ארכיון תגיות: ×§×•×œ× ×•×¢
מותר ×©× ×™ ×¤×•×¡×˜×™× ×¢×œ ×ותו סרט?
(הרהור בעקבות "חופשת קיץ". ×¡×¤×•×™×œ×¨×™× ×•×–×”)
כמו שכתב תומר, זהו סרט שרודף ×ת צופיו במשך ×™×ž×™× ××¨×•×›×™× ×חרי הצפייה. יצירה דחוסה ומורכבת שמסרבת להידחק לירכתי התודעה. ××œ× ×©×œ×™ ×”×™×” קשה ×œ×©×™× ×ת ×”×צבע על ×”×ž×§×•× ×”×ž×“×•×™×§ שבו הסרט ×”×–×” חתך ×ותי. הרבה ×ž×”×ž×‘×§×¨×™× ×”×ª×ž×§×“×• בהתרסה ×”×× ×˜×™ דתית שבו. יקיר ×לקריב, לדוגמה, כותב: ""חופשת קיץ" ×”×•× ×”×’×™×’ דתי ××•×ª× ×˜×™, שמגיח ×ל ×”×¢×•×œ× ×˜×¢×•×Ÿ במרירות ובכ×ב של מי שהתפכח מ×שליותיה של ההבטחה ×”×לוהית. למעשה, מדובר בהרהור כפירה קודר שעוסק במתח ×”× ×¦×—×™ בין ×§×™×•× ×”×ž×¦×•×•×ª ככתבן ×•×›×œ×©×•× ×Ÿ לבין הרגש – מצוותו של הלב." ר××™×™×” כזו של הסרט הופכת ×ותו לעוד כתב ×שמה × ×’×“ הדת והמצוות, עוד מסמך ×—× ×•×¤×” לישר×לי ×”×—×™×œ×•× ×™ ×”× ×ור, שיכול ×œ×”×ª×‘×©× ×©×•×‘ ב××ž×•× ×” ×©×”×•× ×˜×•×‘ מן ×”×¤×•× ×“×ž× ×˜×œ×™×¡×˜×™× "×”×”×". ×‘×¢×™× ×™×™ יש ×›×ן החמצה של רובד עמוק יותר, סכין ×©× × ×¢×¦×ª ל×ו ×“×•×•×§× ×‘×¤×•× ×“×ž× ×˜×œ×™×¡×˜ הדתי ××œ× ×‘×ž×©×”×• יסודי מ×וד בתרבות המערבית.
× ×›×•×Ÿ, הרב ×ידלמן (×סי דיין, בליהוק ×œ× ×ž×•×¦×œ×— לטעמי – ×× ×›×™ ×× ×™ ×›× ×¨××” בדעת יחיד ×‘×¢× ×™×™×Ÿ ×–×”) ×”×•× ×©×•×ž×¨ מצוות ×§× ××™, שכופה ×ת ×”×§× ×ות שלו על ×‘× ×™ משפחתו. ×בל ×–×” ×œ× ×”×“×‘×¨ היחיד ש×פשר לומר על הדמות ×”×–×ת. ×ž×©×•× ×©×©×ž×™×¨×ª המצוות ×”×§× ×ית של הרב ×ידלמן והלימוד ×”×ובססיבי שלו ××™× × ×ª×›×œ×™×ª ××œ× ×מצעי. זהו ×”×מצעי שלו להפוך למה ×©×‘×¢×™× ×™×• ×”× ×• תכלית הברי××” – להיות צדיק. הרב ×ידלמן סימן לו ×ידי×ל ×©×”×•× ×©×•××£ ×ליו, ××“× ×¢×œ×™×•×Ÿ ×©×”×•× ×¨×•×¦×” להיות (ולמעשה מ×מין שכבר ×”× ×• ×›×–×”), ×•×”×•× ×¢×•×©×” הכול כדי ×œ×”×’×©×™× ×ת המטרה ×”×–×ת. העובדה ש×ת המתכון המדויק ×יך להפוך ל××“× ×¢×œ×™×•×Ÿ ×”×•× ×ž×¦× ×‘×ª×•×¨×” ×ו ×‘×’×ž×¨× ××™× ×” מהותית ×›×ן. מה שחשוב ×”×•× ×”××ž×•× ×” שיכול ××“× ×œ×—×™×•×ª ×ת חייו ב×ופן ×©×ž×¨×•×ž× ×ותו מעל ש×ר הברי××”, ש×לה ×”× ×”×—×™×™× ×”×™×—×™×“×™× ×”×¨××•×™×™× ×œ×—×™×•×ª×, ×•×©×—×™×™× ×›×לה ×ž×¦×“×™×§×™× ×©×™×ž×•×© בכל דבר ×חר ×‘×¢×•×œ× – בכל יצור ×חר ×‘×¢×•×œ× – ×›×מצעי לתכלית הזו. ×”××ž×•× ×” ×”×–×ת ××™× ×” מיוחדת ×œ×§× ××™ הדת בקהילה היהודית הליט×ית. היו (ויש) הרבה מ×וד ×™×•×¦×¨×™× ×©×—×™×• ×ותה. ×× ×œ×ª×ª דוגמה ×ž×¢×•×œ× ×©×•× ×” לחלוטין, ×ž×¡×¤×¨×™× ×¢×œ ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ שהיה עסוק ב×ובססיביות כל ימי חייו בש×לה ×× ×”×•× ×’×ון, ×ž×¤× ×™ שרק ×× ×”×•× ×כן ×’×ון יש הצדקה לזה ×©×”×•× ×—×¨× ×©×œ ×‘× ×ד×.
הש×יפה של הרב ×ידלמן להיות צדיק – ש××™× ×” ×©×•× ×” מהותית מ×ידי×ל המימוש העצמי של הרבה ×× ×©×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª המערבית – הופכת ×ותו ל××“× ××˜×•× ×•×ž× ×•×ª×§ רגשית. מול ×שתו ×•×‘× ×•, ×”×¤×§×•×—×™× ×‘×ž×™×©×¨×™×Ÿ ×–×” לזה, ×œ×¢×¦×ž× ×•×œ×¢×•×œ×, הקשר של ×ידלמן ×¢× ×”×¢×•×œ×, ×¢× ×”×–×•×œ×ª ×•×¢× ×¢×¦×ž×• מתווך בטקסטי×, במצוות, ב×ידי×לי×. ×”×•× ××™× ×• רו××” ×ת ×”×™×•× ×” וגוזליה, ×”×•× ×¨×•××” ×ת המצווה שתעלה ×ותו עוד מדרגה בהתקרבותו לקב"×”. ×”×•× ××™× ×• רו××” ×ת הילד, ×”×•× ×¨×•××” ×ת הבן ×©×”×©× × ×ª×Ÿ לו כגמול על צדקתו, בן שתפקידו לשמש כהוכחה × ×•×¡×¤×ª וכ×מצעי × ×•×¡×£ לצדקתו של ×”×ב. ×”×•× ××™× ×• מרגיש במישרין ×ת ×”×בל שלו על מות ×‘× ×• – ×”×•× ×ž×¨×’×™×© ×ת ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ שבו ××œ×•×”×™× ×ž×¢×ž×™×“ ×ותו, ×•× ×•×–×£ ב×שתו ש××™× ×” עומדת ×‘× ×™×¡×™×•×Ÿ ×”×–×” ובוכה בשבת. (×פשר ×פילו לומר ×©×”×¢×•× ×© של ×ידלמן על גבהות לבו ×”×•× ×œ×ו ×“×•×•×§× ×”×‘×Ÿ ×©× ×œ×§×— ×ž×ž× ×•, ××œ× ×”× ×™×ª×•×§ הרגשי שלו – חוסר היכולת שלו להת×בל ב×מת על הבן ×”×–×”.) ×”×× ×¨×§ ×‘×¢×•×œ× ×”×“×ª×™ יש התייחסות ××™× ×¡×˜×¨×•×ž× ×˜×œ×™×ª כזו לעול×, לזולת, לחיי×? ×× ×™ חושבת של×. ×× ×™ חושבת שהלב ×”×מיתי של הסרט ××™× × ×• ההתרסה של דוד וולך × ×’×“ ×”×¢×•×œ× ×”×“×ª×™ ×©×ž×ž× ×• יצ×, ××œ× ×”×©×לה ×× ×”×•×, כיוצר, יוכל ב×מת לברוח מדמות ×”××“× ×”×ידי×לית שרודפת ×œ× ×¨×§ ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×“×ª×™ היהודי ××œ× ×ת התרבות המערבית כולה. ×× ×”×•× ×›×™×•×¦×¨ יוכל ב×מת להיות פקוח לעול×, לזולת ולעצמו, ב×ופן ש××™× × ×• מתווך ב×ידי××œ×™× ×©×œ מימוש עצמי שיהפכו ×ותו ל××“× ××˜×•× ×•×ž× ×•×ª×§. במובן ×–×” הסרט ××™× ×• סכין שוולך × ×•×¢×¥ ×‘×¤×•× ×“×ž× ×˜×œ×™×¡×˜ הדתי, ××œ× ×¡×›×™×Ÿ ×©×”×•× × ×•×¢×¥ בעצמו. וזה כוחו.
חופשה מעשייה
×חרי הביקורות המהללות, ו×חרי הר×יון ב"×”×רץ" ×¢× ×“×•×“ וולך התסריט××™ והבמ××™ (שעושה ×¨×•×©× ×©×œ מעין עילוי צעיר, היפר-×קטיבי ומבריק), החלטתי ש×× ×™ חייב לר×ות ×ת "חופשת קיץ", סיפור קצר על משפחה חרדית ×§×˜× ×”, ××‘× ×•××ž× ×•×‘×Ÿ קטן.
×¢× ×¡×™×•× ×”×”×§×¨× ×” הרגשתי שלמרות שהצפייה היתה עבורי ×ž×¢× ×™×™× ×ª, ×ת לבי הסרט ×œ× ×©×‘×”. ×בל ×–×” מסוג ×”×¡×¨×˜×™× ×©×ž×ž×©×™×›×™× ×œ×©×‘×ª ×œ× ×• בר×ש ×™×ž×™× ×•×פילו שבועות ×חרי. כמה ×¡×¦× ×•×ª × ×—×¨×˜×• ×‘×–×›×¨×•× ×™ ×›×ª×ž×•× ×•×ª דוממות ×©× ×•×©×ות משמעות × ×¢×œ×ž×”, וכמה ×¤×¢×ž×™× ×—×–×¨×ª×™ ×•×”×ª×¢× ×™×™× ×ª×™, ×‘×™× ×™ לבין עצמי, בסרט הקצר (75 דקות) ×•×”×—×›× ×”×–×”. ×•×”× ×” ×× ×™ כותב עליו.
לעבודה ולמל××›×”
שתי ×¡×¦× ×•×ª מבי×ות ×ת רוח הדת שספג וולך כילד (×חד מתוך 19 ××—×™× ×•×חיות!). בר××©×•× ×” הילד ×ž× ×—× (×ילן גריף) שו×ל ×ת ×ביו, הרב ×ידלמן (×סי דיין – גוש מטושטש של כריזמה, כרגיל) ×”×× ×œ×›×œ×‘×™× ×™×© × ×©×ž×”. "מה פת×ו×!" ×¢×•× ×” ×”×ב/הרב, "×ין ×œ×”× ×¨×¦×•×Ÿ, ×ין ×œ×”× ×ž×¦×•×•×ª ועברות, ×ין ×œ×”× ×›×œ×•×!"
×‘×©× ×™×™×” ×§×•×¨× ×חד ×”×ª×œ×ž×™×“×™× ×‘×™×©×™×‘×” לרב ×ידלמן. ×”×•× ×ž×¦× ×¢×œ עדן החלון קן של ×™×•× ×”, ×•×”×•× ×ž×›×‘×“ ×ת הרב במצוות "שילוח הקן". זו מצווה מהתורה (×“×‘×¨×™× ×›"ב, ו'-×–') הקובעת שיש "לשלח" ×ת הציפור ×”×× ×œ×¤× ×™ ×©×œ×•×§×—×™× ×ת ביציה ×ו גוזליה. ×ž×©×•× ×ž×” הטקסט המקר××™ מבטיח ×ריכות ×™×ž×™× ×œ×ž×§×™×™× ×”×ž×¦×•×•×”, וכך היו×, למרות שכמובן כבר ×œ× ×ž×œ×§×˜×™× ×‘×™×¦×™× ×‘×˜×‘×¢, ×ž×©×ª×“×œ×™× ×ž×וד כל ×ž× ×™ שומרי הלכה ×¤×•× ×“×ž× ×˜×œ×™×¡×˜×™× (×ו ×©×ž× ×”×œ×›×ª×™×™× ×©×•×ž×¨×™ ×¤×•× ×“×ž× ×˜×œ×™×–×) ×œ×§×™×™× ×ת המצווה, ובכך כמובן ×œ×”×—×˜×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ ×ת מטרתה המקורית (שהרי במקור זו ×מורה להיות מעין מצווה מוסרית: ×œ× ×œ×§×—×ª ביצי ציפור ×›×שר ×”×× × ×•×›×—×ª וכך לצער ×ותה, ×•×œ× ×œ×§×—×ª ×ת ×”×× ×™×—×“ ×¢× ×”×‘×™×¦×™× ×•×›×š לגדוע שושלת ×‘× ×™-×›× ×£ שלמה). הרב ×ליעזר מלמד ×ž×˜×¢×™× ×©"כפי ×©×œ×ž×“× ×•, לדעת הרבה פוסקי×, ××“× ×©××™× ×• צריך ×’×•×–×œ×™× ×ו ביצי×, ×ין ×©×•× ×ž×¦×•×•×” שישלח ×ת ×”×× ×•×™×§×— ×ת ×”×‘×™×¦×™× ×ו ×”×’×•×–×œ×™× ×‘×—×™× ×. ×בל לדעת חכמי הקבלה, ר×וי לחפש קן ציפור כדי ×œ×§×™×™× ×‘×• לכל הפחות ×¤×¢× ×חת ×‘×—×™×™× ×ž×¦×•×•×ª שילוח הקן." ××”: ×× ×›×š מדובר ×‘×¢× ×™×™×Ÿ המסור ליודעי ×—"ן. ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×× ×”×¦×™×¤×•×¨ עצמה מודעת לזיווגי הספירות ×©×ª×œ×•×™×™× ×‘×—×™×™ גוזליה. בכל ×ופן, ×’×™×‘×•×¨× ×• הרב ×ידלמן ממהר ×œ×§×™×™× ×ת המצווה, ×× ×›×™ ×œ× ×‘×œ×‘ של×.
בשתי ×”×¡×¦× ×•×ª הללו משתקפת ×œ×¤× ×™× ×• דמותה של דת כמערכת של מעשי×. מדוע ×ין ×œ×›×œ×‘×™× × ×©×ž×”? ×œ× ×ž×¤× ×™ ×©×”× ×œ× ×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×הוב, ×œ× ×ž×¤× ×™ ×©×”× ×œ× ×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×—×©×•×‘, ×פילו ×œ× ×ž×¤× ×™ ×©×”× ×œ× ×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×”×מין ב×לוהי×. ××œ× ×ž×©×•× ×©×”× ×œ× ×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×¨×¦×•×ª, ×•×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×‘×—×•×¨ לעשות, ×•×ž×ž×™×œ× ×ין ×œ×”× ×ž×ž×” לבחור: ×œ× ×ž×¦×•×•×ª ×•×œ× ×¢×‘×™×¨×•×ª. × ×©×ž×” ×”×™× ×”×™×›×•×œ×ª לרצות לעשות, ולבחור לעשות, ×ת רצון הש×.
ומהו רצון הש×? כל דבר שכתוב בתורה, ×ו ×©× ×§×‘×¢ בתושב"×¢. למשל שילוח הקן. ×ותו מעשה ×™×–×›×” ×ת עושהו ב×ריכות ימי×. ×ותו מעשה ×•×œ× ×”×›×•×•× ×” מ×חוריו. ×ותו מעשה ×•×œ× ×ž×¢×©×” ×חר (טוב יותר, חשוב יותר, ×והב יותר, גדול יותר).
ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר
חופשת הקיץ של המשפחה ×”×™× ×œ×™× ×”×ž×œ×—. ×”×ב לוקח ×ת ×‘× ×•, ×ת יחידו, ×ת ×שר ×הב ×ל החוף המוקצה ×œ×’×‘×¨×™× ×“×ª×™×™× ×•×©×, תוך ×©×”×•× ×ž×ª×¤×œ×œ ×ž× ×—×” ועל פי עדותו "עטוף ×‘×™×“×™×™× ×©×œ הקדוש ברוך הו×", הילד (×›× ×¨××” – ×œ× ×¨×•××™×) מחליק, דופק ר×שו על ×בן וטובע למוות. כעת צריך הזוג ×™×¨× ×”×©×ž×™×™× ×œ×”×ª×ž×•×“×“ ×¢× ×ž×•×ª ×‘× ×. ×”×× (שרון הכהן בר) בוכה. ×œ× ×ž×¡×•×’×œ×ª לקבל ×ת הדין בהשלמה. ×”×ב מתמודד ×¢× ×”×ž×•×•×ª כמו ×¢× ×›×œ דבר ×חר: דרך הפריזמה המצומצמת (×צלו) של מערכת המצוות: ×”×•× ×œ×ž×©×œ מצווה על ×”×שה ×œ× ×œ×‘×›×•×ª ×›×™ ×סור לבכות בשבת. ×בל המצוות ×œ× ×™×›×•×œ×•×ª לפתור הכל: מה כבוד הרב שילח ×ת ×× ×”×’×•×–×œ×™× ×›×“×™ ליטול גוזליה, כך הקב"×” שילח ×ותו ×•× ×˜×œ ×ת ×‘× ×•. הרב ×ידלמן ××ž× × ×–×›×” ל×ריכות ×™×ž×™× ×‘×©×œ ×©×§×™×™× ×‘×ž×“×•×§×“×§ ×ת המצווה, ×בל ×‘× ×• × ×§×¦×¨ בדמי ימיו.
××ž× ×•×ª מ×ין תמצ×
הסרט ×”×•× ×¡×¨×˜ ××•×ž× ×•×ª×™. למעשה ×”×•× ×›×œ כך ××ž× ×•×ª×™ עד ×©×”×•× ×›×ž×¢×˜ "××ž× ×•×ª×™", וזה ×œ×¢×™×ª×™× ×§×¦×ª מציק. ×בל ×”×•× ×¢×©×•×™ טוב, ו×ותי, ××“× ×©×©×ª×™×§×•×ª ×˜×¢×•× ×•×ª ×•×ª×ž×•× ×•×ª × ×•×£ ×œ× ×ž×¤×¨×™×¢×•×ª לו, ×”×•× ×œ× ×©×™×¢×ž×. ×בל ×× ×™ בטוח שיש ××—×¨×™× ×©×”×•× ×™×©×¢×ž×, ו×× ×™ ×’× ×‘×˜×•×— ×©×”×•× ×מור ×œ×©×¢×ž× ×¨×‘×™×. ×›×™ בסרט ×”×–×” כמעט ×œ× ×§×•×¨×” ×©×•× ×“×‘×¨. כמעט ×œ× × ×¢×©×™× ×ž×¢×©×™×. רק דבר ×חד ×‘×¢×¦× ×ž×ª×¨×—×©: בדמי ימיו, הילד ×ž× ×—× ×ž×ª. ×œ×¤× ×™ ×–×” ו×חרי ×–×”: הווי. הווי של ×—×™×™ ישיבה, הווי של תקווה, הווי של משפחה חרדית, הווי של ×בל.
×ורי קליין כתב: "יש לוולך יכולת מופל××”, בווד××™ יחסית לסרט ביכורי×, ליצור ×ת ×”×יזון המדויק בין ×¡×¦×™× ×•×ª שבהן לכ×ורה "×œ× ×§×•×¨×” כלו×" לבין ×¡×¦×™× ×•×ª בעלות עוצמה דרמטית; בין ×¨×’×¢×™× ×©×œ יו×-×™×•× ×¤×¨×•×–××™ ×œ×¨×’×¢×™× ×©×œ פיוט; בין מבט ממרחק להתקרבות ×ל פרטי ההוויה. ×”×יזון ×”×–×” × ×•×¦×¨ על ידי השילוב המיומן בין ×ª× ×•×¢×•×ª מצלמה ×רוכות (לדוגמה, זו ×©×ž×›× ×™×¡×” ×ת ×”×¦×•×¤×™× ×œ×‘×™×ª ×”×›× ×¡×ª סמוך לתחילת הסרט) לבין עריכה מוקפדת; שילוב שמעיד ×œ× ×¨×§ על יכולת – ×’× ×”×©×™×ž×•×© ×”× ×¤×œ× ×‘×ž×•×¡×™×§×” מעיד עליה – ××œ× ×’× ×¢×œ משמעת כבירה, שבלעדיה ×›×™×©×¨×•× ×• של וולך ×œ× ×”×™×” מקבל ביטוי ×›×” × ×•×¢×–."
"עוצמה דרמטית", "×¨×’×¢×™× ×©×œ פיוט", "מבט מרוחק", "פרטי ההוויה". בדיוק כך: סרט ×חד, הרבה שתיקה. ×•× ×¨××” לי שבזה ×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי המרד ×”×מיתי של וולך בחברה ×ž×ž× ×• יצ×. חברה של פעולות, בה חשיבות עצומה × ×™×ª× ×ª למה ×©×¢×•×©×™× (×œ× ×‘×¢×•×œ× – מול ×”×לוהי×), חברה של גוזמ×ות ודרמות ×דירות (× ×¡×• ×¤×¢× ×œ×§×¨×•× ×¤×©×§×•×•×™×œ מצוי ותופתעו מרמת ההיסטריה בכותרות). ×•×”× ×” ×”×•× ×™×•×¦×¨ סרט של שתיקות, סרט של ס×ב-טקסט, סרט של רמיזות ושל ×›×ב עדין. וכך, מחברה ש××ž× ×•×ª ×מיתית בה כמעט ×œ× ×§×™×™×ž×ª (ו×ולי כד××™ לכתוב ×¤×¢× ×ž×©×”×• על ×ותה סק×לה ×”× ×ž×ª×—×ª בין ×ין-××ž× ×•×ª, ל××ž× ×•×ª, ועד ל"××ž× ×•×ª"), ×™×¦× ×מן. וה×ין ב××ž× ×•×ª מרכיב מהותי של ××™-עשייה?