(סוג של תגובה ל×יתמר)
×‘× ×¡×¤×— ×”×˜×›× ×™ של 1984 יש משהו ×ž×¢× ×™×™×Ÿ על הגבולות של שיחדש: לעול×, כך כתוב ש×, ×œ× ×™×”×™×” ×פשר ×œ×ž× ×•×¢ ×¢×§×¨×•× ×™×ª, ×‘×ž×‘× ×” השפה עצמו, כל ×פשרות לטעון ×‘×’× ×•×ª המשטר: תמיד ×™×”×™×” ×פשר לומר ×“×‘×¨×™× ×›×ž×• "×”××— הגדול רע". ×בל ×פשר ליצור מצב שבו ×–×” ×™×”×™×” כל מה ש×פשר לומר, ולכן ×”×˜×¢× ×” ×”×–×ת תיש×ר כמעט חסרת-פשר. ×œ× ×™×”×™×” ×פשר ×œ× ×ž×§ ×ותה, לפרט ×ותה, ×”×ž×•×‘× ×™×-מ××œ×™×”× ×©×œ השפה יחסמו ×ותה מכל צד.
השיח הציבורי בישר×ל מ××– תחילת המלחמה בעזה מ×פשר ×¢×§×¨×•× ×™×ª להגיד "המלחמה רעה", ×•×‘× ×™×’×•×“ לשיחדש מ×פשר עדיין ×’× ×œ×”×’×™×“ יותר מזה, ×בל ×œ× ×”×¨×‘×” יותר מזה. × ×¨××” לי שזו הסיבה שכמעט ×©×•× ×“×‘×¨ שקר×תי ×ו שמעתי מישר××œ×™× ×‘×ž×”×œ×š המלחמה ×”×–×ת, בעד ×ו × ×’×“ (×œ×”×•×¦×™× ×ולי ביטויי התמיכה-לל×-סייג ×”×¨×‘×™× ×ž×וד), ×œ× × ×¨××” כתוב ×‘×›× ×•×ª. כללי הדיבור כל-כך × ×•×§×©×™× ×•×”×פשרויות כל-כך מצומצמות שכל הדיון ×ž×ª× ×”×œ ×‘×ª×‘× ×™×•×ª גלויות לעין ול×-גמישות, ולכן מ×וד ל×-×ישיות. ×“×™×‘×¨× ×• ×¤×¢× ×¢×œ ×יך כל × ×™×¡×•×— תי×ורטי בהכרח מ×בד ומשכיח חלק ממה שרצית להגיד מלכתחילה כדי לעבד ×ת הש×ר לצורה עוברת-לסוחר. בדיון ×”×™×•× ×¢×œ המלחמה × ×“×ž×” שכמעט הכל × ×בד; מהעמדה ×”×¢×§×¨×•× ×™×ª שגרמה לך לרצות לדבר מלכתחילה ×œ× × ×©×ר כמעט ×›×œ×•× ×¢×“ ×©×”×™× ×ž× ×•×¡×—×ª ×‘×“×¨×›×™× ×©×‘×”×Ÿ לגיטימי ×œ× ×¡×—. דרור בורשטיין כתב בערך על ×–×” במה ×©×”×•× ×ולי הדבר הכן-לגמרי היחיד שקר×תי על המלחמה עד הפוסט של ×יתמר.
××™×–×” דיבור יכול להשפיע עכשיו? עבור חלק גדול מ×וד מן ×”×§×•× ×¦× ×–×•×¡ הישר×לי כרגע, התפקיד של ×”×ž×ª× ×’×“×™× ×œ×ž×œ×—×ž×” ×”×•× ×”×ª×¤×§×™×“ של גולדשטיין ב-1984: להיות הדבר ×œ×©× ×•× ×ותו, הגבול של ×”×§×•× ×¦× ×–×•×¡ שמומשג בתור × ×§×•×“×ª-קיצון ×©× ×ž×¦×ת בתוכו, ×•×œ× ×‘×ª×•×¨ מרחב ×©× ×ž×¦× ×ž×—×•×¦×” לו. ברור ×œ×”× ×©×ין ×œ×ž×ª× ×’×“×™× ×œ×ž×œ×—×ž×” מה לומר (חוץ ×ž×”× ×§×•×“×” ×”×–×ת של שקר טהור, "המלחמה רעה"), וש××™-×פשר ×•×œ× ×¦×¨×™×š לדבר ×ית×, צריך רק ×œ×ž× ×•×¢ ×ž×”× ×œ×“×‘×¨ (להכות, לשלול ×זרחות, להרוג). עבור חלק ×חר, תומכי המלחמה מן המרכז-שמ×ל, יש ×©× ×œ× × ×§×•×“×” ××œ× ×ž×¨×—×‘ קטן של דיון לגיטימי. ×בל ×”×•× ×§×˜×Ÿ כל-כך, ×ª×—×•× ×‘×ופן × ×•×§×©×” כל-כך, ×©×”×•× ×”×•×¤×š ×œ× ×§×•×“×” בפועל. במצב ×›×–×” ×”×פשרות להשפיע מתוך השיח ×”×™× ×ž×“×•×ž×”. הדבר היחיד לעשות ×”×•× ×œ×“×¨×•×© להרחיב ×ת גבולות השיח ×”×–×”; לומר ×“×•×•×§× ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×©×ž×—×•×¦×” לו, ×ת מה ש"×œ× ×™×›×•×œ להשפיע".
[]
השיח הציבורי בישר×ל כרגע מ×פשר לומר ×©×™×œ×“×™× ×©×ž×ª×™× ×‘×”×¤×¦×¦×” בעזה ×–×” רע שצריך להיות ×œ×–× ×¡×‘×œ, ×בל ×’× ×’×‘×¨ מבוגר שפגז הרס ×ת בית הדפוס ×©×”×•× ×”×©×§×™×¢ בו ×ת כל ×—×¡×›×•× ×•×ª×™×• ×–×” רע שצריך להיות ל×-× ×¡×‘×œ. ובכל ×–×ת ×× ×—× ×•, ×”×ž×ª× ×’×“×™× ×œ×ž×œ×—×ž×” ×•×”×ž×¡×ª×™×™×’×™× ×ž×ž× ×”, × ×“×—×¤×™× ×œ×“×‘×¨ שוב ושוב רק על ×™×œ×“×™× ×ž×ª×™×: רק על הדבר ×”×›×™ רע, ×©× ×¢×©×” למי ×©×”×•× ×”×›×™ ל×-רע ×’× ×œ×¤×™ ×”×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×©×œ ×”×§×•× ×¦× ×–×•×¡ – ×”×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×©×œ×¤×™×”×, ×œ× ×‘×˜×•×§×‘×§×™× ×ו בדעות ××œ× ×‘×›×ª×‘×•×ª הר×שיות כל ×תרי החדשות, כל מי ×©× ×”×¨×’ בעזה בלחימה × ×’×“ פלישת צה"ל ×”×•× ×ž×—×‘×œ, ולעז×זל ×¢× ×–×” ×©×”×˜×¢× ×” המוסרית העיקרית לזכות ישר×ל ×”×™× ×”×”×‘×—× ×” בין לחימה ×‘×—×™×™×œ×™× ×•×œ×—×™×ž×” ב×זרחי×. ×× ×™ ×ž× ×¡×” לומר שזה ×œ× ×‘×ž×§×¨×” (“×–×” ×œ× ×‘×ž×§×¨×”" ×”×•× ×›× ×¨××” ההבדל המרכזי בתפיסת-המצב בין מה ×©×ž×›×•× ×” 'השמ×ל' למה ×©×ž×›×•× ×” 'השמ×ל הרדיקלי') – המצב שבו הישר××œ×™× ×©×•×ž×¢×™×, בהקשר של הסבל בעזה, רק על ×™×œ×“×™× ×ž×ª×™×, והעובדה ×©×’× ×–×” ×œ× ×ž×©×¤×™×¢; ×“×•×•×§× ×”×“×•×’×ž× ×”×§×™×¦×•× ×™×ª ×”×–×ת, שכ×ילו ××™-×פשר לסרב להיות מושפעת ×ž×ž× ×”, הופכת בתוך השיח ×œ×ª×‘× ×™×ª קליש×תית שקל לסלק ×ותה ב”כן, ×בל”. ×”×§×•× ×¦× ×–×•×¡, שמחלק ×ת ×¢×–×” ל"ילדי×" ול"מחבלי×", ×ž× ×™×— מר×ש ×›×™ הרג של כל מי ×©×œ× ×”×•×›×— ×›×™ ×”×•× ×œ× ×ž×ª× ×’×“ לכיבוש ×‘×©×•× ×“×¨×š ×”×•× ×œ×’×™×˜×™×ž×™, ולכן, בסופו של דבר, המלחמה בעזה לגיטימית. ×”×•× ×ž× ×™×— ×’× ×©×›×œ הרעות שהן ×§×˜× ×•×ª יותר מהרג הן בסדר, ולכן הכיבוש כפי שהיה ×œ×¤× ×™ המלחמה וימשיך ×חריה ×”×•× ×œ×’×™×˜×™×ž×™. דיבור לפי החוקי×, דיבור ש"יוכל להשפיע", יצטרך להתרחש בתוך המסגרת ×”×–×ת. ×× ×™ ×œ× ×‘×˜×•×—×” ×× ×”×•× ×™×•×›×œ להשפיע בכלל. בטח ×œ× ×ž×¡×¤×™×§.
השיח הציבורי בישר×ל כרגע מחייב ×ת כל מי ×©× ×’×“ המלחמה להבהיר ×œ×œ× ×”×¨×£ ×©×”×™× ×ž×’× ×” ×ת הירי על ××–×¨×—×™× ×‘×“×¨×•×, ×בל ×œ× ×ž×—×™×™×‘ ×ת כל מי שבעד המלחמה להבהיר לל×-הרף ×©×”×™× ×ž×’× ×” ×ת הירי על ××–×¨×—×™× ×‘×¢×–×” (הקרי×ות “לכו לשדרות" ו"לכו לעזה" משמשות, למרבה ×”×¢× ×™×™×Ÿ, ×ת ×ותו צד). כדי להיש×ר ×‘×§×•× ×¦× ×–×•×¡ צריך לדבר קוד×-כל על הדרו×, ורק ×חר-כך, ×× ×‘×›×œ×œ, על ×¢×–×”. ×בל מה שקורה בעזה הרבה יותר גרוע ממה שקורה בדרו×.
לדבר "ב×ופן שיוכל להשפיע", כלומר להיש×ר בתוך השיח, לקבל ×ת כללי הדיבור ×”×לו, פירושו כרגע ×œ×”×¡×›×™× ×œ××™-שוויון ×¢×§×¨×•× ×™ בין ערך ×”×—×™×™× ×‘×©×“×¨×•×ª ובעזה. קצת פחות על ×¤× ×™ השטח, וב×ופן שר×וי לדיון × ×¤×¨×“, פירושו לקבל ×ת ×”×›×¨×•× ×•×˜×•×¤ לפיו הירי על ×¢×–×” ×”×•× ×ª×’×•×‘×” לגיטימית לירי על שדרות, ורק ×–×”, והירי על שדרות ×”×•× ×’× ×ª×’×•×‘×” ×œ× ×œ×’×™×˜×™×ž×™×ª ×•×’× ×‘×›×œ×œ ×œ× ×ª×’×•×‘×” – בהכללה, ×ת העיקרון לפיו תמיד ×•×œ× ×ž×©× ×” מה, ×× ×—× ×• ×¦×•×“×§×™× ×›×™ ×”× ×”×ª×—×™×œ×•. הסכמה ל××™-שוויון ×¢×§×¨×•× ×™ ×›×–×”, קבלת העיקרון ×”×–×”, מעקרת ×ת הדיבור מ×פשרות להשפיע.
השיח הציבורי בישר×ל כרגע מ×פשר לומר שהמלחמה רעה ×›×™ ×”×™× ×œ× ×ª×•×›×œ להפסיק לתמיד ×ת הירי על שדרות, ×ו שדיכוי מסיבי ×œ× ×™×›×•×œ להיות פיתרון קבע ×›×™ כל עוד תושבי ×¢×–×” × ×ª×•× ×™× ×ª×—×ª כיבוש ×”× ×™×ž×©×™×›×• להתקומ×. ×בל ×”×•× ×œ× ×ž×פשר לומר שהמלחמה היתה רעה ×’× ×ילו ×”×™× ×”×™×ª×” מבי××” לשדרות שקט, ושכיבוש ודיכוי של ×”×¤×œ×¡×˜×™× ×™× ×‘×¢×–×”, בגדה ובתוך ישר×ל היו ×¨×¢×™× ×’× ×ילו היו מ××¤×©×¨×™× ×œ×ž×“×™× ×” היהודית הדמוקרטית לשגשג. השיח מ×פשר ×œ×ž×ª× ×’×“×™ המלחמה להעמיד מול הל×ומיות היהודית-ישר×לית ×ת ההומ×× ×™×˜×¨×™×•×ª ×”×-ל×ומית (ולתומכיה לגייס ×ת ההומ×× ×™×˜×¨×™×•×ª ×ל הל×ומיות היהודית, ולדלג × ×•×—×•×ª× ×‘×™×Ÿ השתיי×); ×”×•× ×œ× ×ž×פשר בכלל להעמיד מולה ×ת הל×ומיות ×”×¤×œ×¡×˜×™× ×™×ª; בשעה שבה הל×ומיות היהודית-ישר×לית × ×™×©×ת בפי כל, הל×ומיות ×”×¤×œ×¡×˜×™× ×™×ª הופכת להיות ל×-לגיטימית, ל×-קיימת, עבור מי ×©×¨×•×¦×™× ×œ×“×‘×¨ "ב×ופן שיוכל להשפיע". ×בל ×חת מהן ×œ× ×™×›×•×œ×” להיות לגיטימית בלי שה×חרת תהיה לגיטימית. וההתקוממות בעזה × ×•×‘×¢×ª ×œ× ×¨×§ מסיבות ×”×•×ž× ×™×˜×¨×™×•×ª, ×”×™× ×”×ª×§×•×ž×ž×•×ª ל×ומית.
[]
יש ×›×ן עוד כל ×ž×™× ×™ ×“×‘×¨×™× ×©×פשר וצריך לומר. ×בל ×× ×™ משכתבת ×ת הטקסט ×”×–×” בהפסקות מ××– ×תמול, ×•×‘×™× ×ª×™×™× ×”×™×• ההפצצה של בית-הספר של ×”×ו"×, וה×פשרות של הפסקת התקיפה, ושלוש שעות של רגיעה, והחלטת ×”×§×‘×™× ×˜ על המשך התקיפה, ×•×”×¤×’× ×”, ושיחות, וצעקות, ומיילי×, ו×× ×™ כבר די רחוקה מהעמדה ×”×¢×§×¨×•× ×™×ª שגרמה לי לרצות לכתוב ×ותו מלכתחילה.
[]
× ×¡×™×‘×•×ª שמחייבות כל-כך ×‘× ×—×¨×¦×•×ª לבחור עמדה ×¢×§×¨×•× ×™×ª ×חת משתיי×, גורמות ×›× ×¨××” לכך שמכל עמדה, כל מי שבעמדה ×”×חרת × ×¨××” קצת ×ותו דבר: עיוור, חולה. עבור העומדות על המדרכות, קשה לר×ות הבדל ×¢×§×¨×•× ×™ בין ×”×ª× ×’×“×•×ª למלחמה לבין תמיכה בחמ×ס, והן × ×חזות ×ימה ותיעוב כשהן חושבות ש×× ×©×™× ×§×¨×•×‘×™× ×ליהן ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×¦×˜×¨×£ ×ל הרע ×”×–×”. עבור הצועדות על הכביש, קשה לר×ות הבדל ×¢×§×¨×•× ×™ בין מי ש×ומרת שצריך להרוג ×ת כל ×”×¢×–×ª×™× ×חד ×חד, לבין מי ש×ומרת שצריך להרוג ×‘×”× ×¢×“ ×©×”× ×™×‘×™× ×• ש×סור להתעסק ××™×ª× ×•, לבין מי ש×ומרת שזה מצער מ×וד והיה עדיף ×©×œ× ×™×ž×•×ª×• ×בל מה לעשות, ×”× ×”×ª×—×™×œ×•. והן × ×חזות ×ימה ותיעוב כשהן חושבות ש×× ×©×™× ×§×¨×•×‘×™× ×ליהן ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×¦×˜×¨×£ ×ל הרע ×”×–×”.
×× ×™ ×חת הצועדות על הכביש.
× ×¨××” לי שהבדל העמדה ×”×¢×§×¨×•× ×™ כרגע בין העמדה של ×”×ž×ª× ×’×“×™× ×œ×ž×œ×—×ž×” לעמדת ×”×ª×•×ž×›×™× ×‘×” ×”×•× ×”×× ×ž×” שקורה בעזה × ×¨××” לך כמו רע בלתי × ×¡×‘×œ, ×ו ל×. בורשטיין כתב: “×בל עוד יש מי שחש ×ת הרעד ×”×–×” (בלב? ×‘× ×©×ž×”?) מול ×ª×ž×•× ×•×ª של ×™×œ×“×™× ×ž×ª×™×, ××— ליד ×חות ליד ××—, ו××‘×™×”× ×–×•×¢×§ לצד×, ועושה ×ת המעבר ×”×–×”, ×חרי ×©× ×™×™×” ×ו שתיי×. ×ž×•×¦× ×ž×©×¤×˜, ×©×”×•× ×›×ž×• פלסטר מהיר על החתך ×‘× ×©×ž×”. '×בל…'. יש ×‘×˜×•×§×‘×§×™× ×”×ž×•×Ÿ דוגמ×ות לזה. ×–×” רגע חשוב בחיי×, הרגע ×”×–×”. הרגע שבו ×”×× ×•×©×™×•×ª מתעוררת, להרף עין – ו××– משהו בך טורח ×œ×“×›× ×ותה. מהר. ×œ× ×œ×ª×ª לה פתחון-פה. ×œ× ×œ×©×ž×•×¢ לה חלילה. "
×× ×™ ×œ× ×‘×“×™×•×§ מסכימה ×¢× ×‘×•×¨×©×˜×™×™×Ÿ. ××™-×פשר להבין ב×מת שכל מה ×©×”×•× ×¢×‘×•×¨ מישהי רע בלתי-× ×¡×‘×œ ×”×•× ×‘×מת רע בלתי-× ×¡×‘×œ, ××™ ×פשר להיות שפויה עד כדי כך, ×›×™ ××– תצ××™ מדעתך. ×œ× ×¨×§ ×”×“×‘×¨×™× ×©×§×•×¨×™× ×¢×›×©×™×• במקומות ×חרי×, ×פילו ×“×‘×¨×™× ×©×›×‘×¨ קרו, ×“×‘×¨×™× ×ž×”×›×™×‘×•×© הצרפתי בספרד ×ו ×‘×’×¨×ž× ×™×” ב"×¡×™×¤×•×¨×™× × ×¤×•×œ×™××•× ×™×™×" שהתחלתי בהסח הדעת ×œ×§×¨×•× ×›×“×™ להפסיק לזמן מה ×œ×§×¨×•× ×˜×•×§×‘×§×™× ×‘×•×•×™×™× ×˜. ×לו ×“×‘×¨×™× ×©×§×¨×• ב×מת ×•×”× ×‘×œ×ª×™-× ×¡×‘×œ×™×, ×בל ×× ×™ הודפת ××•×ª× ×ž×¢×œ×™ בקלות: ×”× ×‘×“×£ ×חר של ההסטוריה, ×œ× ×”×’×™×•× ×™ להיות מוטרדת מה×. ××™ ×פשר ×œ× ×œ×“×›× ×ת הרעד ××£ פע×. תמיד יש ×ת הרגע ×”×–×” שבו ×ת צריכה להכריע ×”×× ×”×¨×¢ הבלתי-× ×¡×‘×œ ×”×–×” ×”×•× ×›×Ÿ ×ו ×œ× – – – מה?
×”×× ×ת יכולה לעשות משהו בקשר ×ליו? ×”×× ×ת ×חר×ית לו? כן, ×©× ×™ ×לה: ×œ× ×‘×ž×§×¨×” ×©× ×™ ×”×“×‘×¨×™× ×©×—×•×–×¨×™× ×™×•×ª×¨ מכל ×‘×˜×•×§×‘×§×™× ×•×‘×¦×¨×—×•×ª ×”×, מצד ×חד, שיכרון ×”×קטיביות, רגש ההתעלות על ×–×” שסוף-סוף ×× ×—× ×• ×¢×•×©×™× ×ž×©×”×•, מר××™× ×œ×”× ×ž×” ×–×”, × ×›× ×¡×™× ×‘×”×, ×¢× ×”×ª×ווה לעשות עוד, לעשות יותר – ומצד ×©× ×™, ההשבעה החוזרת ×•× ×©× ×™×ª שזה ×œ× ×‘××—×¨×™×•×ª× ×•, ×©×•× ×“×‘×¨ מזה ×œ× ×‘××—×¨×™×•×ª× ×•, הכל ב×חריות החמ×ס, לכו תבקשו ×ž×”× ×¤×™×¦×•×™×™×. והמעורבות שלי קשורה לכך ש×× ×™ מ××ž×™× ×” ×›×™ ישר×ל ×חר×ית ו×קטיבית ×‘× ×•×’×¢ למה ×©×”×™× ×ž×—×•×œ×œ×ª ×‘×©×˜×—×™× ×”×›×‘×•×©×™× ×¢×œ ידה.
×בל עוד קוד×. ×”×חריות שלך ×›×זרחית ישר×ל למה שקורה בעזה והיכולת שלך לעשות משהו בקשר ×ליו שתיהן חלקיות, ×בל ההכרעה ×”×™× ×œ× ×—×œ×§×™×ª. זו ההכרעה ×”×× ×”×¨×¢ הבלתי-× ×¡×‘×œ ×”×–×” × ×•×’×¢ לך – ×”×× ×”×•× ×‘×œ×ª×™-× ×¡×‘×œ ×’× ×¢×‘×•×¨×š. הרע הבלתי-× ×¡×‘×œ בעזה × ×•×’×¢ לי. ×œ×ª×©×¢×™× ×•×—×ž×™×©×” ×חוז ×ž×‘× ×™ עמי, ×× ×œ×”×מין לגלעד ×רדן, ×”×•× ×œ× × ×•×’×¢.