©×¢× ×›×œ צעד ×ž×ª×•×•×¡×¤×™× ×œ×• ×ž×‘× ×™× ×§×˜× ×™×, ×¦×™× ×•×¨×•×ª קיטור ודודי שמש, ×•×ž×‘× ×™× ××—×¨×™× × ×¡×¤×™× ×ל גופו. ×× ×—× ×• ×ž×“×‘×¨×™× ×•×©×•×›×—×™×, ×•× ×–×›×¨×™× ×©×•×‘, ×•×ž×ª×›× × ×™×, ×•×”×•×œ×›×™× ×œ×יבוד בפסוקית.
ומלבד ×–×ת, יש לעצור ×ת רצח ×”×¢× ×‘×“×רפור
×œ× ×ž×¡×•×’×œ×ª ×œ× ×¡×— עכשיו ×•×’× ×ין לי זמן, ××– בלי × ×™×¡×•×—: ×–×” × ×•×¨× ×™×¤×”, וזה × ×•×¨× × ×›×•×Ÿ וחשוב ו×× ×™ מזדהה עמוקות, בעיקר ×¢× ×”×’×¨×¢×™×Ÿ, ×¢× ×”×’×‘×•×œ של מר רמסיי ×•×¢× ×ž×” שכתבת עליו בפיסקה הב××”(כתבתי ×¤×¢× ×¤×¨×•×¡ ליעקב רז ובמרכזו התזה שהמ×פיין היסודי של ההייקו ×”×•× ×©×”×•× ×ž×›×™×œ ×ת המורכבות המילולית הרבה ביותר שיכולה להיות × ×•×›×—×ª במלו××” בתודעה בו ×–×ž× ×™×ª, וביליתי ×חר כך זמן מה במשחק במחשבות על כמה מורכבות התודעה יכולה לתפוס, על ההשלכות של ×–×”). כך ×’× ×¢× ×”×™×™×©×•× ×©×œ ×–×” לדיבור. זו × ×§×•×“×” מעולה. ב×מת. ×בל ×”×™× ×œ× ×ž×¡×¤×™×§×” ×‘×¢×™× ×™, כלומר, כדי ×œ×”×•×¦×™× ×ž×”×‘×•×¥ שבתוכו מצ×תי ×ת עצמי ולתוכו × ×™×¡×™×ª×™ למשוך ×’× ×ותך/×. וכיוון ש×ין לי זמן ×•× ×™×¡×•×— וכו' ×× ×™ ×צטט ×ת ×”× ×™×ž×•×§ ×ž×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ (×œ× ×™×•×“×¢×ª ×יך ×–×” קורה, ×× ×™ חושבת ×©×”×•× ×˜×•×¢×” טעות ×¢×§×¨×•× ×™×ª ×יומה ו×פילו בדיוק בטקסט ×©×§×•×“× ×•×¢×•×§×‘ ×œ×ž×©×¤×˜×™× ×©×× ×™ מצטטת, ובכל ×–×ת ×× ×™ שוב ושוב מוצ×ת ×ת עצמי משתמשת בו), המחברת הכחולה עמ' 68: "למשפט יש מובן רק כרכיב במערכת של שפה; כביטוי ×חד בתוך תחשיב. כעת ×× ×• ×ž×ª×¤×ª×™× ×œ×“×ž×™×™×Ÿ ×ת התחשיב ×”×–×”, כביכול, כרקע קבוע לכל משפט ש×× ×• ×ומרי×, ולחשוב ×›×™ ××£ על פי שהמשפט הכתוב על פיסת × ×™×™×¨ ×ו ×”× ×מר עומד במבודד, הרי במעשה ×”×ž× ×˜×œ×™ של החשיבה התחשיב × ×ž×¦× ×©× – כולו בגוש ×חד […] כולו × ×•×›×— בה בעת." – פיתוי מוטעה, כמובן. רוצה לומר, ×תה ×œ× ×ž×•×“×¢ לכל השיח במלו×ו כל ×¤×¢× ×©×תה מדבר, ×תה ×œ× ×ž×“×ž×™×™×Ÿ ×ת בן-השיח לעומק כל ×¤×¢× ×©×תה מדבר, ובכל ×–×ת ×תה ×™×•×¦× ×ž×ª×•×š עמדה ×©× ×˜×•×¢×” בשיח, ×©× ×˜×•×¢×” ביחס ×ל בן-השיח. ×’× ×× ×תה ×œ× ×ž×•×“×¢ לה במלו××”, ×’× ×× ×§×©×” ×ו ×פילו בלתי ×פשרי ×¢×§×¨×•× ×™×ª ×œ× ×ª×— ×ותה במלו××”. והעמדה ×”×–×ת ×”×™× ×‘×œ×ª×™ ×פשרית ×‘×¢×™× ×™ – כלומר, בלתי ×פשרי ×‘×¢×™× ×™ כרגע להבין ×יך ×פשר לתפוס ×©× ×¢×ž×“×” שת×פשר די×לוג ×מיתי, "דיבור ב×מת". × ×ª×ª×™ בתחילת הפוסט הגדרה ×©× ×“×ž×” לי משתמעת ×צל ב×חטין, ×©×’× ×‘×•×¨×©×˜×™×™×Ÿ × ×“×ž×” לי × ×•×ª×Ÿ, של דיבור די×לוגי כדיבור שמכיל ×יכשהו דיבור זר, יחס ×מיתי ×ל דיבור זר. ובכן, הזקן ב×וטובוס ×œ× ×ž×›×™×œ ×©×•× ×“×™×‘×•×¨ זר ב×מת, ×œ× ×ž×ª×™×™×—×¡ ב×מת ×œ×©×•× ×“×™×‘×•×¨ זר. לכן הדיבור שלו ×”×•× ×ž×•× ×•×œ×•×’×™ לחלוטין ×’× ×× ×™×© לו כביכול × ×ž×¢×Ÿ. למה הזקן ×”×–×” ×”×•× ×× ×™, ו×תה, ×•×›×•×œ× ×•, ×•×œ× ×™×™×ª×›×Ÿ ×חרת – ×ת ×–×” ×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ להעביר בפוסט ×•×œ× ×× ×¡×” עכשיו. ×ולי מתישהו מחר-כך.
בבסיס התזה ×”×–×ת יש טרגדיה × ×•×¨×ית והתפצלות דרכי×. הטרגדיה ×”×™× ×›×ž×•×‘×Ÿ חוסר המשמעות, חוסר היכולת ×©×œ× ×• להבין עד לעומק (×ו לרוחב, ×ו קדימה ×חורה) ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ ×‘×¢×¦× ×©×•×œ×œ×ª מ××™×ª× ×• ×ת ×”×ופציה לייצר ×יזשהו דיבור (×ž×•× ×•×œ×•×’ ודי×לוג ×’× ×™×—×“). מה שמוביל ×ותי מיד לשתיקה. הדגי×, על ××£ הגוד ×ž×•×¨× ×™×’× ×’ שלה×, שותקי×. וכ×ן מגיעה ההתפצלות, ×× ×™ יכול לבחור ×ו בשתיקה כמצב × ×ª×•×Ÿ מטפיזי כלשהו (ש×× ×™ ×œ× ×ž×ž×© מבין לעומקו) ×ו ללכת ×ל ×ופצית ×”×לוהי×, כלומר לקוות שיש ×יפשהו תודעה מסוימת שחושבת תמיד עד ת' ולכן ×’× ×”×©×ª×™×§×” שלה ×”×™× ×“×™×‘×•×¨ של×, די×לוגי, שמסוגל להכיל ×ת הדיבור שלי.
× ×“×ž×” לי שבקשר לזקן מת×ימה הת×וריה של ספוק בקשר ל×מהות: הדיבור שלו ×”×•× ×¤×©×•×˜ good enough.
מקווה ×©× ×©×ž×¢×ª×™ ×”×’×™×•× ×™ ב×יזשהו ×ופן.
×חלה פוסט.
1) ×× ×™ ×œ× ×™×•×“×¢ ×× ×תה מודע לזה, ×בל ת×ורית הדובר-מוען-× ×ž×¢×Ÿ מת×ימה ככפפה ליד לתורת המשחקי×. למעשה, ×”×™× ×§×¨×•×‘×” למידול של שפה בתור משחק (×œ× ×‘×ž×•×‘×Ÿ ×”×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™× ×™ של המילה, ×ל×, ×›×מור במובן המתמטי) – יש 2 ×©×—×§× ×™×, שכל ×חד ×ž×”× ×™×›×•×œ לבחור מרצף של פעולות, במטרה להשיג תוצ××” מסויימת, ובמקביל יש לו תפיסה/×”×‘× ×”/תחזית לגבי הדרך שבה הפעולות שלו ישפיעו על ×”×חר, וה×חר ישפיע עליו. מחשבה ×סטרטגית טהורה.
2) והדבר ש×ולי ×”×›×™ הזכיר לי ×ת ×–×” זו הדרישה לדמיון של ×”×חר, ודמיון שלו כמדמיין ×ותך וכו'. בתורת ×”×ž×©×—×§×™× ×ž×“×‘×¨×™× ×”×¨×‘×” על "ידע משותף" (Common Knowledge) שיש לו הגדרה דומה – משהו ש×× ×™ יודע, ו×× ×™ יודע ×©×’× ×תה יודע, ו×× ×™ יודע ש×תה יודע ש×× ×™ יודע ×ותו וכו'. ×× ×¨×§ ×חד ×ž×”×ª× ××™× ×”×œ×œ×• ×œ× ×ž×ª×§×™×™× (מספיק ש×× ×™ יודע ש×תה ×œ× ×™×•×“×¢ ש×× ×™ יודע ש×תה יודע משהו, למשל) הרי כבר ×”××™× ×¤×•×¨×ž×¦×™×” ××™× × ×” סימטרית ושיווי המשקל ×ž×©×ª× ×”.
3) × ×§×•×“×” מסויימת ש×× ×™ חושב ש×פשר ללמוד מה×× ×œ×•×’×™×”, ×”×™× ×”×¦×“ ×”×©× ×™ של מה שקרן ×ž×¦×™×™× ×ª. ×× ×”× ×ž×¢×Ÿ שהמוען מדמיין ×”×•× ×“×ž×™×•× ×™ למעשה, ו×× ×™ ×ž×“×ž×™×™× ×™× ×’× ×ת הש×לה ×•×’× ×ת התשובה וכך ×ת הדי×לוג כולו, ××– ×‘×¢×¦× ×ין די×לוג. ×בל ×’× ×”×”×™×¤×š ×”×•× ×”× ×›×•×Ÿ: ××, מסיבה כלשהי, ×”× ×ž×¢×Ÿ ש×× ×™ מדמיין ×–×”×” *בדיוק* ×œ× ×ž×¢×Ÿ ×”×מיתי, והמוען ×©×”× ×ž×¢×Ÿ שלי מת×ר ×–×”×” *בדיוק* לי, הרי, שכל ×חד מ××™×ª× ×• יכול ×œ×‘× ×•×ª ×ת הדי×לוג ×‘×™× ×™× ×• לבד, ו×ין צורך הדי×לוג עצמו (×× ×™ חושב שזה קשור למ×מר ×ž×¤×•×¨×¡× ×©×œ ×ומן, agree to disagree ×בל × ×•×•×ª×¨ על ×–×” כרגע). למעשה, הדי×לוג כולו ×פשרי רק בגלל החלקיות ×©×œ× ×•: היכולת ×©×œ× ×• לדמיין מוען/× ×ž×¢×Ÿ (×‘× ×™×’×•×“ לזקן ב×וטובוס) ×ך חוסר היכולת ×©×œ× ×• לדמיין ×ותו בצורה מל××”.
כן, ×–×” ×”×™×” יותר חלק ר×שון של תגובה מ×שר תגובה, בעצ×. הייתי צריך לכתוב כמה ×“×‘×¨×™× ×¢×œ השיח:
×. ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שיעיל להתייחס לשיח כעמדה. ×× ×™ חושב שכד××™ יותר להתייחס ×ליו ×›×¡×¤×§×˜×¨×•× ×©×œ עמדות, כמסגרת חשיבה, שמ×פשרת מגוון דעות. למשל: השיח הכלכלי על ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”.
ב. ×× ×™ מ×מין ×©×‘× ×™ ××“× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×©×™×œ ×©×™×—×™× ×©×•× ×™×. ×”× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×ª×§×¨×‘ ×–×” לזה, והשיח ××™× ×• רק מתווך בלתי-חדיר ×‘×™× × ×œ×‘×™×Ÿ המצי×ות. ×× ×™ חושב שהמצי×ות ×”×™× ×¢×“×™×™×Ÿ קריטריון עליון בהרבה ×©×™×—×™× (×× ×›×™ ×œ× ×‘×›×•×œ×, ו×ולי ×œ× ×‘×¨×•×‘×), ×•×©×‘× ×™ ××“× ×ž×¡×›×™×ž×™× ×œ×’×‘×™ כמה ×ž×”×“×¨×›×™× ×œ×ª×¤×•×¡ ×ותה, יהיו ×מיתיות ×ו שגויות.
×’. ×©×™×—×™× ×©×•× ×™×, ×ž× ×•×’×“×™× ×œ×¢×ª×™×, ×™×›×•×œ×™× ×œ× ×‘×•×¢ משיח ×חר. ×× ×™ יכול להתווכח ×¢× × ×™×ו ליברל במסגרת מחשבה של "תועלת ×œ×ž×“×™× ×”", ועדיין להחזיק בשיח ×חר, ×œ× ×›×œ×›×œ×™ ×פילו.
× ×¨××” לי שכך מת×פשר דיבור, מת×פשרת הסכמה.
ולגבי הזקן – ×× ×—× ×• ×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×חרת למילה "×ž×•× ×•×œ×•×’". 🙂
×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ ×©×”×“×’×™× ×©×•×ª×§×™×. ×”× ×ž×‘×¨×›×™× ×חד ×ת ×”×©× ×™ ב"בוקר טוב", ×•×›× ×¨××” שהברכה ××£ מתקבלת (×’× ×× ×”×™× × ×©×›×—×ª מ×וחר יותר).
ו×× ×™ ×’× ×œ× ×—×•×©×‘ שצריך להבין עד הסוף ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ כדי לדבר. ×× ×”×™×™× ×• ×ž×‘×™× ×™× ×ת ×”× ×ž×¢×Ÿ עד הסוף, כמו ×©×¦×™×™× ×ª, ×œ× ×”×™×” ×¢×œ×™× ×• לדבר כלל. ×œ× ×”×™×” מה להעביר.
1-2 : חזק! תודה.
3 : ר××” תשבותי לרמירז. (×ו, ×‘×ž×œ×™× ×חרות, מה ש×תה ×מרת)
×סוצי×ציה בהקשר הזקן ב×וטובוס: ×”×–×§× ×” על הדרך – ספר הזן של ×’'ושו, עמ' 407.